https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/05/02/15567906821906.Xxx ההודעה הזו שאיקר קסיאס קיבל התקף לב, מעבר לשוק הטוטאלי באותו רגע, ההודעה המרגשת של ריאל מדריד ("הקפטן הנצחי") וההירתמות של כל עולם הכדורגל (אני בטוח שהתמונה שהעלה בופון הכי ריגשה את איקר), זה פתאום מזכיר לך כמה אהבת את השחקן הזה שגדלת עליו, היום העצוב בו נפרד מריאל מדריד - גם אם זה היה צעד נכון, ונותן לך בום: זהו-זה, אוטוטו הקריירה המפוארת הזו נגמרת. איקר כבר לא אותו ילד ויש קמטים על הפנים. לא מאמין שהוא ישוב לשחק, אבל אסור לשכוח: אנחנו חשבנו אחרי עונת הבכורה בפורטו שהרומן יסתיים, ואז איקר ניצח כמו תמיד. זה בעיקר גורם לי לחשוב על פוסט פרישה ואני רוצה שזה יהיה משהו גדול ועצום. תיזכרו רגע, איך הקריירה של איקר הייתה יכולה להיראות אחרת. בלי הפציעה של סזאר סאנצ'ס בגמר למשל, או הפציעה ההזויה של סנטאיגו קניזארס ובקבוק האפטרשייב שסללה את דרכו של איקר לנבחרת. לצד הצלות המדהימות לאורך כל הדרך, איקר תמיד היה איש הדמעות: "לה אוקטובה", "לה נובנה", "לה דסימה", אליפות 2007 וגם המונדיאל.
https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2019/05/17/internacional/1558081991_310443_1558082114_noticia_normal.Xxx נשיא פורטו כבר אמר בימים האחרונים שהוא חושב שקבוצתו תצטרך שוער חדש, בפורטוגל דווח ב-‘O JOGO’ שאיקר החליט לפרוש מחוסר ברירה לאור התקף הלב שחווה, ואיקר קסיאס לא ממש מכחיש אבל אומר: “יהיה היום בו אהיה חייב לפרוש. תנו לי להודיע על החדשות האלה בזמן הנכון. לעת עתה, אני מרגיש בריא ורגוע, שליו. אתמול ביקרתי את ד"ר פליפה מקדו ואני מרגיש מצוין. את החדשות האלה רציתי לחלוק עם כולם”. יש השערה שאיקר מחכה עד ליום הולדתו בעוד שלושה ימים (38) כדי להודיע רשמית.
האגדה איקר קסיאס חוגג היום את יום הולדתו ה-38. https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/57004893_1859228470844825_2285167436082708480_n.Xxx?_nc_cat=107&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=faf47f0084c35edaf997b9e0cd74b2ac&oe=5D610009 יותר מכל כדור מדהים שהדף, בין אם זה מול פרוטי או דל מוראל, מול מסי או אטו - יותר קשה לתאר את איקר קסיאס במלים ספורות. הכינוי "סאן איקר" קלע בול. זה לא סתם שזו התמונה שנבחרה לפוסט הזה. כי יותר מכל הצלה פסיכית, יותר מכל גביע שהניף - האיש הניף את הדסימה, ולא היו חסרים לו כאלה, יותר מכל שיא ששבר - שני רק לראול במספר ההופעות בהיסטוריה של ריאל מדריד(725), כי יותר מהכל: איקר קסיאס היה מדרידיסטה ענק. ותמיד לקח ללב. הדמעות ב-'לה אוקטובה' אחרי הגמר נגד ולנסיה כשהוא בסה"כ בן 19; הדמעות בגמר ליגת האלופות בגלאזגו כשרשם סדרת הצלות בגמר אותו בכלל התחיל רק מהספסל!; הדמעות באליפות 2007 כפי שאתם רואים כאן, נגד מאיורקה; וגם הדמעות בדסימה. הפרידה מאיקר הייתה לא ראויה אבל אין ספק שהוא יחזור למועדון. יש דברים שחייבים לקרות. אנחנו בינתיים עוקבים אחריו ומחכים...
