ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

אף אחד מכם לא ענה לי עם שם של חלוץ שיכול להגיע, טוב שלא זרקתם שוב 'אמבפה'. העונה רק התחילה, מישהו באמת מאמין שזה יהיה יבול הדקות של לוקה יוביץ'? הוא פתח פעמיים בהרכב, יכל לשחק יותר אבל זו לא טרגדייה ולרוב הקבוצה הזו לא גמרה משחקים כך שהיה קשה לשלב אותו בצורה נוחה יותר כשכל יתרון הופך להתקף לב. לא מבין מה הטעם לעשות סיכומים לגביו אחרי בקושי חודשיים שהעונה רצה. זה שריאל הייתה יכולה להביא בעבר את לואיס סוארס והחליטה שלא, את רוברט לבנדובסקי (פרס אמר שבאיירן לא רצתה למכור) - זה לא רלוונטי, אני מדבר על מה שקרה בהווה. ויש לי לא מעט ביקורת על פלורנטינו פרס. אני חושב לדוגמא שקישור של קאסמירו ואנדומבלה יהיה מעט אפור, לא מסכים איתי? את מודריץ' לא מדדתי מעולם רק בתרומה הגנתית למרות שהוא לא סקורר. אנדומבלה יכול להוסיף פיזיות, זה נכון, אבל הוא שחקן שכבש 6 שערים בקריירה עד עכשיו, ושוב, הוא הגיע לטוטנהאם בהרבה כסף, איך תביא אותו? על קאנטה כן הייתי מתאבד.

אני לא מטאטא שום דבר, יש לנו קבוצה לא מספיק טובה שסביר להניח לא תזכה בכלום, אני גם לא מסתנוור מהמקום הראשון, אני פשוט ריאלי ולא תולה בבנזמה את כל הבעיות על כדור הארץ (לא מופנה אלייך). שים לב אגב שאתה כתבת 'בחודש ינואר', אם היית מציין שאלה המטרות שלך בקיץ הייתי מגיב אחרת. אתה יודע שהשוק בינואר לא מרשים וקבוצות גדולות לא מוותרות על השחקנים שלהן... אגב, מדבר זה שבא בטענות שהביאו את אדן הזאר על הראש של ויניסיוס כמובן ועוד אומר לי 'אני שמח שטוב לך להיות ברמה של היריבות'.

 

התנגדתי לכך שמוראטה עזב ולא הגיע מחליף, אבל מה זה רלוונטי לימים אלה? אתה מדבר על דייגו קוסטה, שמת לב שהבן אדם בלי בירכיים כבר שנתיים והוא כל הזמן פצוע? או שההצגה שלו בקיץ כשהם ניצחו 3:7 עיוורה אותך? אין לי בעיה שלוקה יוביץ' הגיע ולא מאורו איקרדי. סוארס? זה היה כשכריסטיאנו רונאלדו היה השיאו וההתקפה שלנו דפקה גולים על אוטומט, זה גם לא רלוונטי. דבר איתי עכשיו, 2019/20. ויניסיוס ניצל הזדמנות בשנה שעברה - פציעות, כושר גרוע של שחקנים אחרים - ושיחק.

הלאה - קשר שיכול להגיע מטוטנהאם זה כריסטיאן אריקסן, אם אנדומבלה רק הצטרף אז אני מניח שזה לא יקרה. לי טוב עם קאסמירו מאחורה, קאנטה הוא היחיד שטוב ממנו בדרגה אחת. קיצוני ימני זה אחלה, הייתי רוצה לראות את ג'יידון סאנצ'ו אבל זה לא יקרה בינואר אלא בקיץ אני מניח עם אפשרות למכור את גארת' בייל אולי.

