ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

הזאר עשוי לשחק נגד ויאריאל| מרסלו בראיון

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/08/19/15662453014729.Xxx

לשם שינוי, חדשות טובות: הפציעה של אדן הזאר בירך אינה חמורה כפי שחשבו וייתכן והקשר הבלגי יעמוד לרשות הקבוצה כבר במחזור השלישי במשחק נגד ויאריאל בחוץ (תאריך 1 בספטמבר), בניגוד לההערכות הראשוניות שאמרו כי הזאר יחזור רק לאחר פגרת הנבחרות. לחובבי הפיקנטריה נספר שגם גארת' בייל ערך את הופעת הבכורה בריאל מדריד במשחק בלה-סרמיקה של ויאריאל (מחזור חמישי בעונת הדסימה), ואף כבש שער במהלך התיקו 2:2. מנגד, פרלאן מנדי מתקדם לאט לאט והשתתף בחלק מהאימון. החדשות הרעות הן מצידו של ברהים דיאס שהחמיץ חלק ניכר מההכנה לקראת העונה, נפצע שוב וייעדר ארבעה שבועות.

מעבר לכך, מרסלו העניק ראיון מרתק לבילד הגרמני וגולת הכותרת היא: מתעלם מהביקורות ומשוכנע שהקבוצה אינה זקוקה לחיזוק נוסף כדי להצליח. "מאז שאני בריאל מדריד המועדון לימד אותי להילחם על כל התארים והשנה זה יהיה בדיוק אותו הדבר. נילחם על הכל: הליגה, ליגת האלופות והגביע. אנחנו לא צריכים עוד שחקנים יש לנו סגל מעולה. אני באמת מאמין שנוכל לזכות בהכל.

על הביקורת במהלך העונה האחרונה: "העונה שעברה הייתה רק חלק מהביקורת שקיבלתי מהיום הראשון שלי כאן. למדתי לחיות עם זה ואני מנסה לשמור על הקו. אחרי הכל, אני יודע יותר מכל אחד אחר מתי אני בסדר ומתי אני לא טוב. הביקורת לא מפריעה לי, אני תמיד במצב רוח טוב ולא אתן לזה להשפיע עליי. אני תמיד מנסה לשמור על יציבות ואף להשתפר".

כשנשאל על הפייבוריטיות לזכות בליגת האלופות: "אני מקווה שגם ריאל מדריד. בכל שנה קשה יותר לזכות במפעל. כל הקבוצות חולמות על הגביע ומשתפרות מדי שנה". על טוני קרוס: "הוא בחור נהדר, הוא זכה בכל התארים עם ריאל מדריד ועם הנבחרת. הוא לא הגרמני הטיפוסי. הוא לא קשה ולא רציני אלא מצחיק ושטותניק. ביליתי איתו הרבה, הוא בחור טוב".

- בנושא אחר: מריאנו דיאז עדיין מחכה להכרעה לגבי עתידו. נכתב ב-AS שהוא מבין שאין לו סיכוי להמשיך והוא חייב לעזוב, אבל אף קבוצה לא רוצה לשלם את הסכום אותה ריאל מדריד דורשת- 20 מיליון יורו, וגם שכרו - ארבעה מיליון יורו - בעייתי. באיטליה פורסם שמילאן רוצה אותו, וכן רומא, שליפ הדיווחים השחקן מעוניין אף לעבור לשם, אך הג'ילארוסי יצטרכו לשחרר שחקן אחר. בספרד הקבוצות שרוצות בו הן ולנסיה, בטיס ואספניול. נראה שהסוגייה, כך לפי מקורביו של השחקן, תיפתר רק בימים האחרונים של חלון ההעברות.

