ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/8/8e3d7cbf3a0230df498049eff1575659369dabc2_2_690x388.Xxx

ברוח סיכומי העשור, אפשר להמשיך גם כאן עם סיכום העשור של ריאל מדריד. אפתח ואומר שמדובר מבחינתי בעשור יוצא מן הכלל, ארבע זכיות בליגת האלופות זה משהו בלתי נתפס, אנחנו עוד נתגעגע לזה. חווינו כל כך הרבה משחקים נפלאים ושחקן אחד כמו כריסטיאנו רונאלדו. מאזן האליפויות עגום. היה חסר לנו משהו, התמודדנו עם מפלצת, היו עונות גדולות של 90 נק’ (היינו מפלצת כבר בעונת הבכורה של ז’וזה מוריניו) שלא הספיקו.


שאלה ראשונה: הקבוצה החזקה ביותר: קבוצת המאה נקודות ו-121 שערי זכות - 2011/12 של ז’וזה מוריניו| הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי בעונת בדסימה| הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי עונה לאחר מכן ורצף 22 הניצחונות הרצופים| הקבוצה של זינדין זידאן שזכתה בדאבל היסטורי והיה לה סגל מפואר ועמוק.
כמובן שאפשר גם לדרג את הזכיות בליגת האלופות, מבחינתי אין ולא תהיה כמו הזכייה בדסימה - הדרמה, הזמן שעבר משם, העובדה שזו הייתה אתלטיקו, וכן - אני הייתי שם.

למה הדיון מעניין? אוהבים למדוד קבוצה על פי הליגה ורבים האמינו שהקבוצה של מוריניו היא זו שתביא את הדסימה. המשחק נגד באיירן עשה לנו עוול. היינו בפער עצום על ברצלונה בפברואר (10 נק’). כריסטיאנו בשיאו גם כשחקן יוצר, מרסלו, פפה, ראמוס, גם קארים. הקבוצה של הדסימה עשתה עונת ליגה טובה אבל כשלה במשחקים הגדולים, בייל הוסיף המון בעונת הבכורה והיה לנו גם את קרבחאל, תחילת ה-BBC. בעונה השנייה של אנצ’לוטי היו ימים שהגולים הגיעו כמו קשטופ ושיחקנו מאוד התקפי ופתוח אבל כשלנו בלי תואר אמיתי, השאלה אם זה הפרטמר היחיד בסקרי האוהדים האלה. הקבוצה של זידאן - ה-11 היו פחות טובים אבל הסגל היה עצום, היה חסר ניצחון בקלאסיקו.

שאלה שנייה: המשחק הגדול ביותר שראינו, התלבטות בין ה-0:4 על באיירן מינכן בעונת הדסימה לבין הגמר החד-צדדי נגד יובנטוס ב-2016/17.

שאלה שלישית: שער העשור - קחו כמה דקות ותחשבו על זה. המספרת של גארת’ בייל, אולי זו של כריסטיאנו רונאלדו, התקפות מתפרצות יוצאות דופן, אולי דווקא נאצ’ו נגד קולטורל במספרת? קארים אה-לה-ואן-באסטן?

שאלה רביעית: פספוס העשור שלכם - הפנדלים נגד באיירן מינכן ביום העצמאות? אולי ה"כמעט מהפך" נגד דורטמונד? העובדה שהעונה השנייה של אנצ’לוטי הסתיימה בלי תואר גדול?

שאלה חמישית ואחרונה: הרכב העשור שלכם? אני מניח שיש לכולם בסיס של 5-6 ואפילו 8 שחקנים אבל לגבי מספר עמדות כמו הבלם לצד ראמוס, קישור מרכזי והתקפה - יש מקום לדיון.

ההרכב שלי: קיילור נאבאס| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, פפה, מרסלו| קאסמירו, צ’אבי אלונסו, לוקה מודריץ’| , אנחל די מאריה, גארת’ בייל וכריסטיאנו רונאלדו;
המחליפים: איקר קסיאס, רפאל ואראן, טוני קרוס, איסקו, מסוט אוזיל, קארים בנזמה

בקצרה: אני מגדיר את פפה כבלם הטוב ביותר שראיתי בריאל מדריד (הגנה בלבד, בלי גולים בדקה ה-90). קארים שרד הכל אבל לא היה מספיק טוב מספיק זמן ולא סיפק מספרים אז אני בוחר בלי חלוץ אמיתי ואני מודה שאני מעריץ גדול של די מאריה שנעשה לו עוול מסוים. לאיקר היו שנתיים וחצי בטופ אצלנו ולאחר מכן דעיכה, אבל אין דבר, הוא שחקן העשור הקודם. הקישור? קאסמירו גדול, על קרוס כן היה אפשר לוותר.

