ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

פדה ואלוורדה הפך לשחקן חשוב מאוד בריאל מדריד מודל 2019/20. הקשר שפרץ בעונה שעברה תחת סנטיאגו סולארי (ערך את הופעת הבכורה נגד ויקטוריה פלזן כשז'ולן לופטגי עוד היה המאמן), כבש את מקומו גם השנה. הוא שיחק בשמונה משחקים וגולת הכותרת הייתה העובדה שקיבל אשראי בדרבי נגד אתלטיקו מדריד. בראיון לאתר הרישמי של המועדון הוא מספר איך החלום הפך למציאות, על חבריו לקבוצה וגם על הרגע לו הוא מחכה - לכבוש שער.

https://www.realmadrid.com/img/horizontal_940px/_2vc4263_h2_20191104075536.Xxx

"נלחמתי הרבה כדי להיות כאן, אני, משפחתי, החברה שלי שעוזרת לי בהרבה דברים. עברתי הרבה מאוד קרבות. אני מודה לכולם על מה שעשו בשבילי וזה הזמן להתקדם עוד. זה משהו מדהים לשחק בקבוצת על כזו בגיל 21. אני מנסה ליהנות מהזמן ולנצל אותו תמיד ולא שוכח לעולם מניין באתי".

האופי: "אני ביישן מחוץ למגרש אבל על כר הדשא לא דופק חשבון ורוצה לבלוט. אני תמיד אנסה לעשות את המיטב עם הסמל והחולצה האלה, אין ספק בכך. אני עצבני, ללא ספק, זה צריך להיות שם, צריך לצאת לכר הדשא עם הכל. לפני הדרבי נגד אתלטיקו מדריד, כשידעתי שאהיה ב-11 - הייתי עצבני מאוד, התרגשתי. קאסמירו שאל אותי אם הכל בסדר ואמרתי לו 'לא', אבל הוא ראה את היד שלי רועדת".

זכרונות: "אני זוכר שתמיד שיחקתי באורוגוואי, יצאתי החוצה לשחק עם החברים שלי והכל קרה כל כך מהר. נהנתי לשחק בפיינרול ולא יכולתי לדמיין שאגיע לקבוצה כמו ריאל מדריד. הסמל הזה מאלץ אותך להמשיך לצמוח ולהשתפר כל הזמן. אני מקווה שהחלום הזה לא ייגמר לעולם. ההתחלה בפיינרול הפכה אותי לאדם טוב יותר ללא ספק".

התקופה בקסטיליה: "ניסיתי ליהנות מהרגע, ללכת ולהתאמן, להיות בחדר ההלבשה, להיות שותף בהכל, ליצור קשר עם חבריי לקבוצה. תמיד הייתי מודע לכך שיכול להיות שיסתכלו עליי גם בקבוצה הראשונה".

על סנטיאגו סולארי: "היה לנו מכנה משותף - תחושת הדרום אמריקאים. הוא קלט אותי היטב כשהגיע, עזר לי מאוד". על המעבר לדפורטיבו לה קורוניה: "הייתי עצוב, אתה אף פעם לא רוצה לעזוב את ריאל מדריד. דיברתי עם הסובבים אותי והבנתי שיהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לקבל דקות בקבוצה. החלטתי ללכת, עזבתי הכל, את התדמית הלוחמת. נתתי הכל אבל המטרות של הקבוצה שלי לא הושגו לצעריי" (דפור ירדה).

לכבוש במדי ריאל: "זה יהיה יום מיוחד להבקיע עם ריאל מדריד, כמובן שזה יעזור לקבוצה. זה לא משנה אם קארים יכבוש או קורטואה. אולי אוכל להבקיע ממרכז המגרש". על הופעת הבכורה: "אני זוכר שהתקשרו אליי, לא יכולתי להאמין, זה היה לילה שלעולם לא אשכח".

החזרה לריאל מדריד: "חזרתי לקבוצה שזכתה הרבה מאוד פעמים בליגת האלופות אבל קיבלו אותי יפה מאוד כמו כל שחקן. זה מילא אותי שמחה וגאווה. אני רוצה להדגיש את טוני ולוקה שעזרו לי מאוד וזה לא מובן מאליו, הם לא היו חייבים לעשות את זה. כל השחקנים בקבוצה הם כמו אחים גדולים".

