ליברפול 2018/19

אני חושב שאצל שניהם, כמו גם עם רוב השחקנים בעולם שהם לא מסי או רונאלדו, קבלת ההחלטות מושפעת המון מבטחון. בתקופות שמאנה לא היה בשיא הוא הלך עם הראש בקיר, ובחודשיים האחרונים סלאח עשה אותו דבר ואפילו יותר חמור בעיניי, כלומר לא מסר במצבים שהיה יותר ברור שהוא צריך למסור. לא חושב שיש הבדל משמעותי בין השניים בתחום הזה.
גם בעניין המאני טיים, מאנה ניצח לנו משחקים לפחות כמו המצרי אם לא יותר. ואם נבדוק את המשחקים ה"גדולים", לדעתי נגלה שהסנגלי הבקיע יותר במשחקים כאלה. לצד זאת, החשיבות של סלאח נגד הקטנות גדולה יותר.

אני יכול להגיד אותו דבר על סלאח, אם הוא לא היה מהיר כל כך הוא לא היה מגיע לרמות האלה.

להגיד שעל סלאח מושתת סגנון המשחק שלנו זה אפילו קיצוני יותר בעיניי. קודם כל, אם משחק ההתקפה שלנו מושתת על מישהו אחד (והוא לא) זה פירמינו. שנית, בכל מה שקשור לבניית המשחק, שניהם נוגעים בכדור בערך באותה מידה, כשמאנה מוסר סביבות ה-5 מסירות יותר פר משחק. לתחושתי גם הוא מבלה באיזורים אחוריים יותר מסלאח, אבל לא מצאתי סטטיסטיקה שתגבה את זה.

זאת לא הייתה השאלה אגב... השאלה הייתה על מי מהם היית מוותר במירוץ לאליפות (run in). לאורך עונה שלמה יש מצב שגם אני הייתי בוחר בסלאח, לא בטוח.

כך או כך הפואנטה שלי היא שזה משהו שמאוד נתון לדיון ולא שסלאח בלבל אחר ממאנה או להיפך. שניהם חשובים מאוד, כנראה בערך באותה המידה.

 

סלאח החזיק אותנו? הרי את העונה הוא התחיל לא טוב וכל הזמן אמרו שהוא עוד לא בכשירות מלאה וחודשיים+ אחרונים הוא פשוט לא פוגע אז איך הוא החזיק אותנו (בניגוד למאנה)?

המספרים של סלאח כמעט כמו בעונה שעברה? אני מדמיין שהוא הבקיע בערך פי 2 בעונה שעברה??
כל העונה הוא נמצא במאני טיים? לא יודע איזה משחקים אתה רואה בחיי. קודם כל הוא לא הבקיע עד השבוע במשך יותר מחודש. עד סוטון, לא זכור לי משחק שהוא ניצח מאז נאפולי (יכול להיות ששכחתי כמה). אני כן זוכר החמצות אדירות שלו שאולי עוד יעלו ביוקר (כמו נגד אברטון).
גם קבלת ההחלטות של סלאח, בעיקר כשהוא לא בכושר (חודשיים אחרונים) קטסטרופלית. הוא כל כך נואש להבקיע שהוא לא רואה בעיניים.

מאנה בנוי על פיזיות נדירה ומה בדיוק סלאח? זה לא ברור שמה שעושה אותו זה המהירות שלו? כן, הוא מאוד ישיר במשחק שלו, הוא עושה מלא בלגן להגנות, אבל זה הכל פועל יוצא של המהירות שלו. אגב, גם רונאלדו שחקן כזה בעיקר בגלל הפיזיות הנדירה שלו...

אנחנו גם לא הרבה יותר מבוקרים. הקישור השתפר משמעותית עם פביניו וככה כל משחק ההגנה. אנחנו עדיין מאוד התקפיים.

לדעתי מאנה מוסר טוב מסלאח, אגב. מבחינת טכניקה בכלל אין לי ספק שמאנה עולה עליו בהרבה (אני חושב שלסלאח יש טכניקה בינונית מינוס).

שניהם קריטיים. אין לנו שום סוג של תחליף עבורם וזה צריך להיות אחד הדברים הראשונים שעושים בקיץ (אגב, בלאקיפ טוענים שאנחנו רוצים את ניקולס פפה).

לוברן ולאלאנה כשירים הרבה פחות מסטארידג'. איזה בדיחה זה. גם עלובים מקצועית וגם כשירות של קשישות בנות 104 (אין לי כוונה לפגוע בקשישות חלילה).