- ב-AS נכתב גם על האתגר הבא של חאמס רודריגס - נכלל בסגל בבלאידוס וכעת הוא צריך רק לשחק. נכתב על כך שהקולומביאני וזידאן לחצו ידיים בסיום ושהיו חיוכים שם. עוד הזכירו את הציטוט של זידאן: "אני סומך עליו". מאז המשחק נגד סביליה בברנבאו ב-2016/17 לקראת סיום העונה - חאמס לא שיחק, 14 במאי. הוא מחא כאפיים לאוהדים במה שהיה נראה כמו פרידה. בשבת הקרובה הוא יירצה לקבל דקות נגד ויאדוליד.

- לוקה יוביץ' התראיין במולדתו והגיב לכל הדיווחים על ההשאלה: "זה מצחיק אותי, התקשורת תמיד רוצה לייצר רעש. לא ציפיתי לשחק מייד". הראיון המלא - כאן [וזה אגב קצת לקח לאלה שאחרי פרסום אחד מעפן באתר בדיחה כבר החליטו שזידאן האידיוט ישאיל אותו].

 

הדימיון בין חאמס ובייל לאמוויסקה וזאמורנו

על רקע סימן השאלה העצום בין גארת' בייל לחאמס רודריגס, שימשיך לרתק אותנו, את ספרד ואת אירופה כולה עד לשריקת הסיום של חלון ההעברות, חורחה ואלדאנו, שאימן את ריאל מדריד ב-1994/95 ולא רצה את איבן זאמורנו ואיבן אמוויסקה שהפכו לבסוף לשחקנים חשובים באליפות הזו - מעלה נשכחות:

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2019/08/21/primera/1566352908_921208_1566353024_portada_normal_recorte1.Xxx

כשנשאל בראיון ל-AS האם היה יכול לבקש שחקני רכש, אמר: "יכולת התמרון שלי כמאמן אז הייתה מינימלית. הצלחתי להביא את פרננדו רדונדו בקושי. הזר שרציתי לשחרר היה זאמורנו". ואלדאנו המשיך: רמזתי לו שיעזוב אך עמדתו הייתה תקיפה מאוד. הבנתי שהייתי קיצוני מדי איתו, ואז קשה לחזור. אמרתי לו 'אם יהיו לי חמישה זרים - אתה לא תשחק'. לי כנראה לא היה את החיוך שיש לזידאן, זה שאי אפשר לעמוד בפניו (צוחק)". ואלדאנו מתלוצץ ואומר שזה הרחיק אותו מצ'ילה לנצח - עד היום זוכרים לו את זה.

מה קרה בהמשך? - "גם איבן וגם אמאוויסקה הם שני שחקנים יוצאי דופן ואנשים טובים, היה קל עבורי לשנות את ההחלטה למרות שהם כעסו עליי. באימונים הראשונים בשוויץ, כבר אז, הבנתי שהכל יתהפך. לזאמורנו יש לב גדול יותר מהיכולת שלו לכבוש. הוא רצה מאוד להוכיח לי שהוא בשיאו, הבנתי שאני חייב להחזיר אותו. שאלתי אותו: 'איבן, אתה תמיד מתאמן ככה, או רק כשאתה שונא את המאמן?' אבל הוא התאמן תמיד אותו הדבר". על אמוויסקה - "זה היה סיפור אחר, הוא היה שחקן חדש וצעיר ולא הכרתי אותו מספיק. ביקשתי ממנו שיערוך את קדם העונה ואז נראה אך בסיום לא היה לי ספק שהוא יהיה שחקן שימושי".

על חאמס ובייל?: "אני חושב שבייל הוא סוג אחר של דמות. זה לא מקרה זהה כי כל שחקן שונה, תמיד. הוא שחקן יותר קר, סגור, בגלל הפציעות וגם בגלל האישיות. אבל אני משוכנע שהוא לא אמר את המילה האחרונה. הוא לא עוד שחקן, הוא כוכב. לגבי חאמס, יש לו מקום בסגל, אם הוא ישחק שלושה משחקים ברציפות - לא יוותרו עליו".