 

זה נטו "הדשא של השכן" אם היית רואה את דייגו קוסטה 90 דקות שבוע אחר שבוע גם עליו היית מתעצבן, וחמור מכך - הבחור לא כשיר לשחק כדורגל, זה לא חלק מהשיקולים שלך? וזה קרה עוד מעונת הבכורה בצ'לסי - 26 משחקי ליגה וכעבור שנתיים 28 משחקי ליגה. בנזמה לא מחמיץ משחק כבר שנתיים וזה ייאמר לזכותו. קוסטה קרצייה, הוא גולר טוב יותר אבל אתה מוציא אותו מחוץ לרחבה ואין כלום. איך אפשר להשוות בכלל את הדריבל של בנזמה ויכולת המסירה שלו, הוא בכל עונה מבשל שערים, נוח לשחק איתו. במה הוא תורם למשחק חוץ מלחץ על ההגנה? מצטער זה לא השיקול העיקרי שלי. על הבצורת שלו בליגה אתה יודע?

לגבי המערך שהציעו כאן - זו צריכה להיות הרביעייה הקדמית שלנו, אם כי חאמס מאוד איטי כדי לשחק בקו ובייל במרכז יש לו אמנם בעיטה אדירה אבל גם לחאמס. הוולשי לא מספיק חכם בשביל זה. אודגור יהיה רלוונטי אולי ב-2021, כך לפחות לפי הדיבורים שלו. אני מקווה שיהיה מה לדבר על מרקו אסנסיו בתקוווה שיחזור מהפציעה כמו שצריך, העונה הזו כבר אבודה. הייתי משחק עם איסקו נגד מאיורקה, רק משום שאחר כך יש שני משחקים מטורפים, אתם יודעים...

 

הבצורת של יוביץ' בהשוואה לאחרים

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/10/11/15708147558092.Xxx

לוקה יוביץ' והשער הראשון - ההמתנה הארוכה ביותר בשנים האחרונות בריאל מדריד, כך כתבו במארקה על החלוץ הסרבי שהגיע בקיץ בתמורה ל-60 מיליון יורו בקול תרועה רמה לאחר שכבש 27 שערים במדי איינטרכט פרנקפורט בעונה שעברה וסביר להניח שלא האמין שלא יצליח לכבוש עד עתה. החלוץ פתח בהרכב פעמיים העונה - נגד ויאריאל ונגד אוססונה ובמשחק נגד הקבוצה מריינו דה נאברה אף כבש שער אך זה נפסל בשל התערבות ה-VAR, עניין של סנטימטרים, וכך החלוץ נותר חסר מזל והוא מחכה כבר 56 ימים לשער (מאז ששותף כמחליף נגד סלטה ויגו בבלאידוס במחזור פתיחת העונה).

במאה ה-21 ריאל מדריד התהדרה תמיד בחלוצים גדולים, מרונאלדו-פנומנו ועד קארים בנזמה, גם כאלה שהיוו אפיזודה חולפת כמו עמנואל אדבאיור, קלאס יאן הונטלאר וצ'יצ'ריטו. גם כאלה שהגיעו באמצע העונה הראו די מהר מדוע - הם כובשים שערים. החלוץ ידע שלא יהיה לו קל לקבל דקות שכן בנזמה הוא החלוץ המועדף בהיררכיה ופתח את העונה עם פציעה במשחקי ההכנה, עם זאת, הוא קיבל דקות.

עוד נכתב על כך שהסרבי לא כבש מאז ה-10 ביוני מול ליטא וסבל מתקופה רעה גם בנבחרת הצעירה, כשהשער האחרון שלו במדי הקבוצות היה נגד צ'לסי ואדן הזאר בחצי גמר הליגה האירופית בתשעה במאי. בסה"כ החלוץ רשם 532 דקות ללא שער כפי שמתאר הגרף כאן. אגב, באותה תקופה הוא רשם 4 ניצחונות לעומת 6 הפסדים יחד עם עוד 4 תוצאות תיקו.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/10/11/15708151808066.Xxx

רונאלדו נזאריו כבש צמד בהופעת הבכורה שלו - נגד אלבס ב-2002/03, כריסטיאנו רונאלדו הבקיע במחזור הפתיחה נגד דפורטיבו לה קורוניה ב-2009/10 בפנדל וגם מריאנו חלק מהחבורה המנצחת כשכבש בבעיטה לחיבורים נגד רומא בליגת האלופות. יוביץ' מנגד, רושם את ההמתנה הארוכה ביותר מבין החלוצים.

