הדיון של המלך ראול:: סופה של אגדה. ראוליטו פרש מכדורגל ומכהן כשגריר של הליגה הספרדית

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/56764455_1859192667515072_2187253168260251648_o.Xxx?_nc_cat=100&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=6540f0094bcda67de4ac67630ace9a02&oe=5D2933BD

ה-24 באפריל תמיד יהיה יום מצמרר בהיסטוריה של ריאל מדריד. בדיוק היום לפני תשע שנים, ראול כבש את שערו ה-323 והאחרון בריאל מדריד ורשם סגירת מעגל - הלה רומארדה של סראגוסה, המקום בו האגדה התחילה - הוא גם המקום בו ראול נפרד. ראול עלה לשחק כשהוא לא כשיר ובפתיחת המחצית השנייה דחק לרשת אחרי בישול של כריסטיאנו ורץ באמוק כדי לחגוג ולנשק את הטבעת.

ראול הוחלף מייד לאחר מכן, החמיר את הפציעה, וריאל מדריד ניצחה 1:2 משער של קאקא אבל זה ממש לא חשוב. ראול סבל מפציעה בת חודש ולא חזר לשחק עוד, ולא היה יכול להיפרד כמו שצריך מריאל מדריד. יום קצת עצוב...

 

https://scontent.fsdv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/56280059_1849576351810037_8070137665355251712_n.Xxx?_nc_cat=107&_nc_ht=scontent.fsdv1-2.fna&oh=b73d3d4541bedb06ce0b0ce8d7ccadd8&oe=5D7050EF

זוכרים את זה? לפני עשור בדיוק, השלושער האחרון של ראול במדי ריאל מדריד. הקפטן הופיע בדיוק כשריאל מדריד הייתה הכי זקוקה לו, עם יום עבודה ושלושה שערים נגד סביליה בפיחואן. "ראול לעולם לא מפסיק, הוא מסמל את האמונה של הקבוצה שלו", פירגנו במארקה. עם הניצחון 2:4(מרסלו הוסיף בתוספת הזמן), ריאל הגיעה לקלאסיקו במרחק ארבע נקודות מול ברצלונה. ההמשך, אתם יודעים...

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/05/24/15587074208241.Xxx

מארקה: “הקריירה הבלתי ניתנת לעצירה של ראול בריאל מדריד”, או אם נדבר ת’אכלס: ראול צפוי להתמנות למאמן הבא של קסטיליה. במועדון מעריכים את העבודה שביצע ראול העונה בקבוצת הילדים של המועדון. נכתב שבשבועות האחרונים הוא אפילו נגע קצת בקבוצה הבוגרת יחד עם זידאן ושהוא ממשיך להתקדם. חוסה מנואל דיאס, המאמן הנוכחי של קסטיליה, שאחראי על הגעתה לפלייאוף, יחזור לפקח על כל מה שקורה בקבוצת המילואים

 

ראול בראיון קצר לאופ"א:

https://scontent.fsdv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/64464906_1957649757669362_2852050449970757632_n.Xxx?_nc_cat=105&_nc_ht=scontent.fsdv1-2.fna&oh=a4d07285166ddb821514010e1a93cc03&oe=5D8D865D

"אני חושב שהתחלתי לשחק כדורגל עוד לפני שנולדתי. הכבוד תמיד היה חלק ממני. בכדורגל לא תמיד הכל מצליח. צריך לדעת איך לנצח ואיך להפסיד, לכבד את היריבים ואת השופט". עוד אמר ראול: "לא היו בתי ספר לכדורגל, אנשים היו משחקים בגן וברחוב, בזמן ההפסקות בבתי הספר עם חברים. אנשים היו משחקים בכל מקום, זה היה עולם אחר. כשלא היה לי עם מי לשחק הייתי בועט לקיר, הוא היה החבר הטוב ביותר שלי. הגעתי לאן שהגעתי לא בזכות הכישרון אלא בזכות התשוקה".

כמוכן ראול פירסם תמונה חגיגית מיום שבת כאשר סיים רשמית את קורס הפרו. בעונה הקרובה הוא יאמן את ריאל מדריד קסטיליה. לאט לאט מתקרב.