עוד נקודה שאפשר להעלות כאן ברוח סיכומי העשור ובזמן הפגרה: שלישיית ה-BBC

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/2/21c6f7fb4cc5a5379412c8c79a7b98e77fe72beb.Xxx

המונח שהגיע לעולם הכדורגל בקיץ 2013, כריסטיאנו רונאלדו הגיע כדי לקבל בחיוך את גארת’ בייל הגלאקטיקו החדש. עונת בכורה נפלאה, השער השלישי בחצי הגמר נגד באיירן מינכן במתפרצת מושלמת, המשיכו להבקיע בקצב גם בעונה השנייה ואפילו בגמר בסאן סירו נגד אתלטיקו מדריד הם פתחו בהרכב. ואז גארת’ בייל החל לסבול מפציעות, קארים בנזמה הציג עונות חלשות מאוד וספג בוז צורם ורק כריסטיאנו רונאלדו המשיך להבקיע בלי הכרה. בשתי הזכיות האחרונות בצ’מפיונס - כבר בקושי ראינו אותם משחקים יחד. זוכרים את המשפט של הפורטוגלי? “אני לא צריך לאכול איתם יחד ארוחת ערב בבית שלי או להיות חבר שלהם, אנחנו משתפים פעולה נפלא על כר הדשא וזה מה שחשוב” (לקראת הגמר נגד אתלטיקו) התחושה היא שעם הירידה במהירות של בייל - היה חסר כישרון, ניצוץ, והכדורגל הפך לרובוטי. 93 שערים כבשו בעונת הבכורה ו-98 ב-2016.

קצת מספרים:
רונאלדו - 51 שערים ב-2014
רונאלדו - 61 שערים ב-2015
רונאלדו - 51 שערים ב-2016
רונאלדו - 42 שערים ב-2017
רונאלדו - 44 שערים ב-2018
סה"כ: 249 שערים

בייל - 22 שערים ב-2014
בייל - 17 שערים ב-2015
בייל - 19 שערים ב-2016
בייל - 9 שערים ב-2017
בייל - 21 שערים ב-2018
סה"כ: 88 שערים

בנזמה: 24 שערים ב-2014
בנזמה: 22 שערים ב-2015
בנזמה: 28 שערים ב-2016
בנזמה: 19 שערים ב-2017
בנזמה: 12 שערים ב-2018
סה"כ: 105 שערים

כריסטיאנו- 249 שערים| בייל ובנזמה יחד - 193 שערים| סה"כ: 442 שערים

האם מדובר בשלישייה אוברייטדית לחלוטין (גם בלי קשר להשוואה ל-M-S-N של ברצלונה) או שהפרטנרים האלה עזרו לכריסטיאנו להוציא את המיטב?

 

אלה לא רק ארבע זכיות בצ'מפיונס, הגענו ארבע פעמים לחצי הגמר. כמובן שמשחקים כאלה מוכרעים בדברים הקטנים, אבל היו שם פנדלים שוברי לב וכאלה. המועדון הזה שם לו תמיד כמטרה את ליגת האלופות. מעבר לכך אני לא בורח ממה שקרה בליגה, הייתה לנו אליפות מטורפת, עונת דאבל, ונכון שהיו 2-3 עונות איומות אבל גם עונות עם 90 נקודות, רדפנו אחרי קבוצת על, אין מה לעשות. זה עשור שיידעו להעריך אותו רק בדיעבד.
מסכים איתך לגבי הקלאסיקו, הדומיננטיות שלהם צורמת, גם בעונת הדאבל לא הצלחנו לנצח אותם, היו לנו איזה 2-3 משחקים טובים עם פערים עצומים אבל תמיד זה נגמר בניצחון דחוק - אם זה בסופרוקפה ב-2012/13 (לבארסה הורחק שחקן) וב-2017/18 ואולי עם אנצ'לוטי בליגה. בארסה מעולם לא ניצחה בברנבאו כל כך הרבה.
אל תשכח שליאו מסי אמור לפרוש מכדורגל בשלב מסוים ואני בלי קשר לא רואה אותה משחזרת עוד שמונה אליפויות, מזל שיש לנו עדיין פער של אליפויות. ב-2003 הפער היה 29:16. אגב, הדומיננטיות של בארסה בליגה היא פסיכית מאז שנות ה-90 - עשור שהסתיים עם שתי אליפויות שלנו. להם היו שש.

הבעייה שלי עם הקבוצה האדירה של 2012, ואני גולש לעונה שלאחר מכן - אי הדומיננטיות שלנו באירופה, לא רק התוצאות אלא גם המשחקים נגד באיירן ודורטמונד, לא נגענו מספיק בכדור, בעטנו בדלי, זה משמעותי השפיץ של הנעל. כמובן שהפלוס של 2012 על שאר הקבוצות של ריאל - רונאלדו בשיאו, שחקן יוצר ולא רק חלוץ רחבה מטורף.
אגב, הקבוצה של זידאן ב-2016/17 החזיקה סגל עצום וזה פלוס, היא לא שיחקה מדהים בגלל חולשה של ה-BBC לדעתי, אבל היא כבשה 73 משחקים ברצף וזה חשוב. ובעיקר המאני-טיים...
אני תמיד אעדיף את די מאריה על פני בייל, אחד היה יציב יותר, תרם, היה בריא וזמין, חבל שהוא עזב. בייל לא תרם מספיק בין שני הגמרים ההאם בצ'מפיונס. אוזיל פתח נפלא. דיברת על שלישייה, ה-BBC אוברייטד או לא?