בורחה מאיורל, צ'יצ'ריטו, חאבייר סביולה, ג'וליו בפטיסטה ואלברו מוראטה, כולם הגיעו על תקן מחליפים ואף אחד מהם לא היה זקוק ליותר משלושה משחקים כדי להבקיע, ולא יותר מ-200 דקות. רוברטו סולדאדו למשל היה זקוק ל-147 ימים, שמונה הופעות ו-205 דקות עד שהבקיע. מייקל אואן כבש אחרי שבעה משחקים, 291 דקות ו-51 ימים, מול ולנסיה בברנבאו במחזור השמיני. גונסאלו היגואין למשל היה זקוק לתשעה משחקים ולהמון זמן - 669 דקות, עד שכבש את שער הבכורה - נגד אתלטיקו מדריד.

רוד ואן ניסטלרוי כבש במשחקו השני בקבוצה, כשהבקיע שלושער נגד לבאנטה במחזור השני בליגה. ג'וליו בפטיסטה כבש בברנבאו נגד סלטה ויגו במחזור השני בעונת 2005/06, אחרי 134 דקות בלבד. קארים בנזמה עשה זאת במשחקו השלישי במועדון הנה הרקורד המלא של החלוצים שלנו. מנגד נכתב גם את העונה שעברה יוביץ' פתח בנמנום מסוים, חיכה עד למחזור השישי בבונדסליגה כדי לכבוש (39 ימים). למרות שהוא מאוכזב - יש לו עוד זמן...

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/1/181ccd93450ed98b933c81bd6069f205bcd2b14d.Xxx

ביום שלישי יפורסם ראיון מרתק שהעניק קאסמירו לחורחה ואלדאנו ובינתיים בספרד חשפו קטע קצר בו מדבר הקשר על תחילת הדרך הלא פשוטה עם זידאן.

קאסמירו אמר על האופי שלו - “לא אכפת לי שזו הדקה ה-12 או הדקה ה-90, אני תמיד הולך על הכדור האחרון כאילו שזה צלחת אוכל, אני תמיד הולך כאילו זה הכדור האחרון”. "אני זוכר כשמתי שזיזו הגיע לא שיחקתי בחמשת המשחקים האחרונים וחשבתי לעצמי איך זה יכול להיות שהוא משבח אותי כל כך הרבה אבל אני לא משחק. הלכתי למשרד שלו ואמרתי לו ‘זה לא יכול להימשך, אני רוצה לשחק ולהיות שחקן חשוב’. אני זוכר היטב שהוא ענה לי במילים האלה: ‘מירו - תירגע, כשאתה תתחיל לשחק אתה לא תפסיק’.

בינואר ובפברואר, בתשעת המשחקים הראשונים של זידאן, הקשר האחורי שותף פעמיים בלבד וכמחליף - 20 דקות במהלך הניצחון על אספניול ודקה אחת נגד רומא במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות. אבל השאר היסטוריה. הוא רשם 123 הופעות עם זיזו, 113 מהן בהרכב…

בנושא אחר - במארקה כתבו טור דיעה על דבריו של רוברטו קרלוס וכינו אותם “גול עצמי” על אף שתמיד יישאר אגדה בברנבאו בזכות המשחק ההתקפי היוצא דופן, הגולים המדהימים והחיוך. עוד נכתב “מה היה קורה אם”. מה היה קורה אם הכוכבים הגדולים האלה היו קצת יותר רציניים, מקצועניים ורעבים ואפילו מנסים להתאמן בשבע בבוקר כי המאמן מצא לנכון. אולי הקבוצה ההיא הייתה יותר אימתנית?

אני גדלתי על ריאל מדריד של הגלאקטיקוס ופה אפילו צחקו עליי שאני חושב שהיו ‘פרפרים עפים’ מעל הברנבאו אז. זו הייתה קבוצה סופר-מיוחדת ואין כמו אהבה ראשונה. אבל לצד כל הבאז אמרתי שהם לא ניצחו מספיק וגם ראול אמר את זה לא פעם. דעתכם?