על ניימאר: "יש שתי תיאוריות גדולות סביבות. הוא שחקן גדול וכזה שהקהל מאוד אוהב אך מצד שני אורח החיים שלו בעייתי. מעבר לכך צריך לזכור שהוא השחקן היחיד שנמצא בשוק שיכול לבצע מהפכה בריאל מדריד וברצלונה. צריך לשאול את זידאן".

על מרכז השדה: "כולנו ציפינו שריאל מדריד תתחזק שם. מרקוס יורנטה עזב וזה משאיר רק את קאסמירו. טוני קרוס ולוקה מודריץ' שחקים טובים אבל קשה להם לשמור על יציבות לאורך עונה שלמה. כולם חשבו שפול פוגבה יצטרף אבל השוק קשה. אין ספק שריאל מדריד צרה מדיי בעמדה הזו".

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/08/19/15662452931950.Xxx

- עוד בתקשורת, בספרד תוהים האם הגיע זמנו של חאמס רודריגס? לאור היעדרותם של אדן הזאר (פצוע) ולוקה מודריץ' המורחק, האם חאמס ישחק מול ויאדוליד ביום שבת? הקולומביאני לא שיחק בברנבאו מאז ה-14 במאי 2017 כשריאל מדריד הביסה את סביליה 1:4. "הפורמולה של חאמס", נכתב ב"מארקה" שם דווח כי השחקן יישאר כמעט בוודאות אלא אם כן יכלל ברגע האחרון בטרייד אפשרי לגבי ניימאר. זינדין זידאן השתכנע לתת לו הזדמנות, בדיוק כפי שנתן לגארת' בייל. נכתב שהצרפתי התלונן בשנה שעברה על כך שאין לקבוצה שלו "אגרוף", כלומר אין מספיק שחקנים שמסוגלים לכבוש שערים. חאמס כבש 36 שערים בשלוש העונות שלו בריאל מדריד, 17 מהם בעונת הבכורה, ובישל עוד 40.

נכתב בנוסף שחאמס מלא מוטיבצייה לאחר שנתיים בינוניות במדי באיירן מינכן, על כך שהסגל של הקבוצה בעונת האליפות 2016/17 היה רחב ואיכותי, ושהשחקן מאוד אהוב על ידי הקהל - דבר שלא יסולא בפז לאחר העונה האחרונה בה הקהל כעס ודעתו התהפכה על שחקנים רבים - "חלק מהאוהדים לא הבינו את עזיבתו ויש להם זכרונות טובים". מנגד, חאמס לא שיחק מאז ה-29 ביוני כשקולומביה סיימה את דרכה בקופה אמריקה לאחר דו קרב פנדלים מול צ'ילה. חודש לאחר מכן הוא הצטרך לאימוני ריאל מדריד אבל לא שותף באף משחק הכנה.

 

ראמוס: "רציתי שייראו שאני אדם שונה על המגרש ומחוצה לו"

סרחיו ראמוס התראיין באריכות על חייו האישיים וקריירת הכדורגל הנפלאה שלו לאחר שחרור הטריילר הקצר על הסרט המיוחד שלו שיעלה בספטמבר. הנה זה:

"מה אני מעדיף, ראיון או צילומי אופנה? ובכן, אני לא יודע, אני רגיל יותר לראיונות. התמונות יצאו מעולות? אני ממש שמח".

בסרטון רואים אותך מבשך, משחק עם הילדים, מנשק את אשתך, מתווכח עם אחיך, משוחח עם לוקה מודריץ'. מתי החלטת לפתוח את דלתות חייך?

- "תמיד הייתי קצת סגור, אבל בשלב מסוים רציתי להראות את ההקרבה והמאמץ הדרושים כדי להישאר שחקן טוב בצמרת הכדורגל לאורך זמן, כל כך הרבה זמן. רציתי להראות עד כמה המשפחה חשובה לי. רציתי שאנשים, לפני שהם שופטים אותי - יידעו את כל מה שעומד מאחוריי, שסרחיו ראמוס על המגרש ומחוץ למגרש הוא שונה מאוד".