לגבי ואראן - הוא התחיל כל כך טוב ואולי זה בעוכריו, לדעתי חסר לו קצת "מרפקים", מאנייקיות, הוא לא צריך להיות ראמוס אבל כן להיות קצת יותר אגרסיבי, הוא לא יכול לחטוף רק כדורים בסטייל. הוא חולם, הוא לא יציב ושים לב שראמוס לא נח אף פעם בעוד לגבי הכשירות של ואראן תמיד קיים חשש.

אין באמת דיון מי מצטיין העשור. אחרי רונאלדו - ראמוס ומרסלו יחד לדעתי, כל היתר זה לא באמת משנה. לגבי ההרכב, כביכול התלבטות לגבי הקשר השלישי באמצע, הבלם השני ואולי שחקני ההתקפה הנותרים. בנזמה לא "בנבחרת" שלי.

ההרכב שלי: קיילור נאבאס| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, פפה, מרסלו| קאסמירו, צ'אבי אלונסו, לוקה מודריץ'| אנחל די מאריה, גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו|

אחלה פוסט!

 

מה שנכתב על חצי הגמר ב-2012 לא היה כדי לפאר את ריאל מדריד הזו למרות שהיא כבשה הכי הרבה וניצחה הכי הרבה, להיפך, זה מה שמונע ממנה להאפיל על הקבוצה של זידאן או אפילו הדסימה לדעתי.
לבייל היו שנים שהוא לא תרם מספיק, הוא טחן את כל הבילבאו ואלמריות כשהיה כשיר, למשל 2014-15 כשהגיע הבוז הראשון מהברנבאו - אבל דעך, זה בלתי מתקבל על הדעת כמות הפעמים בהן היה על הספסל. יש רווח עצום בין 2014 ועד המספרת ההיא בקייב. על בנזמה היה כאן דיון שלם שאין טעם לחזור עליו. כריסטיאנו כבש כמו שניהם ביחד, לטעמי הם היו פרטנרים לא מספיק טובים. עם הזאר כמה שנים יותר מוקדם או די מאריה במקום בייל היה יותר טוב.
ואראן לא אגרסיבי מספיק, היו לו ימים רעים מאוד, הוא עדיין לא יכול להנהיג הגנה וראינו עד כמה ראמוס היה חסר מתי שהקבוצה הושפלה העונה נגד פ.ס.ז' או נגד אייקס.

כשאתה מדבר על הרכב העשור אני חושב שצריך לקחת בחשבון כמה זמן שחקן מסוים היה כאן, כלומר ריקרדו קרבאליו על עונה אחת טובה נכנס ל-11 שלך? בעונת הבכורה היה מעולה, לאחר מכן זה ממש לא היה זה.

ההגנה הכי טובה בספרד הייתה לנו ב-2007/08 וזהו-זה. היו עונות סבירות בהן ספגנו קצת יותר מ-30 שערים (2004-05 לדוגמא), רובן בתחילת העשור.

 

אתה אף פעם לא באמת "בוחר", לעתים זה מעט בלתי נשלט. בעונת הדסימה לדוגמא הייתה לנו מכת פציעות לקראת הסיום כשבנזמה ופפה היו לא ממש בריאים, במשחק סיום העונה נגד ולנסיה שכבנו להם על השער ואיכשהו חילצנו 2:2 בדקה האחרונה, כאילו מזל במשחק נגד ויאדוליד כבר הייתה אווירת סוף קורס. זה חלק ממשהו שדפוק במועדון הזה, זה נכון. עם אנצ'לוטי הייתה קבוצה אדירה שכשלה במשחקי הליגה החשובים באמץ ב-2015/16 זידאן ניצח בכל 12 המשחקים האחרונים. בכלל, אתה מוזמן לקרוא קצת על המועדון הזה עוד לפני הימים שהתחלת לראות, על סיום עונת 2001/02 והקרב עם ולנסיה על האליפות.

מתי איבדנו סיכוי לאליפות לפני הצ'מפיונס? ב-2011/12 כשהובלנו ב-10 הפרש בפברואר? שנה לפניכן שהייתה עונה של למעלה מ-90 נקודות? ב-2014/15 שהובלנו את הטבלה לפרק זמן ארוך וכמעט הגענו לקלאסיקו מהמקום הראשון? בעונת הדאבל? בעונה עם פלגריני?
העונה שעברה היא העונה הכי גרועה מאז שאני רואה כדורגל ולא חשוב למה, הרימו ידיים מראש. אל תיקח אותה כמדד גם אם זו לא הייתה העונה רעה היחידה.