היום-יום בולדבבאס: "אני מגיע ואוכל אורחת בוקר כמו כולם. אני משתדל לדבר עם רוב השחקנים, בעיקר עם קאסמירו. אנחנו צוחקים ביחד, הוא תמיד מתקן אותי, הוא כמו אבא בשבילי. אני לומד מכולם, בעיקר ממנו בזמן האימונים אני נותן את המקסימום אבל כמובן שיש שחקנים שבולטים יותר. טוני קרוס לא אמבד אף כדור. כיף להתאמן יחד עם שחקנים כאלה". כשנשאל על השחקנים אמר: "אני תמיד מרגיש את ראמוס, הוא קפטן במלוא מובן המילה. הוא מדבר בטון מסוים ומשדר כוח אבל יודע גם לתת לך חיוך, הוא אישיות".

התואר הראשון: "אליפות העולם למועדונים, זה היה מרגע, התואר הראשון ואני מקווה שהראשון מבין רבים. זכיתי בתואר ועמדתי שם לצד שחקנים שהערצתי וצפיתי בהם בטלוויזיה. אני שאפתן ורוצה להמשיך לזכות בתארים נוספים רבים במועדון הזה".

הופעת הבכורה בנבחרת: "זה הגיע בזכות הרבה לחימה. לילה מיוחד. בימים הקודמים היה קשה לי לישון כי המאמן טאברס כבר בחר את ההרכב והיו עצבים במשך כמה ימים. יכולתי לנצח וגם להבקיע, והתרגשתי גם מזה שראיתי שהרבה שמחו בשבילי".

הכדורגל: "אני נהנה ומנצל כל רגע ממנו. מדברים איך באורוגוואי חיים כדורגל. כילד זה כל הזמן מעסיק אותך. זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני תמיד מסביר את זה לילדים. צריך לשמור על קו, אישיות, להילחם אך גם לחייך, אין כמו לראות ילדים מחייכים. לא צריך להאמין לכל אחד".

למה ריאל מדריד: "ובכן זו כנראה תהיה תשובה ארוכה מאוד. זו פשוט אחת הקבוצות הגדולות ביותר. הכל בקבוצה הזו כל כך גדול ומפואר ומרשים. אי אפשר להגיד 'לא' לריאל מדריד. באורוגוואי ריאל מדריד נראית כמו חלום, משהו בלתי ניתן להשגה. קשה מאוד להגיע לכאן. אני משחק עבור כולם. כולנו אחים. אני בטוח שיש הרבה שאוהדים ריאל מדריד ומפרגנים לי".

עמדת הקשר בריאל: "אני לא חושב שזה מורכב. אם הגעת לכאן וזה תורך - זה משום שיש לך את האיכויות לכך ואתה צריך ליהנות מזה. תמיד צריך לדעת ליהנות על אף האחריות. תמיד להיות עם הערכים שהמועדון נותן לך, לתת את המקסימום".

עצה מההורים: "אין משהו מיוחד אבל בהחלט היו הרבה שיחות, הם העבירו לי את הערכים הנכונים, דחפו אותי קדימה כל הזמן. אמא שלי דחפה אותי לבחור בתשוקה הגדולה שלי בזמן שאבא שלי חשב שאני צריך ללמוד. אני שמח על המשפחה שיש לי ואעשה הכל עבורם, הם תמיד שם כשדברים לא מסתדרים".

האמביציה והקשר עם זידאן: "עם הסמל הזה, של ריאל מדריד על החולצה, אתה לא יכול להסתפק במועט. אני רוצה לנצח תמיד ולגבור על כל מה שעומד בדרך. כאדם אני רוצה להמשיך לצמוח וככדורגלן יש לי עוד הרבה מה לתת. זידאן? "אנחנו שמחים שהוא המאמן, ברור שזה טוב. הוא עזר לי ותמיד דחף אותי 'לא להסתתר' אלא לקחת אחריות ולהראות את כל מה שיש לי".

עוד בריאל מדריד, בספרד נכתב על הקושי הגדול של הקבוצה בבעיטות חופשיות. דני סבאיוס היה האחרון שכבש לזכותה בכדור חופשי - זה קרה בחודש ינואר. בחמש השנים האחרונות כבשה ריאל מדריד 14 שערים בלבד מתוך 191 בעיטות חופשיות. ליאו מסי, לבדו, כבש 28 שערים מ-257 ניסיונות. גם כריסטיאנו רונאלדו לא שלט בתחום בעונותיו האחרונות בלבן בהן הציג נסיגה גדולה, ונשאלת השאלה מי צריך לבעוט, כשצריך לקחת בחשבון שגארת' בייל רוב הזמן פצוע וחאמס רודריגס לא תמיד ישנו. מעבר להם, גם סרחיו ראמוס וטוני קרוס נכלל בין האפשרויות של סקר המארקה, כמו גם איסקו.