"אנו חיים בעולם משונה כביכול, אלט לאט אתה מתרגל לחיים האלה שלא מאפשרים לך ללכת לשתות בירה עם החברים שלך או להסתובב בסביליה. אבל עדיף לקבל את זה, לברך על זה ולהתמקד בטוב. בעובדה שחיוך שלך משמח ילדים, להתייחס לקהל שמאוד אוהב אותך. אם אתה מתמקד בזה - זה מפצה אותך בסופו של דבר. בכל מקרה, כשאתה שחקן פעיל - רמת התהילה סביבך גדולה מאוד ואני מניח שעם הזמן זה ישתחרר. יהיה לי את הזמן ליהנות מהרגעים שאני מפספס עכשיו".

מאיפה יש לך את השקט הנפשי עם כל מה שקורה איתך?

- "מהסביבה שלי. כשהגעתי לריאל מדריד כילד צעיר מסביליה זה היה השלב החשוב הראשון בחיי, אולי הכי חשוב. עשיתי את זה עם המשפחה הקרובה ביותר שלי, שמרנו עליי כמו "מבצר". חייתי עדיין עם ההורים שלי ועם אחי הגדול, כמו שהיה בסביליה. זה הקל עליי להשתלב בעיר החדשה ובטח שבריאל מדריד. בשלב יותר מאוחר בחיים שלי הגיעו אשתי פילאר רוביו וילדיי. יחד יצרנו משהו יציב ונוח שמשאיר אותי מאוזן, הם מלווים אותי".

על המנהיגות שלו: "בכל ענף ספורט ובכל תחום, אתה קובע אם אתה מנהיג או לא. אני מאמין שזה משהו טבעי. לעניות דעתי, סרחיו ראמוס הטוב ביותר יוצא בזמנים הקשים, כשאני צריך לתת תמיכה לקבוצה, לעודד את השחקן הזה או את השחקן ההוא. זה תענוג להיות שחקן מוביל".

על כך שהגיע רחוק: "מי היה מאמין שילד מקמאס, העיירה הצנועה ביותר בסביליה - יענוד את סרט הקפטן של ריאל מדריד ונבחרת ספרד. לאט-לאט המנהיג מתעצם, מתהווה. אני קולט הרבה דברים ומיישם מאנשים שפגשים. ראיתי מנהיגים רבים על המגרש ומחוצה לו, גם אנשים בדרגות בכירות בצבא, כל אחד מהם השאיר לי משהו".

על אשתו: "היה לי חלום, בחופש ב-2008. קמתי וחלמתי על פילאר רוביו, ולמחרת שוב, ולאחר מכן עוד פעם. חשבתי שהיא בלתי ניתנת להשדה ואמרתי - "הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שהיא לא תענה לי להודעה", אבל רציתי, לפחות לנסות, אסור היה לי להתחרט 'איך לא ניסית'. אז קיבלתי את הטלפון שלה, עשיתי את זה - והיא ענתה. התחלנו לדבר, נפגשנו וככה צמח סיפור האהבה. מה שהתחיל בוואטספ כמשהו שלא סביר - התפתח למה שאני חולק היום".

מה יש לך בראש כשאתה חושב על העתיד שלך?

- "אני רואה את עצמי עוד כמה שנים בריאל מדריד, נהנה מהכדורגל. לשם כך אני מקדיש מאמץ אדיר לשמירה על הרמה הגופנית שלי, עושה את המקסימום. אני רואה את עצמי כשחקן חשוב מוביל בריאל מדריד ונבחרת ספרד ורוצה לזכות בתארים. אני מעורב בעסקים במקביל אבל אינני יכול להקדיש את הזמן שזה דורש כמובן. לכן, הקפתי את עצמי באנשים שיודעים ומבינים בזה ואני בוטח בהם. כיום, להיות שחקן בכיר ואפילו אתלט - זה גוזל את כל השעות והמעט שנותר לי מוקדש למשפחתי. אני לא יכול להגיד לך מה יקרה מחר אבל אני רוצה להישאר מחובר לעולם הספורט. אני לא פוסל להיות מאמן מחר, העזתי לומר את זה. הכדורגל משמח אותי, הכדורגל נתן לי הכל, את הרגעים הכי שמחים וגם הכי קשים, הוא עזר לי לצמוח כאדם".

