אני לא מסכים עם זה בכלל. לא מצפה מנאגי או מפייס לזרוק את מיץ' מתחת לאוטובוס ואני כן חושב שהוא יקבל עוד הזדמנות בפרי-סיזן אבל - וזה אבל חשוב - הם בוודאות יביאו אופציה איכותית, כביכול כדי להתחרות איתו אבל בפועל בציפייה שהוא יהיה הקיובי הפותח. אלכס סמית' (בהנחה שהוא חוזר לעצמו), קאם (בהנחה שהוא פנוי), קאר ואולי אפילו מאריוטה יכולים להתאים ולדעתי זה הכיוון. העובדה שנאגי העיף אתמול את כל הצוות המסייע שלו בהתקפה, שלפי מקורות היה אחראי על משחק הריצה, מוכיחה שאם הוא לא מרוצה ממשהו הוא יבצע את השינויים הנדרשים ושיש לו יד חופשית לעשות את זה. נחיה ונראה, אבל אני חושב שפייס ALL IN על נאגי יותר מאשר על מיץ'. וקשה להאשים אותו.
כשאתה גרוע ומפסיד אז יותר קל לך לעשות שינויים נכונים. כשאתה לא מפסיק לנצח אז קשה לבחון את המגרעות של הקבוצה, כי אף אחד לא מאתגר אותן. מניח שבסדר משחקים הפוך ניו אינגלנד הייתה מגיע לפלייאוף טובה יותר כי הייתה עושה בזמן את השינויים הנדרשים.
לא חייב לזרוק אותו מתחת לאוטובוס כמו להגיד שיט גנרי כמו "הכל על השולחן" או "We'll evaluate everyone" ודברים בסגנון במקום להכריז שוב שמיץ' הוא האיש ולהפוך ל-MEME שכל העולם עושה ממנו צחוק. שמות כמו קאם וקאר לא יגיעו לקבוצה שהם לא יהיו הפותחים הבלתי מעורערים שלה מהיום הראשון (וזה יתבטא מן הסתם בשכר שלהם). אם פייס ממשיך להריץ עניינים (וזה נראה כמו המצב), המקסימום שהוא יעשה זה להביא מישהו בפרופיל נמוך כדי לתת למיצ'ל סיכוי גבוה יותר לנצח במחנה האימונים. מאריוטה הוא האופציה הטובה, שלא לומר היחידה מבחינת הסוג הזה. הנקודה שלי היא שאם באוף סיזן שבו שמות כמו קאם/ג'יימיס/ברידג'ווטר/קאר/טאנהיל כנראה יהיו על השולחן זה יסתיים באיזה מאריוטה/דאלטון רק בגלל שפייס לא רוצה לקבור סופית את ההשקעה שלו בטרוביסקי אז זה שיט פוליטי עם תיעדוף נמוך של הישגיות. נאגי העיף את כל צוות האימון שלו כי הבוס שלו החליט שלא מעיפים את טרוביסקי ואי אפשר הרי להעביר עונה שואתית כזאת בלי לתת לאוהדים תחושה ש"משהו" נעשה. אז מוצאים את ה-SCAPEGOATS הקלים ביותר ומקריבים אותם על המזבח כאילו הם היו הבעיה האמיתית. זו גניבת דעת מבית הספר ע"ש מייק מקארתי שפיטר לפני שנתיים בגרין ביי את כל מאמני העמדות כי "משהו" היה חייב להיעשות והמשהו הזה הרי לא יכול להיות פיטורים עצמיים או החלפה של ה-QB. כן מסכים שאנחנו עדיין רחוקים חודשיים מהפרי אייג'נסי ודברים יכולים להשתנות אבל התחושה האישית שלי, במיוחד אחרי אתמול ומהיכרות עם דפוסי הפעולה של מקבלי החלטות והתרבות בכללית של הליגה הזאת - זה לא מריח טוב בכלל. וכדאי שאתה וה-BOY TOY של זיגי מארלי תתחילו להתכונן נפשית מעכשיו. לא הבנתי עדיין על איזה שינויים (פוטנציאליים) מדובר ולמה התעלמת מהמהלכים שציינתי. היה צריך לחזק את חוליית הרסיברים לפני תחילת העונה? הם שרפו 14M על אחד הרסיברים הטובים בליגה אחרי שהריץ קרקס מדראנו בחצי שנה קודם לכן. "אכלו אותה" והבינו שהם צריכים לעשות את זה שוב במהלך העונה? חיזקו את החוליה באמצעות ההשקעה הכבדה ביותר מבין 32 קבוצות הליגה. היה צריך לחזק את קו ההתקפה? הם הציעו את הנכס הגדול ביותר שניתן להציע (בחירת סיבוב ראשון) ונענו בסירוב. לפי התיאוריה שלך הם יכלו להנחית את חוליו ג'ונס ודיאנדרה הופקינס ובחרו לא לעשות את זה בגלל שהם לא הפסיקו לנצח את קבוצות האשפה שהיו להם בלוח המשחקים. איך נאמר בעדינות - זה לא בדיוק מתכתב עם המציאות בלשון המעטה. אפשר להלביש אותה הרבה יותר טוב על קבוצה שהתנהלה בפאסיביות כמו גרין ביי למשל. לא עם ניו אינגלנד שהייתה אקטיבית והפכה כל אבן (כמו בכל עונה) ופשוט נכשלה פיצוצים בהערכות והשקעות שעשתה.