 

ראול מונה רשמית למאמן קסטיליה לקראת העונה הבאה. ביום שישי שעבר סיים בהצלחה את הקורס של אופ"א יחד עם צ’אבי ושחקני עבר גדולים נוספים. בשנה שעברה אימן בהצלחה בקבוצת הילדים והיה פעיל בולדבבאס ברמה היומית בנוגע לכל הקבוצות הצעירות. כמה שאני נחשב לאוהד מס’ 1 שלו - כרגע בקסטיליה יהיה קל יותר לעקוב אחריו ולהתרשם ממנו. מה עוד נגיד. לא רחוק היום בו יהיה היורש של זינדין זידאן על הקווים בסנטיאגו ברנבאו ואז סגירת המעגל תושלם ואולי אני יוכל לפרוש מכדורגל אחר כך. הגדול מכולם עבורי. אין עוד מלבדו

 

ראול בן 42 - החידון

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/65367909_1975045785929759_1903533684590379008_n.Xxx?_nc_cat=103&_nc_eui2=AeG7ItrdlCXZAjqsMxlbO_C6QFGDDVMnq892fp50VHKUdQO74Oc-UO9S-OKisvx2cKjeSqqo6dTzTz16NSZk0ug98Nc5PoqoLDnvzSEUX2nrag&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=686b0ef2b1f90dde05f533477367c520&oe=5DBA26C1

"ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול". כך, בפשטות כזו, משפט אחד, הגדיר אמיליו בוטראגיניו את התורה כולה. המלך ראול, שיאן ההופעות של ריאל מדריד (741), שיאן השערים עד שבא כריסטיאנו (323), האיש שכה מזוהה עם החולצה הלבנה, מס' 7 והקפטן הנצחי - חוגג היום 42. בדיוק כמו המשפט האל-מותי ההוא. ראול הוא ריאל מדריד מבחינתי והסיבה שהתחלתי לאהוב כדורגל. היום בו עזב את ריאל מדריד היה היום הכי קשה שלי בכדורגל. אין כמו לחגוג גול של השחקן שגדלת עליו, אין כמו לצעוק את שאגת ה-Gol De Raul. להבקיע איתו בפיפה ובפלייסטיישן, ללכת עם החולצה שלו בביה"ס, להוריד עוד תמונה במחשב, אחח - היו ימים. הוא ליווה אותי כילד, כנער מתבגר, בתיכון, בחלק מהצבא.

אני חושב שהמילה הזו 'ראול' הופיעה באתר יותר מכל מילה אחרת חוץ מהצמד -'ריאל מדריד', ועדיין, כמה מילים שתוזמנו בפייסבוק מבעוד מועד.

לא פחות מ-323 פעמים הוא רץ אל עיגול האמצע בטירוף ונישק את הטבעת, הסמל המסחרי שלו. לעתים בנגיעה קלה, לא פעם בואסילינה - הקפצה מעל השוער, או בנגיחה. האיש שתמיד האמין שהשוער ישמיט את הכדור והיה עושה צעד אחד יותר מכל שחקן הגנה. מה הגול הגדול ביותר בקריירה של ראול? השער המטורף בגביע הבן יבשתי כמו בתמונה? ראול כל הדרך אל השער בגמר האלופות ב-2000? משתיק את הקהל בקאמפ נואו עם הקפצה עדינה? השער בעקב נגד ויאדוליד? הסלאלום מול אתלטיקו מדריד ב-1997?

ליגת האלופות תמיד הייתה המפעל שלו. ראול תמיד סיפר בערגה על ימי שלישי ורביעי בסנטיאגו ברנבאו. ועד לבואם של מפלצות כמו כריסטיאנו ומסי - הוא גם היה המלך של המפעל. שלוש זכיות בגביע עם האזניים הגדולות שני גמרים בהם כבש - 1999/00 ו-2001/02 עונת שיא של עשרה שערים בשנת 2000 ראול מדורג שלישי בטבלת כובשי המפעל בכל הזמנים עם 71 שערים, וחמישי במספר ההופעות עם 142 שערים. בעונתו האחרונה במפעל הוליך את שאלקה עד לחצי הגמר.

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/65576330_1975053725928965_9081697472534806528_n.Xxx?_nc_cat=110&_nc_eui2=AeH5z6AekA6fsleoz8q6fU7mYRByGjjDce2CIJWAiqKNvAmTGxg_tnsopZ-EG5tM35hKbdpFZFNZ0M46l4DgWLQxx7DeGbcUE8qSqd6XIVg67w&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=a0db355c006abac441a2214518aa7ac0&oe=5D8B3F95

את התמונה הזו אתם חייבים להכיר. 15 בפברואר 2009, אצטדיון האל מולינון. ראול כובש צמד מול ספורטינג גיחון והופך לגדול המבקיעים של ריאל מדריד בכל הזמנים על חשבון אלפרדו די סטפאנו. אחד מהרגעים המרגשים ביותר שלי כאוהד. וראול עצמו? שמח על הניצחון בעיקר וגם בירך את הילד הצעיר דני פארחו שערך הופעת בכורה בקבוצה.