איזה מאמן הפך אותך לשחקן כדורגל כזה מיוחד, לא עוד שחקן טוב אלא דומיננטי וכקפטן?

- "הקריירה שלי היא חידה בה אני חייב כל כך לאלה שבטחו בי באופן עיוור וגם לאלה שהקשו עליי ולא סמכו עליי כלל. כולם לימדו אותי לצמוח. אם אני צריך להישאר עם אחד זה יהיה חואקין קפארוס, זה שעשה את הצעד הראשון שהוא להעלות אותי לקבוצה הראשונה בסביליה ואיתו ערכתי את הופעת הבכורה בליגה הבכירה. איתו הגשמתי את החלום הראשון. מאוחר יותר לואיס ארגוניס זימן אותי לנבחרת ספרד כשהייתי בן 18 בלבד וללא ניסיון ותמיד אהיה אסיר תודה עבורו. בשנים האחרונות היו אלה אנצ'לוטי וזיזו שגרמו לי לחגיגה נפלאה בליגת האלופות. אני מקווה שאמשיך עוד הרבה שנים עם זידאן ואוכל לפרוש בריאל מדריד".

כשאתה מדבר על הרגעים העצובים והסבל - על מה אתה מדבר?

- "בעיקר השנה שעברה, היא הייתה הקשה ביותר, יוצאת דופן, ברמה מקצועית ואישית. במקרה שלי, השניים הלכו יחד. לא זכינו באף תואר חשוב (רק גביע המועדונים), זה משפיע רבות על מצב הרוח שלך, על היום-יום שלך. כשאתה מפסיד אתה לא יכול לעשות דברים כמו לצאת לארוחת ערב עם אשתך או ללכת לפארק עם הילדים, אתה מנסה לברוח מהמציאות ולמצוא מקלט בביתך ובמשפחתך. כשפתחנו את הדלת לצילומי הסרט כדי ליצור את הסדרה התיעודית הזו - לא שיערנו שזו תהיה העונה הגרועה ביותר (התבוסה מול אייקס בברנבאו - זה צולם אז, כשראמוס ביציע), אבל אני מסתכל על הדבר החיובי - אנשים יראו איך אנחנו חיים. כשאנחנו מפסידים משחק, אנשים יראו שאנחנו לוקחים ללב ומרגישים דפוקים, הולכים הביתה עצובים.

ואיך יוצאים מזה?

- "אני עובד קשה, כשמגיעים למטה יש דרך אחת בלבד - לעלות למעלה. הכדורגל תמיד נותן לך את ההזדמנות הזו. המפתח להצלחה הוא שלעולם לא נמאס לי לנצח. אם הייתי משוויץ או מסופק ממה שזכיתי - הייתי פורש לפני שנים רבות. עבדתי קשה מאוד, זו בעיקר עבודה קשה ולא מזל".

על אופנה: "תמיד אהבתי להתלבש בסגנון ייחודי, אני מודה בזה, אחי רנה הוא דוגמן. אני אוהב חליפה ותמיד עם צעיף וכאלה אביזרים. אם אני מרגיש טוב עם הבגדים אז לא אכפת לי מה אנשים חושבים".

