דני אלבס מספר בראיון: "היה לי קל לדחות את ההצעות של יובנטוס וברצלונה". "הייתה לי הזדמנות לחזור ליובנטוס וגם לברצלונה ושקלתי את זה בכובד ראש, רציתי לחזור. אבל אני לא לוקח החלטות פתאומיות, בין רגע. אני חושב ברצינות: מה המועדון הזה ייתן לי? איך המקום הזה יהפוך אותי לאדם טוב יותר? איך אהפוך למקצוען טוב יותר?". המגן סיפר שלא רצה לעסוק בעתידו בזמן הקופה אמריקה והתנתק לחלוטין מהעניין: "כשהצטרפתי לנבחרת אמרתי לחברים - אני לא רוצה לדבר שום דבר על ההעברות. אני שחקן חופשי. למה? כי הייתי חייב לשחק כאן טוב ולהיות בשיא. שיחקתי טוב וזה פתח עבורי דלתות רבות. אנשים ראו את האיכות שלי שוב, את המסירות וההישגים שלי. לאחר מכן ראיתי שיש הרבה אפשרויות, אבל אף אחת מהן לא הייתה כמו קבוצת החלומות שלי". המטרה הגדולה של אלבס היא להמשיך לשחק עד מונדיאל 2022 בקטאר והוא בהחלט מאמין שיוכל להיכלל בסגל הנבחרת. הוא דרש חוזה ארוך טווח וזה היה הדבר המכריע. אלבס אמר: "מה שרציתי, נקודת המפתח עבורי, הייתה להילחם על מונדיאל 2022. זה האתגר הגדול הבא שלי. רוב המועדונים לא יכלו להציע לי את זה, הם לא באמת האמינו בי, הם חשבו שיש לי תאריך תפוגה. אבל מאז תחילת הקריירה שלי החלטתי - אני חופשי, אני זה שמחליט מתי אני מתחיל ומתי אני מסיים". על סאו פאולו: "התחלתי לחבר הרבה גורמים. חשבתי על המתקנים של המועדון, על תקופת המעבר, על האפשרויות שיש למועדון, על ההיסטוריה שיש לקבוצה הזו. יחד בנינו קשר חזק וייחודי. אני חושב שבחרתי נכון". ****** אני מאוד הייתי רוצה לראות אותו נותן עונה אחת גדולה בפרמיירליג זה מאתגר לראות איך שחקן כזה היה מתמודד עם הפיזיות והקצב - הניסיון, החוכמה, הידע מתי לרוץ, כמה ולאן. שחקן שקשה להמר נגדו. מנצ'סטר סיטי לא הוזכרה שם אבל אני מניח שגם פפ רצה אותו. לדעתי הוא היה יכול וצריך לתת עוד עונה אחת גדולה באירופה, אפילו בברצלונה. ההצעה הזו לדעתי הייתה מגיעה מברזיל גם בעוד שנה, אבל אני מעריץ אותו.
במקדוניה קבוצה בשם akademija pandev משחקת העונה בליגה הראשונה במקדוניה, היא גם מובילה את הטבלה אגב וממקומת מעל ורדר סקופיה ושקנדיה אחרי חמישה מחזורים. נראה לכם שהמועדון הזה קרא לעצמו ככה בכוונה בגלל הכוכב של נבחרת מקדוניה גוראן פאנדב מגנואה? מעניין.
הפירסום בספרד קשור לכך ששתי הקבוצות שלו במקום ראשון בליגות שלהן. ואגב אקדמיה של פנדב, תומאס פארטי שלנו אחד הבעלים של אלקובנדס ספורט מהליגה הרביעית בספרד.
https://images.cdn.fourfourtwo.com/sites/fourfourtwo.com/files/styles/image_landscape/public/zlatan_ibrahimovic_10.Xxx?itok=HOiglQFH זלאטן איברהימוביץ' חוגג יום הולדת 38. שם שזרקתי לאוויר עוד בכיתה ג' (שנה לפני הגול הפסיכי ההוא בליגה ההולנדית), כשהוא היה ילד מוכשר וחוצפן. מצד אחד - מעל 500 גולים בקריירה, וירטואוז - כבש בכל דרך אפשרית (יותר מהמספרת ההיא), שחקן בלי חסרונות חוץ ממהירות אולי, אוהב לקחת הכל עליו, 11 אליפויות ב-12 שנה, תמיד היה שחקן סופר משמעותי, לא נכשל בשום קבוצה חוץ מברצלונה, מוסיף כל כך הרבה צבע כמו הציטוטים על גווארדיולה, מגדל אייפל, השווה את עצמו לאלוהים. מצד שני - נטש לליגה הצרפתית אולי בשלב מוקדם מדי, לא חצה מעולם את חצי גמר הצ'מפיונס וכבש בסה"כ 8 שערים בנוק אאוט, התחושה היא שלא באמת היה יכול לפרוץ כוכב לידו. איפה אתם מדרגים אותו בהשוואה לגדולים ביותר?
רוסטוב חוזרת לימיה הטובים? מנצחת הערב את צסקא בחוץ ובנוסף יש לה רזומה העונה של ניצחונות על לוקומוטיב וקאזאן ומקום ראשון בליגה הרוסית.