https://scontent-cdt1-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/73314029_2200218033412532_989135980495634432_n.Xxx?_nc_cat=108&_nc_oc=AQk3gPOV69jMB2fAfRKpBWcTCGuSk8EumUWgWLh21ViIKpz6lqroFPjyJBEC30EafSA&_nc_ht=scontent-cdt1-1.xx&oh=6177aa30b68180d26d733734f7f312cc&oe=5E4ADAB7

דבר נוסף: הנה חלוקת הדקות של זידאן לשחקני הסגל עד עתה. שישה חצו את האלף - לקאסמירו אין מחליף וגם הקפטן סרחיו ראמוס משחק תמיד, אדן הזאר רק קצת יותר מ-50%. מודריץ' בקושי זוכה לדקות ובייל נשאר בייל (וזמין תמיד לנבחרת). לוקה יוביץ' רק במקום ה-18, פתח אמנם שלוש פעמים בהרכב אך מיעט לשחק. דעתכם?

 

כרגיל, גארת’ בייל פצוע במדי ריאל מדריד ולא משחק אבל בסגל לנבחרת, מגיע בריצה כמעט כמו הספרינט נגד בארטרה איי שם ב-2014.

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/5/59f7f17058a219c5db7489aac47f9abdec97dcdf.Xxx

משנתי: זהו-זה, נמאס לי סופית מבייל. התחברתי אליו כשהגיע, עונת הבכורה שלו הייתה מבטיחה. מאז, בגדול זה לא באמת היה זה, לא היה כמעט כלום עד לפיניש המטורף של 2017/18 והמספרת ההיא. אשתקד לא הצליח להוביל והפגין אופי שברירי על אף שלא סבל מפציעות, אבל נעזוב את ההיסטוריה:
חשבתי שזידאן קצת מתעלל בו בסיום העונה שעברה כשלא שותף נגד בטיס וגם בקיץ עם ההתבטאויות האלה כמו: “עדיף שיעזוב מחר” בזמן שהוולשי כן התאמן ושמר על השתיקה (בניגוד לסוכנו), אבל זידאן צודק. בייל עושה מה שבזין שלו, הוא מבזה את המועדון וצריך ללכת. ובינינו, עם כל הכבוד לפתיחת העונה - היא מתיישרת. בייל שוב ירד מפחות מ-50% מהדקות, הוא כבש בסה"כ במשחק אחד. מקווה שנזרוק אותו כבר. שחקן עבר, שחקן גולף, לא אכפת לו. וגם לא אכפת לי. חבל שלא היינו נחושים מספיק להביא אף אחד בקיץ.
אגב, גם חאמס לא משחק לאחרונה, בספרד כתבו שהוא כל כך רצה להרשים את זידאן אז שיחק בחודש שעבר עם כאבים, אמור לחזור לאחר פגרת הנבחרות.

 

לכבוד הופעתו המאה בצ'מפיונס: רגעי השיא של מרסלו במפעל

מרסלו ירשום הערב את משחקו המאה בליגת האלופות. לרגל המאורע אנחנו מציגים בפניכם את רגעי השיא של המגן הברזילאי במפעל במדי ריאל מדריד. אי אפשר לברוח מזה: ככל הנראה, מועמד חזק לתואר 'השחקן הכי טוב שלנו בצ'מפיונס בעידן כריסטיאנו' - חוץ מכריסטיאנו וראמוס. מהופעת הבכורה עוד בימים בהם ריאל הייתה עפה קבוע בשמינית הגמר ועד להשתלטות על המפעל והגולים הבלתי נשכחים בשלבי הנוק-אאוט.

הופעת הבכורה נגד ורדר ברמן

עונת 2007-08, מחזור הפתיחה בשלב הבתים, 18.9.2007. ביום בו ראול ו-ואן-ניסטלרוי, המלכים של הצ'מפיונס לפני צמד החייזרים, רשמו עוד יום במשרד בדרך לניצחון 1:2 - החלה דרך החתחתים של מרסלו שפתח בהרכב והשלים 90 דקות בכל אחד ממשחקי שלב הבתים. ברנד שוסטר היה זה שנהג לזרוק אותו למים העמוקים וסלח לו על החורים בהגנה. גם היעדרותם של מיגל טורס וגבריאל היינצה באותו משחק עזרה, כשרויסטון דרנטה שולב רק כמחליף.