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/65544656_1975057539261917_2035718595979247616_n.Xxx?_nc_cat=108&_nc_eui2=AeHuPeKRQ3MZ1PVxscKcWq1hmah5xSCSNk_BcaXUKgu8yCl5-aNje893qd5G-h29mwOKX0ysPD-TltvBBDPO_XDNNedDtWaugS9ZaUBpTDnkzw&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=366dff259de533b9569bdf5c4aa3063d&oe=5DB9B4E9

הפרטנר של ראול בחוד ההתקפה במשך שנים, הן בריאל מדריד והן בנבחרת, היה פרננדו מוריינטס. אך ראול, שידע להסתדר עם כולם, היה בקשר מיוחד עם שחקן אחר: ראול ופרננדו היירו "ראול הוא כמו פרארי - עוקף את כולם", אמר עליו הבלם, וראול סיפר: "היירו הוא הקפטן של הקפטנים". ואכן, ראול ירש את תפקידו כקפטן הן בריאל מדריד (בסיום עונת 2002/2003) והן בנבחרת ספרד (לאחר מונדיאל 2002).

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/65918239_1975060549261616_5434480419514875904_n.Xxx?_nc_cat=105&_nc_eui2=AeFsX4qBkiJuVtG1WY1PnoyAIpyS6pMqHhgBm9hrV21iDX78_kIa53uEqUVoLRNr-4GirE7czU4Y6lgp4NUkxjNvDRI7ZWMK85UpPM818mev5Q&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=5e4f41c1ec9e8af579ab75bb35df5824&oe=5D88AD23

ונסיים את פסטיבל ראול (לא סגורים על זה) עם ציטוט מיוחד: "ריאל מדריד קונה את שחקנים גדולים. יש לה את פיגו ואת זידאן ואת רונאלדו, אבל איתם הצלחנו להתמודד. השחקן הטוב ביותר בעולם - ראול - גדל אצלה בקאנטרה" (אלכס פרגוסון). כך נשמע מאמן מנצ'סטר יונייטד אחרי ש-7 הציג את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה, רבע גמר ליגת האלופות בעונת 2002/03. ראול כבש צמד ענק וריאל מדריד ניצחה 1:3. פרגוסון הוסיף: "אני מקווה שהשוטרים בלונדון לא יתנו לו להגיע למשחק". תפילותיו נענו וראול החמיץ את הגולים בגלל פציעה, אגב, אבל זה לא מנע מריאל להשלים את העבודה ולהגיע לחצי הגמר.

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/64702902_1975062615928076_4817615312130146304_n.Xxx?_nc_cat=101&_nc_eui2=AeHH6qhhTLxgjUNXyuAJf2jJgeq9W27IpKw9JK29cPHiZy5u3OLV42BCsY7Z7LPxNByfFhRRAiV8gyx1Lo-vEYDQ9F31IzXPmB7KoBFWInC-mg&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=84e31fefff0ce707e34570f7ab6de87f&oe=5D840454

ועכשיו נראה אתכם. בזמן שכמה כוכבי עבר גדולים מברכים והלכתם לוידאו לראות שוב את מיטב הביצועים: בואו נראה מה אתם יודעים על האיש שגרם לאוהדי ריאל מדריד להתאהב עוד הרבה לפני כריסטיאנו רונאלדו. נגד איזו קבוצה ערך את הופעת הבכורה? איזה שיא שייך אך ורק לו? כמה פעמים הורחק במהלך הקריירה? וכמובן: מדד התארים, כמה שערים כבש ומי אמר את המשפט שכה מזוהה עם ראול.

לחצו כאן לחידון

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/65623595_1976013295833008_1963141207819288576_n.Xxx?_nc_cat=107&_nc_eui2=AeHiWYNAjok_YsFj6MUpBE6L7T-l12zpzLneCIWd6HErJpA56qaFd3V9XI5zqfzINjUIAfb79EBukakqVaksTmcYz_4ZKYIMT9ejh8MfAS8-JQ&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=ca76206ece54a76be7cd4e0663defca4&oe=5D794C5E

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/68829731_2066646740102996_5176877588294926336_n.Xxx?_nc_cat=111&_nc_oc=AQkCvtgCoeetjs2SfZANPnFdjFc6Wd2ZSus1Jjw4IBeWl4GYRaVJNi4HJsY_rYN6JxE&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=ee2d5fef0a5f32871d5268b9decf0f01&oe=5E096053

היום בדיוק (23 באוגוסט) לפני שש שנים: ראול מגיע לסנטיאגו ברנבאו עם קבוצת דאז, אל סעד הקטארית, ומתקבל בכבוד של מלכים לצד כל גביעי אירופה, אצטדיון מפוצץ, מחמאות מכריסטיאנו רונאלדו, קאקא ואיקר קסיאס. “התיקון”, משחק הפרידה החגיגי באיחור של שלוש עונות. ראול משחק מחצית בכל קבוצה. בדקה ה-23 כשלוח התוצאות הראה על 0:0 - אנחל די מאריה שלח כדור לרחבה, ראול עצר ובנגיעה אחת בעט לרשת, עם סרט הקפטן על הזרוע ומספר 7 על הגב - הוא נישק את הטבעת, רץ לעבר הקהל שכל כך אוהב אותו, חייך והסתכל למעלה. כפי שקרה 323 פעמים במשחק רשמי. זה סדרו של עולם. יש דברים שלעולם לא ישתנו.

