דיון שאר הקבוצות - עונת 2019/20

מוריניו קיבל ישר את צ'ך, דרוגבה, רובן, דאף, קרבליו ופריירה.
כלומר כל מה שרצה וכל מה שמאמן יכול לחלום.
שוב אז ידע להפיק מסגל בשל ומנוסה עם כוכבים גם כדורגל ותוצאות.
היום גם זה לא.

 

נכון עשה הרבה דברים יפים בקריירה, אבל זה שעבר עליו הכלח זה גם נכון.

כפי שציינתי בהודעה קודמת אין שום הבדל בין המינוי הנוכחי הזה של מוריניו לבין המינוי של ואן חאל בזמנו ביונייטד: מינויים של שני מאמנים מיושנים שעברם המפואר כבר מאחוריהם ושכל קשר ביניהם לבין הרמות הגבוהות הוא מקרי לחלוטין. קרוב לוודאי שמוריניו ישאיר את טוטנהאם השנה בליגה ויקבל צ'אנס בעונה הבאה אבל הבלוף ייחשף כנראה מהר מאוד ומוריניו ילך הביתה שמח ומאושר עם פיצויי פיטורים שמנים.

 

מוריניו קרא לעצמו "המיוחד" אם אני לא טועה.

הוא אף פעם לא היה אנדרדוג, בטח לא מוחלט.
רק בעונה שפרץ לתודעה עם פורטו הוא היה אנדרדוג באלופות (בעונה חלשה מאוד שם אם אני לא טועה).


למעט פפ, הוא כנראה המנג'ר הכי פחות אנדרדוג בהיסטוריה.

 

גם בגלל עונה חלשה של המועדונים הגדולים וגם בגלל שער בדקה ה-90 באולד טראפוד שאלמלא הוא לא היה מגיע לאן שהגיע(לא רק באותה עונה אלא בכלל),בוודאות.
חשוב לציין גם שחוץ ממנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר שאר המשוכות של פורטו בדרך להנפת הגביע היו פחות או יותר ברמתה ככה שלא היה מדובר בהפתעות יוצאות דופן.

יש לי הרגשה שהפעם מוריניו הגיע במכוון למועדון שנחשב לאנדרדוג מתוך רצון לאתגר את עצמו ולנסות איזשהו משהו חדש שעד כה לא יצא לו לנסות בקריירה ואולי גם לנסות להפתיע את כולם, אני כאמור בדעה נחרצת ששידוך זה נועד לכישלון אבל בכדורגל צפויות הפתעות.

 

אינטר בליגת האלופות לא היתה אנדרדוג? מה שכן, הזמנים השתנו מאז והיום אתה כבר לא יכול להצליח עם "כדורגל של אנדרדוג". אפילו איאקס שנה שעברה לא שיחקה כמו אנדרדוג אלא כמו קבוצה גדולה(עם זאת בלי הלחץ של קבוצה גדולה). בגלל זה אני חושב שמוריניו כבר רלבנטי יותר, לא לקבוצת אנדרדוג, וגם לא לקבוצה גדולה כמו שראינו ביונייטד. הכדורגל הציני הזה שלפני 10 שנים מאד הקסים אותנו היום נראה קצת פתטי. מאמנים כדוגמת פפ וקלופ עשו כזאת מהפכה בכל הקשור למשחק ההתקפה שהאוטובוס של מוריניו נתקע הרחק מאחור בפקק של כביש גהה.

 

אתה רואה אותו מקבל הצעה יותר טובה מטוטנהאם?
חוץ מפלורנטינו שכבר שנה וחצי עושה לו ביצים כחולות, אני בספק אם מועדון עדיף היה שם אותו על הכוונת.

 

זה שהם הציעו לו זה דבר אחד, הוא לא היה חייב להסכים ועצם זה שהסכים מראה שהוא רואה במישרה הזו אתגר רציני. בעבר כשהוא היה במעמד של מאמן על אני זוכר שולנסיה שהיא קבוצה בלבל של טוטנהאם פנתה אליו אך הוא סרב.