הסלאלום נגד ליון

מרסלו עוד נוסה לא אחת כקשר, הן אצל חואנדה ראמוס וגם בהמשך אצל מנואל פלגריני. גם אם ז'וזה מוריניו לא הפך אותו למגן על הגנתית - רבים חושבים שהביא לשיפורו או לפחות צמצם את השכונה. בעונת 2010-11 כשריאל הגיעה עד לחצי גמר ליגת האלופות הוא שיחק בכל 11 המשחקים. אחרי שלב בתים קל, בשלב שמינית הגמר חיכתה ליון המנחוסית, זו שגנזה את החלום על הגמר הביתי שנה קודם לכן ומיררה לנו את החיים באמצע העשור הקודם. ריאל הובילה משער של קארים אבל ספגה בדקה ה-83. בברנבאו, היה ברור - ריאל לא תפשל, לא הפעם. בדקה ה-37 מרסלו יצא לפריצה אופיינית מקו שמאל, חדר לרחבה והתעלם מכל שחקני ההגנה בדרך לשער נפלא, שער הבכורה שלו במפעל במשחקו ה-19. נציין כי הברזילאי כבש גם בקאמפ נואו נגד ברצלונה בגומלין חצי גמר ליגת האלופות, שער ראשון שלו בקלאסיקוס, ומנע הפסד אם כי לא את ההדחה.

בימין, נגד מנצ'סטר סיטי

מחזור הפתיחה בשלב הבתים בליגת האלופות היה דרמטי. ריאל מדריד אירחה את מנצ'סטר סיטי כשהיא שרויה במשבר לאור פתיחת העונה החלשה בליגה. ואין כמו לחזור למסלול עם ניצחון במשחק גדול, על רקע ההמנון המצמרר. האנגלים הובילו פעמיים משערים של אדין דז'קו ואלכסנדר קולארוב, ובסוף הפסידו כשנכנעו לשער של כריסטיאנו רונאלדו ברגע האחרון (וכמובן שמרסלו היה הראשון לגלוש לעברו), מה שהביא לטירוף של מוריניו, אבל מי שהניח את היסודות לקאמבק היה מרסלו. בדקה ה-76, בפיגור 1:0, הוא סוף סוף הביא לריאל מדריד את אפקט ההפתעה - המגן חתך לרחבה ושלח בעיטה נפלאה ברגל ימין לרשת של ג'ו הארט (כן, עם קצת עזרה של שחקן הגנה - אז מה).

ים של דמעות

עם כל האהבה למרסלו, למוריניו הייתה גם תוכנית ב' - פאביו קונטראו הוא האיש למשימות מיוחדות, למשחקי החוץ הגדולים. בעונת 2012-13 מרסלו נעדר לראשונה לפרק זמן ארוך ולא ממש הצליח להסיר חלודה בעונת הדסימה. אמנם הוא נעדר מצמד המשחקים נגד בורוסיה דורטמונד בגלל פציעה אך סופסל במשך 180 הדקות נגד באיירן מינכן וכך גם בגמר הדסימה. "הייתי כל כך מתוסכל שלא פתחתי בהרכב, אבל נזכרתי במשפט של סבא שלי שתמיד אמר לי לתת את כל כולי, להשאיר את השפם שלי על כר הדשא וגם את הזקן, וזה מה שעשיתי", תיאר מרסלו. כשריאל הייתה בפיגור בגמר המתיש נגד אתלטייקו, אנצ'לוטי ביצע חילוף כפול וזרק למערכה את המגן\חלוץ השמאלי.

https://e0.365dm.com/17/09/768x432/skysports-marcelo-champions-league-final_4093456.Xxx?20170906161659

מרסלו מיד סיפק את התנופה הנחוצה בקו שמאל. את המשחק הזה אתם מכירים בעל פה - ראמוס השווה בנגיחה האל-מותית בדקה ה-92:48, גארת' בייל הפך (110), אבל רגע לא פחות מרגש היה בדקה ה-118. מרסלו ניצל את העייפות של שחקני אתלטיקו שנפלו מהרגליים, התקדם באין מפריע ושלח בעיטה לא מוצלחת האמת אבל קורטואה, בימים בהם היה בצד הנחות של העיר - נכנע. מרסלו הוריד הניף את החולצה לעיני הקהל, הצביע על הסמל ופשוט התפרק על כר הדשא ומירר בבכי יחד עם איקר, לפני שריקת הסיום. מה שווים החיים בלי רגש? איזה צמרמורת זו לראות שחקנים לוקחים ללב כמו אוהדים. רגע שלא נשכח. מרסלו, סיפר כמובן - "אמרו לי שאתלטיקו כבר הוציאה את השמפניות, את חולצות האליפות"

החיבורים של שאלקה

קפצנו לעונת 2014/15, שמינית גמר ליגת האלופות. ריאל כבר התגברה על נאחס גרמניה עוד בשנה לפניכן, ובשלב לפני שהקריסה המערכתית הגיעה - לא היה ספק שהיא תנצח את שאלקה, שחטפה ממנה 1:6 בעונה הקסומה. הפעם זה היה משחק צנוע יותר ובעיקר לא מרשים. 0:2 סולידי שהספיק לשלב הבא (על אף הסתבכות מביכה בברנבאו והפסד 4:3). כריסטיאנו כבש בדקה ה-26 אחרי בישול של המגן האנרג'ייזר בצד ימין, והמגן הטוב בעולם שמר את שלו לשלב מאוחר יותר. בדקה ה-79 הוא חתך לאמצע, העביר לרגל ימין והדביק את הכדור לחיבורים של שאלקה. גולאסו. השער היפה בקריירה.

https://cdn-s3.si.com/s3fs-public/styles/marquee_large_2x/public/2015/02/18/marcelostrike.Xxx?itok=k0wjuWuj

המופע נגד באיירן מינכן.