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/9/9c55fb9426a8b8c201b6dfd894df0d83e912b9a7.Xxx

הברנבאו הוא עדיין “חור”. מתי נחזור לימים שקבוצות היו רועדות כבר במנהרה?
בשנתיים האחרונות שימו לב כמה יריבות הצליחו להפתיע:

ויאריאל ניצחה בברנבאו לראשונה בתולדותיה - במחזור ה-17 ב-2017/18.
ריאל סוסיאדד ניצחה אשתקד לראשונה מאז 2004.
בטיס ניצחה פעמיים ברציפות (ולראשונה מאז 2000).
ג’ירונה שפיגרה במחצית בתקופת סולארי - הפכה ל-2:1 (כשהקלאסיקו התקרב וריאל יכלה לצמק את הפער)
ויאדוליד עצרה רצף של 8 הפסדים ו-33 שערי חובה.
וגם עוד ביזיונות כמו צסק"א מוסקבה ואייקס…

זידאן הודה בסיום שהקבוצה מאוד לחוצה בהשוואה לעבר ואולי בגלל העונה שעברה הקשה וכך גם הקהל ואמר "אנחנו זקוקים לברנבאו איתנו". הוא אמר שמותר לאבד כדורים אבל אסור לאבד את המיקום ולנהוג בחוסר אחריות כמו בשער השוויון.

אגב ראמוס אמר דברים נכונים גם הוא: “שיחקנו אחרי הגול יותר עם הראש ופחות עם הלב, לפעמים צריך להסתפק ב-0:1 שמשיגים”. הוא אמר שבייל וחאמס הרוויחו את מקומם מחדש וזו עוד דרך להשתפר (מעבר לציטוטים על ניימאר).

 

כותרות העיתונים הבוקר:

שער ה-AS:

https://pbs.twimg.com/media/EC2Q4rQXYAUlSAf?format=Xxx&name=large

"עומדים\תקועים במקום", על רקע תמונה של חאמס ואיסקו ששיתפו פעולה יחד מול ויאדוליד ונותרו מתוסכלים| מספרי האימה: 22 איומים של ריאל מדריד על השער של ויאדוליד לא הספיקו| תשעה (טעות בכותרת) שחקנים ששיחקו בעונתו השנייה של אנצ'לוטי פתחו בהרכב (היוצא דופן: טיבו קורטואה)| המועדון מבין עד כמה ניימאר נחוץ. וכמובן, תוספת שלנו: גם החמישייה של ברצלונה אתמול נגד בטיס במשחק ללא התקפה - עושה את שלה.

באתר עצמו נכתב שאין קראקים חדשים ואין גולים. גארת' בייל היה זה שאיים על השער הכי הרבה אך ללא הצלחה בעוד קארים בנזמה היה היחיד שפרץ את הסכר. "הקיץ הזה היה אמור להיות קיץ המהפכה, אבל האיחוד עם הברנבאו הציג בידיוק את ההיפך. הקבוצה נתקעה שוב, כמו בעונה שעברה. המאמן התעקש שניצחנו יחדירו בקבוצה ביטחון אך לא היה המשך לניצחון מהבלאידוס. בעונת 2017/18 ריאל מדריד הייתה זקוקה לשמונה איומים על השער כדי לכבוש - אבל אז היה לה את כריסטיאנו רונאלדו. גם בעונה שעברה הנוראית המספרים טובים יותר - שער על כל עשרה איומים.

ויניסיוס ספג ביקורת קשה. הוא איבד תשעה כדורים, יותר מאשר המסירות\פעולות טובות שלו (8). לא הצליח לאיים על השער כי תמיד נבלם. הכישרון שלו לא בא לידי ביטוי. במארקה נכתב שהוא איבד את החיוך.

כמוכן, לוקה יוביץ' היה שחקן הרכש היחיד ששיחק נגד ויאדוליד, כששותף ל-22 דקות כשריאל מדריד עוד חיפשרה אחר שער היתרון. ההרכב במשחק הידוע נגד ריאל סוסיאדד, בזמנו, היה: קסיאס| קרברחאל, ראמוס, פפה, מרסלו| קרוס, מודריץ', איסקו, חאמס| בייל בנזמה. כביכול בייל חזר מהקפאה וחאמס קיבל הזדמנות.

