איפה הימים שקייל שאנהאן היה המאמן התקפה של הפלקונס. כל-כך הרבה כישרון, וכלום ושום דבר שם מאז. ** הלוח משחקים שסידרו לפאטס אחד הקלילים.
אגב מפה לשם, דרק קאר לשיקאגו/קבוצה מתפקדת כלשהי שוב על הפרק. כל התבזות כלל קבוצתית כזו רק מקרבת את היום שגרודן הליצן יצטרך למצוא את הקורבן הבא.
עוד שעתיים כשמייק טומלין יהיה בפיגור 60 ויתרץ את זה ב״מה אתם רוציםםםםםם אבללללל נפצע לי ה-QB הפותח״ אנחנו נפנה אותו לפרנק רייך השלישי השפיץ על חלל שמתמודד עם פרישה הזויה משום מקום בלי למצמץ ולוקח קבוצה עם ג׳קובי בריסט ל2-1 עם יכולת משכנעת מול יריבות ו-QB's שעל הנייר >>>>>>> שלו.
ועדיין, מסתכל על העונה הזו והפרישה של לאק רק הולכת ונעשית מדכאת יותר. באופן דיי בולט הקולטס הקבוצה הכי שלמה בליגה איתו מאחורי הסנטר.
כו, ברור שאיבדנו קונטנדרית אמיתית, במיוחד ב-AFC שמסתמן מרגע לרגע כקונפרנס של שתי קבוצות בלבד עם פער ניכר מכל השאר. אבל זו רק דוגמה למאמן תותח שלמרות שאיבד את ה-QB הפותח שלו עדיין מוצא דרכים להוציא אחלה פוטבול התקפי מהכלים שכן עומדים לרשותו במקום למות ולא לעשות כלום חוץ מלתרץ בצורה הכי קלה וגונבת דעת שיש.
ברכות לג׳איינטס אגב. נראה שהמשימה שלהם לרצוח את סקואן הושלמה בהצלחה סוף סוף. לקח קצת יותר זמן ממה שהעריכו אבל לא נרד לקטנות.