ועל זה נאמר “האושר הפשוט”. לא יכול להסביר לכם את הרגעים האלה. אני יודע שהיה גם מזל רע - אילוצי לו"ז, פציעה לא מתוכננת, אף אחד לא ידע במאה אחוז שראוליטו יעזוב - אבל הייתה לי בטן מלאה על המועדון לגבי הפרידה מראול, האלוהים של הכדורגל בעיניי והשחקן שבגללו אני כל כך אוהב את המשחק. באותו יום - הסדר שב על קנו. מחזיר אותי לילדות, ואולי לימים בהם הייתי חופר בפייסבוק על כדורגל והבנות היו כועסות
ובימים אלה, אוגוסט 2019, כשדור, הילד הנצחי מזדקן, הכוח הולך ונעלם אבל הכדורגל משאיר אותי שפוי - אני רועד מפחד אחרי כל הפסד של קסטיליה.

 

ראול פתח עם תיקו בקסטיליה

לאחר קיץ לא פשוט בו אפילו התקשורת מדריד העזה להעביר ביקורת על הגדול מכולם לאחר משחקי הכנה לא ממש משכנעים, ראול החל את דרכו כמאמן קסטיליה עם תיקו 1:1 במחזור הראשון של הליגה במשחק החוץ מול לאס רוזאס, ללא רודריגו שסבל מפציעה. הקבוצה עברה מהפכה לא קטנה במהלך הקיץ ומרבית שחקני ההרכב עזבו (בשלוף: השוער לוקה זידאן, הבלם חאבי סאנצ'ס שהושאל). הקבוצה נקלעה לפיגור בדקה ה-47, ג'ורדי בן ה-18 השווה לקסטיליה בדקה ה-55 בנגיחה. מדובר אגב בבן דודו של מריו הרמוסו שעבר לאספניול. הנה סרטון קצר העוקב אחרי ראול במהלך הבכורה.

לאחר המשחק אמר ראול: "תמיד משחק בכורה מחוץ לבית זה מסובך. המגרש היה צר, היריבה קבוצה שזה עתה עלתה. אני חושב שיצרנו יותר מצבים. הם הענישו אותנו, אני שמח שהצלחנו להשוות והיינו שאפתניים, הגבנו טוב מאוד. זו הקבוצה שאנחנו רוצים לראות - קבוצה שמתגברת על קשיים. הליגה היא מרתון. רצינו לנצח אבל הנקודה חשובה".

קובו ורודריגו: "היה תענוג אם קובו היה משחק אבל אני מאחל לו בהצלחה. רודריגו? גם הוא שחקן של הקבוצה הראשונה. התפקיד של קסטיליה היא לעזור במה שאפשר".

מצבו האישי: "אני שמח מאוד על ההזדמנות שהמועדון נתן לי, התקדמתי לאט לאט מאימוני ילדים עד נערים ואז קסטיליה. יש לנו קבוצה גדולה, אנחנו עובדים קשה. כשאתה שחקן, אתה מתאמן במלוא הרצינות אבל כמאמן - היו לי יותר עצבים מבדרך כלל". ראול הוסיף: "אני בתהליך של למידה וזה טוב שאני בקסטיליה. הראש שלי חושב אך ורק על קסטיליה. אני בטוח שאעשה טעויות אבל אני אתקן ואלמד".

עוקבים אחרי קסטיליה - בפורום שלנו!

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2019/08/25/mas_futbol/1566740359_737000_1566740429_noticia_normal.Xxx

******

אתם לא יודעים איזה לחץ זה שהשחקן שגדלתם עליו עומד על הקו, מעולם לא התעדכנתי ככה בקסטיליה שבוע אחר שבוע. אני חושש שאין לו את "הרוע" הנחוץ כדי להיות מאמן גדול וגם לא את המזל שהיה לזידאן. לצד משאלת הלב שהוא יהיה על הקו בברנבאו במקומו של זידאן עוד מעט - יש לחץ. בכל מקרה, את האהבה הזו ללא פשרות לשחקן שגדלת עליו ובגלל אתה אוהד כדורגל - אף אחד לא יצליח לקלקל, גם לא מאניטה בקלאסיקו.