******

 

אני רואה את זה אחרת ממך - לבייל יש את הבלטה הקבועה מצד שמאל שהוא כובש גולים של סרגל לפינה הרחוקה - הדרבי בעונה שעברה, רומא בעונה שעברה, אספניול ב-2016/17 כשחזר מפציעה. לעומת זאת אסנסיו כשהוא בשמאל נראה לי כמו שחקן סתמי שאפילו מתקשה לעבור שחקנים כי אין לו את המהירות. בצד ימין הוא יכול לחתוך לאמצע ולבעוט לשער כפי שעשה נגד סביליה בעונת הבכורה או נגד ולנסיה ב-2017/18. בכל מקרה מאוד מפתה לראות אותו משחק באמצע נניח בעמדה של מספר 10, יש לו את הפס המלוטש, הוא יודע לבעוט וגם התנועה שלו לעומק סבבה. ויניסיוס היה טוב ממנו משמעותית בעונה שעברה ויכול להיות שאם היה בריא אז בייל היה עוזב, אבל כששחקן סובל מפציעה כל כך קשה שגורמת לסימן שאלה לגבי המשך הקריירה שלו...

 

אמאנסיו בן 80: שמונה רגעים למזכרת

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/10/16/15712155742835.Xxx

אף אחד יכלול אותו כנראה ברשימה המצומצמת של השחקנים הגדולים בתולדות ריאל מדריד, אבל לאמאנסיו אמארו שחוגג היום 80 בהחלט אין במה להתבייש. האיש שהגיע כמלך השערים מליגת המשנה ועשה היסטוריה לצד כוכבי תבל. מעבר להצלחתו על המגרש, עמד על הקווים של ריאל מדריד קסטיליה והשביח את אחת מהקבוצות הטובות בהיסטוריה - כשהקינטה דל בויטרה קרמה עור וגידים. תשע אליפויות ספרד, גביע אירופה ב-1966 במשחק בו כבש בגמר - הם רק חלק מהסיפור של אמאנסיו. במארקה "חגגו" לו עם שמונה ציוני דרך.

1. מלך השערים בליגה השנייה - לפני שחתם בריאל מדריד ב-1962 לאחר התעקשות גדולה של הנשיא סנטיאגו ברנבאו - הוא חורר רשתות בדפורטיבו לה קורוניה. כבש 25 שערים ב-26 הופעות. הוא היה המפתח בקבוצה המתחדשת בעידן של אחרי די סטפאנו ופושקאש.

2. הופעת הבכורה: בגביע אירופה נגד אנדרלכט - התאריך הוא 26 באוגוסט 1962, הסנטיאגו ברנבאו. מאז החל המיתוס. המשחק הסתיים בתיקו 3:3. הופעת הבכורה הייתה מרה וריאל הודחה, אך ב-16 בספטמבר, במשחק הליגה נגד בטיס, כבש את השער הראשון בלבן, הראשון מתוך 119 שערי ליגה.

3. היורו הביתי ב-1964: עם ספרד חווה אמנסיו אכזבות רבות אבל גם רגע אחד ענק. ב-21 ביוני 1964 בברנבאו, פגשה ספרד את ברית המועצון של השוער האגדי לב יאשין. החלוץ עשה היסטוריה שלא חזרה על עצמה עד 2008. החלוץ כבש בעצמו בחצי הגמר נגד הונגריה בהארכה - את שער הניצחון.

4. גמר גביע אירופה ב-1966: אמנסיו שיחק בריאל 14 עונות, הפסיד פעמיים בגמר - לבנפיקה ואינטר, אבל ב-1966, 11 במאי באצטדיון הייסל - אף אחד לא לקח לו את התואר. ללא די סטפאנו אך עדיין עם חנטו ופושקאש, ריאל מחקה פיגור מול פרטיזן בלגרד. הוא השווה בדקה ה-70 כאשר סרנה ניצח את המשחק כעבור שש דקות. גביע אירופה ראשון ויחיד, שלו, לה סקסטה של ריאל.

