מילאן 2019/20: מכבים ומדליקים מחדש, שוב

בדיחה. אין לנו קיצוניים, אין קשר אחורי (כי בנאסר לא יכול להחזיק אמצע לבד), אין מצאלות אבל טובידו! בואו נרדוף חודשים אחרי בלם שלא הוכיח כלום ורק רוצה להתגלח על חשבוננו כדי להיות טוב מספיק בשביל בארסה.

מאלדיני ובובאן זיינו לנו את העונה הזאת. ביום שבו יפסיקו לתת לחובבנים לנהל את הקבוצה המצב שלנו יהיה טוב יותר.

 

אכן. מדהים כמה משאבים מבזבזים על שיפורים זניחים כשהבעיות האמיתיות (כל מה שבין בנאסר לזלטאן) ברורות כל כך.

העיקר לשחרר את קוטרונה, לוקאטלי, אבאטה וזפאטה ולבזבז את התקציב על לאאו, קסטייחו, דוארטה ועכשיו טודיבו.
וכל זה בזמן שקסי, הקאן וסוסו נראים נורא ואין להם תחליף.

 

גם לי (לא כאוהד) עברו מחשבות דומות. במשחקים הרבים שצפיתי, ראיתי (וגם לפחות פעם אחת שיתפתי זאת אתכם) כי הבעיה המרכזית של מילאן היא בהתקפה, ולא בפיונטק (למרות שגם אצלו רואים שהוא מאבד ביטחון ואת חדוות המשחק) אלא בשחקנים שמסביבו, שאמורים ליצור לו ולעצמם מצבים. וגם במשחקים שלא צפיתי, נראה שהבעיה נשארה אותה בעיה, כמו לדוגמה במשחק האחרון מול סמפדוריה במדיה סוסו קיבל את הציון הנמוך ביותר 4 ומיד אחריו הקאן עם 5 (המצטיין אגב היה דונארומה עם 7.5).
ועם כל הכבוד לרכש השיווקי בדמות זלאטאן צפיתי לראות גם מהלך מקצועי שאולי יעזור להוציא משהו מהעונה הזו. אבל כמוכם כל פעם שבדקתי באותה מדיה ראיתי רק ידיעות על הנסיון להשאיל את טובידו ועל הנסיון למכור בכמה שפחות נזק את פיונטק.
מקווה שאולי ההנהלה שלכם כן עובדת על משהו מחוץ לעיני התקשורת.

אגב, היום כתבו באותה מדיה שפיולי חושב על מערך ׳ג׳אמפאולו׳ כשהאקן מתחת לאיברא ולאו.

 

מתבקש. זלאטן לא שחקן של 433.

ריינה בדרך לאסטון וילה.

 

הרצון של מילאן לצרף בלם משבית אותה מכל פעילות אחרת?

**
קלדארה חוזר לאטאלנטה. השאלה לשנה וחצי + אופציה לרכישה בסך 15מ' יורו + % ממכירה עתידית.

 

סיפור עצוב קלדארה. ACL בדרך כלל לוקח חצי שנה, בטח אצל שחקנים צעירים. והוא כבר שנה וחצי לא משחק כדורגל (לא שיחק בסרייה A אפילו פעם אחת במדי מילאן), תוסיפו לזה את העמימות סביב אי חזרתו וזה נותן הרגשה רעה בקשר לעתיד שלו. מקווה שהחזרה לברגאמו תציל לו את הקריירה.

 

משבית אותה מפעילויות איכותיות ונחוצות. אבל אם מביאים סתם איזה סיימון קייאר סתמי כזה... who cares. שיהיה להם לבריאות.

 

מה לעשות, משאבים הם לא אינסופיים. לא זמן ולא תקציב.

 

זמן? ברגע שקבוצה מתעניינת בשחקן, היא מבטלת את כל הלו"ז החודשי שלה, סוגרת את המשרדים וחוסמת את כל שיחות הטלפון שלא מגיעות מסוכנו של אותו שחקן?

תקציב? זה החוזה של זלאטן שעולה קרוב ל20מ'. למטרה של מילאן לסגור את המשבצת החסרה בקאדר הבלמים הנוכחי יש השפעה אפסית. טודיבו הזה היה בכלל למכירה? הוא יכל להגיע בהשאלה עד סוף העונה (או בוריאציה אחרת של רכישה עם סעיף חזרה, לא משנה). המשבצת הזו הייתה נסגרת בכל מקרה.