 

https://scontent-frt3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/70622931_2111013652332971_7783681716287176704_n.Xxx?_nc_cat=107&_nc_oc=AQnltYobZrwv1sgUgn-oaJXfTMuBXjG7Q89EMyJ6ZLTB5L-gWfOceZ9QPUNs1uWF4gY&_nc_ht=scontent-frt3-1.xx&oh=d77b4a0b3c36f9f7225220db758447e1&oe=5DFA4F26

פעם, בעידן שלפני כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, ליגת האלופות הייתה מזוהה עם שם אחד כמעט יותר מכל אחד אחר - ראול. עונות בהן היה קשה להבקיע קרוב לעשרה שערים בעונה. קצת נוסטלגיה. 18 באוקטובר 1995, ריאל מביסה 1:6 את פרנצוורוש ההונגרית בברנבאו. ילד צעיר בשם ראול כובש שער בכורה במפעל. שם החלה המורשת. ראול סיים עם שלושער - השחקן הצעיר ביותר שעשה זאת - בגיל 18 ו-113 ימים בלבד. כבר בעונת הבכורה במפעל כבש שישה שערים. עד גיל 25 זכה שלוש פעמים בגביע עם האזניים הגדולות כשהוא כובש בשני גמרים (נגד ולנסיה בשנת 2000 ונגד באייר לברקוזן ב-2002), עונת השיא: עשרה שערים. עוד תצוגות גדולות: 2002/03 - נגד מנצ'סטר יונייטד ומילאן.

הנה כאן רשימת 20 המבקיעים הצעירים ביותר בתולדות ליגת האלופות - מה קרה עם כל אחד מהם. גם ליאו מסי, אנדריי שבצ'נקו, פטריק קלייברט.

 

"ראול יכול להיות הגווארדיולה או הסימאונה של ריאל מדריד"

בטור השבועי שלו ב-El Pais חורחה ואלדנו משבח את ראול מאמן קסטיליה ורואה בו היורש הברור של זינדין זידאן. “אם המועדון יידע לטפל ולהשתמש בו נכון, הוא יוכל לבוא לידי ביטוי במשך שנים ארוכות ולהיות הדמות שריאל צריכה כדי להתגבר על הלחץ מהתקשורת והקהל והציפיות הלעתים מוגזמות שיש מהקבוצה. תמיד אומרים לי ‘עדיין מוקדם’ כשאני מדבר על ראול המאמן. אותו דבר אמרו גם לפני 25 שהיה שחקן צעיר”.
“אף אחד לא ישתלב טוב יותר עם הסגנון של שחקני ריאל מדריד. עם ראול, הברנבאו יהיה משהו אחר. הוא חלק מריאל מדריד, הוא מיישם את כל מה שהיא מציגה. הוא יכול לסחוט עד טיפת הזיעה האחרונה מכל שחקן כדורגל, כפי שהוא עשה. המדרידיסטה תמיד היה גאה בראול. הוא יהיה בלתי נלאה בכל הקשור לדרישה”.

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/a/abda0af9a02372123fa7c9ac5ea4e9786a130de1.Xxx

ואלדאנו לא אהב את האזכורים לגבי אלגרי, מוריניו ואחרים ואמר שהמועדון ימצא את המאמן שיהיה כה מזוהה איתו מתוך הבית,הוא כרגע דורש לתת כבוד לזידאן, “אך אם נדבר על העתיד שאף אחד לא ישכח את ראול. זו הדרך הטובה ביותר לכבד את ריאל מדריד”.

 

25 שנה להופעת הבכורה של ראול: "זה היה רגע ייחודי, זה שהכי זכור לי"

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/a/acfed5c82f12654c09c4ed8e9d6fad47b1dac622.Xxx

29 באוקטובר (1994), תאריך קדוש עבור המדרידיסימו. לפני 25 שנה ערך ילד צכחר בשם ראול את הופעת הבכורה שלו בריאל מדריד במשחק חוץ נגד סראגוסה בלה רומארדה. “ציפיתי שיהיה לחוץ אבל הוא ישן באוטובוס כמעט כמו כלב מת”, אמר חורחה ולדאנו. כעבור שבוע, בדרבי נגד אתלטיקו מול 80 אלף איש הוא תקע את הכדור כמו שחקנים גדולים באמת במצב הראשון אליו הגיע וכבש שער בכורה. ראול גונזאלס בלאנקו. האהבה הראשונה.