 

גרוע שקארדיף מנצחת עכשיו בברייטון.
במקום שיבואו נגדנו בראשון 8 מתחת למקום 17 הם יהיו 2 והעונה שלהם בחיים.
הולכים לירוק שם דם.

 

מחזור האחרון ברייטון מארחת את מנצ׳סטר סיטי, זה דווקא טוב לנו שיהיו מסובכים במקום שזה יהיה משחק חסר חשיבות.

 

לא יודע איך יהיה עוד חודש, אבל בחודש או חודשיים האחרונים הם בכושר מזעזע.

 

מו OUT

Liverpool news: Mohamed Salah wants to LEAVE Reds after Jurgen Klopp discussion | Daily Star

 

מקור: עיתון של ריאל מדריד.



זה מה שלסוכן של סלאח היה להגיד.

 

יש גם דיווח שטימו ורנר סגור בליברפול

 

ורנר מקושר אלינו כבר הרבה מאוד זמן.

אני חושב שהוא מתאים מאוד לפרופיל שאנחנו נחפש\מחפשים אבל לא יודע כמה אמת יש בדיווחים האלה.

 

פירמינו מקבל מנוחה, שמח שלאוריגי יש עוד הזדמנות להיכנס לעניינים. וויינאלדום ומילנר על הנדרסון וקייטה, גם כאן אני יכול מאוד להבין את הצורך ברוטצייה ומבסוט שפאביניו הוא זה שנשאר לנהל את הקישור.

מקווה שזה יילך חלק כמו שמצופה, על אף שגול מוקדם של פורטו יכול להכניס את ההרכב הזה ללחץ. בנוסף מקווה שמאנה ישחק בחוד, חותם על גול שלו אם זה המצב.

גומז שוב על הספסל... חזרה שלו להרכב לסוף העונה הזאת תהיה נהדרת.

 

אנחנו בק-טו-בק בחצי גמר צ׳מפיונס. אלוהים ישמור כמה הזוי להגיד את זה.
עדיין חקוק לי חזק בראש סיבוב 32 הגדולות בליגה האירופית, עונת 14-15 נגד בשיקטאש, כשלוברן בועט את הפנדל האחרון מחוץ לטורקיה.

עברו 4 עונות מאז. פאקינג 4 עונות - וזה החצי גמר האירופי השלישי שלנו, כששניים מתוכם זה במפעל המרכזי ביבשת, אחרי שעברנו קבוצות כמו: מנצ׳סטר סיטי, רומא, פורטו, באיירן מינכן ואפשר להוסיף גם את נאפולי ופסז׳. מרגיש כמו הזייה אחת גדולה.
בניגוד לעונה הקודמת, שהצ׳מפיונס הפך למטרה המרכזית כבר החל מרבע הגמר, בעונה הנוכחית זה עדיין המפעל המשני. אנחנו בסיטואציה שהיא באמת קרוב לבלתי נתפסת.

קצת כמו ה-5:0 בעונה הקודמת, ה-4:1 של היום מעט משקר. שנה שעברה היה לנו המון מזל שלא ספגנו את הראשון, היום היה לנו בעיקר את אליסון ביכולת סופר מרשימה. אף אחד מהמצבים של פורטו לא היה מצב גדול, אבל אליסון עשה פשוט עבודה אדירה, כולל מול כמה כדורים לא פשוטים ולא איבד ריכוז אפילו לשנייה.
מלבדו, כמעט כל השחקנים במחצית הראשונה נראו אדישים, ובאמת שאי אפשר לציין אפילו שחקן אחד שהראה יכולת שקרובה ליכולת הרגילה.
במחצית השנייה כבר קיבלנו את התבנית הרגילה מול קבוצות איכותיות שמנסות להתקיף אותנו - הגעה למצבים לא מאוד איכותיים, משאירים את החלק האחורי דליל והמון מרווח בשבילנו לצאת קדימה.

הנדרסון היה עוד פעם נפלא היום, משחק רביעי רצוף שהוא מהווה תוספת כוח גדולה. מי היה מאמין.