ההתאחדות הספרדית אימצה את הרעיון של מונו בורגוס. מעכשיו יום הולדת של איקר זה יום השוער הספרדי. חג שמח קצת באיחור.
איקר הגיע אתמול לעודד מהיציע את פורטו ששיחקה בגמר הגביע הפורטוגלי, ולראשונה היה "מעורב" מאז שלקה בהתקף לב. לאחר שעלתה ליתרון, שחקני הספסל הביאו את החולצה של השוער וחגגו איתה את השער והניחו על כר הדשא. קסיאס פרץ בבכי - מרגש ללא ספק. ההמשך היה קצת פחות טוב עבור פורטו שכזכור נאלצה להסתפק בסגנות במאבק האליפות מול בנפיקה, והפסידה בפנדלים הגמר.
בספרד שואלים האם קפה צריך לפתוח בשער הנבחרת על חשבונו של דויד דה חאה, לאחר עונת בכורה טובה באנגליה שהסתיימה עם זכייה בליגה האירופית. השוער הצעיר בן ה-24 שומר על צניעות אך העניק ראיון מרתק למארקה ודיבר גם על נפילת העסקה עם ריאל מדריד, ואיך לא - על התקרית עם סארי. הכותרות: "חברים שלי בטוחים שאני צריך לעמוד בשער הנבחרת, אבל הם חברים שלי, מה הם כבר יגידו?" רוצה להיות השוער הראשון: "זו אינה שאלה בשבילי. המאמן צריך להחליט. יש לנו שלושה שוערים טובים. חברים שלי אומרים 'אתה חיייב לשחק!', אבל הם חברים שלי, מה הם יגידו. אני רגוע, עובד קשה ומחכה להזדמנות. במלטה שיחקתי לראשונה במדי הנבחרת והייתי מאושר. הדיונים האלה הם בעיקר בתקשורת. היחסים שלי עם דה חאה טובים מאוד". על הזכייה בליגה האירופית: "אני שמח מאוד, זו הייתה עונה ארוכה עם עליות ומורדות. עכשיו אני מסתכל אחורה וסוקר את מה שעשינו. למרות שהיינו רחוקים מאוד ממאבק האליפות, הגענו לגמר גביע הליגה וזכינו בליגה האירופית. גמר הוא משחק גדול שאתה מצפה לו מאוד". להיות שוער: "תמיד אמרתי ששוער חוגג וסובל לבד. הוא צריך להיות חזק מאוד ברמה הפסיכולוגית. יש מצבים מאוד קשים. בכדורגל כולם רוצים להבקיע, זה הדבר הכי חשוב. אתה חייב להיות חזק, להאמין בעצמך ולהביט קדימה. אני עובד על זה, אבל אין לי דרך מיוחדת. אני יודע להתמודד עם לחץ. אני לא חושב ששוערים חייבים להיות משוגעים, אלא פשוט לדעת לסבול". עונת הבכורה: "יש לי הרבה יותר ניסיון, שיחקתי 57 משחקים בצ'לסי ובספרד, יותר ממה ששיחקתי בשתי העונות באתלטיק בילבאו, חייתי כדורגל והתאמנתי מאשר יותר בספרד. המשחק באנגליה ישיר יותר. השוער משתתף הרבה במשחק של צ'לסי, שיפרתי את היכולת עם הרגליים. מעבר לכך נחשפתי לעוד שפות ותרבויות בחדר ההלבשה". על התקרית עם סארי כאשר סירב כביכול להתחלף בגמר גביע הליגה, אמר השוער: "זה קרה, אני לא מאושר מזה שעשיתי את זה. כולנו טועים, למדתי וביקשתי סליחה. הייתי זקוק לשעות של רוגע ושלווה בשבוע הזה. הקשר שלי עם סארי הוא נפלא, הוא תמיד האמין בי. הלכנו קדימה כי היה הרבה על כף המאזניים". הוא הוסיף על המאמן: "אני שמח עבורו שזכה בתואר ראשון. רעיון המשחק שלו מאוד ברור. יש לו חוזה ואני לא יודע דבר מעבר לזה. לכל אחד יש את הדרך והסערות שלו, הוא נלהב". העברתו לריאל מדריד שבוטלה ברגע האחרון בחורף 2018: "אני לא רואה בזה דבר רע. זה היה עוד ניסיון בחיי שהייתי צריך לעבור. ידעתי שזה ישמש אותי לעתיד. ברור שאלה היו רגעים קשים שחיכיתי שיחלפו".