אני בכל אופן חושב שהליגה היחידה שהוא יכול להמציא בה את עצמו מחדש היא הליגה הפורטוגלית.

 

איך שהצגת את זה עכשיו אני מסכים איתך(חוץ מההשוואה בין ולנסיה לטוטנהאם).

 

אז אומנם עברו כבר כמעט 3 ימים מאז החילופים של פוצ׳טינו במוריניו, אבל אני חייב לומר שבמקרה הזה, בטח לאור התפתחות הדיון כאן, אני צריך לכאן את תפקיד פרקליטו של השטן (תרתי משמע).

אני חושב שלאורך השנים פה הבעתי יותר מפעם אחת את דעתי לגבי מוריניו, והיא אף פעם לא הייתה חיובית במיוחד. בשום שלב בקריירה שלו הוא לא היה מסוג המאמנים שחיבבתי, וגם ההישגים המרשימים בפורטו,צ׳לסי ואינטר לא גרמו לי לחבב אותו יותר.
אני חושב שהשנה האחרונה שלו בריאל הייתה סממן לכך שעידן מוריניו 1.0 מגיע לקראת סיומו. הוא הצליח עוד לקחת את צ׳לסי ב-2015 לאליפות דומיננטית, אבל אני חושב שגם באותה עונה, גם בעונה שאחרי ולבטח בתקופה שלו בעידן יונייטד - הכתובת הייתה על הקיר והכישלון היה רק עניין של זמן. מוריניו הפך להיות מאמן מאוס, כזה שגם השחקנים שלו כבר לא יכולים לחבב, והעובדה שהוא לא ממש לקח הפסקה בקריירה עמדה לרעתו.

אני מרגיש במקרה הנוכחי, יש בחיבור בין טוטהנאם הנוכחית לבין מוריניו הזה, פוטנציאל לא קטן להצלחה, קודם כל מנקודת מבטו של מוריניו:

1. הוא חוזר לעמדת האנדרדוג ששירתה אותה בצורה מאוד טובה במרבית הקריירה. ראינו שבעמדת הטופדוג, בין היתר בריאל וביונייטד, סגנון האימון שלו, סגנון המשחק של הקבוצות שלו ודרך ההתנהלות שלו - לא בדיוק טעמה לרוח המועדון.
2. הוא מגיע למועדון עם איכות שחקנים בלתי רגילה, שכנראה כבר הגיעו למיצוי עם המאמן הקודם.
3. הוא מגיע אחרי 11 חודשי הפסקה. כבר במסיבת עיתונאים הוא נראה יותר שנון, חד מאשר במשך שנתיים וחצי ביונייטד.
4. הוא מגיע עם הצורך להוכיח את עצמו

מנקודת מבטה של טוטהנאם אני חושב שהחיבור הזה גם הגיוני בגלל לא מעט סיבות:

1. החיבור עם פוצ׳טינו מיצה את עצמו. רשמתם את זה כולכם כאן, בשנה האחרונה הכדורגל של המועדון הזה לא הזכיר כמעט בכלום את שלוש וחצי השנים שקדמו לכך. היה ברור לכולם ששני הצדדים צריכים לצאת לדרך חדשה.
2. כל השחקנים המרכזיים, למעט אריקסן, חתמו על חוזים חדשים בתקופה האחרונה, ונמצאים בשלב נכון בקריירה שלהם. סון, קיין, דלה עלי, אנדומבלה, לוקאס מורה, וגם כל השאר (לו סלסו, ווינקס, דמבלה) - מדובר בסגל שצריך בצורה דיי ברורה להאבק על הטופ 4. אין בחוץ אף מאמן עם יותר קבלות ממוריניו. אני לא בטוח שאדי האו (שלהוציא אותו באמצע העונה מבורנמות׳ לא נשמע סביר), או מרסליניו הם בהכרח אופציות עדיפות למיקסום הפוטנציאל הקיים בטוטהנאם.
3. הקבוצה חייבת לייצר הצלחות בטווח הקצר - האצטדיון, השדרוג במעמד, הכוכבים שנמצאים כרגע בסגל - טוטהנאם צריכים להצליח בליגה גם כדי לייצר מזומנים, אבל גם כדי להראות שהדרך שנעשתה שם בעשור האחרון לא הייתה תלויה אך ורק במנג׳ר אחד.