עונת הדאבל המרגשת, 2016/17, כמה כיף להיזכר. ריאל גברה על נאפולי עם ניצחון כפול בשמינית הגמר וברבע הגמר חיכתה לה באיירן מינכן, בימים שאריאן רובן ופרנק ריברי עוד סחבו בגאון, כשהאימפרייה הבווארית עם קרלו אנצ'לוטי האהוב על הקווים וצ'אבי אלונסו (העוד יותר אהוב) במרכז השדה - רצתה נקמה. ריאל ניצחה 1:2 במינכן בזכות צמד של האחד והיחיד, אך בגומלין בברנבאו היא הסתבכה והפסידה 2:1 בתום הזמן החוקי (לבנדובסקי כבש, כריסטיאנו השווה מבישול של קאסמירו ואז נהנתה באיירן מטעות ענק של קיילור וראמוס) - הולכים להארכה., איזה מתח, מה יהיה הפעם?

זה היה אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה של מרסלו שהצליח לתסכל את אריאן רובן. ההתקפה תמיד הייתה הצד החזק שלו, אבל כשמרסלו קם על הצד הנכון, לרוב בשלבים המכריעים של המשחק, יודע שלא להפקיר את העורף ויורד לגליצ'ים - לא פשוט מולו. מרסלו הציל שער מהקו בנגיחה ובמצב של 2:2, בדקה ה-109 - יצא למירוץ. אף שחקן באיירן לא הצליח לעצור את הברזילאי שפרץ, הגיע לאחד על אחד מול מנואל נוייר והיה יכול לכבוש - אך העדיף לפרגן לחבר רונאלדו, הגיש לו כדור על מגש והפורטוגלי דחק לרשת החשופה. 2:3 לריאל, שלושער עצום של CR7 וריאל בדרך לגמר. אסנסיו, אגב, כבש את הרביעי, כשהקשר גם נהנה מבישול מבריק של מרסלו בגמר ליגת האלופות נגד יובה. ניצחון 1:3 הפך לתבוסה של יובה כשריאל ניצחה 1:4.

https://www.thesun.co.uk/wp-content/uploads/2017/04/nintchdbpict0003177247931.Xxx

אירופה לרגליו: פריז-טורינו-מינכן-ליברפול

אתם יודעים מה יבוא בהמשך. כריסטיאנו אמנם רשם את הפיניש הגדול בהיסטוריה של המפעל בעונת הדאבל, זה נכון, אבל אם ניקח בחשבון את שחקני ההגנה אז לא היה אחד שהציג רפרטואר כזה כמו מרסלו. עונת 2017/18 תיזכר לעד. הוא כבש שלושה שערים ובישל עוד פעמיים בשלבי הנוקאאוט, מה עוד אפשר לבקש. כריסטיאנו נעצר מעט מאז רבע הגמר? טוב שיש את מרסלו. אף אחד אחר לא מבקיע - הברזילאי יעשה זאת.

הקורבן הראשון הייתה פריז. לוח התוצאות בברנבאו הראה על 1:2, מקדמה לא מספיק טובה לקראת הגומלין. ואז בדקה ה-86 הוא קיבל מסירה מצוינת ממרקו אסנסיו המחליף ובעט מכל הלב לרשת של אפונסו אראולה. מרסלו חגג בטירוף וגלש לעברו של המאמן האהוב זידאן, בתמונה מרגשת ולקול תשואות הקהל, בימים בהם מעמדו של המאמן כביכול היה תחת סימן שאלה. הלאה, רבע הגמר, חגיגה בטורינו. כריסטיאנו כבש שער מהיר בדקה השלישית, הוסיף במספרת אלוהית בדקה ה-64 אבל זה לא הספיק לריאל שהריחה הזדמנות לניצחון מוחץ. אקורד הסיום היה שייך למרסלו שבסיומו של מהלך קבוצתי מושלם קיבל מסירת עומק מכריסטיאנו, הקפיץ בטאץ' עדין מעל בופון ברגל ימין ובעט לרשת. הלאה למינכן - החגיגה נמשכת. ריאל כבר עמדה לרדת להפסקה בפיגור ובמשחק לא טוב שלה למען האמת, ואז בדקה ה-44 קרבחאל הרים מצד ימין, כריסטיאנו פספס ומרסלו המתין מחוץ לרחבה, שם את הגוף בתזמון מושלם ואת הכדור בפינה של מנואל נויר. 1:1 גדול, וריאל עוד תנצח 1:2 עם שער של אסנסיו. לא סיימנו - בגומלין דאג מרסלו לבשל את השווויון של בנזמה כבר בדקות הראשונות עם הרמה מושלמת.