בסוף זה קאייר. גם אחריו רדפו חודשים? איך הסוכן של פוליטאנו הגיע לפני כמה ימים למשרדים של מילאן? לא היו עסוקים שם בלבזבז את זמנם על טודיבו? או קאייר?

רודפים אחרי.. מבזבזים זמן על.." אלה טענות לא רציונליות.

 

לקבוצה, כמו לכל חברה, יש כמות מוגבלת של אנשים שעובדים על העברות ועסוקים בלבחון אפשרויות שונות לעמדות שונות ולנהל מו"מ מול הקבוצה ומול הסוכן של השחקן. זה לא פוטבול מנג'ר שאפשר להתעניין במאה שחקנים במקביל.

ובאמת, החוזה של זלטאן עולה כסף? גם פיולי לא מאמן פה בהתנדבות?
יש תקציב מוגבל. יש בעיות קריטיות ויש בעיות לא קריטיות. להוציא הרבה כסף על בעיות לא קריטיות* ואז להיתקע עם הבעיות הקריטיות כי אין מספיק כסף בשביל שחקן טוב מספיק - זה בדיוק הטמטום שהיה פה בחלוני ההעברות האחרונים.
שחקן התקפה להרכב לקבוצה שכבשה 16 שערים ב18 משחקים זו בעיה קריטית מאוד-מאוד-מאוד.
שחקן הגנה לספסל לקבוצה שספגה 24 שערים ב18 משחקים זו בעיה לא קריטית בכלל.


*במקום לרכוש את דוארטה היה אפשר להאריך חוזה לזפאטה או אבאטה.
במקום להשאיל את לקסלט יכלו למכור את רודריגז.
במקום להחזיק את ריינה היה אפשר לסמוך על אנטוניו דונארומה (ופליצארי).
במקום להחזיק את ביגליה היה אפשר לשמור את לוקאטלי כגיבוי.
ועם כל הכסף שהיו חוסכים מזה ביחד עם הכסף שהתכוונו לשים על אנחל קוראה לדוגמא - כנראה שבאמת היו מצליחים להביא אותו.

 

בזמן שאתה מסביר לי על כך שהמציאות אינה פוטבול מנג'ר, אני נזכר בראיון של סבאטיני בו סיפר שהוא (כחלק מצוות שכלל גם את פרדריק מסארה) עקב אחרי עשרות שחקנים במקביל. זו המציאות. מותר להתעניין ולנהל מו"מ מול טודיבו ובמקביל, עם שחקנים נוספים בעמדות אחרות עם תגי מחיר שונים. מנהלים עובדים כך כל השנה אגב, ולא רק בזמן פתיחת חלון ההעברות.

מילאן הייתה צריכה לטפל (לכאן או לכאן) בסוגיה של קלדארה, וכתוצאה מכך, צריך להמשיך את העונה עם בלם אחר. למה נראה לך שהשאלה חינמית של בלם לספסל יכולה לטרפד השקעה בשחקן התקפה להרכב? אם כבר הזכרת פוטבול מנג'ר, יתכן שעסקה בשווי 25מ' על שחקן כמו פוליטאנו תיפול על כך שיחסר 0.7מ' יורו (או כל סכום חסר משמעות ביחס לאופציה לצרף חיזוק אמיתי) כדי להשלים אותה?

אבאטה פרש וזפאטה הוא החוליה החלשה ביותר בהגנה הגרועה ביותר בליגה. אתה מצפה ממנהלי מילאן להשלים מראש עם רמה כל כך ירודה? גם אם דוארטה לא השתלב\לא תואם לסטנדרטים של מילאן, המנהלים מחויבים לנסות לשפר את הסגל. בקיץ דוארטה ימכר\יושאל ויגיע בלם חדש. גם אז תתלונן ש"היה צריך לשמור על דוארטה"?

היתה הצעה על לקסלט. הייתה הצעה על רודריגז?

ריינה הוחתם בהנחה\תקווה שתתקבל הצעה על דונארומה. זה לא קרה, מילאן נאלצה לספוג משכורת לא פרופורציונלית לשוער מחליף, אבל הרעיון מאחורי זה ברור. ניתן להסתפק בכך שריינה יחסוך חלק במעבר הקרוב לאסטון וילה.