https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/8/8ab26712c9288e4668c4c586cb3296458c3b7920_1_690x458.Xxx ה-O Jogo הפורטוגלי פרסם שאיקר קסיאס יפרוש ממשחק פעיל לאור התקף הלב שעבר וימונה למנהל הספורטיבי של פורטו. נכתב שהשוער שמע חוות דעת רבות וניסה להתעקש להמשיך לשחק אבל אין לו ברירה. הוא נלהב להמשיך במועדון בפונקציה כזו או אחרת. השוער לא המתין יותר מדי והכחיש את הידיעות כשהוא הזכיר את הציוץ שלו בטוויטר לפני חודש כשביקש זמן (“יום אחד אני אפרוש ממשחק, זה ברור, תנו לי את הזמן להודיע על כך בעצמי וכמו שצריך”), כשאמר: "אלא אם כן אתם גם כן סוקרים את המצב הבריאותי כמו הד"ר". אגב, אם בופון או קיילור היו באים במקומו זה היה מאוד מוזר. אני כבר השלמתי עם זה, זה נגמר, ובטוח שיהיו לי דמעות. אני רק מקווה לכתוב עליו טור איכותי\כתבת צבע לאתר ספורט1, רק שיחכה קצת.
https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/4/4751382aafc0a4ab101bd7a54cb4a526fb6f527c.Xxx איקר קסיאס נבחר אתמול לשוער המצטיין בליגה הפורטוגלית בעונת 2018/19 ועל אף שפורטו לא זכתה באליפות אפשר לשים לב לכך שנתן עונה גדולה: ספג 19 שערי ליגה בלבד ב-31 הופעות - הרקורד הטוב בקריירה שלו, שמר 18 פעמים על שער נקי. הבחירה הייתה לפי איגוד השחקנים כמובן. סאן איקר אמר: “גאווה גדולה לזכות בתואר, תודה לכל החברים שלי שעזרו לי והלוואי וזו לא הפעם האחרונה”. על מצבו הרפואי של איקר אין עדכון חדש כרגע. הוא לא מתאמן עם שחקני הסגל מאז אירוע הלב שעבר אבל כן העלה תמונה מהחדר כושר.
העונה הסתיימה לפני 5 חודשים, טוב שנזכרו. הנתונים הסטטיסטים לא רלוונטים, הוא משחק בקבוצה בכירה, גם השוער השני והשוערים של הקבוצות מליסבון מחזיקות כנראה במאזנים כאלה. מעניין אם קיבל על סמך יכולת או על המקרה שקרה לו ומתוך כבוד קיבל את הפרס. מהגדולים בהיסטוריה, היה הטוב בעולם בתקופות מסוימות, קריירה גדולה עם מעל 1000 משחקים רשמיים שזה הישג בפני עצמו, רגע השיא ללא ספק ההצלה נגד סביליה, יותר מגמר האלופות הראשון או כל תואר שלקח. הייתי בטוח שמוריניו מחפש אותו באופן אישי אבל איכזב בשער אחרי עידן מוריניו וירד מיכולתיו, היה צריך להשאר בריאל לדעתי גם במחיר של שוער שני.
