מנצ'סטר יונייטד 2018/19-ימי סולשיאר

סבבה, היחצנות שאתה מדבר עליה הסתכמה בדיוק ב-3 מקרים מתועדים וכל זה אחרי שהדמות הכי גדולה בתולדות המועדון חזרה לחיים משום מקום.

יש מרחק גדול מאוד מלעשות איזה סרטון חביב כזה של סבא פרגוסון מגיע לקרינגטון לברך את המאמן החדש לבין להציג את זה כאילו בן אדם בן 70+ שעבר ארוע מוחי קשה הוא בעצם דמות שמייעצת באופן קבוע, גם ברכש.
זה אפילו הזוי לחשוב את זה ואין לי בעיה עם ההזיות של משה, התרגלתי אליהם.
יותר קשה לי עם הפייק ניוז.
קרה? תביא לי מקורות בלהבית.

 

יש לנו כמות נכבדת של שחקני סגל בכירים (שחקני הרכב או מחליפים ראשונים) שהם פשוט בינוניים/גרועים.

עד מתי כל מיני ג'ונס , יאנג, מאטה, מאטיץ... 4 שחקנים מתוך ה 11 שלנו היום שצריכים לשחק בקבוצות אמצע טבלה.

בשביל לחזור להתחרות בקבוצות הכי טובות בעולם, כל עוד אין לנו עילוי על הקווים בדמות פפ או קלופ,

אנחנו צריכים בלם, מגן ימני, קשר אמצע, קיצוני ימני וחלוץ להרכב הפותח, כולם תותחים. אני לא רואה כדורגל מחוץ ליונייטד כדי להציע שמות ספציפיים.

אבל אם אנחנו לוטשים עיניים בעונה הבאה לאליפות או לליגת האלופות (לדעתי מדובר במטרות לא ריאליות אבל ניחא),

צריך שהספסל שלנו יורכב משחקנים ברמה של לוקאקו והררה - שהם שחקנים טובים שלעיתים נותנים משחקים מצוינים, אבל הם מחווירים לעומת המקבילים להם ב 4-5 הקבוצות הטובות בעולם.

ברור לי שזה לא מציאותי ושאי אפשר להביא בקיץ אחד 5 שחקנים בול פגיעה להרכב (ובמקביל להעיף איזה 7 שחקנים שעבר זמנם).

אנחנו בטח נקנה 3-2 שחקנים ונמכור/נשחרר כמות דומה...

לא רואה איך בעונה הבאה אנחנו משיגים משהו שהוא מעבר לטופ 4.

 

משחק מזעזע, בקושי נקודה הגיעה לנו היום.
יכלנו להגיע להרבה יותר מצבים, זה נראה פשוט שויתרנו על פוזשן והעפנו כדורים קדימה, וככה נתנו לווטפורד לסכן אותנו פעם אחר פעם..

השחקנים היו מאוד חלשים. מאטיץ כבר בלתי נסבל, פוגבה בעוד משחק חלש...

בחיי, אני לא רוצה לחשוב על מה בארסה מסוגלת לעשות לנו.

 

כן צריכים שינויים בסגל, כי כבר קרוב לעשור יונייטד לא עובדת נכון בשוק העברות. אפשר תמיד ללכת בדרך הקלה, אבל היא תגמר בפיצויים לעוד מאמן ומשחקים בימי חמישי.

 

לראשונה מאז 1995/96 ארבעה שחקני יונייטד הגיעו לדאבל פיגרס שערים בליגה (העונה לוקאקו, פוגבה, מרסיאל ורשפורד), אז אלה היו קנטונה עם 14, קול וגיגס עם 11 וסקולס עם 10.
זו הייתה העונה השנייה הכי פוריה של גיגס בליגה אחרי 13 שערים ב - 1993/94. פרט לשתי העונות האלה מעולם לא עבר 10 שערים.

 

איך הקבוצה הכי גדולה בכל הזמנים, כשרק 5-7 שנים לפני שהכתבה הזאת נכתבה , הייתה מילאן של סאקי?

מה שכן,

נראה לי יותר רלוונטי לשאול האם יש מצב שהקבוצה של תחילת-אמצע שנות ה 90 שיחקה את הכדורגל הכי טוב שראינו מיונייטד כלשהי תחת פרגי?

גם יונייטד של הטרבל או זאת של 2006/7 ידעו לתת הצגות, זה בטוח. אבל ממה שהצלחתי לדלות מהאינטרנט,

המשחק בנגיעה אחת שלנו בשנים ההן של אינס וקין, גיגס וקנצלסקיס, מקלייר וקאנטונה... וואו.

 

צודק כמובן , טעות שלי.

יונייטד של 2007/8... זה מעניין,
כי אני חושב על ההבדל בין קבוצה טובה לבין כדורגל טוב. לא בטוח שיש בין השניים הלימה מוחלטת.

מסכים איתך שהקבוצה הזאת היא הכי טובה שהחבר'ה בני הדור שלנו ראו. ההגנה שלנו הייתה מפחידה, ובהתקפה גם אם לא תמיד שיחקנו כדורגל מצוין, היה לנו שחקנים מצוינים ששוב ושוב עשו את ההבדל.

זו היונייטד הכי שלמה שראיתי. זה כמובן נתון לוויכוח, אבל אני לא חושב שמופרך יהיה לטעון שהיה לנו אז את ההרכב/סגל הכי טוב בעולם.

שלוש הקבוצות שדיברתי עליהן קודם לכן שיחקו כולן כדורגל מהנה יותר לצפייה, ולשם חתרתי בשאלה שלי. אבל כמוכמ שכתבת, אין ספק מי הכי טובה.

 

גם אני זוכר את ה 0-4 הזה, אבל פחות את העובדה שבמשך חמישה חודשים שיחקנו כדורגל מצוין.

מעניין. אני סומך על הזיכרון שלך יותר מעל שלי...

 

האחד אפסים של קנטונה זה חודש אחד. זה לא כל העונה. היה לזה משמעות עצומה בקמבק שנעשה, אבל שורה תחתונה עדיין כבשנו הכי הרבה בליגה - 73 שערים.

 

נראה לי קצת יותר מחודש. אני גם זוכר שכשניצחנו את פורסט 0-5 במחזור הלפני אחרון, סיפרו בשידור (מלר וכו') שעבר המון זמן - לא זוכר בדיוק כמה - מאז שהובלנו במשחק בשני שערים. זו היתה עונה יפהפייה מבחינת הסיפור, יותר נכון המון המון המון סיפורים. הכדורגל לא היה הכי מדהים בעולם וזו לגמרי היתה קבוצה שעדיין בבנייה. אבל האופי. האופי.