מכבי נתניה 2018/19: האם את מסוגלת להתמיד?

אתה לא תאהב לשמוע את זה אבל הכדורגל זאת מחלה חשוכת מרפא. אתה תחזור לפה עוד כמה חודשים כמו גדול. ככה זה עם מכורים.

 

הסיפור הזה כל כך מוכר לי, קל לראות את שלושת האליפויות של באר שבע ולחשוב שהקהל שלה מדושן עונג אבל זה רק פסיק משנים על גבי שנים של התעללות בחסרי ישע, שתי ירידות ליגה, הפסד בגמר גביע לקבוצה מהליגה הלאומית בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה, שישייה בגמר גביע, שחקנים חשודים במכירת משחקים בלאומית, אלי להב, אלי ז'ינו, מי ומה לא עבר על הקבוצה הזאת.
הסוף שלנו נגמר טוב ואני מאמין שגם של נתניה יגמר עם סגירת מעגל בדמות תואר, זה מועדון מסודר ובריא עם סגל מצוין ובעלים שאפתן שנראה שלא ינוח עד שישיג תואר, אין שום סיבה שזה לא יקרה בסוף.
כמה שלא תנסה לברוח לא תצליח, זה ימשיך להיות חלק ניכר מהחיים שלך, זאת מחלה שאין לה מרפא.
לנתניה אולי אין תואר אבל יש דרך, זה מה שמביא תארים בטווח הרחוק. אולי בפעם אחרת.

 

אנחנו מדברים כאן בפורום הרבה על כסף.
מועדונים קטנים.
מועדונים גדולים.
מכבי חיפה.
מכבי ת״א.
בית״ר של גאידמק.

היום באמת חשבתי לעצמי בדרך לאוטו... פעם ראשונה... למה בעצם הם ולא אנחנו? ועוד פעם שניה ב 3 שנים.

גיחכתי בתחילת העונה כשאנשים דיברו על גביע כמטרה. בעצם זה עוד היה בעונה שעברה כשאנשים היו עצבניים על סלובו שלדעתם זילזל בגביע. איך אפשר לסמן גביע כמטרה? אם בן שהר קצת פחות רשלני כנראה שאנחנו הולכים הביתה בשלב די מוקדם למרות משחק אדיר בגלל שופט זבל.

ואני יכול גם להיזכר בכמה רגעים מאוד לא פשוטים מול מכבי פ״ת בחוץ ואפילו במשחק סופר חד צדדי מול חדרה- עמוס בסוף הציל כדור ענק שהיה שולח אותנו להארכה כמו היום- וה׳ יודע מה הלאה.

בגביע הכל מאוד נזיל ולכן קשה לסמן אותו כמטרה. אני מניח שבני יהודה פעמיים והפועל חיפה- לא סימנו אותו כמטרה. זה פשוט התגלגל וקרה.

מאוד רציתי את זה היום ואני מרגיש מיואש. אבל אין ספק שצריך לקחת את זה בפרופורציה.

אגב, להבדיל ממה שמוכרים בתקשורת- אני מכיר את הקבוצה שלי- וידעתי שאנחנו באים בכושר לא טוב לגמר הזה.
ניצחנו 3 ברצף בליגה לפני הבושה נגד מכבי ת״א- אבל באופן מאוד לא משכנע מול חדרה- ונגד ב״ש כשהיא ב 10 שחקנים ואני יכול להגיד שרוב שחקני המפתח שלנו ובראשם עלי מוחמד ופאטוס- בכושר פשוט רע!