https://cdn-s3.si.com/s3fs-public/styles/marquee_large_2x/public/2018/04/25/marcelo-real-madrid-bayern-munich-goal-ucl.Xxx?itok=ZSEVzkec

בגמר בקייב העולם עצר מלכת שוב. מרסלו ראה את המהלך די מקרוב. הוא קיבל מסירה מקאסמירו בדקה ה-63, החליט להפסיק עם ההרמות על אוטומט. הוא הפתיע את השחקן שמולו כשעשה הטעייה ומשך לרגל ימין 'החלשה' ומשם הרים. כמובן שהביצוע של בייל היה מושלם, ומרסלו למען האמת רץ אחריו כדי לחגוג מהר כמעט כמו הוולשי, אבל זה לא משנה את העובדה. עוד משחק גדול, עוד בישול של מרסלו. התקף חרדה לפני הגמר? מי זוכר את זה בכלל. הסטטיסטיקה הבאה כנראה תסביר הכל. למרסלו יש תשעה שערים בליגת האלופות. שבעה מהם בשלבי הנוקאאוט. ארבעה מהם מרבע הגמר ואילך.

 

כותרות העיתונים אחרי גלטסראיי

שער המארקה:

https://scontent-cdt1-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/75246793_2204706082963727_60559665938825216_n.Xxx?_nc_cat=110&_nc_oc=AQkBAJ0ILn_SID5oSknH8q2yevbpVY6ZC_AiiuK60AAFge0PY8fY6WLU06HFzCNpG2o&_nc_ht=scontent-cdt1-1.xx&oh=2503815e21460845b646823629c18fb3&oe=5E49AB69

"רודריגו מסנוור את הברנבאו"| מספרי החלומות: היה זקוק לשישה משחקים בלבד כדי לכבוש שלושער ראשון| אזכורים לצמד של בנזמה שסיפק גם בישול, לפאננקה של ראמוס ולניצחון מוחץ וערב שמח בברנבאו| בסיקור המשחק נכתב: הברזילאי פתח את הדלת לניצחון, ואלוורדה הולך ותופס את מעמדו. "אחרי העלבון בפריז והתיקו הכושל נגד ברוז', ריאל מדריד סוף סוף במסלול, בדרך הנכונה לשמינית הגמר. הרעננות של הילד עזרה לחסל את גלטסראיי. הרסני כבר מההתחלה, ו-ואלוורדה שיחרר את קרוס שהיה נהדר. אולי היריבה הייתה חלשה, זה נכון, אבל ריאל הייתה עם רוח גבית נהדרת". קרוס-רודריגו-בנזמה קיבלו 3 כוכבים. גם קורטואה וקרבחאל עם שניים, בלטו.

קצת כתבות אחרות: 'תקראו לו הזרקור', נכתב במארקה, הוא שיחרר סערה משום מקום וגרם לתקוות גדולות גם לעונה הנוכחית| "רודריגו הוא הכוכב שאדן הזאר היה צריך להיות". הוא לא הגיע ככוכב אבל הוא משמש תמריץ נהדר לזה שכן, רודריגו והזאר. כמה איכות יש לברזילאי, בשפע. הפך לגיבור אחרי ארבעה משחקים בלבד בהרכב. שלושער מושלם. הזאר מצידו כבר הסתגל לקבוצה ולחבריון אבל צריך לתת יותר. האוהדים מצפים.| כבר עכשיו השווה את מספר השערים של ויניסיוס והוא פשוט טוב ממנו| "הוא מראה עד כמה כדורגל הוא משחק פשוט"|

קצת לגבי שחקנים אחרים - "ואלוורדה הוא הפייבוריט של זידאן", נכתב על הקשר האורוגוואי בעוד על קורטואה ששמר לראשונה במדי ריאל על שער נקי ארבעה משחקים ברציפות, נכתב - "זהו זה, הוא סוגר את הדיון, אפילו הברנבאו הריע לו אתמול". ובצד השלילי: "כמה הפסדתם, בייל וחאמס".