בטווח הארוך, אני חושב שלכולם ברור לאן זה ילך. מוריניו לא יהיה המאמן של טוטהנאם בעונת 2022-23.
אבל אני בהחלט חושב שב-18 החודשים הקרובים, מוריניו, יחד עם סגל השחקנים הנוכחי בטוטהנאם פלוס חיזוקים נכונים - בהחלט יכול להיות שילוב שמצליח. לא יודע אם יצליח לקרוא תיגר על ליברפול ועל סיטי, אבל לבטח שילוב שעשוי להגדיל את הסיכויים של טוטהנאם להמשיך את רצף ההעפלות שלה לליגת האלופות (שעומד כרגע על 4 שנים ברצף), לפחות בשנתיים הקרובות.

בשורה התחתונה: אני ממש לא חושב שזה יהיה bust כמו שכולם צופים. יש כאן המון נקודות חיבור הגיונית, ובמיוחד כשהסגל של טוטהנאם הוא הרבה יותר מוצלח ממה שהטבלה מייצגת כרגע. אולי אני טועה, אבל משהו במוריניו הנוכחי נראה לי הרבה יותר רענן וטרי מאשר הגירסה החיוורת והמתלוננת שקיבלנו ממנו ביונייטד. אין ספק שזמן מחצית החיים כאן הוא קצר בהרבה ממינוי של מאמן אחר, אבל לטעמי בטווח הקצר יש כאן פוטנציאל להצלחה אפשרית: החל מלסיים עוד פעמיים במקום שמביא לליגת האלופות, ועד למצוא את עצמם שוב משחקים בשלבים המכריעים של העונה כשהכסף על השולחן.

 

רוב מה שרשמת פה אמרו לפני 3 שנים כשחתם ביונייטד. הפילוסופיה שלו לא רלוונטית למגמות הנוכחיות.
כל שחקני ההתקפה רגילים למשחק התקפה ולחץ גבוה. ברור שהם יודעים הגנה אבל הם לא מתמקדים בלמלא הוראות הגנה בראש ובראשונה וזה לחלוטין למה שמוריניו חותר.
שוב הוא לא רגיל להיות אנדרדוג כלכלי. כל האנדרדוגיות שלו קשורה למפעל האלופות. אבל שוב זה נכון לעבר. תזכיר לי את מי הוא עבר בנוק אאוט במפעל הזה מאז הזכיה עם אינטר? עדיין לא הבנתי איך האוטובוסים שלו עוזרים? רק בליגה אירופית שזה לא חוכמה עם היריבות שהיו לו.

סבבה אז אולי הוא יוציא את המיץ לליברפול כרגיל. אתה אישית תתעצבן מזה. אבל זה לא יהפוך אותו למאמן רלוונטי.

 

אתה מוזמן לחזור 3 שנים אחורה לראות מה אני רשמתי לגביו כשחתם.
הסגל שהוא קיבל ביונייטד ב-2015 לא דומה לסגל שיש לו היום בטוטהנאם, כמעט בשום צורה.

לא כל כך מבין את השאלה לגבי את מי הוא עבר בליגת האלופות מאז הזכייה עם אינטר. זה לא סותר בכלום את מה שאני אמרתי. בכל הקבוצות שהוא אימן מאז 2012 הוא היה הפייבוריט אם אתה ממש רוצה אז בקמפיין עם צ'לסי ב-2014 הוא עבר את פסז'.