 

ריאל מדריד הייתה המלכה של אירופה בעשור האחרון. ארבע זכיות בצ'מפיונס בחמש שנים, שלוש מהן ברציפות ועוד ארבע העפלות לחצי הגמר. באופ"א פרסמו את המספרים מהעשור האחרון ואפשר להיות גאים. ריאל שיחקה הכי הרבה משחקים - 116 (לעומת 115 של באיירן מינכן ו-114 של ברצלונה), ניצחה הכי הרבה משחקים - 78 (לעומת 77 של באיירן ו-73 של ברצלונה, וכבשה הכי הרבה שערים - 278 (לעומת 271 של באיירן מינכן ו-248 של ברצלונה). ריאל הפסידה 17 משחקים בלבד.

אם נקבץ את שנות השיא של ריאל במפעל, מרגע הנגיחה המדהימה של ראמוס בדסימה ועד למספרת של בייל, שימו לב לזה: בין 2013 עד 2018: 54 משחקים - 37 ניצחונות, 10 תוצאות תיקו ו-7 הפסדים. אז מה היה לנו? חמישה ניצחונות ותיקו נגד באיירן מינכן, דאבל על פ.ס.ז', ניצחונות ענק על יובנטוס בטורינו (0:3) ובגמר (1:4) ו-0:3 על אתלטיקו מדריד. אמנם ריאל לא הצליחה לרשום עונה נקייה מהפסדים אך ב-2013/14, 2015/16 ו-2016/17 הפסידה רק פעם אחת בדרך לגמר.

כריסטיאנו רונאלדו כבש לא פחות מ-99 השערים של ריאל מדריד. מהשער נגד ליון ב-2009/10 בשמינית הגמר דרך עונות השיא עם 17 (דסימה), 16 (2015/16) ו-15 בעונת הפרידה.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577607044388.Xxx


בנושא אחר: זמן פגרה עכשיו, בתקשורת מחפשים מסביב. שער המארקה הבוקר עם אלף סודות על טוני קרוס, שהשיק סרט תיעודי הסוקר את הקריירה שלו. הוא מגלה שמייד לאחר שחידש את חוזהו בבאיירן מינכן התחרט על כך (כבר לאחר עשר דקות), וראמוס קורא לו IceMan בחדר ההלבשה. גם אשתו מספרת על אדם שלא אוהב לדבר וקרוס מודה שלאחר משחקים הדבר שהכי חשוב לו זה לישון. פלורנטינו פרס: "קרוס מבחינתי הוא מאלה שנולדו לשחק במדריד. סנטיאגו ברנבאו אמר שהטובים ביותר צריכים לשחק כאן ולכן הבאתי את זידאן, רונאלדו, בקהאם, כריסטיאנו ואת קרוס. יש לנו את השחקנים הכי טובים בעולם בכל עמדה". ועכשיו ניתן לאנשי הכדורגל לדבר:

זידאן: "אני נהנה לראות אותו מתאמן ומשחק. זה פשוט, הוא לעולם לא מאבד כדורים, הוא מאוד אינטיליגנטי ויעיל. אף פעם אין לו יום רע וזה מה שמאחד אותו. הוא אוהב כדורגל, הכי חשוב עבורו זה לשחק ולנצח ולא מעבר".

חבריו לקישור אמרו - מודריץ': "במדריד אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות פחות טוב, קרוס הוא שחקן יוצא דופן. הוא מסוגל לגרום להכל להיראות בהילוך איטי ומחושב". קאסמירו אמר: "המשחקים של ריאל מדריד תמיד לפי הקצב של קרוס, הוא אחד השחקנים החשובים בקבוצה. אם הוא רוצה - אנחנו נלך לאט. אם הוא רוצה שנרוץ מהר - זה יקרה".

פפ גווארדיולה: "הוא שחקן מאוד אינטיליגנטי, רגוע. כשדברים משתבשים אנחנו מחפשים את האחריות אצל השחקנים האלה. הוא האמיץ ביותר והחזק מנטאלית. השחקנים שצועקים הם דווקא אלה שמתחבאים הכי הרבה כשהכל הופך קשה. טוני הוא ההפך". קלוזה אמר בזמנו: "אם הילד הזה לא יהפוך לכוכב - אין לי מושג בכדורגל, אמרתי את זה מהיום הראשון שראיתי אותו"| מתיאס זאמר: "קרוס הוא זה שמנצח על התזמורת"| יופ היינקס: "הוא כל כך חכם ותמיד שומר על קור רוח, זה מדהים"

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577626298207.Xxx


ועוד בריאל מדריד: במארקה כתבו על התסכול הגדול של לוקה מודריץ' שלא משחק במשחקים הגדולים. שאפתני, תחרותי, רעב, כל אחת מהמילים האלה תגדיר אותו היטב, והוא גם אהוב האוהדים. הוא פתח את עונתו השמינית בקבוצה כאנדרדוג לאור הנסיקה של פדה ואלוורדה, אך היה נחוש לחזור לרמה הטובה ביותר לאחר שנה חלשה. מודריץ' רשם העונה כבר 17 הופעות ותרם שלושה שערים וחמישה בישולים - סטטיסטיקה נהדרת ביחס לכך שלרוב הוא לא מספק מספרים.