*אי אפשר לסמוך על אנטוניו ופליצארי אבל זה לא משנה כי העולם אינו מורכב רק מאנטוניו ופליצארי.

"מחזיקים" את ביגליה כי יש לו חוזה בקבוצה, לא שמרו על לוקאטלי כי הגיעה עליו הצעה מצויינת, והמשותף לשניהם הוא שהם ("עדיין" במקרה של הראשון) לא מתאימים לרמה של קבוצת צמרת.

בעולם המושגים של קונטה, מדובר בטיפ למלצר.

 

"לעקוב" זה נחמד. לנהל מו"מ מתקדם? קצת פחות.
קבוצה בהתנהלות נורמלית לא מנהלת מו"מ עם עשרים שחקנים בו זמנית. זה דורש מאמצים של אנשים שאין להם יותר מ24 שעות ביממה.
אבל אם כבר מסארה - בקיץ האחרון, מלבד אנחל קוראה, כמה אפשרויות אחרות לחלוץ נסוג בשביל היהלום של ג'יאמפאולו היו לו במעקב כשבסוף החליטו ללכת על אנטה רביץ'?

כי השמועות סביב טודיבו לא היו על השאלה חינמית יבשה אלא על השאלה עם חובת רכישה.
כי אם מדברים על השאלה יבשה המטרה לא אמורה להיות ילדון חסר ניסיון.

לא, אבל יתכן שהיא תיפול על 20 מיליון יורו שיחסרו כי מילאן במקרה התחייבה לרכוש את טודיבו בקיץ.

אבאטה פרש כי מילאן לא הציעה לו חוזה לעונה נוספת.
אם מילאן היתה מציעה לו חוזה לעונה נוספת במקום להחתים את דוארטה - היו עוד עשר מיליון יורו בקופה.
עם עוד עשר מיליון יורו בקופה אולי היו מביאים שחקן התקפה סביר והקאן או סוסו היו יורדים לספסל.

אם הקיץ יסתיים בלי צמד קיצונים חדשים אבל עם בלם חדש שעלה יותר ממה שנקבל על דוארטה - כן, זה יהיה בדיוק סוג הטמטום שהביא אותנו למצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

היו מספיק שמועות שאאמין שכן. אגב, ההצעה על לקסלט היתה השאלה סך הכל.
באמת נראה לך שאת רודריגז לא היה אפשר להשאיל או למכור תמורת סכום גבוה יותר?

כלומר מילאן התנהלה בחובבנות ושילמה על זה מחיר יקר. מאז שמעת שמילאן מנסה לשחרר את ריינה?

על לוקאטלי לא הגיעה הצעה מצוינת, כי בפועל ההצעה הזאת דורשת השקעת משאבים בהחלפתו במקום השקעת משאבים במקומות אחרים.

א.דונארומה במקום ריינה - חסכון של 6 מ'.
אבאטה במקום דוארטה - חסכון של 8 מ'.
קוטרונה במקום לאאו - חסכון של 5 מ'.
לוקאטלי במקום ביגליה - חסכון של מה שהיינו מקבלים על הכרטיס של ביגליה.
לקסלט במקום רודריגז - חסכון של מה שהיינו קבלים על הכרטיס של רודריגז.
בהנחה הסבירה שמילאן לא ניגשה לאתלטיקו עם מוכנות להוציא 0 יורו, אתה באמת חושב שהפער במו"מ לא היה נסגר?

אתה מתווכח איתי כאילו טענתי איפשהו שאנטוניו דונארומה, אבאטה, לוקאטלי וקוטרונה הולכים להוביל את איטליה לזכייה במונדיאל.
זה כמובן לא מה שאני טוען.
אני טוען שבמאבק על המקום הרביעי עדיף להיות עם הרביעייה הזו על הספסל וקיצוני שמאלי איכותי שעלה 45 מיליון יורו,
מאשר להיות עם המחליפים שלהם (ריינה, דוארטה, ביגליה, לאאו) והקאן בהרכב.

אגב, אפשר לתרץ פדיחה אחת או שתיים, אי אפשר לתרץ פדיחות כשהן מרכיבות את כל ההתנהלות.
משכורות ענק לדונארומה וריינה, פציעות חוזרות של קונטי וקלדרה, מצב רפואי בעייתי של סטריניץ', חוסר כשירות של ביגליה - וכל זה אחרי כמות לא סבירה של שחקני רכש שמתפקדים ברמה נמוכה באופן לא סביר (בונוצ'י, הקאן, סילבה, קסי, קליניץ', היגוואין, רביץ').