כן קרפין חיבר אחלה קבוצה ובינתיים הוא כנראה בעונה הטובה בקריירה. מעניין עד כמה זה יחזיק. עדיין לדעתי האיכות של זניט בסוף תכריע.
https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/10/09/15706481063498.Xxx ניימאר ירשום הערב ציון דרך גדול כשברזיל תארח את סנגל (14:50, שידור ישיר בספורט1) כשיגיע למאה הופעות במדי נבחרת ברזיל. הוא יקבל חולצה מיוחדת לפני המשחק. "מעולם לא דמיינתי שאגיע למאה הופעות בנבחרת. מבין כל המשחקים, נותרתי עם הופעת הבכורה שלי, המשחק הראשון במונדיאל וגם השער הראשון שלי במונדיאל. הייתי בנבחרת עשר שנים ותמיד הייתי אחד השחקנים החשובים ביותר, אף פעם לא התחבאתי. זה נורמלי שבנבחרת מתייחסים אליי בצורה אחרת, כך גם לליאו מסי בארגנטינה. זה נורמלי". ניימאר יהיה ההשחקן השביעי שחוצה את רף מאה ההופעות וישתווה לרוביניו. הבא בתור הוא קלאודיו טפארל שרשם 101 הופעות. רביעי מדורג לוסיו עם 105 הופעות. דניאל אלבס שלישי עם 116 משחקים, רוברטו קרלוס שני עם 125 הופעות ובמקום הראשון קאפו עם 142 משחקים. אם ניימאר יכבוש הוא ישתווה לרונאלדו עם 62 שערים בנבחרת ולא רחוק היום בו יהיה הכובש הבכיר של הסלסאו בכל הזמנים - על חשבונו של פלה שכבש 77 שערים.
באתר Goal הציגו את הרכב העשור שלהם בהשתלטות הספרדיות: חמישה שחקנים מריאל מדריד, שלושה מברצלונה, שניים מבאיירן מיניכן ואחד ממנצ'סטר סיטי. ואלה שמות: מנואל נוייר| דניאל אלבס, סרחיו ראמוס, רפאל ואראן, מרסלו| סרחיו בוסקטס, טוני קרוס, דויד סילבה| ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, רוברט לבנדובסקי https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/0/0a35ad43e8797c7cf9d6580d497f3cdb9e4aba4c.Xxx ******** מדברים ממש על 2009-2019 ויש שחקנים שהשיא שלהם היה חלק מתחילת שנות ה-2000, אולי צ'אבי ואינייסטה לדוגמא. לגבי שחקני ליברפול - העשור הבא שייך להם, וגם אמבפה, לגבי ניימאר - לא בטוח. בפורום של ריאל היה לנו דיון על הבחירות האלה - אני חושב שכל העשור הזה מאופיין בכלל בירידה מסוימת באיכות הבלמים ומעבר להערצתי לראמוס - אפשר לחיות עם זה בשלום. הוא כמעט תמיד הגיע למשחקים הגדולים וזה משמעותי, היה חלק גם מהצלחות בלתי רגילות בנבחרת. הליגה האיטלקית איבדה מקרנה מבלי לזלזל בבונוצ'י וקייליני. איך כבר הרבה שחקני הגנה כמו קנבארו, נסטה, מאלדיני, אתם מבינים את הרף. מידת ההשפעה של מרסלו מטורפת וכך גם של דני אלבס, שלם עם בחירתם ויסלחו לי מועמדים אחרים כמו פיליפ להאם או משהו, אלבס הוא בן זונה גדול שהייתי רוצה בקבוצה שלי. טוני קרוס או לוקה מודריץ’? לא ממש משנה. לקרוס יש את היתרון של שנים בבאיירן וגם נבחרת דומיננטית מן הסתם. אגוארו או לבנדובסקי? קצת קשה לי עם האחרון משום שנראה שחוץ מהרביעייה דווקא על הפרצוף שלנו - הוא לא מביא ערך מוסף בצ’מפיונס אבל זה טורניר שקון לא ממש הגיע אליו.
השיא של צ'אבי היה ב 2008 -2012, ממש לא בתחילת שנות ה 2000 . כנ"ל לגבי אינייסטה שהתחיל להיות שחקן הרכב קבוע בברצלונה משנת 2008 פחות או יותר . לגבי הרכב העשור : הייתי שם את קיילני במקום ואראן, ואת תומאס מולר במקום דויד סילבה . דרך אגב, מי לטעמכם מאמן העשור ?? אני הייתי הולך חד משמעית על יורגן קלופ .
טדסקו בן ה 34 הביס את סיומין בן ה 72 בדרבי של מוסקבה 3:0. היה זה משחקו השני של הגרמני כמאמן ספרטק. אגב בעונה שעברה טדסקו ניצח את סיומין פעמיים 1:0 עם שאלקה בליגת האלופות. סיומין החל לאמן שנתיים לפני שטדסקו נולד והגיע ללוקומוטיב בפעם הראשונה כשטדסקו היה תינוק בן מספר חודשים. Sent from my SM-G930F using Tapatalk