המחזור ה-13 בפרמיירליג: Where The Wild Roses Grow

....כן רק שכאשר קלופ מוציא בדקה ה 80 את פירמינו הוא מכניס בדרך כלל קשר אנרגנטי כדי שאסטרטגיית הלחץ תמשיך. המאמן שלנו מכניס בלם במקום חלוץ בכדי להחזיר את האוטובוס לכמה דקות- זה הבדל גדול

 

זה חילוף שאני יכול להבין אותו בגומלין של חצי גמר ליגת האלופות. לא במשחק ליגה בנובמבר. גם זה לא תגיד שיונייטד במקום הראשון וליברפול דולקת אחריה ואולה מפחד לאבד את המקום הראשון. יונייטד גם ככה באמצע הטבלה אז מה הבהלה?

 

אין מאמן שכל חילופיו טובים. כל מאמן גם פספס ניצחונות בגלל שטויות שעשה, אבל בחיאת סתכלו על התמונה הגדולה.
אני לא בטוח שאולה אפילו המאמן הכי טוב בנורווגיה. יש לי הרגשה שלא.
אני נוהג לטעון שבדרך כלל אחרי 3-4 חודשים אפשר לדעת מה הפילוסופיה של המאמן/לאן נושבת הרוח.
תשאלו את אוהדי ליברפול אם אחרי 3-4 חודשים הם ידעו לאן נושבת הרוח עם קלופ, על אף אפילו סגל שלא קשור לפילוסופיה שלו.

כנ"ל עם מי שיונייטד ממנה ובתוכם סולשאר. הם אחרי 3-4 חודשים דוד משה, ואן חאל, מוריניו או סולשאר לימדו אותכם משהו חדש שלא ידעתם ב -3-4 חודשים הראשונים? אותי לא.

ולפני שמביאים עוד פעם את הדוגמא של פרגי אז גם אם אני מתעלם מזה שהענף היה שונה לחלוטין אז, תבדקו שוב את התוצאות שלו בשתי העונות הראשונות אחרי שחתם ותחזרו אליי כמובן בהתחשב בעובדה שהסטנדרט ביונייטד היה אז נמוך יותר וביחסי הכוחות בכלל אז באנגליה.

 

האמת שבחודשים הראשונים של קלופ הם לא נראו הרבה יותר טוב מאשר אצל רוג׳רס. גם היתה להם פלטה בליגה האירופית נגד סביליה(של....אונאי אמרי). קלופ היה צריך זמן בשביל להטמיע את השיטה שלו, והוא גם היה צריך להביא את השחקנים הנכונים בשביל זה. העניין הוא שלאולה אין שום שיטה ומוריניו הוא דינוזאור.

 

שוב תבדוק את הנתונים. אוהדי ליברפול יעזרו לך. רמז: משחקים בוייט הארט ליין, אל איתיחד, גשר.
בכלל צורת משחק שונה. אפילו שיש לך סגל חרא, מאמן עם טביעת יד חזקה יצליח להראות את הפילוסופיה.
לא סתם קלופ הרשים את דורטמונד, על אף הירידה עם מיינץ.

אבל בשביל זה צריך שאנשים יבינו בכדורגל. אין היום אף נפש חיה של יונייטד שמסוגלת לנתח עבודה של מאמן. בין אם שלו, או מועמד.

 

אבל זה בכלל לא קשור לחילופים דומים כאלה אחרים.
תכניס את החילוף הזה לקונטקסט של המשחק.
מנ יו מדקה 70 מה2-1 יושבת על שפילד...שפילד נכנסה ללחצים אדירים שהיא מפסידה נקודות אחרי משחק מצוין שלה במשך 70 דקות. הם לא עברו את החצי מדקה 70 ועד החילוף הזה.
אין שום הצדקה לחילוף כזה כשאתה יושב על היריבה והמומנטום אצלך.
חילופים אחרים שראינו היו במצבים שונים לגמרי. למשל אתמול קלופ עם גומז במקום פירמינו היה כשהמשחק היה שיוויוני.

@DRORIKO
מההתחלה אצל קלופ ראו שיטה ודרך. תוצאות לא הגיעו מיד, בהתחלה בגלל סגל עלוב שהוא ירש (עלוב באמת) ואחר כך בגלל התעקשויות שלו על קאריוס, על לוברן ואחרים.

סולשאר גמור במנ יונייטד, זה כבר עניין של מאחורי הקלעים, מי רוצים כמחליף ומתי אפשר להביא אותו.
החילוף שלו היום זה חילוף של בנאדם שמפחד על המשרה שלו ובכלל לא בפוקוס על מה שקורה במשחק.
אם הוא לא נוגע בכלום, זה נגמר 4-2.