 

DS וצוות של עוזרים + סוכני שחקנים ומטווחים למינהם יכולים להגיע למספר כזה בקלות. כשמילאן מחתימה 10 שחקנים בקיץ אחד, לרובם יש חפיפה בטיימליין. לא מחכים לOK משחקן X כדי להתחיל לעבוד מול שחקן Y אפילו כששני השחקנים מתמודדים על אותה העמדה. יש אמירות עובדיות של אנשי מקצוע שמה שנראה לך "הגיוני" לא יכול להפריך אותן. "ביזבזו זמן על X ולכן הפסידו את Y" או "למה חיכו לסוף החלון כדי להחתים X?" זו קשקשת של אוהדים שמבוססת על כלום. הדרך היחידה להכיר את צורת העבודה של הDSים היא לשמוע מה הם אומרים. כשפטראקי נמצא באימון ומקבל כל רגע שיחת טלפון חדשה, נשאל האם הוא מעוניין בשחקן מסויים ועונה שהוואטסאפ שלו מלא בעשרות הצעות שאת חלקן הוא "מתחזק" עד להחלטה הסופית, אין שום טעם לנחש איך הדברים עובדים ב"התנהלות נורמלית".

לא זוכר אפילו אופציה אחת ששווה השקעה. זו כנראה הסיבה שמסארה בחר לעשות טרייד בין שני שחקנים עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה. רביץ' עצמו הוצע להרבה קבוצות פרט למילאן.

לא בכל חלון ניתן לחזק כל עמדה. אמירות כמו "צ'לאנהולו עדיין בקבוצה" לדוגמה, מקורן בעובדה זו.

אני לא מכיר את ה"שמועות", אבל טודיבו לפני כשנה היה מקושר לכל הגדולות של היבשת. למה שברסה תוותר עליו?

לסגירה של משבצת חסרה על הספסל אין שום בעיה עם זה (פשאליץ'). טודיבו בגיל 20 נראה הרבה יותר מרשים מקאייר אפילו על סמך משחק אחד מול אינטר. לדעתי הייתם מרוויחים שחקן טוב יותר לגיבוי של צמד הבלמים כבר היום.

במקרה כזה מילאן הייתה מרוויחה כישרון נוסף ברמה של לאאו, כלומר כזה שאפשר לבנות עליו קבוצה תחרותית בעתיד. מה שכמובן אי אפשר לגיד על פוליטאנו. אם זה היה תלוי במסארה (שרצה אותו טודיבו בעבר), מניח שהוא היה בוחר בצרפתי בלי למצמץ.

לא הייתה שום סיבה להאריך לו את החוזה. אם לא היו מחתימים את דוארטה, היו משלמים סכום דומה על בלם אחר. אפילו השאלה של בנעטיה = סכום דומה לזה ששולם על דוארטה.

אם השוק היה מספק שחקן התקפה טוב יותר ממה שיש לכם, 10 מיליון זה הדבר האחרון שהיה מונע ממנו להגיע. "קופה" זה מושג של כדורגל ישראלי. מילאן הרי הייתה מוכנה לשלם מעל 30מ' על קוראה. ומנגד, אין שום סיבה להוריד סכום כזה על שחקן שלא שווה את זה.

תסיימו את הקיץ עם שחקני התקפה חדשים אם יהיו כאלה זמינים והם יהיו שווים השקעה. הצורך הבסיסי להחזיק בסגל 4 בלמים לא ימנע את זה.

להשאיל את רודריגז ולהשאיר את לקסאלט = להשאיל את לקסאלט ולהשאיר את רודריגז. אין לזה משמעות מיוחדת. אבל אם אתה כבר שואל, לדעתי רודריגז פשוט בחר להישאר כדי לנסות את עצמו עם מאמן חדש.

מאז - יש לו חוזה עד 2021. כעת הוא מעביר חלק לאסטון וילה.

בנאסר נרכש (לאחר שהראה איכות הרבה יותר גבוהה) בערך באותו סכום שמילאן קיבלה על לוקאטלי (שלא הראה שום דבר מיוחד במילאן). לדעתי המעבר בינהם היה יותר מדי יקר (בקאיוקו) אבל בסופו של דבר, על הנייר, מילאן שידרגתה את העמדה הזו משמעותית.