בדקתי את כל הנתונים בשבילך: בנפיקה ספגה 31 שערים| ספורטינג ליסבון ספגה 33 שערים| ויטוריה ספגה 34 שערים| בראגה ספגה 37 שערים. אתה מוזמן לחזור בך. אתה יודע, גם אף אחד לא מצפה ממנו בגיל 37 (בעונה שעברה) לשחק כמו בימי השיא שלו. אני יכול להבין אותו שהוא לא רוצה לפרוש ומתפלל לאלוהים שזה לא הסוף כי לא מגיע לו לסיים ככה. אפילו שיחווה עוד עונה אחת שתהיה עונה בינונית של פורטו, אבל ככה בגלל בעייה בלב? אני מניח שסביב דצמבר תגיע הודעה רשמית. בפורום של ריאל אני תמיד נהנה יותר לעדכן לגביו או לגבי ציוני דרך של היגואין וכאלה בדיון האקסים מאשר לסקור את הצעירים שלנו בתפוצות בדיון האקסים, אגב. אם אני הולך אחורה בזמן, אני חושב שזה לא היה בריא עבורו להמשיך כשוער שני, אם נאמר את האמת כבר מ-2012/13 היה לא נעים, דייגו לופס כשפתח בהרכב סבל מהצל שלו, גם עבור קיילור זה בטח לא היה פשוט ועבור איקר שהקהל העלוב שלנו העז לשרוק לו בוז על כמה שערים שספג באשמתו. ריאל לא הייתה יכולה לתקן את העוול שנעשה לו עם הדרך בה עזב, אני עדיין בוכה כשאני נזכר בו נפרד עם פתק מסריח ממנו הוא מקריא ורק כעבור יום עומד במגרש עם כל גביעי אירופה. למה זה לא יצא לפועל הוא לא יכול לשחק ב"אגדות העבר" כי עדיין לא פרש, ומעבר לזה לא הצליחו להגיע לסיכום על קיום גביע הברנבאו נגד פורטו בגלל שלא הסתדרו עם התאריכים.
אני לא חוזר בי כי הנתונים משקרים, לא בדקתי אותם אבל ניחשתי וצדקתי, לא ציינתי את זה כדי להוריד ממנו אלא סתם ניחוש שלי ועדיין הנתונים משקרים. גם העונה ההגנה של פורטו הטובה בליגה, למה הנתון משקר ? כי השוער שהחליף את קאסיאס עשה עבודה מעולה בעונה שעברה, היה עוד שוער ששיחק ושמר על מאזן מעולה. אולי אני טועה, אבל לא על סמך הנתונים, צריך לראות בעיניים, דיון לפורטוקול, אני פשוט חושב שלא לפי נתונים שופטים שחקנים.