שער ה-AS:

https://scontent-cdt1-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/76638528_2204706152963720_4509954765924335616_n.Xxx?_nc_cat=102&_nc_oc=AQkoV-LZDzU9qiEt0JFYdFb6ldF0tt8zUGmgevUcrE6Vwuf_ExKjJ-vBktkua5yd3Cw&_nc_ht=scontent-cdt1-1.xx&oh=6976467b26792868d8aa4045ec90e447&oe=5E603181

"נפל מהשמיים/גן עדן"| רודריגו הנפלא סחב את ריאל לערב נהדר עם שלושער ובישול כשבנזמה הבקיע פעמיים ועבר את אלפרדו די סטפאנו| בסיקור המשחק נכתב: "רודריגו מקדים את העתיד. הוא כבש שלושער כבר במשחקו השישי בריאל ומצביע על שחקן וורלד-קלאס לכל דבר. הזאר ממשיך להשתפר, שני בישולים מצד מרסלו. לפתע, במקום בלתי צפוי, ריאל מדריד מצאה שחקן גדול. יש מעט מאוד מקרים של שחקנים בני 18 שנראים כך. רודריגו מאיר את מדריד. הוא ו-ואלוורדה שנראים מעולה באימונים מוכיחים שהם ראויים לכל הקרדיט. הם טובים משמעותית ממודריץ' שכדור הזהב שלו מרגיש כמו מאה שנים לאחור, וגארת' בייל שפשוט מוותר על מעמדו. כמובן רודריגו וגם מרסלו, קרוס ובנזמה זכו לציון 3 כוכבים.

רודריגו שבר אתמול שיאים רבים, קיבל בחיוך את כדור המשחק וזכה למחמאות מקיר לקיר. תחילת דרכו בריאל מדריד פשוט מהפנטת, ואפילו מאפילה על שניים מה-'7' הגדולים בהיסטוריה של המועדון: ראול ואמיליו בוטראגיניו שגם הם פרצו בגיל צעיר מאוד ושיחקו מעולה כבר מן ההתחלה. הילד היה זקוק רק לשישה משחקים ו-370 דקות כדי להגיע לחמישה שערים. עלה מהספסל כובש מייד נגד אוססונה, הבקיע גם נגד לגאנס בפעם השנייה בה פתח בהרכב (הופעת הבכורה הייתה בטורקיה) וכאמור ההצגה אתמול. בוטראגיניו נזקק ל-11 משחקים ו-665 דקות כדי לכבוש חמישה שערים. ראול שיחק עשרה משחקים ו-586 דקות.

אמיליו בוטראגיניו ערך את הופעת הבכורה בגיל 20, 6 חודשים ו-11 יום, ב-5 בפברואר בראמון דה קארנסה נגד קאדיס וכבש צמד מהפנט בדרך ל-2:3, אבל מאז קצת נתקע. הוא לא כבש במשחקיו הבארים נגד סראגוסה, סלמנקה, קלאסיקו נגד ברצלונה (הוחלף בדקה ה-64) וכן נגד אתלטיק בילבאו וסביליה והיו לו 2 שערים ב-469 דקות (ששת משחקיו הראשונים). השלושער הראשון שלו הגיע כמעט שנה - בחודש דצמבר, לאחר 31 משחקים, וזה קרה נגד אנדרלכט בגביע אופ"א, במשחק ענק כשריאל מחקה פיגור 3:0 מהמשחק הראשון.

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2019/11/07/champions/1573082084_529393_1573085206_noticia_normal_recorte1.Xxx

ראול ערך את הופעת הבכורה שלו נגד סראגוסה באצטדיון הלה רומארדה ב-29 באוקטובר 1994 וכבש כעבור שבוע נגד אתלטיקו מדריד בברנבאו. ראול לא הבקיע בשלושת משחקיו הבאים נגד ולנסיה, טנריפה וריאל סוסיאדד (בשניים האלה שיחק 13 דקות בלבד כמחליף) וחזר לכבוש מול ריאל אוביידו. היו לו שני שערים ב-298 דקות בששת משחקי הבכורה שלו. השלושער הראשון הגיע כמעט שנה אחרי, לאחר 43 משחקים, כשראול היה ועדיין השחקן הצעיר ביותר שכבש שלושער בצ'מפיונס - נגד פרנצוורש ההונגרית ב-18 באוקטובר 1995, בגיל 18 ו-113 ימים.

 

למה לא הזכירו כאן את רפאל ואראן, מרקו אסנסיו (הוא בינתיים תקוע, זה נכון) שחקנים שעלו גרוש וחצי או את מסוט אוזיל שהגיע ב-18 מיליון יורו בתחילת העשור? מדיניות הרכש של המועדון לא כזו גרועה, שנים הכל דפק כמו שעון רק חבל שהקיץ האחרון לא היה מספיק טוב.