חצי הגמר מול ברצלונה הוא אדיר. בעיקרון בכל משחק בו מסי נמצא על המגרש, אוטומטית הקבוצה שלו הופכת לפייבוריטית, אבל בגדול זה חצי גמר מאוד מאוזן. יש עוד שבועיים עד אז ואני מקווה שנגיע גם כשירים וגם במצב קצת יותר טוב מהמצב הנוכחי בליגה. אבל אין ספק שאנחנו הולכים לאחד מהמשחקים הכי גדולים שאני זוכר כאוהד ליברפול. כל חצאי הגמר שיצא לי לראות בימי חיי במפעל הראשי היו נגד צ׳לסי או נגד רומא. זו פעם ראשונה שיש לנו משחק נגד אחת מהמפלצות של אירופה, ואני לא בטוח שאנחנו האנדרדוג המובהק במפגש הזה.

בראשון משחק ענק נגד קארדיף, כשאנחנו כבר יודעים מה סיטי עשו מול טוטהנאם בשבת, וחייבים לעשות את העבודה לפני שסיטי יוצאת למשחק נגד יונייטד. מוריד את הכובע בפני השחקנים שמצליחים להוציא תוצאות כבר כמה שבועות בלי לשחק טוב, אבל קארדיף זה משחק שאנחנו פשוט חייבים בו את שלושת הנקודות, לא משנה כמה מצבה של קארדיף מורכב בתחתית.

להוריד את הכובע בפני קלופ, הצוות המקצועי, ההנהלה וכמובן השחקים על מה שהמועדון שלנו הפך להיות בשנתיים האחרונות. באמת שאף פעם לא נהנתי ככה, רק שפעם אחת יהיה לנו איזשהו Happy Ending.

 

ברצלונה היא הפייבוריטית. ככה זה כשיש לה את מסי.

נהיה חייבים להיות בשיאנו בשביל לעבור אותם. כמו שרשמתי כששיחקו נגד יונייטד - מסי וסוארז יכולים להרוג אותך בכל רגע, אבל ההגנה שלהם פגיעה מאוד.

אגב, לדעתי צ'לסי בעשור הקודם (כשעברנו אותם) היתה בהחלט מפלצת. גם ברצלונה אז עדיין לא באמת היתה ברצלונה.

 

ברצלונה הייתה אלופת אירופה מכהנת ובלי שאיבדה מישהו אחר כך, זו הייתה הדחה מרשימה. אבל תקופה אחרת, אז אוטובוסים היו יעילים למדי.
המגמות השתנו.

 

פוחד פחד מוות מהמשחק מול קארדיף, איבוד נקודות שם ויוצא לנו כל הרוח מהמפרסים, להיכנס במוד כזה לחצי גמר צ'מפיונס מול מסי, לא בריא.
נכנסים לחודש של שיגעון. בעוד קצת פחות מ4 שבועות ניהיה אחרי וולבס באנפילד, מקווה שנגיע לשם אחד מהשניים לפחות.

 

הדבר היחיד פה שלא בריא זה כמויות הלחץ שקופצות פי 3 בכל משחק שעובר... התקף לב בגיל 26 זה לא מגניב.

לגבי היום, אחרי 20 הדקות הראשונות בהן פורטו הייתה לבד על המגרש, אמרתי לאבא שלי שהמשחק הזה מזכיר לי את המשחק שלנו באנפילד נגד ריאל מדריד בשלב הבתים ב-2014. היינו טובים יותר, "שלטנו", הגענו לכמעט מצבים (אבל לא סופר איכותיים) - אבל התחושה באוויר הייתה שזה עניין של החלטה עד שריאל שמים לנו. רק שאז אנחנו היינו בתפקיד פורטו, והיום אנחנו בעמדת עליונות של קבוצה טופ5 באירופה בקלות. ואז מאנה דחף את הראשון מהמצב הראשון שלנו והוכיח לי את זה.

במובנים רבים אני מרגיש שהמשחק הזה היה החותמת שחזרנו לטופ של הטופ. אמנם פורטו חלשה, אמנם עלינו בהרכב כמעט מלא, אבל לתחושתי אפילו לא היינו בהילוך ראשון ובכוונה תחילה. זה היה משחק שהיה כתוב עליו שמירת כוחות מהדקה הראשונה, ועדיין סיימנו ב4-1. באמת מדהים.

מלחמת עולם בוויילס בראשון. כל כך מקווה שההדחה הזאת של סיטי (איזה כיף היה לראות את גוארדיולה חוגג לשווא) תוציא אותם מאיזון, חובה לפחות תיקו של ספרס באתיחאד אחרת אני לא רואה את החארות האלה מאבדים את זה...