אומנם לאאו<->קוטרונה לבדו לא שווה את ה"חסכונות" שהצגת כי מדובר בפרוספקט הכי איכותי בסגל של מילאן מאז...לא זוכר אפילו מי, הפער לא היה נסגר בכל מקרה כי ההצעה נעצרה על הסכום הגבוה ביותר שמילאן הייתה מוכנה לשלם על קוראה, ואתלטיקו לא הסכימו להצעה. זה לא שלמילאן היה חסר עוד כמה מיליונים, קוראה הוא זה ש(בצדק) לא היה שווה השקעה גבוהה יותר. זו שיטת העבודה של מסארה (ושל הגורו שלו ושל הרבה DSים אחרים).

אני לא מתווכח עם זה. ברור שעדיף שחקן אחד איכותי מאסופה של ריג'קטים בינוניים (עם כי זו לא תוכנית כבקשתך ללא כוח משיכה מספק).
אני מתווכח עם אמירות ספציפיות על כך שמנהלי מילאן יושבים במשרד לאור נרות ומחכים לתשובה מטודיבו כדי להתחיל לעבוד על שחקנים אחרים בעמדות אחרות.

לא נגעתי בזה ובוודאי שאין לי עניין "לתרץ" (או להתלונן על כל דבר בצורה אוטומטית מבלי לנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים).

כמו במקרה השוערים, לדעתי לשלם 20מ' משכורת שנתית ולהחזיק סגל שחקנים כל כך חלש זו אחת התופעות הwierdיות בכדורגל העולמי. מצד שני, די ברור איך המצב הזה נוצר ואין טעם להתעסק באשמים כשבתקופה הזו עברו במילאן 3 צוותי מנהלים שונים. לחבורה המושמצת הנוכחית אין קשר לשיט הזה. לדעתי הם עשו מספר העברות (in\out) טובות מאוד בקיץ האחרון (וכעת עם זלאטן). זה פשוט לא מספיק ביחס לנקודת זמן נוכחית ושאר הסגל שנבנה על ידי אנשים שכבר לא נמצאים בכדורגל.

 

טענתי את זה איפשהו? טענתי שזמן הוא משאב סופי.
אני לא מאמין שצוות מקצועי יכול לעקוב ברצינות אחרי עשרות שחקנים במקביל, אבל אולי באמת אנשי המקצוע במילאן מנסים לעשות את זה וזה מסביר את הפשלות בשנים האחרונות.
אצל ליברפול של קלופ שומעים על עניין ספציפי בשחקן ספציפי, התמקדות ספציפית בו, ובסופו של דבר הגעה שלו והתאמה מושלמת של ולקבוצה באחוזים גבוהים מאוד.
במילאן פוסט-ברלוקסוני? בדיוק ההיפך.

כלומר בשנתיים האחרונות לא היה בשוק שחקן התקפה אחד בשווי של עד 50 מ' יורו שהיה תורם למילאן יותר ממה שהקאן תרם?
או שהטיעון שלך זה שהיו שחקנים שהיו תורמים יותר וכנראה מובילים את מילאן למקום הרביעי (כי אפילו עם הקאן מילאן היתה נורא קרובה לשם), אבל הם לא שווים איזה ערך כספי תאורטי ולכן עדיף להמשיך עם קבוצה שכובשת פחות משער למשחק?
אני באמת לא יודע מה כאן טיעון מופרך יותר.

היתה סיבה - להחזיק עוד 10 מיליון יורו בקופה ולהוציא אותם על שחקן התקפה שיגרום להקאן לרדת לספסל ולמילאן להגיע למקום 4.

רודריגז לא מקביל ללקסלט כי את רודריגז אפשר למכור ואת לקסלט לא.
לוקאטלי לא מקביל לבנאסר אלא לביגליה (קשר מרכזי לגיבוי).
אורך החוזה של ריינה לא מעניין. אם החתימו אותו רק כי חשבו שדונארומה יברח - שינסו לשחרר אותו או לקזז בעלויות מיד כשדונארומה נשאר.