את הסיפור הזה אתם יודעים היטב. ולא שהיה לכם ספק - ראול לא ישכח את הרגע הזה לעולם. האגדה, מאמן קסטיליה כיום, התראיין לאתר הרשמי ונזכר: “זה היה רגע ייחודי, זה שזכור לי יותר מכולם, כי באותו יום לא הייתי יכול הלאמין שתהיה לי כזו קריירה כמו שחלמתי עליה, כזו שנמשכה שנים רבות. הגשמתי את כל החלומות שהיו לי באותו היום. וגם בהמשך”. "יש לי הרבה זיכרונות. הייתי צעיר מאוד, הייתי כמעט ילד, והחלום שהיה לי מאז שהייתי צעיר מאוד היה להיות מקצוען וזה התגשם בכך שלבשתי את החולצה ההיא באוקטובר 29 בסראגוסה. כשאני רואה את החולצה הזו אני זוכר הרבה דברים שחייתי כילד ”.

על הלה רומאדה: “תראו את המצב, שיחקתי שם את המשחק הראשון והאחרון שלי. במשחק הראשון היו לי המון הזדמנויות ולא הצלחתי לכבוש אבל במשחק האחרון שלי עם החולצה של ריאל מדריד, אחרי שנפצעתי בקרסול במהלך הקודם וחשבתי על חילוף - רצתי לכיוון השער, כריסטיאנו רונאלדו מסר לי ויכולתי לכבוש על אותה הבמה. אני מאוד אוהב את העיר והאצטדיון הזה”.





“בגיל 17 אתה לא באמת יכול להבין את האחריות הזו של לשחק בריאל מדריד, הייתי מאוד צעיר ומה שעמד לנגד עיניי היה הלהט לשחק כדורגל. אמיליו בוטראגיניו היה מאלה שעזרו לי הכי הרבה. זו הייתה השנה האחרונה שלו במעודון. יכולתי לחוות את הפרידה שלו, הוא היה סמל לא רק של ריאל מדריד אלא גם של הכדורגל הספרדי. הדבר היחיד שניסיתי היה ליהנות, להפיק את המקסימום מכל משחק, לנסות לנצל כל רגע כי לא ידעתי כמה זמן זה יימשך. לאט לאט התחלתי את העונה השנייה והשלישית”.

על מספר 7: “בשנה הראשונה שלי שיחקתי עם חולצה מספר 17. ב-1996 קיבלתי את מספר 7, אחריות גדולה בשל הסמלים הגדולים שהיו בריאל מדריד עם החולצה הזו, אבל בקבוצה הזו תמיד הייתה אחריות, לא המספר עצמו אלא ללבוש את החולצה עם הסמל של ריאל מדריד”.

שעריו הגדולים: “למרבה המזל כבשתי שערים רבים אבל אני תמיד אזכור את הראשון כמו שאזכור את הופעת הבכורה. זה היה נפלא לכבוש את שער הבכורה בדרבי נגד אתלטיקו מדריד, מסירה נפלאה של מיכאל לאודרופ. אני זוכר את זה כאילו זה קרה ממש עכשיו, וגם את השער בגביע הבן יבשתי נגד ואסקו דה גמא או בגמר ליגת האלופות. אין לי ספק אבל שכל שער שעזר לקבוצה בצורה כזו או אחרת לנצח היה חשוב, או שהתקדמנו שלבים בליגת האלופות. כבשתי הרבה למזלי אבל הכי חשוב שנהנתי והקבוצה ניצחה”.

על הסטטיסטיקה: “צריך לנתק אותה, שיאים הולכים ונשברים כל הזמן. אני שמח וגאה בכל מה שעשיתי במועדון הזה. המשחקים ששיחקתי, התארים. בטח יכולתי לעשות יותר ולהשיג יותר אבל נהנתי מכל רגע ונתתי את המקסימום שלי בריאל מדריד. תמיד ניסיתי לעזור לחבריי לקבוצה, למאמנים, למועדון, לשמח את האוהדים בכל משחק ושיראו שריאל מדריד היא הדבר החשוב ביותר עבורי. הגעתי לכאן בגיל 15 וגדלתי כאן בבית הזה, ריאל מדריד נתנה לי הכל באופן אישי, למשפחתי, להורים שלי, הקמתי כאן בית ומשפחה וילדים. זו תחושה הדדתי שאנחנו כל כך מרגישים של ראול וריאל מדריד”.

מה עוד אפשר להגיד, אני בטוח שיש לכם צמרמורת מטורפת ברגעים האלה. 323 שערים, 16 תארים, 741 משחקים (שיאן ההופעות). " ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול " (אמיליו בוטראגיניו).

