שלום, אני אישית אוהב להקשיב לפודקאסט שלכם הוא מאוד ואני מאוד אוהב לעקוב אחרי הטוויטר שלכם(הריטווטים של שרון הם מכרה זהב שמעביר לי את הזמן כמו שצריך), אני מרגיש שהשאלות שלי הן מעט ילדותיות אבל טוב נו מרגיש לי שאני ילד יחסית לפורום פה, ספוילר עוד לא השלמתי שני עשורים השאלות שמעניינות אותי הן: ראשית מעניין כמו שהכותרת שלי אומרת מה גרם לכם להפוך התמכרות למקצוע, הרי אני אקח הימור ואומר שמרבית חברי הפורום מכורים לספורט, אני אישית מגיל 4 חולה במחלה קשה שהיא להיות אוהד של הכח ר"ג בכדורגל ובכדורסל אני אוהד מכבי רמת גן. אבל מה שמעניין אותי זה כשהפכתם את זה למקצוע בין אם זה להיות פרשן\שדרן, לכתוב ספרים, פודקאסט מצויין וכתבות נפלאות. איך עושים את המעבר הזה למקצוע ואיך זה מרגיש לעבוד במשהו שאתם כל כך אוהבים שנית מעניין אותי לגבי הספר לא קראתי אותו אבל מעניין אותי איך הרגיש מלאכת כתיבת הספר, אסיפת המידע, החלטה על מיקומים ועוד כל מיני דברים שאלה לגבי הפודקאסט על איזה נושאים אתם הכי אוהבים לדון כמו משחקים גדולים, קבוצות אמצע מפתיעות כמו וולבס או סיפורים יפים כמו שהיה עם טרוי דיני במשחק חצי הגמר נגד וולבס. בנוגע לכתבות וידאו\צבע(איך בדיוק קוראים לזה)שלך שרון, מה גורם לך להחליט על מי לעשות כתבה? איך אתה מתחיל לעשות, איך אתה חושב מה לכתוב מה אתה לומד על אותו אדם או קבוצה שאתה עושה עליהם כתבה? איך אתה חושב לספר את הסיפור של מי שאתה עושה עליו כתבה במספר דקות?(דבר שאתה עושה באופן מצויין לדעתי) ולפי מה אתה בוחר את השירים בסוף הכתבה? מהי הכתבה האהובה עליך שעשית? יש לי עוד שאלות אבל אני לא מצליח להיזכר ואני מרגיש שחפרתי שמספיק אשמח שתענו לי על השאלות ותמשיכו עם העבודה הנפלאה שלכם מהבחור עם הכינוי הכי מקורי פה מהבן
היי כינוי. אמרו לך פעם שיש לך אחלה כינוי? תראה, בכלליות אגיד שכיף לדון על משחקים גדולים - אתה יודע שאתה מדבר על משהו שהרבה אנשים צפו בו, שהכי סקרן אותך לאורך השבוע כולו, שהכי חיכית לו ולרוב יש בו גם הכי הרבה נושאי שיחה. אבל כמובן שיש בזה גם משהו רפטטיבי שאנחנו מנסים לא ליפול בו, אבל אין ברירה. בכל זאת - כל שבוע מדברים על ליברפול, כל שבוע מדברים על מנ' סיטי או יונייטד וכו'. ולכן יש משהו כיף לדבר על משהו שונה - כמובן אם זה וולבס ובטח אם זה סיפור מרגש כמו של דיני. זה גם לדעתי מוציא משרון את המיטב. לגבי התמכרות - אין לי ספק שאנשים שכותבים בפורום כדורגל ב-2019 הם ללא ספק מכורים ענקיים לתחום. כמובן שזה כיף גדול לעסוק בתחום בו אתה אוהב, אבל יש בזה גם מלכודת - לדעת לווסת את זה כך שתמשיך לאהוב את זה. ברור לי שלהגיד למישהו "להיות במקום שחושב כדורגל 9-10 שעות ביום" זה נשמע נפלא - אבל לפעמים זה גם מעייף, בעיקר לחשוב על לראות כדורגל אחר כך גם בערב. אמרתי את זה גם בפרק שאלות ותשובות שעשינו בעבר - שיש מצב גדול שחובבי ספורט אפילו בינוניים בסדרם ראו יותר מסי ממני בחייהם, כי לא שידרנו ליגה ספרדית ומרוב משחקים שהייתי עושה (בתפקידים שונים בערוץ) כשכבר הייתי בבית בזמן משחק של ברצלונה כבר לא היה בא לי להסתכל על כדורגל אלא על משהו אחר. כמובן שכיום אני מתחרט על כך. אז מה שחשוב זה לדעת לשלב בין ה-passion ל-day job כי בסוף כולם קצת אוהבים וקצת שונאים את העבודות שלהם, לא? (טוב, אתה אומר שאתה עוד צעיר, עוד תלמד בהמשך תודה רבה על ההתעניינות ושיהיה חג שמח! בן.
אהלן. 1. בדרך כלל זה תלוי לוח השידורים של ספורט1. לקדם שידור גדול, לדבר על נושא חשוב שתופס תאוצה בערוץ שלנו מבין המבחר הרב. 2. אני קודם כל מחפש חומרים. בטלוויזיה אתה לא יכול לדבר על מה שאי אפשר לראות. אז חייבים למצוא את המשפטים, את הקטעים שיהיו הלב של הכתבה.אחר כך מגיע שלב החשיבה, של לנסות ולמצוא את המוסר השכל, את הזווית האחרת על כל נושא. 3. מה שאפשר לספר ב10 דקות, אפשר לספר גם ב4 דקות. תמיד צריך לזכור את זה. תימצות הוא הדרך לתפוס תשומת לב ולא לעייף אנשים. 4. בדרך כלל - על פי קונטוציה למשפטי הסיום, או המסר שאני רוצה להעביר. הרבה פעמים קודם יש שיר, ורק על זה אני בונה משפטי סיום 5. הכתבה שזכתה להכי הרבה תגובות ותהודה הייתה של רונאלדיניו, והיא בהחלט במקום גבוה, אבל אני חושב שהכתבה על קאנטה ב2016 ועל דימיטרי פאייט ביורו 2016. היה שם משהו מאוד נוגע ללב שנגלה לעיני רק בתום כל העבודה. כתבת קאנטה כתבת פאייט תודה רבה על המחמאות והשאלות