בשורה התחתונה ריאל מדריד כרגע ללא שחקן התקפה מרענן כאשר אדן הזאר פצוע. יש הרבה יותר ספקות בבירה מאשר וודאות. שמו של ניימאר ממשיך לרחף מעל הברנבאו. האוהדים בלבן מתחילים אט אט לשנות את דעתם והם רוצים שיצטרף. אולי רק הוא יציל את ריאל מדריד "מהעוני" והקשיים בהתקפה.

 

כותרות העיתונים הבוקר:

שער המארקה:

https://pbs.twimg.com/media/EC7SmZCXsAEr1vM.Xxx:large

"זידאן איבד את החסינות" - מדברים כמובן על הקהל שמלא ספקות בנוגע לצרפתי שהיה נחוש לצרף רק את פול פוגבה. זה אמנם לא נכתב בשער העיתון אבל במועדון חוששים ממה שקורה לויניסיוס, מנקודות האור בעונה שעברה - שחקן מלהיב, סוחף ומחייך - וחסר ביטחון כיום עם תצחוגת נפל אמיתית נגד ויאדוליד. "המועדון חסר מנוחה עם הקו של זידאן לגבי הברזילאי". נכתב שויניסיוס היה שבור מכך שלא פתח בהרכב גם לא במשחק נוח על הנייר נגד ויאדוליד ושזידאן לא מקנה לו ביטחון מאז הפציעה נגד אייקס בעונה שעברה.

מיגל אנחל לארה כתב טור דעה: זידאן מתבטא בביטויים קצרים, קרים ועוצמתיים. כמו זה שאמר על בייל, או על איבוד היתרון נגד ויאדוליד. זידאן יודע ספרדית מעולה אך בכוונה לא אומר דברים ברורים אלא נתונים לפרשנות. בייל היה בדרך החוצה ועכשיו הוא שחקן הרכב, ומביך שהשחקנים לא הצליחו לשמור עשר דקות על יתרון מול ויאדוליד בבית, נכנסו להקפאה. זידאן היה חייב להגיד דברים אחרת - לשחק עד הסוף, לא לוותר, להיות חכם, לדעתי שבריאל מדריד, בטח בסנטיאגו ברנבאו - המשחק לא "מת" לעולם, ללחוץ בטירוף עד שהשופט ישלח אותך לחדר ההלבשה.

- כידוע לכם, חאמס רודריגס נפצע והוא ייעדר מהמשחק הקרוב בויאריאל והקשר אף נמצא בספק לצמד המשחקים של נבחרת קולומביה. אין ספק שזו כבר מגיפה בריאל מדריד עם תשע פציעות מתחילת הקיץ: החמורה ביותר היא זו של מרקו אסנסיו שקרע את הרצועה הצולבת, וחוץ ממנו נפצעו גם אדן הזאר שהחמיץ את שני מחזורי הפתיחה, פרלאן מנדי שטרם שיחק, ברהים דיאס שהיה הראשון להיפצע, לוקה יוביץ', טיבו קורטואה ורודריגו ואפילו מריאנו - ממש חר"פ.

https://e00-marca.uecdn.es/multimedia/graficos/futbol/2019/perdidos-bernabeu/desktop.Xxx

- עוד כתבה על מאזן הבית העצוב שלנו, והפעם: "הסנטיאגו ברנבאו - המציאה הגדולה ביותר של אירופה" - שימו לב היטב למספרי האימה, שכן מאז פתיחת עונת 2017/18, העונה בה זכינו בפעם השלישית בליגת האלופות כשכריסטיאנו רונאלדו עוד לבש את הלבן הקדוש - ריאל מדריד ניצחה 34 משחקים בלבד מתוך 57. בעונת 2017/18 ריאל מדריד שיחקה בביתה 28 פעמים ולא ניצחה כמעט בחצי(!) מהמשחקים - לא פחות מ-13. גביע המלך אמנם לא נתפס תמיד ברצינות אבל ריאל כשלה נגד שלוש קבוצות חלשות והודחה נגד לגאנס. גם בליגת האלופות ריאל התקשתה וכמעט הודחה נגד יובנטוס לאחר הפסד 3:1, וסיימה רק בתוצאות תיקו נגד טוטנהאם בשלב הבתים ונגד באיירן מינכן בשלב חצי הגמר. בליגה היא נכנעה לבטיס, ויאריאל וברצלונה ובשני משחקי הבית הראשונים לא ניצחה את ולנסיה ולבאנטה.

