מילאן 2018/19: מהפכה אחרי מהפכה

הקשר הכי טוב באיטליה בעונה האחרונה שלא קוראים לו ברוזוביץ'.

סוף סוף יש מה לראות במילאן.

 

מעניין אותי איזה חלוץ ידביקו לפיונטק.

 

דעה לא פופולרית: לקסלט והרננדז צריכים להיות שתי המגינים השמאליים שלנו לשנה הבאה.

 

בטוח שזה לא פופולרי? נראה לי כמו הכיוון הצםוי.
אני משער שלרודריגז יהיו קונים (גיבוי בקבוצת טופ או מגן סולידי בקבוצת דרג ב), אבל לא יודע מה יהמר על סטריניץ' עכשיו.

רק אני מקבל את הרושם שהכיוון בקישור הוא 'נביא הרבה שחקנים סבבה ומישהו מהם יתפוס'?
סנסי, קרוניץ', בנאסר, ורטו, פראט ועוד שמועות.
לא בטוח שזה כ"כ גרוע לאור איך שהקישור שלנו נראה בעונותיים האחרונות (ובמיוחד אם ביגליה יהפוך לקשר החמישי שעוזב הקיץ).

 

אתה צריך שתי קשרים אחוריים כי באקיוקו עזב וביגלייה בדרך. בנאסר סגר וצריך עוד מישהו שייתן לו קונטרה. מאמין שזה יהיה וורטו בסופו של דבר. קורניץ' יכנס לרוטציה של המצאלות שם נמצאים כבר האקאן, קסייה פקאטה (שיכול וכנראה גם ישחק מאחורי החלוצים) ובנוונטורה. אני מאמין שיחתימו עוד שתי קשרים ואז נעבור להביא חלוץ (או 2, קשה לי לראות את קוטורנה שורד את הקיץ חרף הרוחות המרגיעות שמגיעות מכיוון המועדון) ובלם שיודע להוביל כדור.

 

לא מתווכח עם זה ששוער כנראה פחות חשוב משחקן התקפה, אבל קצת צרם לי העקיצות על ואלדס, כשברצלונה הייתה בשיא הוא היה אחד הטובים בעולם, טופ 5 מינימום.

 

ורטו ובנאסר מגוונים מספיק כדי לשחק במס' תפקידים בקישור (כרגע צופה בבנאסר בנבחרת ושם הוא מצאלה התקפי). אם מילאן תחתים את שניהם, ג'יאמפאולו ישחק עם שניהם.

*בישל עכשיו למאהרז.

 

ג'ימפאולו אתמול:

- לא חד משמעי לגבי שימוש ב4312. רוצה לבחון את הסגל ולהחליט עפ החומר הקיים והאופציות הקיימות בשוק.
- בטוח שנשחק עם 4 בהגנה.
- מאוד מחזיק מסוסו ורוצה לראות איפה אפשר לשלב אותו בשיטה.
- אותו כנ"ל לגבי דונארומה. מציין שהוא ביקש חולצה שלו לפני 4 שנים, דבר שהוא לא נוהג לעשות בדרך כלל. מאלדיני ציין אחר כך שהשוער כרגע נשאר.

בנוסף:

- קורניץ' רשמי.
- בברזיל דיווחו אתמול על סיכום עם אברטון סוארס, דבר שהמועדון מיהר להכחיש. אם לוקחים בחשבון שכל שלושת ההחתמות עד עכשיו הגיעו out of nowhere בלי חרושת שמועות רצינית לפני, נראה שיש איזה בשר בשמועות האלה וההעדפה של המועדון להכחיש נובעת אולי מהרצון לעבוד במחשכים בלי יותר מדי רעש.
- לקסלט (טורינו, אטלאנטה), בוריני (קריסטל פאלאס וניוקאסל) וקאסטייחו (ולנסיה) לא בתוכניות. לקסלט זה טעות, לדעתי גם קאסטייחו. בלי לורד בוריני אני מאמין שנסתדר.

 

1. משמח מאוד לשמוע שג'יאמפאולו לא מקובע על מערך אחד. ורסטיליות בין 433 ל4312 נשמע לי רעיון מצוין שיאפשר לשחקנים להוכיח את עצמם בלי לתלות את כל העונה שלנו על רגל שמאל של סוסו או על התקווה שפאקטה יהפוך לקאקה.
2. אברטון סוארס זו כנראה ההחתמה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות בקיץ. אני מודה מראש שלא ראיתי אותו מספיק, אבל על הנייר זה בדיוק מה שחסר לנו, ולחשוב על שיתוף פעולה בצד שמאל בינו לבין פאקטה ואברטון גורם לי לחשוב שיש סיכוי שמילאן העונה תהיה אוביקטיבית מהנה לצפיה (מה עוד שהוא ידחוף שחקנים כמו בוריני והקאן למקום הראוי להם ברוטציה).
3. אברטון, קרוניץ, בנאסר\ורטו, תיאו, בלם לספסל. כל אלה ביחד מגיעים בערך ל100מ'. עם המשכורות שנחסכו, יחד עם המכירות הצפויות (רודריגז בעיקר) והתקציב שדיברו עליו - אני לא רואה כאן צורך למכור שחקן מפתח.

 

לול

 

מוכן לוותר על האלוף הזה רק תמורת בנאסר.

 

השנה היא 2019:

אנחל קוריאה: 30 שערים ב-4 עונות. מוערך ב-55 מיליון יורו.

פטריק קוטרונה: 27 שערים בשתי עונות. מעורך בקושי ב-25.
אנדרה סילבה: 42 גולים ב-3 עונות. מוערך בקושי ב- 30 מיליון יורו.

אני לא מצליח לחשוב על טמטום טהור יותר מעסקה כזאת.

 

קח בחשבון שקוראה שחקן ספסל שמשחק בצד אצל דייגו סימאונה. פתח בהרכב ב-92 משחקים בלבד מתוך 188 הופעות, ובכל זאת כבש 30 שערים ובישל 28, ושוב אזכיר שאתלטיקו לא קבוצה שמרבה לכבוש.

מה שכן צריך לחשוב עליו זה שמוותרים על שני סקוררים בשביל שחקן בתפקיד אחר.

 

הפרדה לא רעה בין קבוצה שמנוהלת מקצועית כמו שכונה ובין קבוצה שמנוהלת טוב, זה היכולת להסתכל על שחקנים שמשחקים אצלך כמו שאתה מסתכל על שחקנים שלא משחקים אצלך.
אם סילבה וקוטרונה היו משחקים באתלטיקו וקוריאה במילאן, כנראה שראשי המועדון היו מנסים להביא אותם על חשבונו.