מנצ'סטר יונייטד 2019/20-ושוב השקר הזה

בתוכנית שגארי נוויל אירח את ג'ררארד דיברו על זה.
פרגוסון הראשון שהביא את זה לאנגליה, גמר עם האלכוהול וזה נתן להם יתרון גדול על ליברפול של אז שעד פירוק הבוט רום והמינוי של הוייה כמאמן לבד המשיכו עם המנהגים כאילו זה שנות ה70.
בליברפול של אז היה המון כישרון, במיוחד בהתקפה, וגארי נוויל דיבר על זה שלא תפסו מהם מקצוענים כי אורח החיים שלהם לא היה ספורטיבי ובסופו של דבר זה השפיע על המגרש.
בסוף הוייה הגיע והעיף את כל השיט הזה, ג'ררארד בדיוק החל את קריירת הבוגרים שלו ואולי זה עשה לו טוב שהוא צמח בתזמון הנכון.

 

עדיין הסיבה העיקרית היא המקצועית. ליברפול בתקופה של סונס הורידה סטנדרטים בצורה חדה. שחקנים מובילים שהיו שותפים לדומיננטיות הזדקנו ובמקומם הגיעו בינוניים והתרגלו לזה עם השנים. ליברפול איחרה עת הרכבת של המהפך הכלכלי בכדורגל בגלל זה.
לסונס גם הוצעה אפשרית להביא את שמייכל וקנטונה. הייתה לו טביעת עין מזעזעת לשחקנים כל הקריירה.

יונייטד בצורה דומה עברה את התהליך הזה בעשור הקודם. צריך לומר עוד החל משלהיי תקופה של פרגוסון.
רק שיש לה כלים כלכליים לחזור די מהר אבל בתנאי שתשנה את כל התרבות הניהולית וכמובן גם את המבנה הניהולי.
כיום היא מבזבזת זמן ומסתובבת במעגל כישלון.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

אל תשכח שסונס היה זה שייבא לכדורגל האנגלי את אייל ברקוביץ', לפחות נקודת אור אחת.

בכללי אני מסכים איתך שצריך לשנות את התרבות הניהולית במועדון אבל לפי דעתי בחירה נכונה של מאמן תהפוך את נושא הניהול לשולי יחסית כיוון שבכל הקשור לכסף עבור רכישת שחקנים מדובר בהנהלה נדיבה למדי.

לגבי מה שקאריק כתב כמה הודעות מעליי על הסרוב של קלופ להגיע אלינו ב-2014 אז אני לא חושב שהוא סרב לחתום בגלל וודי אלא בגלל שקלופ תמיד כנראה מעדיף לאמן את האנדרדוג מאשר את המועדון עמוס הלחץ והציפיות וניתן להבין זאת בבירור משתי העונות המלאות הראשונות שלו בליברפול שאצלנו היו נחשבות לכישלון(מבלי להחשיב את גמר הצ'מפיונס ב-2018) וככל הנראה אחריהן הוא היה הולך הביתה ולא מקבל את אותו זמן שהוא מקבל כעת באנפילד.

 

אם ככה הוא היה אמור לעזוב אחרי שליברפול זכתה באלופות לא?

 

לא. הכוונה היא למועדון שהוא מגיע אליו כשהוא נחשב לאנדרדוג והופך אותו עם הזמן למועדון גדול שנאבק על תארים, ככה הוא עשה בזמנו בדורטמונד וככה הוא עושה כעת בליברפול.
מנצ'סטר יונייטד של קיץ 2014 על אף העונה הגרועה הידעה עם מויס לא הייתה בקטגוריה של אנדרדוג ולמען האמת היא עדיין רחוקה מלהיות כזו על אף כשלונותיה המרובים בשנים האחרונות.

פוצ'טינו לדעתי כבר מיצה את האימון של האנדרדוג שלא הביא לו שום תואר אליפות ורוצה כבר לעלות כיתה ולאמן בקבוצה עם שאיפות לאליפות. רק אם הוא לא יגיע אלינו בקיץ ונמשיך להתקע עם סולשאר או שנקבל על הראש איזה דינוזאור (למשל מאמן כמו ספלאטי) אני אתחיל לחשוב ברצינות ש-וודי מרחיק מאיתנו מאמנים בכירים עם סיכוי להצלחה אצלנו.

 

אם קלופ היה מאוהב בתדמית האנדרדוג הוא היה נשאר במיינץ. הוא הגיע לליברפול כי הוא כנראה ראה בו מועדון שהוא יכול להחזיר אותו לגדולתו, וידע שיש שם מספיק משאבים לכך. לא נראה לי שהוא יושב עכשיו בבית ואומר לעצמו "סעמק ליברפול הצליחו יותר ממה שחשבתי. אני עכשיו מיינסטרים. נראה לי שאני אעבור לווטפורד, יש שם גם את אלטון ג'ון, הוא אקסצנטרי כמוני".