 

ההבדל אצל קלופ ניכר מהמשחק הראשון בערך. עולם אחר בכל הגישה גם מחוץ למגרש.
מה שקלופ ניסה להחדיר מהרגע הראשון בראיונות שלו - להפוך מספקנים למאמינים. הוא ידע בדיוק לאיזה מועדון הוא הגיע, מועדון שהפסיק להאמין בעצמו וביכולת שלו לחזור לקדמת הבמה. הוא זיהה את ה-נקודה הכי בעייתית (היו הרבה נקודות בעייתיות, כמובן) ועבד עליה מהרגע הראשון.
היתה לו תוכנית (וכמובן שלכולם היה ברור שהוא גם הוכיח את עצמו בעבר).

סולשיאר בעיקר מבלבל את השכל על פרגוסון.
צחוק צחוק, מה הקשר שלו למשרה הזאת? זה ברור לכולם מהרגע הראשון (טוב, לא לכ-ו-ל-ם) שהוא לא שייך בכלל לליגה הזאת.
בכלל בכלל.

 

משחק עלוב של יונייטד. לא היה לי שמץ של ספק ששפילד ישוו, ברגע שהוצאנו את מרסיאל והכנסנו את טואנזבה זה היה צפוי, שפילד שלחו הרבה שחקנים למעלה וישבו עלינו, ובמקום שאולה ידאג לנצל את החורים שלהם ולשים את הרביעי הוא הזמין לנו שוויון.
האמת? אפילו שוויון לא הגיע לנו, משחק מזעזע של הקבוצה, זה גורם לי לתהות מה לעזאזאל הם עושים באימונים? משחקים איקס עיגול?
שלושת השערים שהבקענו בשש דקות היו בגדר נס וללא שום קשר למהלך המשחק, שפילד הייתה צריכה למעוך אותנו וגם ביום גדול של דה חאה ספגנו שלושה שערים.

כבר כמה שנים שמנצסטר יונייטד זה רק שם, מותג, אין כל קשר לכדורגל.
פריירה, פרד, גונס... טאטע גוועלד.

 

אמנם אני עוקב פחות ממכם, אבל לפי מה שאני זוכר הכדורגל אז עדיין לא היה להיט, ורחוק כמובן מהיכולות של העונות הבאות. גם התפרקות בגמר הליגה האירופית לא הוסיפה. העונה הראשונה היתה בגדר סטאז' וניסויים. את הניצנים של קלופ התחלנו לראות בעונה שלאחר מכן(מאנה גם הגיע באותו קיץ) וביתר שאת בעונות האחרונות.

 

זה לא עניין של גמור, זה ברמת הנהלה אין באמת כוונה שהוא יצליח. שוב הם מנסים להסתתר מאחוריו אחרי שעשו החלטות אידיוטיות.
יפוטר אז ימכרו שהכישלון רק בגללו. סיים שיט היה עם מוריניו.

הסיבה פשוטה: אין חזון ודרך וכשאין לך, אז אתה לא יודע מה אתה רוצה ואין לך יכולת לתכנן משהו.
אולה נפל מהשמיים כקרטייקר, אבל לא בגלל ריצת ניצחונות, אלא כי נתן להם זמן להכין בשקט את הקרקע לשינוי תפיסתי. כמובן שהם נמנעו לעשות את זה והלכו כרגיל על הפיתרון הקל של לא לעשות כלום.
תחשוב מולדה גם קיבלו 8 מיליון יורו וגם מינו מאמן טוב ממנו. נראה לי שהיה העוזר שלו.
זה יותר טוב מעסקת האלאנד.

 

קלופ הגיע במהלך העונה, ישר ראו שינוי בגישה.
כן, התוצאות לא היו להיט ולצד משחקים מצוינים היו תוצאות נפל. אבל מבט מהיר בסגל שהיה לו יבהיר שפשוט לא היה עם מה לעבוד.
משחק נפל בגמר האירופאית, אוקיי (מחצית נפל, אגב). אחרי משחקים אדירים נגד דורטמונד למשל.

ברור שהיכולת היתה רחוקה ממה שבא אחר כך. הוא הגיע לקבוצת מרכז טבלה מובהקת. אבל הגישה שלו היתה אדירה. הקבוצה היתה התקפית, אמיצה, חיפשה לנצח בכל מחיר.

אני משוכנע שכל מי שעקב ראה מהרגע הראשון שהכיוון טוב, שיש פיגורה יוצאת דופן על הקווים. כל נסיון השוואה בין סולשיאר לקלופ הוא פשוט מגוחך.
ההשוואות בעונה שעברה בין בלבול לסולשיאר הן כבר הרבה יותר במקום.

 

לא השוותי בינו לבין אולה, ההפך הוא הנכון

 

אין צורך, אבל אתה רואה שלאולה אין באמת פילוסופיה משחק. אפילו איך שהוא מדבר. הכל אצלו זה מחויבות, לב, נשמה וריצה.

הנה עכשיו:


מה הבדל בינו לבין קובי רפואה גנרי?

 

זה ציטוטי הודג'סון.
אין הוכחה גדולה מזאת שהוא גמור.
עניין של זמן.
בטח כבר מבררים עם פוצ'טינו.
השאלה היחידה זה התזמון. יכולים לחכות עם זה גם לקיץ, ייתכן ומי שרוצים רוצה להיכנס רק בקיץ.