פאטוס אפילו פחד לקחת היום פנדל- מה שבאופן אישי הדהים אותי.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

כתבת יפה מאוד.
אני חייב לציין שעם השנים פיתחתי עור של פיל לגבי הקבוצה הזאת.
כלומר - אם בגמר הקודם באמת הייתי שבור ומרוסק, אז עכשיו אני אפילו לא מופתע.
ידעתי את התוצאה הסופית רק לא ידעתי את הדרך - מישהו למעלה החליט להתעלל בנו השנה
ולתת לנו לראות אותנו מובילים - חוטפים - שורדים הארכה - ומפסידים בפנדלים בבעיטה האחרונה.
אפילו לא טיפה של רחמים.
כל הזמן אני תמיד אומר שבחיים לא נראה תואר (ואני באמת ובתמים מאמין בזה - זה לא עמה או משהו,
פשוט מכיר את הDNA של המועדון הלוזר שאני כל כך אוהב) - אבל כל כאפה כזאת מגדילה מן חור
של ריקנות וייאוש כזה. לא יודע להסביר.
ועדיין נקנה מנוי ונסע לחורים "בכל מקום, בכל פינה, וגם בליגה השנייה" - בלי תגמול. סם.

 

אנסה לנחם אתכם מעט אבל אמנם מהמקום של הכדורסל.
גדלתי בפחים של חולוניה, שיחקתי שם מגיל 6 עד 15, מנוי כל השנים, חוויתי ירידת ליגה מבזה, תבוסה ב59 הפרש למגדל בבית, גמר גביע עם 8000 סגולים שכמעט פוצץ, ילד בן 15 שרואה בקבוקים לפרקט ומכות, ירידה לארצית, נסיעה לבארי, רמת אפעל, ראש העין וחבל מודיעין עם 18 אוהדים שרופים שעוד נשארו, עליה שלא הייתה [פרג שלשה מול עפולה], חזיז במלחה ועוד... באמת 15 שנה של סבל.
ופתאום הכל השתנה עם אליפות של דיקסון והגביע שנה אחר כך. המועדון הבריא והגיעו גם רגעים שמחים.
תנסו להיות אופטימיים, וברור לי שזה מאד מאד קשה ביום כזה. מאמין שאתם מרגישים כמו שאני הרגשתי אחרי ה1-1 עם אוסטריה ב27/10/01.

 

מזדהה מאוד עם הפוסט שכתבת, הייתי כותב לך את כל מה שעבר עלי עם הפועל באר שבע מאז שנת 1996 שקניתי את המנוי הראשון ועד לעונת האליפות הראשונה, מהירידות המשפילות ועד לעונות שחשבנו שנזכה באליפות או תארים ובסוף התפרקנו, אבל אני לא מעוניין לעשות את זה לעצמי אז אכתוב לך מה שכתבתי בזמנו אחרי אותו גמר גביע שמכבי פירקה אותנו -
רק מי שנשם אבק דרכים יזכה לשאוף אוויר פסגות.

 

עשיתי טעות וראיתי את התקציר.
כמעט כל החלק ההגנתי אשם בשער, התחיל מבורנשטיין שאני נשבע שמהיציע הדרומי צעקתי לו לא לצאת לתקוף את הכדור (לזכותו ייאמר שלפחות הפיל את השחקן היריב והוציא גם אותו מהמהלך), המשיך מהויבך שהיסס עם לנסות להשיג את הכדור או להישאר לסגור את האמצע וגם אם לא היה מקדים את מי שבישל לפחות היה מפעיל עליו לחץ ולא נותן לו זמן לכוון והמשיך עם דולב אזולאי שבאמת לא ברור לי את מי הוא סגר ברחבה.

לא שיחקנו טוב אתמול אבל בסופו של דבר הובלנו בתחילת המשחק מול קבוצה שהכח העיקרי שלה זה התקפות מעבר ובאמת בהתקפה רגילה לדעתי הם הגיעו אולי למצב אחד (של קונסטנטין בתחילת המחצית השניה) והשאר היו מאיבודים שלנו (אולסק) או כדור חופשי מקרי ואולי לא מוצדק.