זה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לצאת מהדיכאון. תודה אלוהים, תודה. בלי הכדורגל הייתי אדם עצוב וריק.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/0/0750f36e118c49b88bf567cee4e1b46c66db4c45.Xxx

בזמן פגרת חג המולד, שער המארקה עם “השיטה של ראול” בקסטיליה. חלק חשבו שראול דמות חיובית מדי, חייכן, תהו האם הוא מסוגל להציב גבולות ולהיות גם ‘רע’ מעבר לסמכותיות כשחקן עבר ענק ואגדה במועדון. בכתבה שפכו אור על שיטות האימון של ראול שמקפיד על כל פרט ולא רק הטקטיקה. על קצה המזלג: הלבוש של שחקני קסטיליה אחיד - מדים מלאים של המועדון, אותם תיקים ואותן הנעליים. הוא לא רוצה לראות שחקנים צעירים עם מותגים מוגזמים. “אתה לא יכול ללכת לשחק במגרשים כמו לאס-רוזאס עם תיק של לואי ויטון ב-600 יורו”, אמר. הוא גם לא רוצה לראות אוזניות יקרות או כפכפים. בינתיים ברמת הנקודות זה לא מניח את הדעת וראול השיג 22 נק’ בלבד ב-17 משחקים, קרוב לתחתית (אם כי יש לה משחק חסר). יש לציין שהוא משחק ללא קובו או רודריגו וההנחה הייתה שלפחות אחד מהם יהיה בקבוצה הצעירה.

ראול קבע כי השחקנים צריכים להגיע למתחם האימונים לפחות שעה וחצי לפני כל אימון, אחרת זה נחשב לאיחור. גם הקנסות ברורים. מי שיגיע דקה באיחור לאוטובוס - לא ייסע עם הקבוצה, מנופה מהסגל. כשראול מרגיש שהקבוצה לא הציגה משחק מקובל, הוא מריץ את השחקנים בסיום המשחק. ראול בקיא מאוד בכל מה שהצעירים עושים ברשתות החברתיות וביקש מהם לא להגזים. מעבר לכך, בקיץ רצו לצלם את התנהלות הקבוצות הצעירות של המועדון. ראול וצ’אבי אלונסו נבחרו. אלונסו שאל האם זה יכלול טקטיקה ונאומים בחדר ההלבשה ואמר שלקטעים האלה הוא לא מוכן. ראול סרב מייד בפגישה עם כל המאמנים. הוא לא רצה הסחות דעת והטיל וטו - “תודה אבל לא תודה”.

 

התאריך ה-15 בפברואר נכנס לדברי הימים של ריאל מדריד. בדיוק לפני 11 שנה ריאל מדריד הביסה 0:4 את ספורטינג גיחון במשחק חוץ וחלום האליפות נותר בחיים. זה קרה בהובלתו של הקפטן ראול שכבש צמד והפך למלך השערים בהיסטוריה של ריאל מדריד כשהוא עובר את אלפרדו די סטפאנו עם 309 שערים. ראול כבש את הראשון אחרי כדור רוחב חזק של סרחיו ראמוס מצד ימין כשהוא מקדים את ההגנה, ואת השער האחרון במשחק בדחיקה לרשת (עוד היילייטים: שער בכורה למרסלו בליגה, ושער ראשון לקלאס יאן הונטלאר). "מיתוס נולד", נכתב בשער המארקה שם הוציאו מהדורה מיוחדת.

בכל רחבי אירופה החמיאו לראול, אגדות ענק כמו פאולו מאלדיני, אלסנדרו דל פיירו, ראיין גיגס, קרלס פויול, והוא הצטנע בסיום המשחק, כרגיל ואמר בפשטות שהוא מתרגש מהשיא אבל הכי חשוב שהקבוצה ניצחה, ושהוא רוצה לברך את הילד הצעיר דני פארחו שערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת. וזו הייתה התמצית של מי הוא ראול, השחקן שגרם לי להתאהב בריאל מדריד. אני זוכר כילד צעיר סופר איתו שלב אחר שלב - עבר את פוקאש, עבר את הוגו סאנצ'ס, עבר את סנטיאנה. זה פשוט היה יום מרגש ובלתי נתפס. ראול גונזאלס בלאנקו - שיאן השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים - וואו, זה ישב עליו כל כך טוב.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1581758326641.Xxx

 

התגעגעתם? שתי אנקדוטות מהקריירה של ראול:



https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/7/7e6d0d4099b2893bff6cd6eaf125668f37de7f6e.Xxx