אבל שימו לב לזה. מודריץ' אמנם נעדר מהמשחק בצרפת נגד פ.ס.ז' מאז פציעה, אך בהמשך סופסל בדרבי נגד אתלטיקו (שותף ל-22 דקות), במשחק נגד פריז בברנבאו (14 דקות בלבד) וגם בקלאסיקו (10 דקות), כאשר איסקו הועדף על פניו. נכתב שמודריץ' רוצה להמשיך עד לסיום החוזה שלו ונחוש להשתלט שוב על מקומו מחדש. איך אמר זידאן? "מודריץ' יודע שגם אם הוא בריא הוא לא ישחק כל שבוע". מה מכין לנו מודריץ' בהמשך העונה?

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577566283022.Xxx

 

קצת חדשות:

האתגר של זידאן לקראת 2020: ארבעה תארים על הכף, האם ריאל מדריד המשתפרת יכולה להמשיך במגמה, תילחם על כל התארים ותהיה טובה מספיק כדי לזכות בתואר? התואר הראשון שעל הפרק הוא הסופרקופה הספרדי בשבוע הבא, ריאל תפגוש את ולנסיה ואם תנצח היריבה הבאה תהיה ברצלונה או אתלטיקו מדריד - ניחשתם נכון, שלוש הקבוצות שלא הצלחנו לנצח העונה בליגה. מעבר לכך, גביע המלך הוא התואר היחיד בו זידאן לא זכה וכבר שמעתם את הסיפורים על הערב הרע נגד לגאנס בברנבאו אחריו זידאן חשב להתפטר. על הליגה הספרדית אמר זידאן לא פעם שהיא האתגר הכי גדול והמטרה מספר אחת של הקבוצה. העונה ריאל החמיצה הזדמנויות לטפס לפסגה על חשבון ברצלונה ושוב מפגרת בשתי נקודות. זה טוב מהעונה שעברה וכן מ-2017/18 אך לבטח לא מספיק. ליגת האלופות? מיותר להרחיב. לא חשוב כמה חזקה היריבה (ומנצ’סטר סיטי דווקא בעונה לא טובה), אם יש כריסטיאנו או לא - ריאל מדריד וליגת האלופות זו היסטוריה, זה סיפור אהבה.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577962659707.Xxx

לא מעט שאלות סביב המועדון לקראת השנה החדשה, במארקה ניתחו עשר מהן. נתחיל עם מה שקורה עכשיו: מתי אדן הזאר יחזור סופית לכשירות מלאה והם ייתן אימפקט כבר העונה ויתרום מספרים? כמו כן, האם ויניסיוס ג’וניור מסוגל לשחזר את היכולת שלו מאשתקד? אפילו נעזוב בצד את חוסר היכולת לכבוש, זה לא שבכל משחק הוא נראה כמו נגד בילבאו. מי שבוודאות צריך לספק מספרים הוא לוקה יוביץ’ שאמנם לא שיחק מספיק אבל עדיין לא השתלב.

נקודה נוספת היא המאמן זינדין זידאן, כל יכול במדריד, אגדה, אבל גם הוא יודע שבריאל מדריד התוצאות הן חזות הכל. בינתיים הקבוצה תחרותית וקרובה לכך. ומה עם חוזים חדשים? הקפטן סרחיו ראמוס מסיים את חוזהו ב-2021. האם המועדון יחרוג ממנהגו ויציע לו חוזה ארוך טווח מעבר לשנה אחת (מה שלא קורה עם שחקנים מעל גיל 32?) וכמובן לוקה מודריץ’ שמעמדו פחת, נע בין הרכב לספסל, האם הוא צריך להמשיך.

ועכשיו לגבי עתיד: כמובן ששמו של קיליאן אמבפה שוב עלה - החלום הגדול. ויש את החלום הגדול של זידאן - קוראים לו פול פוגבה. האם המועדון ימשיך באובססייה כלפיו? מי שסיכוי טוב מאוד שיגיע הוא מרטין אודגור אחרי חצי עונה נפלאה בריאל סוסיאדד, סביר להניח שיחזור בקיץ על אף שהוא אמור להמשיך בבאסקים עד 2021. ובצד העוזבים: חאמס רודריגס יימכר שנה אחת לפני תום חוזהו?