 

אתה אומר את זה כאילו זו תורה מסיני שיונייטד זה מועדון "עמוס לחץ וציפיות". אלה לא סדרי עולם - זו פשוט תוצאה של ההתנהלות הפסיכית והכושלת של יונייטד, מועדון שאין לו מושג איפה הוא נמצא והאוהדים, כמו שניתן לראות מההודעות שלך, לגמרי עדיין באותו ראש של העשור הקודם.

מנצ'סטר יונייטד היא כבר לא מנצ'סטר יונייטד. אתם לא סיטי, אתם לא ליברפול, אתם לא חלק מהאליטה של אירופה יותר. אתם גדולים כמו שליברפול הייתה גדולה בעשור הקודם - בשם בלבד. לפחות לנו בעשור הקודם היו כמה הבלחות ומוניטין כקבוצה קשה באירופה.

העונות הראשונות של קלופ היו נחשבות לכשלון אצלכם? למה מי זו מנצ'סטר יונייטד? אתם אפילו לא קבוצת טופ 4 יותר - והרווחתם את זה בזכות ולא בחסד. לא כי סולשיאר, לא כי מוריניו, פשוט כי זו הקבוצה שיש לכם כרגע. כדי לעלות מפה צריך קודם כל להבין איפה אתה ולבוא קטן. אם מנצ'סטר יונייטד הייתה מבינה את זה, הנהלה ואוהדים ככלל, היא לא הייתה ממנה את מוריניו בוודאות ואולי גם לא את ואן חאל. כל שרשרת המינויים הכושלים שאתה מדבר עליה היא תוצאה של התרבות במועדון, לא להפך.

יש חשיבות לתרבות של מועדון. תמשיכו לחשוב שאתם איזה פוטבול ג'יאנט עם סטנדרטים בשמיים ורק צריך להביא את המנג'ר הנכון שמסוגל לעמוד בהם, לזרוק עליו מספיק כסף ויאללה חוזרים להגמוניה של פרגוסון ולכל הטוב שהתרגלתם אליו. שאתם יותר מדי גדולים בשביל 2 עונות בלי איזה תואר. כולנו נהנים מכל רגע מתוק, שלא ייגמר לעולם. וכל עוד יונייטד נשארת שבויה במיתוס של עצמה אני גם לא רואה את זה נגמר.

 

כל עוד ליונייטד תהיה את היכולת לזרוק 150+ מיליון בקיץ אז לדעתי היא תהיה מרחק לא גדול של החלטות נכונות מחזרה לצמרת. אנחנו לדוגמה בסוף העשור הקודם, היינו עם יכולת כלכלית לא גבוהה וכדי לחזור לצמרת היינו צריכים רצף גדול של החלטות טובות (החל מרודג'רס ופגיעה עם סוארז, סטארידג' וקוטיניו במחירי כלום, הבאה של סטרלינג בגיל נוער וכו' עד קלופ). יונייטד לא צריכה כמות כזאת של "פגיעות". שינוי פרסונלי מתאים והשקעה סטנדרטית מבחינתה של כסף והיא יכולה תוך שנתיים לדעתי להיות שוב חזקה. העניין הוא שהפרסונל על הפנים מבחינה מקצועית ולכן זה לא מתקדם לשום מקום.

 

ואגב, מה שנקרא case in point לנקודה שלי -
Sporting Lisbon remain unhappy with structure of Manchester United's move for Bruno Fernandes | Daily Mail Online

כמה מנותק מהמציאות אפשר להיות?

 

אני לא בטוח אם יש טעם עוד פעם לפתוח את הדיון למה קלופ הלך לאמן את ליברפול ולא את יונייטד, על אף שכבר נכתבו כמה כתבות בנושא - אני יכול לומר בלב שלם, שסוגיית הלחץ לא הייתה על הפרק. אם אתה מרגיש בנוח עם האמירה שביונייטד יש יותר לחץ - אחלה.

אבל אף עונה של קלופ, לא הייתה בכלל קרובה להיות מוגדרת ככישלון. להפך, בכל עונה ההצלחה רק התעלתה משמעותית על זו שקדמה לה.