הסוף מתקרב: דויד ויאה הודיע: "אפרוש מכדורגל בסיום העונה" "אחרי 19 שנה כמקצוען, החלטתי לפרוש ממשחק כדורגל בסוף העונה הזו. אני מודה לכל הקבוצות, המאמנים והחברים שאפשרו לי ליהנות מהקריירה החלומית הזו בה הגשמתי חלומות. תודה למשפחתי שתמיד הייתה שם לצידי בתקופות הקשות. אני מקווה לזכות עם ויסל קובה בתואר ב-1 בינואר. לאחר מכן אמשיך ליהנות מכדורגל דרך הפרויקטים שאני מוביל עם קבוצת DV7. תודה כל כל האהבה". הדובר: דויד ויאה. זהו-זה. כשהוא מתקרב לגיל 38 ואחרי קריירה מדהימה עם שלל הישגים וכמעט 450 שערים, אחד החלוצים הטובים ביותר ב-20 השנה האחרונה, הודיע שמדובר במשחקיו האחרונים על כר הדשא. החלוץ כתב קצר בספרדית ובאנגלית ברשתות החברתיות על רקע תמונה שלו במדי כל הקבוצות שלו. החלוץ הצטרף כזכור לקבוצתו של אנדרס אינייסטה בינואר האחרון ורשם 12 שערים ב-26 משחקים ואפשר לומר שנעלם מאור הזרקורים לאחר האליפות באתלטיקו מדריד בעונת 2013/14. הוא שיחק לפרק קצר ממש במלבורן סיטי והעביר עוד ארבע שנים בניו-יורק סיטי שם כבש 82 שערים ב-130 משחקים. ההצלחה הגדולה ביותר של ויאה הייתה במדי נבחרת ספרד. הוא הצליח לעקוף את ראול בדרך לתואר היוקרתי - מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים עם 59 שערים ב-98 הופעות, כשהוא זוכה איתה ביורו 2008 (תרם ארבעה שערים) ובמונדיאל 2010 (חמישה שערים). מיורו 2012 נעדר בשל פציעה ארוכה. וייה אף חזר לסגל הנבחרת בגיל 36 ועלה כמחליף למשך דקה למשחק נגד איטליה במוקדמות יורו 2018. ויאה גדל בספורטינג גיחון, ובעונת 2003/04 הצטרף לסראגוסה איתה זכה בגביע. לאחר שנתיים מעולות הגיע לולנסיה שם ידע את השנים היפות בקריירה שלו כשבכל שנה ניסו הגדולות להחתימו אך ללא הצלחה. הוא כבש 129 שערים ב-225 משחקים. עונת השיא שלו בקריירה הייתה 2008/09 כשהבקיע 31 שערים ב-43 משחקים. בקיץ 2010 הצטרף לברצלונה בתמורה ל-40 מיליון יורו והשתלב נהדר על אף ששיחק בכנף השמאלית ולא בחוד. הוא כבש צמד בקלאסיקו נגד ריאל מדריד וגם שער נפלא בגמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד. זכה עם הקבוצה באליפות ובליגת האלופות והוסיף אליפות נוספת ב-2012/13. "הוא היה כדורגלן שהיה לו הכל, הגיע לרמה הגבוהה ביותר", נכתב ב"מארקה", שם הוסיפו שוייה ציין שהוא רוצה לפרוש שיהיה מאוחר מדי. הוא לא רוצה שיחשבו שהוא לא מספיק טוב. "בניו יו-רק הפך לאייקון. היה מהיחידים שהבקיע בחמש יבשות שונות. מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים פורש וגורם לכולנו להתגעגע". אין ספק שרוברט מורנו היה רוצה חלוץ כמוהו בחוד נבחרת ספרד היום. ******* בקיץ 2009 ויאה כבר היה עם רגל וחצי בריאל מדריד. הכל היה יכול להיות אחרת. אולי השחקן שהכי אהבתי בספרד שלא שיחק בריאל מדריד. מהכינויים הראשונים שהכרתי "אל גוואחה". שבר כל שיא אפשרי בנבחרת ספרד, השחקן הכי חשוב שלה לטעמי, הפך את הנעת הכדור לתאכלס. וגם בקבוצות הגדולות יש לו קבלות. היה חשוב באליפות של אתלטיקו ובברצלונה השתלב נפלא. הצליח בגדול בולנסיה ונתקעי שם קצת יותר מדי זמן. הייתה לו מהירות, דריבל, טכניקה, הרעיד רשתות, מהסקוררים הגדולים בספרד בעידן שלפני מסי ורונאלדו. שמחתי מאוד שחזר לנבחרת גם אם זה לדקה אחת נגד איטליה. נתגעגע
יש סיכוי שאגזים מעט,אבל לדעתי ללא הפציעות,ואם היה מגיע טיפה לפני,הוא היה יכול להיות היסטורי ברמה של סווארז. השלישיה של ויאה פדרו מסי הייתה מדהימה.ידעו איפה כל אחד נמצא בעיניים עצומות.