 

@owen11111

אם אני מנסה בכוח למצוא משהו שונה בטוטנהאם כרגע מהקדנציות (המוצלחות) הקודמות שלו זו ההגנה. סון, מורה וקיין מקדימה זה יפה אבל כרגע בקאדר ההגנתי שלו יש שוער ראשון (בינוני גם כך) פצוע, שני בלמים מזדקנים ועם נטייה לפציעות, בלם צעיר שהיה אמור לפרוץ ורק הלך אחורה וחבורה של מגנים די בינוניים.

אם אני מתעלם מהקליברים שהיו לו בהגנה לאורך השנים בקבוצות המצליחות, אפילו ביונייטד היו לו את דה חאה כאקס פקטור שבמו ידיו הביא נקודות והצליח קצת למרוח את השקר הזה. וגם לגבי שאר העמדות יש ספקות - נדומבלה מוכשר מאוד אבל עוד לא הראה בליגה הזו מספיק בשביל להוריד את הסימן שאלה (בניגוד למרסיאל בזמנו ואפילו ראשפורד במידה מסויימת), ומלבד לו סלסו שיש לו קילומטראז' מסויים כל הקישור לוקה בבינוניות.

בהתקפה יש אפשרויות (למרות שלדעתי עלי הוא חתיכת אוברייטד) אבל זה בהחלט יכול לא להספיק מול קבוצות מאומנות (וכרגע יש לפחות 4 כאלה בליגה).

 

אולי אתה ספציפית לא. אבל רוח הדברים למה זה טוב די דומה. יונייטד בירידה וצריכה לבוא מלמטה.
הוא הגיע ליונייטד בחודש מאי. הייתה לו את כל התקופת ההכנה והוא קיבל שחקנים שרצה. זו התקופה שוודוורד האמין בו בעיניים עצומות.
האם הסגל של יונייטד מודל 2016/17 היה שווה מקום 6? ממש לא.

מאמן מיושן הוא מאמן מיושן ובגיל 56 אי אפשר פתאום להתאים את עצמך למגמות החדשות. זה לא עובד ככה.

 

יש תקדים אחד למה שאתה אומר והוא נקרא לואיס ואן חאל שאחרי לא מעט עונות של שפל המציא עצמו מחדש (בגיל 58) באלקמאר הצנועה והוליך אותה לאליפות סנסציונית שסידרה לו חוזה בבאיירן מינכן: בעונה הראשונה הוא כמעט הביא לה טרבל(שמוריניו מנע ממנו עם אינטר) ובעונה השנייה העסק התפקשש ו-ואן חאל הלך הביתה לקראת סיום העונה, אבל עדיין אי אפשר לקחת ממנו את מה שעשה בעונה הראשונה בגיל 59 וכאמור אחרי מספר לא קטן של עונות בהן נעדר מהטופ האירופי.

המינוי הנוכחי של מוריניו בטוטנהאם הוא הימור שאין לדעת לאן ילך. קל להגיד ולחשוב שהוא ייכשל בגדול אבל כמו שאואן מעליי ציין לטווח הקצר זה יכול להיות הקאמבק של השנה.

 

לא אחרי שורת כישלונות במועדונים כמו מוריניו.
מוריניו צריך להזכער ריסק 3 מועדוני טופ.
הוא נכשל בברסה ב 2003 כן, נכשל עם נבחרת הולנד אבל כדורגל נבחרות זה עניין אחר. פרגי גם נכשל שם.

לא ראו שטקטית ואן חאל נשאר מאחור. אצל מוריניו זה מאוד בולט. הוא פשוט עומד בניגוד למה שהמציאות מכתיבה.
זה משול לפוליטיקאי של עבודה שיקוו שיצליח להיות ראש ממשלה.

חוץ מזה בהולנד גם מקלארן זכה.
זו לא פרמייר ליג. גם בבאיירן למרות עונה של אליפות וגמר אלופות זה לא היה ואן חאל המהפכן של הניינטיז.


Sent from my SM-G930F using Tapatalk