ב-2015-16: קלופ הגיע במחזור ה-10, מרחק קילומטרים מכדורגל שיכול להביא אותנו לטופ 4. סיימנו במקום ה-8, 6 נקודות מהטופ 4, אחרי ריצה אדירה בליגה האירולאמת.
ב-2016-17: העונה המלאה הראשונה של קלופ, הגעה לטופ 4 והבטחת ליגת אלופות, אחרי כמעט חצי עונה עם מאבק על המקום הראשון. שחקני הרכש היחידים שנקנו: מאנה, ווינאלדום וקאריוס.
ב-2017-18: עונה שנפתחה עם כדורגל פסיכי, מכירה של הכוכב הכי גדול באמצע העונה. העפלה נוספת לליגת האלופות - והגעה לגמר ליגת האלופות, אחרי קמפיין יוצא מו הכלל.
ב-2018-19: מירוץ יוצא דופן לאליפות, נגד אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הפרמיירליג, ושבירת שיאי מועדון וליגה + זכייה בליגת האלופות בפעם ה-6.

בעוד אצל יונייטד, כל מאמן שהביא ליגת אלופות (ואן חאל, מוריניו) - המשיך בעונה שאחרי. אז מתי בדיוק היו לקלופ ״2 עונות מלאות שהיו נחשבות ביונייטד ככישלון״?

 

את מה שאני חושב (לגבי מינוי נכון של מאמן)זכותי לחשוב כל עוד לא הוכח אחרת.
המינוי של ואן חאל בקיץ 2014 נבע מחוסר ברירה כי לא היה מאמן בכיר פנוי אחר בנמצא והמינוי של מוריניו היה שנוי במחלוקת כי לא באמת היה ברור איזה מוריניו נקבל ובמיוחד אחרי שרק שנתיים קודם לכן הוא היה אלוף אנגליה. מויס וסולשאר אלו בהחלט פאקים של ההנהלה אבל צריך לזכור שבאותה מידה גם ליברפול(הודג'סון ודאלגליש) וגם צ'לסי(די מתאו ואולי עכשיו גם למפארד) עשו טעויות דומות לאלה שלנו בבחירת מאמנים חסרי כל התאמה לצמרת הפרמיירליג.

וכן עם כל הכבוד לליברפול השנתיים הראשונות של קלופ אצלכם היו נחשבות אצלנו לכישלון כיוון שהמאמנים שהיו לנו קיבלו הרבה יותר כסף לרכש ממה שקלופ קיבל ואם רק היו יודעים לאמן ולבנות קבוצה כמו שצריך היינו צריכים להאבק על האליפות ולא לשמוח מהמקום הרביעי, ולכן קלופ ראוי על כך למלוא המחמאות שבעולם על שהצליח להביא סגלים מוגבלים יחסית לטופ פור וגם לגמר הצ'מפיונס.

 

רק לצורך הפרוטוקול קלופ גם סירב לריאל. בכל אופן מאז 2014 עברו הרבה מים בירקון.
בשנתיים האחרונות המועדון הגיע לרמת ריקבון סופית.
וודוורד לא בר שיח ולא בר עבודה.
יונייטד בסוף תבין שאין מנוס משינוי ניהולי. לדעתי לא רחוק היום הזה.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

אם קלופ היה מקבל אצלכם בשנתיים המלאות הראשונות שלו את הכסף שקיבלו מוריניו ו-ואן חאל ביונייטד הייתם נאבקים על האליפות, אצלנו זה היה הפוך היה כסף והגיעו שמות גדולים אבל חוץ מלגרד העפלה לצ'מפיונס לא היינו קרובים אפילו להיות אלופים.

ואן חאל לא החזיק אצלנו יותר משנתיים כיוון שבעונה השנייה כבר היה ברור שהוא כישלון גדול וגם אם היה מסיים במקום הרביעי(את העונה השנייה)אני בספק אם היה ממשיך לעונה שלישית.
לגבי מוריניו היה ברור אחרי העונה השנייה שהוא צריך לעוף על אף שתי העפלות רצופות לצ'מפיונס אבל ההנהלה בחרה ללכת ראש בקיר ולתת לו עוד צ'אנס עד שאחרי חצי עונה נוספת גם היא איבדה סבלנות לגביו.

 

אני מניח שזה בגלל שהוא לא רוצה להיות כלבה של סופרסטאר, מניח שאם היה מקבל הצעות מבארסה ופסז' היה מסרב מאותה סיבה. קלופ לתחושתי זה אחד שרוצה להיות בעל הבית, לא בקטע המגלומני אלא בקטע שבקבוצה הכי חשוב זה השיטה ופחות שחקן כזה או אחר. בליברפול הוא קיבל את התנאים המושלמים, גם מספיק כסף להביא שחקנים מצויינים אבל גם תרבות מועדון שבה מובהר שהמאמן הוא מעל הכל.

 

ביונייטד של 2014 - 2017 גם היו תנאים כאלה.
ואן חאל קיבל את הדרישות הריאליות וגם מוריניו עד קיץ 2018 שאיבדו בו אמון.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk