האוף טופיק הישראלי

שאלה לא פשוטה ואצטרך לחשוב על זה (כרגע אני בחופש אז יהיה לי זמן בלילה..)

Sent from my Redmi Note 8 Pro using Tapatalk

 

פרץ לא מעניין. ציינתי 4 שחקנים שפגעו לי בבריאות

 

אז התחלת לעקוב מתי שאני התחלתי.

 

ברגקאמפ והנרי גרמו לי להתחיל לעקוב אחרי ארסנל,
לאורן גרם לי לרצות להיות מגן ימני בתור ילד כשכל ילד בבית ספר לכדורגל רצה לשחק בהתקפה,

ולמרבה האירוניה דווקא אנדרס דאלסנדרו, היה זה שגרם לי באמת להתאהב במשחק.

בניינטיז לערוץ 5 היה זכיינות על הליגה הארגנטינית ולראות את הילד הזה מנהל משחק של אימפריה כמו ריבר עם סרט קפטן בגיל כל כך צעיר, היה פשוט מדהים. חיכיתי כל שבוע למשחק של ריבר ובהמשך עקבתי אחריו בכל הקריירה האירופאית הלא כל כך מוצלחת שלו, בוולפסבורג, סראגוסה ופורטסמות'.

לפחות באינטרנסיונאל הפך לאגדה מקומית.

 

אני גדלתי על ואן ניסטלרוי. משום מה מתתי עליו.
אני זוכר את הפנדל המוחמץ שלו נגד ארסנל בתחילת שנות 2000 ואיך ששחקני היריבה הסתערו עליו ודחפו אותו. תמיד חשבתי שאם הייתי במגרש איך הייתי 'הורג' אותם חחח

Sent from my Redmi Note 8 Pro using Tapatalk

 

ובכיוון ההפוך משום מה ואן ניסטלרוי הוא השחקן השנוא עלי אי פעם.

 

אני גדלתי על אחיו של אבי ריקן, לארס. סתם.

אני לא חושב שהיום אין סופרסטארים.
כמה סופרסטארים היו בסגל של בלגיה במונדיאל האחרון? בברזיל לא היו את כל הניימאר, קוטיניו, ההוא מסיטי ועוד?

 

גם אני מאד אהבתי את ואן ניסטלרוי. השילוב בין היכולת על המגרש לפרסונה שלו. בכלל איך שאני שם לב יש לי חיבה להרבה שחקנים הולנדים, תמיד היתה לי פינה חמה בלב לנבחרת הולנד.

 

חחח. ודאי.

 

בבלגיה? הזארד ודה בריינה. הייתי מכניס גם את דריס מרטנס, אבל הוא יותר סוד שמור של חובבי הסריה א' גם מרואן פלאיני הוא סופרסטאר, אנחנו רק לא יודעים את זה עדיין כי הוא מקדם את זמנו. מאמין שעוד 20 שנה נדבר על ההשפעה שלו על המשחק (טוב עכשיו אני סתם מנסה להטריל את אלכס)

לגבי ברזיל, היו שם שחקנים טובים, אבל להשוות אותם לשחקנים של 2002? COME ON

 

שנאתי מאוד את ברטז אגב. הפרצוף שלו גרם לי לרצות להקיא.

Sent from my Redmi Note 8 Pro using Tapatalk

 

גם צרפת 98 לא היו איזה משהו כזה מבריק חוץ מזידאן והנרי של תחילת הקריירה.

הם גם היו נבחרת די אפורה.
שמינית גמר הם עברו את פראגוואי בהארכה משער של לוראן בלאן, רבע גמר פנדלים אחרי 120 דקות של 0-0 עם איטליה, חצי גמר צמד של לילאן טוראם, דוגארי
אנשים שוכחים שלגמר הם עלו עם סטפאן גיבארש בהרכב.

זה לא שהם היו איזה נבחרת אגדית להתענג עליה.
די כמו הנבחרת של 2018.

 

אפורה? זידאן, הנרי, טרזגה, דשאן, דסאי, טוראם, ויירה. אגדות כדורגל אחד אחד.

 

ריקן שחקן גדול, גם תקע שער אליפות ב - 1995

לצרפת ב- 1998 היה סגל מעולה, צריך גם לזכור שגיבארש היה מלך שערי הליגה הצרפתית.
נכון הם לא הרשימו ממש בכל משחק וגם נהנו ממזל כמו נגד איטליה למשל.

 

1. כמובן " הצמה האלוהית " רובי באג'יו ששבר לי את הלב במונדיאל 94 עם אותה החמצת פנדל מפורסמת . אחד מהרגעים הכי קשים שלי כאוהד כדורגל .

2. דניס ברקאמפ .

3. רונאלדיניו.

4. מארק אוברמארס ( או אוברדראפט כמו שאבא שלי קורא לו ) .

כדורגל ישראלי :

אבי נימני - גיבור ילדות של ממש, העניק לי כל כך הרבה רגעים שמחים ומאושרים .