5. השער נגד שוויץ במונדיאל היחיד שלו - ספרד שיחקה במונדיאל באנגליה שנתיים לאחר הזכייה ביורו, עם שחקנים נפלאים כמו חנטו, דל סול, וסוארס וגם הצעירים של ריאל. ספרד לא עברה את שלב הבתים על אף התקוות הרבות. היא הודחה נגד גרמניה. במהלך הניצחון על שוויץ (1:2) כבש אמנסיו.

6. הכניסה הקשה של פדרו פרננדס - באמצע שנות ה-70, אף אחד לא רצה להגיע ללוס-קרמנס בגלל שחקני ההגנה הקשוחים של גראנדה: פדרו פרננדס ורמון אגוארה הארגנטינאי. הוא נפצע במשחק בברנבאו בצורה קשה והגיב בנגיחה לעברו של הפרגוואי.הוא חזר לשחק אך זה לא היה כמו פעם.

7. הפרידה העצובה מגביע אירופה - עונת 1975/76 הייתה עתידה להיות האחרונה שלו בריאל מדריד. בחצי הגמר פגשה ריאל את באיירן מינכן. בספרד זה נגמר בתיקו 1:1 ואילו בגומלין ריאל הפסידה 2:0 ואיבדה את הגמר. ההזדמנות האחרונה שלו לזכות בעוד גביע - ירדה לטימיון.

8. יצירת הקינטה דל בויטרה - לאחר פרישתו, עבר אמנסיו לספסל. הוא היה אחראי ליצירת המופת של הקינטה דל בויטרה בקסטיליה. הוא הוביל את הקבוצה לאליפות בפעם הראשונה בתולדותיה. מיצ'ל, פדרצה, מנואל סאנצ'ס, מרטין ואסקז וכמובן אמיליו בוטראגיניו. קבוצה שלא ישכחו.

- וקצת חדשות: לוקה מודריץ' ייעדר בוודאות מהמשחק הקרוב נגד מאיורקה אך עתיד להיות כשיר לקלאסיקו בדומה לטוני קרוס, בעוד מצבו של גארת' בייל לוט בערפל בעיקר לאור ההיסטוריה הרפואית שלו (אם כי העונה טרם סבל מפציעה עד למשחקה של ווילס)| חדשות טובות הגיעו לזינדין זידאן מצידו של קאסמירו שאמנם לא נח לרגע גם בנבחרת אך ההתאחדות הספרדית ביטלה את הכרטיס הצהוב שספג נגד ויאריאל כך שהוא יוכל לשחק ביום שבת במאיורקה מבלי החשש שיחמיץ את ברצלונה אם יספוג צהוב.

 

קצת חדשות:

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/10/16/15712506338630.Xxx

- איסקו וחאמס במוקד, האם ינצלו את מכת הפציעות של ריאל מדריד כדי להשתחל להרכב גם יחד? התמונה שלהם מהאימון בזמן פגרת הנבחרות, מחוייכים ומאושרים (רצו להוריד חלודה ולחזור לכושר משחק) - צברה תאוצה בספרד. בעוד הקולומביאני כבש שער בכורה מאז חזר לקבוצה במהלך הניצחון 2:4 על גראנדה, הספרדי עדיין מחפש את מקומו ומיעט לשחק העונה - רשם 104 דקות בלבד צוין כי שניהם שיתפו פעולה נהדר במערך של קרלו אנצ'לוטי בעונת 2014/15 והיו שחקנים חשובים מאוד גם בעונת הדאבל ב-2016/17. איסקו תרם אז 11 שערים ותשעה בישולים בעוד הקולומביאני כבש 11 שערים ובישל עוד 12, כשרוב הזמן היה שחקן ספסל. "הזרקור חוזר לחאמס ואיסקו, כמו פעם", נכתב בכותרת.

- בספרד נכתב גם על הרקורד הנפלא של זיזו לאחר פגרת הנבחרות - מעולם לא הפסיד: תשעה ניצחונות, כולל אחד בקלאסיקו נגד ברצלונה ואחד בדרבי נגד אתלטיקו, ושתי תוצאות תיקו (דווקא במשחקי הבית). למאמן כנראה יש את התרופה ל"וירוס פיפ"א".