אני מאוד מתחבר למה שכתבת hbs7, אבל יש לך טעות אחת - כשהיום הקבוצה במצב קריטי, רודריגו אמנם התחיל לספק קבלות והוא כובש בקצב מסחרר שבלתי אפשרי היה לחזות, אבל עדיין, עם כל הכבוד לכותרות המלהללות ולתשומת לב - העיניים בוחנות את השחקנים הבכירים באמת - קארים בנזמה, אדן הזאר בעיקר - שמשחק כמו נגד גלטסראיי או בטיס אולי מספיק במקום אחר אבל לא בריאל מדריד - כל ערב בו הוא לא כובש או מבשל זה בעייה כי הוא בתחילת דרכו, גם מרסלו חוטף, קרוס ואחרים.
את חאמס רצו למכור, אף אחת לא באמת רצתה לקנות אולי חוץ מאתלטיקו. למה שנאפולי תקבל אותו בהשאלה? הם לא מסכנים. רוצים אותו ? - שישלמו.
בייל? כתבתי עליו נדמה לי - בכל פעם שחשבתי שזידאן מתעלל בו והיו לו כמה משחקים טובים - הוא "חזר לעצמו". בורח מאימונים, לא מתרכז בכדורגל, לא אכפת לו ממה שקורה. שיילך קיבינמאט כבר בינואר, בושה וחרפה. הוא עושה מה שבראש שלו. גם אותו אף אחד לא יקח היום, היו צריכים למכור ב-2017 או לכל המאוחר לאחר המספרת ההיא. רונאלדו היה צריך להישאר עד שהיה מת.

 

במה צ'אבי אלונסו של אז מוביל יותר מטוני קרוס של היום שדווקא פתח את העונה טוב? ניסיון שלך קצת לעוות את המציאות לדעתי. הזאר לא יכבוש 30 גולים בעונה כנראה אבל שחקן במאה מיליון יורו שהיה כוכב בצ'לסי מן הסתם נמצא תחת שבע עיניים, קצת יותר מאשר רודריגו שהוא ילד בן 18 עם שישה משחקים בקבוצה הבוגרת ולא משנה כמה הוא הרשים. את בייל בכלל לא הזכרתי, לדעתי ניפרד ממנו - לא בינואר אבל כן בסיום העונה. אני גם לא חושב שרודריגו הולך לשחק עוד 30 משחקים העונה. עוד כמה מחזורים הוא פתאום יהיה מחוץ בסגל משום שיהיו רוטציות ו\או שחקנים אחרים ייכנסו וננסה להחזיר אותם לפורמה.
כשזידאן נשאל על אמבפה האמת שנפלט לו והוא לא התנצל על כך - "הוא אמר שהוא רוצה לשחק בריאל מדריד והוא ייקבע את עתידו", ברור לכם מה המטרה הבאה. אבל כן לא היה ולא יהיה כמו רונאלדו.

לגבי חאמס - הוא לא משחק מאז המשחק נגד גלטסראיי בגלל פציעה, אם היית עוקב יום אחר יום היית רואה את השורה הקבועה באתרים בספרד - הוא לא מתאמן עם הקבוצה. ופורסם שהוא שיחק במשך כמה שבועות עם כאבים (גם בפיחואן בדקות הספורות לדוגמא). בדרבי נגד אתלטיקו הוא אמנם סופסל אבל זידאן רצה לשחק הגנתי יותר ולכן בחר בפדה ואלוורדה, זו לא טרגדייה.

 

שיהיה בריא זידאן עם ההרכב שלו הערב באייבר - לוקה מודריץ' במקום טוני קרוס שבהחלט צריך לנוח, אבל חמור מכך זה שכובש השלושער רודריגו יורד לספסל לטובת לוקאס ואסקז. אין שום סיבה שזה יקרה ולא צריך "להוריד את הילד לקרקע". אין משחקים לאחר מכן אלא פגרת נבחרות. מילא היה זה ויניסיוס עם המהירות, אבל לוקאס שלא נתן משחק טוב כבר כל כך הרבה זמן? ועוד בערב שאין לנו את התמיכה ההתקפית של מרסלו? לא שאני מכין את האליבי ל-0:0 המשמים שעלול להגיע הערב וזה לא יפתיע אף אחד (הגיע הזמן לגול - אדן), אם רודריגו משחק או לא - אסור שזה יהיה ההבדל, אבל אני עוד רחוק מלהיות בטוח בקבוצה, בטח במשחקי החוץ. אני גם לא מאמין שאנחנו מסוגלים לשמור על שער נקי כל כך הרבה זמן.