לאן איתי שכטר היה צריך ללכת אחרי תקופת השיא בהפועל ת״א אם לא גרמניה ? לא הלך לפרמייר ליג, ללה ליגה או לליגה האיטלקית שהם חזקות יותר. תומר חמד הלך באותה תקופה לספרד להצליח, גם הוא טעה ? שכטר לא הצליח גם בצרפת. שכטר בכל הקריירה כבש פעמיים בדו ספרתי במסגרת הליגה (22 ו-14 שערי ליגה) ו-3 פעמיים בכל המסגרות (31, 19 ו-11, פעמיים בבית״ר).
לגבי מאור בוזגלו, אם הדיון היה על השתלבות במכבי חיפה של אלישע לוי אז יכול להיות שמדובר בטעות, אני חשבתי שאתם מדברים על המעבר להפועל פ"ת שם הוא לא ממש הבריק ולאחר מכן לבני סכנין. במכבי הוא הגיע ככוכב הכי גדול ובמכבי חיפה לדעתי הוא עדיין היה עוד אחד בגלל יניב קטן, גוסטבו בוקולי (על אף שהלך והזדקן), גם היה רצון לקדם את ליאור רפאלוב, לא יודע... איתי שכטר חלוץ שלא הייתי מודד אותו רק במספרים, ובכל מקרה - הוא לא היה פנדליסט באף קבוצה שזה שווה עוד 4-5 שערים בעונה, אתם מסכימים איתי? מעבר לכך אני משוכנע שיש לו בישולים יותר מרוב החלוצים בארץ. בעונה האחרונה בבית"ר - 9 בישולים בליגה נדמה לי. בעונה שעברה - 8 בליגה. כמובן שהיו לו דחיקות וגולים מכוערים אבל זה חלוץ שבונה גולים לבד. הוא היה חלש גם בקאמבק שלו בהפועל ת"א ב-2013/14 - החמיץ בלי הכרה בטדי, נפצע בדרבי, לפניכן איכזב באירופה, באותה עונה עומר דמארי לקח אותנו על הגב בזמן ששכטר כבש שלושער נגד רמת השרון וזה היה חצי מהגולים שלו. הוא קיבל אינסוף הזדמנויות באותה התקופה. גם בבית"ר לקח לו זמן ובמכבי הוא היה חייב לתת דו-ספרתי בליגה. אגב בגרמניה הוא התחיל טוב בחודש הראשון, זה קצת שונה ממה שהיה לו בצרפת או אנגליה (ששם לא היה לי ספק שהוא ייכשל, פרמיירליג, באמת?). שלושה שערים בעשרת המשחקים הראשונים זה עוד בסדר.
שכטר איבד הרבה מיכולת הפריצה שלו אחרי שפרק את הכתף(בפעם השניה בקריירה) ב2010/11. אי אפשר להגיד שהמעבר לבונדסליגה ולפריימרליג הוא מה שתקע אותו כשלאחר מכן גם בליגת העל ובצרפת הוא לא הצליח לשחזר את היכולת שלו.
שכטר הצליח בחודשיים הראשונים שלו בלאוטרן. בדיעבד אפשר להגיד/לדעת ששכטר של 2009-2011 (כלומר זה שלפני פריקת הכתף) לא היה אותו שחקן של 11/12 צפונה. ראינו את זה גם בליגת העל כשחזר לארץ. אני עוד זוכר את שכטר מנפנף קלות גי דמל מהמבורג אי שם בדיוק לפני עשור בליגה האירופית (4-2 להמבורג).
שכטר היה בנוי על כוח פריצה ומהירות ופחות על טכניקה, לא היה מה למכור בליגות רציניות. זה שהוא פה ושם נפנף שחקני הגנה באירופה, זה כי לא הכירו אותו, לא למדו אותו. לאורך זמן לא היה לו את היכולת להצליח בליגה רצינית באירופה
שכטר היה יכול להצליח בליגה הולנדית/בלגית,ולעשות שם קריירה יפה. לא שווה יותר מזה. זה שהוא התחיל טוב בגרמניה,לא שינה כלום,משם הוא עבר קבוצות רק בגל קשרים של סוכנים ולא בגלל יכולת. לדעתי גם שם נפל בגלל מנטליות שכונתית/חלשה. בוזגלו מבחינת אישיות ומקצוענות הוא שונה כול מרשימה שציינתי,אם היה מתנתק מיעקוב בגיל 18,והיה לוקח סוכן שבאמת ידע להכווין אותו,היה נשאר במכבי חיפה אחרי שחזר מסכנין,שאז היה סביבו הייליט מטורף,משתלב במכונה הירוקה שגם הגיע לצ'מפיונס,והיה יכול להגיע רחוק בקריירה,לדעתי גם לליגה בכירה ולעשות שם קריירה. במקום זה,כמו שאלכס רשם,עשה בערך כל טעות אפשרית,נפצע 3 פעמים בצולבת,חוץ מהמעבר לב"ש. וגם אחרי שעזב אותם המשיך לעשות טעויות. יצחקי שכונתי,שהתאהב בחיים הטובים וההילה שיש לשחקני כדורגל בארץ,מבחינת כישרון הוא עולה על כולם. לבורכיאן היה טיפול בכדור וראית משחק ברמה של ברקוביץ,לא פחות. אבל אופי חלש והתמכרות להימורים. חיכת פספוס.
אם לבוזגלו היה אופי נוח, היה כוכב כדורגל. לא שהוא ברדקיסט, אבל יש לו אגו עצום. הוא חייב להיות מס' 1 במועדון בו יהיה. ומילא בתחילת הקריירה, להמשיך בקו הזה אחרי 3 רצועות זו טיפשות מרשימה. מבחינת יכולת הוא שחקן שגם היום יש לו מה לתרום בכל קבוצה בארץ אם היה יודע להתנהג כשחקן מן המניין, אבל הוא לא מסוגל ודן את עצמו לסיום קריירה בפליאוף תחתון. כישרון נטו, לטעמי יצחקי הפספוס הגדול ובפער מהיתר. מליקסון הניע מאוחר, אבל עשה קריירה יפה מאוד בסופו של דבר.
ברוכיאן עם ראיית משחק של ברקוביץ? די נו. גם מליקסון היה יכול לעשות קריירה הרבה יותר מרשימה לדעתי. דריבל, מהירות, ראיית משחק ברמות אירופאיות לכל דבר (עד שהגיעו הפציעות).