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577962311376.Xxx

שער המארקה חגיגי עם "עשרת האתגרים של ראמוס ". הבלם שבחודש מרץ יהיה בן 34 פותח עוד שנה כקפטן ריאל מדריד ויש לו עוד הרבה שאיפות: להפוך לשחקן עם מספר ההופעות הרביעי הכי גבוה במועדון (רחוק רק 21 הופעות מסנטיאנה)| חוזה גדול אחרון בריאל| ומה בגזרת התארים? צ’מפיונס חמישי בסה"כ ורביעי כקפטן, אליפות חמישית, גביע המלך שלישי וסופרקופה שלישי| שחקן ההגנה עם הכי הרבה שערי ליגה בספרד| לשמור על המאזן הנפלא שלו בפנדלים - 16 ברציפות בלי החטאה| שחקן ההגנה עם הכי הרבה שערים בנבחרת ספרד| האולימפיאדה בטוקיו, באמת?

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577961813378.Xxx

 

רפאל ואראן בראיון| הבלם מתחיל לחזור לעצמו לאחר העונה הגרועה ביותר בקריירה. הבלם הצרפתי בן ה-26 יורה ללא מעצורים בראיון מרתק ל-Onze Mondial ואומר: "ראיתי שחקנים שלא עומדים בלחץ של ריאל מדריד". הוא מדבר על כריסטיאנו, בנזמה, חזרתו של זידאן ועוד.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577986493233.Xxx

על תחילת הקריירה: "שיחקתי עם אחי בגינה. לא פעם עצרנו כי בכיתי, לא ידעתי להפסיד. רציתי לאתגר אותו, הוא היה גבוה ממני, הוא אימן אותי נפשית. שיחקתי לראשונה בגיל 7 בקבוצה, הייתי די גבוה ולמדתי את הטכניקות הבסיסיות. היה לי מזל לשחק עם אחי בקבוצה. תמיד הגעתי צנוע ונלחמתי על כר הדשא". על גיל ההתבגרות: "היה לי לא קל בגילאי 13-15, זה גיל ההתבגרות, אנחנו שואלים את עצמנו שאלות כמו האם אנחנו מתמקדים בכדורגל? האם נותנים דגש בלימודים? בפנימיות יש לחץ, על המגרש יש תחרות. חוץ מזה נפצעתי הרבה, זה קשה. שיחקתי הרבה משחקים עם פציעות, ידעתי להתמודד ויש לי את היכולת הזו. אני מדבר הרבה עם הצוות הרפואי".

החוזק הנפשי שלו: "זה לא 100%, אבל ברור שכישרון הוא רק חלק קטן מהקריירה. כילד אמרו לי שהייתי נחמד מדי ולא הייתי חזק מספיק כדי להצליח. פחות אנשים האמינו בי. השנים הכי טובות שלי היה כששיחקתי נגד גדולים ממני, והשנים הכי גרועות היו כששיחקתי בקבוצת הגיל שלי". המשפט שמייצג אותך: "אמרו לי את זה בעבר - מותר ליפול - החובה היא לקום. זה דבר שאתה חייב לומר לעצמך בזמנים קשים".

ההגעה לריאל מדריד: "דיברתי עם נשיא המועדון של לאנס. זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן שאי אפשר לפספס. שוחחתי עם הסוכן ודיברתי גם עם המשפחה. אמרתי לעצמי שאם לא אצליח בריאל מדריד תמיד יהיה לי בית חם לחזור אליו בצרפת". הוא מספר שהיו שני דברים שגרמו להגעתו על אף ששיחק רק עונה אחת בליגה הצרפתית כשחקן בוגרים - זידאן הניח את השם שלו על השולחן ומוריניו אישר בזכות הכישרון ומה שהם ראו בו. "אף אחד במועדון לא הכיר אותי חוץ מהם. לא אנשי התקשורת, לא השחקנים".

אנקדוטה מטופשת עם רונאלדו מהאימון - כריסטיאנו אמר לו 'לך לאמצע!' ו-ואראן ענה: "תקרא לי בשם שלי, רפא!". הבלם הסביר: "זה לא עניין של חוסר כבוד, ממש לא. אני סופר-נחמד, גם בחדר ההלבשה. אבל אני גם ביישן. חוץ מזה כשיש זמנים קשים אתה צריך להראות את האישיות שלך, השחקנים שאיתי יכולים לסמוך עליי. זה היה עניין של להראות שגם אני כאן ויש לי דעה משל עצמי. וגם שם" (צוחק).

הזכרונות מרונאלדו: "נהדר, נהדר, נהדר, אין לי מילים ברמת הכדורגל וגם בהתנהלות שלו. הוא השיג משהו יוצא דופן ואנשים כבר לקחו את זה כמובן מאליו. הוא ענק. הוא לימד אותי המון והצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש".

קארים בנזמה. "ברור שהוא טופ. הכל בראש שלו, זה פסיכולוגי. אני רואה אותו רגוע מאיי פעם, שקט. הוא לקח את תפקידו כמנהיג ברצינות רבה. אף אחד לא מופתע. הוא עקבי, כובש כל הזמן. זה לא רק הסטטיסטיקה והשערים אלא מה שהוא עושה במשחק. הוא כל שלושה ימים עושה את זה מחדש". על שאר הצרפתים: "זה כיף מאוד, אנחנו משלבים את פרלאן איתנו (מנדי). יש לנו אווירה טובה, אנחנו צוחקים יחד, נשארים יחד אחרי האימון. הספרדים אומרים לנו לפעמים - 'אתם הולכים לקיים פגישה בצרפתית, הא?'".

הלחץ בריאל מדריד: "זה לחץ אחר מכל מועדון. כל יום יש עיתונים דומיננטיים שכותבים בלי סוף, טלוויזיה, ראיונות, תקשורת. מה שקורה בריאל מדריד משליך על כל מקום בעולם, היא גלובלית. הלחץ בתוך המועדון עצמו וגם בשל האוהדים התובעניים. הניצחון הוא טוב אבל זה אף פעם לא מספיק. אתה תמיד צריך לשחק טוב יותר, תיקו הוא קטסטרופלי. רמת הסטנדרטים כאן היא הגבוהה ביותר מכל מועדון. אנחנו חיים עם זה. לא כל השחקנים יכולים לחיות עם זה. יש שחקנים שזה 'הרג' אותם".

על כך שזכה בליגת האלופות ובמונדיאל ב-2018 אך הפרסים האישיים הלכו לשחקנים אחרים: "אני אמשיך להיות שקט ואדיב, לא רוצה לעשות 'רעש'. הבקעת שערים היא הכי חשובה, הפעולה המרהיבה שכולם אוהבים, גם היחס התקשורתי שונה. אני ככה, לא צריך לשנות. אני לא מתכוון לשנות דבר כדי להשיג משהו".

חזרתו של זידאן: "זה היה רגע משמח, אני מכיר היטב את שיטות העבודה שלו. הוא יודע מה הוא יכול לצפות ממני והוא מכיר אותי. אנחנו מתחילים להעפיל מחדש את המכונה, הקבוצה משתפרת, להשתפר אינדיבידואלית וקולקטיבית".

על כך שבעונת הבכורה של זידאן לקח זמן עד ששיחק: "לא הייתי שחקן הרכב, זה נכון. שיחקתי, אבל לא הייתי מספיק אחראי כפי שרציתי. זה נמשך כחצי שנה. הייתה גם פציעה לקראת היורו וזה היה מאכזב. זה מראה שאף אחד לא מקבל מתנות, ברמה הגבוהה זה לא קיים. זה גרם לי לחשוב קצת. נכון, הייתי מתוסכל ורציתי עוד, אני שמח שהרווחתי את מקומי".

 

מארקה מקורב למועדון זה בטח לא חדש לך, יש את המקביל שלו בברצלונה. בכל מקרה, זה לא היה ראיון במארקה אלא במגזין אחר שכתבתי את שמו, שים לב גם שאף אחד בספרד לא מצליח לשכנע את בייל לדבר לדוגמא והוא מתראיין רק ל-BBC האנגלי וכאלה וגם לקראת משחק של נבחרת ווילס. זה לאו דווקא קשור לדיון הזה אבל אני חושב שככה זה צריך להיות ובארץ גם ככה הכדורגל גרוע והאוהדים סקרנים לשמוע מה עובר על השחקנים, כל המועדונים שהלכו בעקבות מכבי וסוגרים את הדלת זה מוגזם. לא צריכה להיות טיילת במתחם האימונים ואינסוף מדליפים אבל אם שחקן יתראיין לאתר גדול או עיתון גדול פעם בחודש זה יהיה כל כך נוראי? יש שאלות שאפשר להתחמק מהן וגם ככה בארץ בוחרים את מי לשלוח. מה שמקבלים בארץ זה רק ראיון לפני תחילת עונה.

 

בתקשורת במדריד מרוצים במיוחד לאחר המחזור האחרון. בשער ה-AS נכתב, קצת דומה לקלשיאה: "ההגנה הטובה ביותר היא (גם) ההתקפה הטובה ביותר". פרגנו לואראן עם צמד וכמובן קורטואה עם שלוש הצלות נפלאות - החזירו את ריאל קרוב לפסגה. בשער המארקה התייחסו כבר לסופרקופה באמצע השבוע: "סופר ליגה" והזכירו שגם אתלטיקו ו-ולנסיה ניצחו. נכתב על ניצחון משכנע, אזכורים לגול של מודריץ' ולקורטואה שהיה שם כשהיו זקוקים לו

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1578205723085.Xxx

זינדין זידאן שציין בדיוק אתמול ארבע שנים מאז מינויו לתפקיד, סיכם את הניצחון על חטאפה: "הבחורים היו מחוברים כבר מהדקה הראשונה".

על הניצחון: "זה מגרש קשה מאוד, עשינו את זה בגדול, חשוב שניצחנו. התוצאה נהדרת. ידענו שיהיה קשה מאוד לנצח, הקבוצה הזו מקשה על כולן. התחלנו טוב את השנה החדשה למרות שאמרו שתמיד אנחנו מתחילים רע. כל נקודה חשובה כי הליגה מסובכת ומאתגרת. היינו עוצמתיים מהדקה הראשונה". כשנשאל האם משחקים כאלה מגדירים אליפות אמר: "ברור שכן, אלה משחקים מורכבים. צריכים לדעת להיערך גם למשחקים כאלה".

ההרכב: "כולם מעורבים. יש לי 25 שחקנים טובים ורק 11 משחקים בהרכב. חשוב שיש לנו סגל רחב ואני יכול לסמוך על האחרים. זה תלוי בהם". על מודריץ': "הוא שחקן חשוב בקבוצה הזו וכזה היה תמיד. אני שמח על השער שלו ועל הספרינט בדקה האחרונה, זה אומר הרבה".

הסופרקופה: "הדבר הראשון הוא ליהנות מהניצחון שלנו היום, אחר כך ננתח. אין פייבוריטית בטורניר הזה, אלה ארבע הקבוצות הטובות בספרד".

על כך שריאל חזרה לכבוש: "כבר אמרתי שעלינו להיות רגועים עם השערים. לפעמים הכדור לא נכנס וזה קורה לכל קבוצה. עם הגולים של ואראן היום ראינו שיש לנו הרבה דרכים לכבוש".

על קורטואה: "אני בטוח שהוא מרוצה מהעבודה שלו, אני שמח בשבילו". על העובדה שהקבוצה לא סופגת: "סבלנו בכמה רגעים וקטוראה היה מעולה. מה שחשוב זה ששיחקנו כמו קבוצה. כל השחקנים היו משמעותיים בזה".

דני קרבחאל לאחר הניצחון על חטאפה: "קורטואה הציל אותנו במחצית הראשונה ואז אחרי השער של ואראן הסתדרנו. לאף אחד לא היה ספק לגבי היכולת של טיבו. הגענו למשחק עם תחושות טובות אך מצד שני השגנו רק שלוש נקודות מתוך תשע. ההיעדרות של ראמוס? הוא הקפטן והוא תמיד מורגש. יש לנו שחקנים טובים - מיליטאו עשה עבודה נהדרת, כל מי שנמצא כאן מוכיח את עצמו, השחקנים בריאל מדריד הם הטובים ביותר. הסופרקופה? זה מפעל חדש, אבל אנחנו רוצים לנצח את ולנסיה ובהמשך לזכות בתואר".

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1578157577087.Xxx

בספרד מחמיאים לטיבו קורטואה על כך ששמר על שער נקי בפעם התשיעית ב-12 המשחקים האחרונים. "קורטואה מטפס על החומה". השוער רשם בניצחון על חטאפה מספר הצלות נאות (שתי הפגזות מרחוק ונגיחה אדירה בסיום המחצית הראשונה) וריאל סיימה את הסיבוב עם 12 שערי חובה בלבד, המספרים הכי טובים שאני זוכר כאוהד. "כשקורטואה בלבל הזה מישהו זוכר את קיילור נבאס? הוא היה גיבור הניצחון של ריאל", הוסיפו במארקה. האם זה משחקו הטוב ביותר בקבוצה שאלו שם בקול רם. השוער עצמו טען שההדיפה הראשונה הייתה הקשה ביותר כי הסתירו לו. ריאל ספגה את מספר השערים הנמוך ביותר (12) בסיבוב מאז עונת 1987/88.

לוקה מודריץ' הצטרף להתקפה האחרונה של המשחק בספרינט מדהים של 33.3 קמ"ש בגיל 34 וזכה לפרגון גדול מצד פדה ואלוורדה. בספרד החמיאו וציינו שהבישול הזה מראה את האחדות של ריאל מדריד.

הבצורת של בייל. בספרד נכתב על הרצף העלוב של בייל וקלעו בול: "כשדנים על בייל, תמיד אומרים לטובתו 'הוא כובש שערים'. יש לו 108 שערים ב-244 משחקים. עם זאת, מצבו הנוכחי שונה בתכלית. יש לו 11 משחקים ללא שער, סה"כ 688 דקות. הרצף השני הכי גרוע שלו במועדון. בייל כבש רק שני שערים העונה, שניהם באותו ערב - הצמד בלה סרמיקה של ויאריאל ב-1 בספטמבר - ארבעה חודשים. מבחינת דקות משחק הרי שבעונת 2014/15 בייל רשם רצף עגום של 829 דקות ללא שער (אם כי בתשעה משחקים). ב 2016/17 לא הבקיע במשך שמונה משחקים. ב-2015/16 היה לו רצף של שבעה משחקים ללא שער (487 דקות) וכך גם אשתקד (554 דקות).