שמענו את זה על מספיק שחקנים. אנדרה סילבה היה פרוספקט מבטיח לא פחות, קלדרה היה בלם העתיד של איטליה, קונטי שרף את האגף, קסי היה הקשר המרכזי שכל האנגליות מפנטזות עליו, הקאן זה ההוא שכובש עשר בעיטות חופשיות בעונה וגם זה רק כי רודריגז כובש עשר מאלה שמתאימות לרגל שמאל, פאקטה עוד שניה מדיח את קוטיניו מהרכב ברזיל ומאמן פולין צריך כבר להעדיף את פיונטק על לבנדובסקי.
פנטזיות ופרוספקטים זה נחמד כשיש משהו ביד, לא כשהקבוצה לא עושה כלום. כרגע מילאן מחריבה קריירות לפרוספקטים-הכי-איכותיים וחלקם יכולים לקוות שהם יתאוששו בקבוצה אחרת והתקופה במילאן לא תשאיר חותם.

אז חבל, כי זה לא מה שאני טוען.

אז פה נקודת המחלוקת.
העובדה הברורה היא שלמילאן לא היתה התקפה בעונה שעברה והעונה המצב רק החמיר.
עובדה ברורה נוספת היא שג'יאמפאולו לא קיבל סגל שהוא אמור לעבוד איתו.

תיאו ובנאסר הפתעות נעימות ונראה שגם קרוניץ' ולאאו לא רעים בכלל.
זה לא תירוץ לזה שהם זרקו עונה לפח בגלל שסוסו והקאן עדיין שחקני הרכב,
ועל כל תיאו שיפרח בזכותם צריך לספור פיונטק שידעך באשמתם.

 

זה מסביר את צורת העבודה של DSים באיטליה ומבוסס על מה שהם עצמם משתפים בראיונות שלהם. קיימים הרבה מאוד משחקים פנימיים במרקאטו בהם הטיימינג של הפעולות שלהם הוא קריטי (כמו לשים על hold מו"מ ולחזור אליו שבועיים אחרי). אין שום "רדיפה ובזבוז זמן" אחר שחקן התקפה שמשבית אותם לצרף שחקן במשבצת אחרת שמתוכנן להגיע בכל מקרה, או פתיחת מו"מ עם שחקן התקפה אחר במקביל.

*לא מכיר את ליברפול.

הדבר היחיד שמופרך כאן זו המסקנה שלך מהטקסט שציטטת. היו שחקני התקפה שהיו תורמים למילאן (לא הרבה אבל היו) ומילאן צירפה אחד כזה. פשוט פרט למילאן היו עוד 15-20 מועדונים בעלי כוח משיכה רב יותר. מהאופציות שהיו פנויות למילאן פרט ללאאו, לא עולה לי אפילו שם אחד שהיה שווה השקעה\מקום בהרכב של ג'יאמפאולו (הרי לו נועד הקיץ האחרון).

אבאטה לא היה פוטר את מילאן מלצרף בלם נוסף. dead wood קלאסי. 10מ' לא היו עוזרים למילאן לצרף שחקן התקפה נוסף לצד פיונטק\לאאו. המקום הרביעי אינו תלוי במילאן כל עוד קיימות 5 יריבות חזקות יותר.

אי אפשר למכור שחקן שלא מעוניין לעזוב\כזה שאין לו הצעות.

ריינה בדרך לאסטון וילה. בקיץ סביר להניח שלא היו לו הצעות. זה שהוא לא שוחרר לפני כן לא אומר שזה לא היה הרצון של המועדון. להסיק ש"לא ניסו" כי דבר שאינו תלוי בהם לא קרה זה עוד קלישאה שהגיעה זמנה לעוף משיח על כדורגל.

"שמענו" על סילבה והוא נכשל, והמסקנה היא? לא להחתים כישרונות מיד אחרי הפריצה שלהם? לחכות שיבשילו ויעברו למועדונים אחרים? לאסוף אותם לאחר שיכשלו בהם? להחתים מראש שחקנים פחות מבוקשים\מוכשרים? מה אתה מציע?

שוב, זו לא תוכנית כבקשתך ולא ניתן לנרמל סגל כל כך פגום בקיץ אחד. סוסו למשל הוצע ללא מעט קבוצות בקיץ האחרון אך לבסוף ג'יאמפאולו נאלץ להמציא לו תפקיד חדש. אפשר כמובן להתלונן על זה אבל אינני רואה בכך ביקורת עניינית.