ההסבר של הגרף: כל משחק בכל מסגרת שווה 3 נקודות בערך, גביע המלך וליגת האלופות בדומה לליגה. בטורקיז - מספר המשחקים - 29 משחקי בית ב-2017/18, בבורדו - מספר הנקודות שריאל מדריד "איבדה" בכל המסגרות (31) ובכתום (87 - טעות בגרף) - מספר הנקודות האפשרי. בשנה שעברה ריאל מדריד הפסידה לא פחות משמונה משחקי בית.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/f/f12867b3a3ee6985f8867954c09f532979cd72f4.Xxx

בטח שמתם לב שעברו שבע שנים מאז לוקה מודריץ’ הגיע לריאל מדריד אחרי משא-ומתן עיקש עם דניאל לוי יו"ר טוטנהאם. הקשר הקרואטי נרכש בתמורה ל-30 מיליון יורו בקיץ 2012 אחרי לחץ כבד של ז’וזה מוריניו וכעבור יומיים כבר רשם את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בגומלין הסופר-קופה נגד ברצלונה. המספרים: 304 הופעות, 17 שערים, 47 בישולים כולל אחד גדול לסרחיו ראמוס בדסימה, 14 תארים (ארבעה גביעי אירופה) וכמובן במועדון שלנו, חשוב לציין: בלון ד’אור אחד, בשנה האחרונה. במועדון פרסמו את הגול שכבש מול מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד כשבעט לקורה ופנימה וגם לוקה עצמו לא שוכח: “שבע שנים בדיוק, 22.8.2012, התחלה של מסע נפלא במועדון החלומות. שבע שנים של שמחה וגאווה להיות חלק ממשפחת ריאל מדריד”, וכמובן המשפט הידוע שבספרדית נשמע יותר טוב: “Lo mejore Cosas Nunca Llegar Facil”.

כמו שאני תמיד נוהג לומר, השחקן שהיה כל כך חסר לנו, התרומה של מוריניו שהניח את היסודות ל-“לה דסימה”, מניח שאיתו גם היינו עוברים את באיירן מינכן בטרגדייה ב-2012. היה יכול לבעוט איזה מיליון פעם אבל וויתר ואני חושב שהוא שחקן כל כך גדול (היה) עד שמותר לוותר לו על תרומה התקפית מאוד דלה לאורך השנים. הוא נחלש פיזית אבל עדיין יכול לשנות את הקבוצה שלנו. חלק חושבים שהיה צריך להיפרד ממנו בקיץ כשהייתה הצעה קוסמת מאינטר אבל לי היה קשה לחשוב כך. רבים יבחרו בבעיטה ההיא לקורה ופנימה כרגע שפתח את הסכר, אני יילך עד יום מותי עם הקרן ההיא בדסימה כשכולו לחוץ ונסער, השעון סוגר עלינו, ואז זה הגיע - “קרן של מודריץ’”. אותו הטריק עבד גם בקלאסיקו ב-2016/17 עם הכדור החופשי. מודריץ’ גם אמר פעם משפט נכון אחרי שכמעט הודחנו מול בורוסיה דורטמונד בעונת הדסימה - “אנחנו תמיד עושים את אותן השגיאות ולא לומדים דבר”. את המשפט שכתב באינסטגרם - אמר אחרי ההפסד המתסכל לברצלונה בברנבאו אגב. אשרינו, זכינו, גראנדה לוקה!

מזכיר שוב כי בכתבה שעשיתי אחרי גמר ליגת האלופות נגד יובנטוס ב-2017, דירגתי אותו במקום החמישי מבין שחקני הרכש הגדולים של פלורנטינו פרס.