צחוק הגורל שבסופו של דבר החזקנו מעמד עד הדקות האחרונות ודווקא שם כשכבר אמורים להסתגר קיבלנו שער בהתקפה מהירה כשההגנה שלנו נתפסה לא מוכנה. להגיד חבל זה האנדרסטייטמנט של כל הזמנים

 

כשקבוצה אחת מגיעה אחרי אופוריה ואחת אחרי אכזבה- לא ברור מה הולך לקרות.

מה שבטוח זה שהקהל חיבק ונתן המון אהבה לשחקנים במהלך סוף השבוע- הן בהפנינג בעיר ביום שישי והן באימון אתמול.

נקווה שהם ידעו לאסוף את עצמם ולהשיג היום ניצחון חשוב.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

השאלה הנצחית נותרת ללא תשובה:
מה יגיע קודם, תואר או נקודה מבני יהודה ביהלום?

 

תגידו

1. איך מוטי ברשצקי לדעתכם?
2. אתם אמורים לממש עליו את האופציה?

 

טוב שלא אני צריך להחליט.
חתיכת דילמה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא שידכא אותי במידה ויישאר, אבל אני מקווה שזה לא מה שיקרה. הוא יותר מדי פרווה בשביל שחקן בעמדה שלו. לא רוצה להשתמש במילים "שחקן של תקצירים", כי זה לא נכון ויעשה לו עוול, אבל הוא לא שחקן שאני מרגיש שאפשר לסמוך עליו.
בכל יום נתון הייתי לוקח סיכון עם פירס מוגרבי על פני המשך עם מוטי ברשצקי.

 

לא אסכם בהודעה הזו את העונה, אך כן אתן את התייחסותי לעונת 2018/9 של מכבי נתניה:

השאלה שהופיעה בכותרת מהיום בו נפתח האשכול היא "האם את מסוגלת להתמיד?" והשורה התחתונה היא שכן, בטח כשלוקחים בחשבון את הנסיבות בהן מכבי נתניה פתחה את העונה. שנה שנייה ברציפות שהקבוצה חוותה נסיגה ביכולת עם תחילת הפלייאוף, אך לפחות העונה זה הגיע במינון נמוך יותר מאשר בעונה שעברה.
הבשורה הגדולה ביותר מהעונה הזו היא גבי קניקובסקי, שהפך להיות המנהיג של הקבוצה ושחקן ליגה מהשורה הראשונה. לו מכבי נתניה הייתה יכולה לבנות קבוצה לאליפות בתקציב בלתי מוגבל, הוא ועלי מוחמד גם אז היו מוצאים את מקומם. שניהם הנכסים הגדולים ביותר של מכבי נתניה ברמה המקצועית. אם באורח פלא שניהם יישארו שחקני מכבי נתניה גם בעונה הבאה (הדגש הוא בעיקר על עלי מוחמד, שכנראה יעזוב לחו"ל), אז הסיכויים של מכבי נתניה להתמיד גם בעונה הבאה ישתפרו.

 

קצת חדשות לקראת העונה הבאה:

א) טים הויבך חתם במכבי נתניה לשנתיים נוספות. העונה הקרובה והבאה צפויות להיות השלישית והרביעית של הבלם הגרמני במועדון.

ב) התאריך ה-1/6 הגיע ומכבי נתניה לא מימשה את האפשרות שהייתה לה על מוטי ברשצקי והשחקן יחזור להפועל ת"א.

http://up419.siz.co.il/up1/n0q2jo0w2yjn.Xxx
שנתיים נוספות בצהוב. טים הויבך.

 

עוד לא התפניתי לסכם את העונה הזו. מקווה שיקרה בימים הקרובים.

נתניה לא הסכימה לשלם 600 אלף ש״ח על ברשצקי. למעשה היא ביקשה ארכה מהפועל ת״א שכנראה רוצה אותו ולכן לא הסכימה.

לדעתי הארכה היתה במטרה לראות אם יש חלופה ואז להחליט אם ללכת על זה.


Sent from my iPhone using Tapatalk