זה לא תיאוריה יחודית למקרה הזה, זה קורה להרבה קבוצות שמצליחות למרות שהן לא מספיק טובות (ע"ע ריאל מדריד במקרה של רונאלדו) ולא מבינות איפה צריך לחזק או מה הצרכים שלהן. אני מסכים שהם עשו מהלכים גרועים, ואחת הסיבות לכך היא שהם לא הפסיקו לנצח אותה תקופה.
אבל זו לא אחת הסיבות אלא אם אתה מעוניין לציין שמות של שחקנים שהם יכלו להביא ו/או עמדות שלדעתך היו דרושות חיזוק ולא קיבלו מענה. אובייקטיבית היה ברור לכולם כולל להם עוד לפני שהתחילה העונה שחוליית הרסיברים לא טובה מספיק. אז הם הלכו וחיזקו אותה גם כשהמאזן היה 0-0 וגם כשהוא היה 6-0. הם החליטו שמוחמד סאנו>>עמנואל סאנדרס ושילמו בהתאם (טעו טעות מרה ומגוחכת שהייתה ידועה באותה שנייה). והם החליטו שזה צעד נכון ונבון לטבול רגליים במי האש שנקראים אנטוניו בראון למרות אינספור תמרורי אזהרה (טעות מרה). ולמרות שזה בכלל היה בדראפט זה עדיין רלוונטי מבחינתי - הם החליטו לבחור את נקיל הארי בבחירה ה-32 עם שמות כמו AJ בראון/טרי מקלורין/דיבו סמואל/DK מטקאף עדיין על הלוח. אף אחד שם לא חי בסרט בשום שלב של העונה שהם בדרך לדרוס את הליגה עם מאזן 19-0 וכתבתי על זה בעצמי כמה פעמים. הנה דוגמה מתחילת אוקטובר אחרי ניצחון 30-14 על הג'טס.
לא שאני זוכר, אבל הקטע עם הקולטס הוא שכנראה מדובר בקבוצה היחידה שבה לא חייב שהזרוע תתאושש כדי להיראות סביר ולנצח משחקים. יש להם שפיץ התקפי כמו רייך שמריץ סגנון של מסירות קצרות ומהירות (ועבד איתו בצ'ארג'רס במשך 3 עונות) + אחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה + איצטדיון סגור (+יוסטון וג'קסונוויל בדיוויז'ן מה שמבטיח מינימום 10 משחקים בלי שמזג האוויר הוא פאקטור). אין שום סיבה שהוא לא יוכל לשחזר את היכולת של בריסט מהחודשיים הראשונים של העונה שממש לא היו כאלה מרשימים ועדיין הובילו אותם למאזן 5-2. כל מה שהוא יצטרך להיות עם צוות מסייע כזה זה רק לקבל החלטות טובות (שזו בעיה לא פחות קטנה איתו מאשר הזרוע, אם כי התקווה שבאירגון נורמלי שייתן הכוונה ולא ישים הכל על הכתפיים שלו זה אולי ישתפר) ולתת לראשונה בקריירה שלו ל-Competency מסביב לעשות את השאר. וזה אפשרי ובעיניי הסיכוי היחיד שלו להמשיך להצליח בליגה. כל שאר האופציות הריאליות מבחינתו (מיאמי/שיקאגו/לאס וגאס (תתחילו להתרגל)) באות לי מקולקל מאוד, כל אחת מסיבותיה.
ראש בראש בין ג׳ון מארה לג׳רי ג׳ונס על מייק מקארתי זה כל מה שרציתי אי פעם מהחיים האלה ואפילו לא הייתי מודע לכך עד לפני שעתיים. כמו שאומרים בקרבות מאנדינגו - בהצלחה לשני הצדדים.
חחח אובראיין איזה אידיוט. לא ידעתי מי אני רוצה שינצחו אבל אחרי הדבר המביך הזה (שלא אמור להפתיע כבר) - יאללה בילס.
המסקנה העיקרית מהיום - ג'וש אלן חולה נפש שלא רואה בעיניים. פסיכופת אמיתי - Hurdles, laterals, ריצות ארוכות, חוטף מכות רציניות - זה לא ינצח משחקי פוטבול חשובים, אבל מבדר מאוד לצפייה. שם את הבית על הרייבנס שבוע הבא, בכל הפרש. הולך להיות רצח עם.