סיפור ראשון: עונת 2009/10. לאחר ההפסד לברצלונה בקלאסיקו בברנבאו, ריאל רחוקה שלוש נקודות מהקבוצה של פפ. ראול מגיע למרפאה ורואה שם את קאקה ולתחושתו הברזילאי “בילה” שם קצת יותר מדי. לאחר ההדחה נגד ליון והכעס של הקשר כלפי פלגריני, הוא נעדר כמעט שבעה שבועות. נכתב במארקה כי בקבוצה הייתה קצת חשדנות כלפי הברזילאי. ראול הגיע אליו וקרץ לו : “הקבוצה צריכה אותך, אתה צריך לדעת לשחק עם כאב”. קאקה חזר לקראת המשחק בלה רומארדה נגד סראגוסה. זה היה המשחק האחרון של ראול בריאל. הוא קיצר את זמן החלמתו מהפציעה, עלה בהרכב כי הקבוצה הייתה זקוקה לו - וכבש את ה-0:1. מייד לאחר מכן הוחלף, הוא נעדר לחודש בגלל פציעה ולא לבש יותר את הלבן של ריאל. ואת שער הניצחון באותו ערב? כבש קאקה.

סיפור שני: כריסטיאן פוקס הוא כיום מגנה של לסטר סיטי האנגלית. בזמנו הוא שיחק בשאלקה יחד עם ראול. בגרמניה קראו לו “סניור ראול”. פוקס סיפר כי השנתיים האלה עשו את שלהן. הוא אומר שהוא עדיין צופה בסרטונים של ראול כשחקן וכך גם עושה עם חבריו בחדר ההלבשה. “בפעם הראשונה שהרגשתי מסנוור מהכדורגל זה היה בזכות ראול”, אמר. הוא לא היה רק שחקן טוב אלא גם ג’נטלמן אמיתי, מנהיג, אחד הטובים ביותר ששיחקתי איתם". פוקס עוד אמר: "זה היה חלום שהתגשם כשאחד השחקנים שראיתי ככוכב ענק בילדותי - הגיע והייתה לי הזדמנות לשחק איתו. הוא נגע בכדור והבקיע. זה היה עונג שהוא היה בחדר ההלבשה. בשלישי, אגב, איבן ראקיטיץ’ מברצלונה ששיחק גם הוא עם ראול בשאלקה, העלה תמונה שלהם חוגגים יחד בבונדסליגה וכתב “זוכר זמנים ישנים ויפים”. הוא כתב גם “ראול, אגדה” ואמר בעבר: “למדתי ממנו המון, על המגרש ומחוצה לו, הוא היה אדם מפואר, כמו אבא שלנו בתקופה בשאלקה. אני אסיר תודה על כל רגע שהיה איתנו”.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1587717887004.Xxx

תחזיקו חזק, ציון דרך לא פשוט. סגירת המעגל (העצובה) של ראול. היום לפני 10 שנים זה קרה. חילופי המשמרות החלו רשמית. ראול גונזאלס, הקפטן הבלתי מעורער, הסמל הגדול ביותר של המועדון הגדול ביותר, הסקורר, כל תיאור שתרצו - חזר ל-“לה רומארדה”, המקום בו החלה האגדה וסיפור האהבה הגדול ביותר בכדורגל העולמי ב-1994/95. הוא פתח בהרכב לאור מצוקה בחוד על אף שהיה לא כשיר. דקה 50: היגואין בעט חזק, השוער הדף, גם כריסטיאנו לא הצליח להבקיע אבל מסר הצידה. ראול עט על הריבאונד, עשה את ה-0:1 ונישק את הטבעת.

בפעם ה-228 בליגה - המבקיע השלישי הטוב בכל הזמנים דאז (רק הוגו סאנצ’ס ותלמו זארה עברו אותו) ובעיקר: בפעם האחרונה. זו גם הייתה הפעם ה-77 בה הוא כבש את השער הראשון במשחק - יותר מכל אחד אחר. אבל עזבו את השיאים. ראול הוחלף כאמור וגמר את העונה (“ביקשתי חילוף עוד לפני הגול, הייתי בר מזל להבקיע. הניצחון הכי חשוב. הלה רומארדה תמיד כיף לחזור לכאן”). ואלדאנו עוד אמר: “אנחנו מעריצים את ראול ששיחק עד שלא היה יכול לקום על הרגליים. זו תהיה החלטה שלו האם ימשיך. אנחנו מקווים שנוכל ליהנות ממנו עוד הרבה”).

למחרת הגיעו הבשורות הרעות. אני זוכר את ההלם שקיבלתי עם הידיעה על כך שהוא לא יחזור לשחק, ובהתאם לשמועות על כך שיעזוב בקיץ - הבנתי שזה הסוף. אבל זה לא קרה, ראול עזב. זה היה קשה יותר מכל הדחה בשמינית הגמר, מכל תבוסה בקלאסיקו. כמה שהגיעה לו פרידה אחרת…