ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

הזיכרון של בייל. כבר שנה וחצי בערך שאין לנו שום דבר טוב לספר לכם על גארת' בייל, אז הוולשי לפחות התראיין לתקשורת האנגלית והעלה זכרונות מהזכיות בליגת האלופות: "אם הייתי צריך לבחור, אני אקח את הדסימה איתי. זו הפעם הראשונה, ההרגשה של הנפת הגביע היא ייחודית. כמובן שזה הכל ביחד - איך שזכינו בטורניר, בדקות האחרונות. הכל היה מרגש". על הזכייה בקארדיף אמר: "נכון שלא קל לדלג עליה, זה קרה על אדמת מולדתי, בעיר שלי, במשחק ענק נגד יובה. לא כל השחקנים יכולים לזכות בליגת האלופות בביתם". על הצ'ילנה (מספרת) נגד ליברפול: "זה היה משהו שונה בגלל השער המיוחד שהצלחתי לכבוש, שער ניצחון, אבל עדייו אני מעדיף את הדסימה".

על העונה שעברה: "במשחק הראשון נגד אייקס חשבתי שהיה לנו מזל שניצחנו והשגנו תוצאה טובה. בברנבאו הם זיעזעו את כל העולם, לא רק אותנו. הם הוכיחו שהם קבוצה נהדרת". על הקורונה: "מבינים את הוויתורים שצריך לעשות כדי לשפר את המצב הכלכלי. כאן בספרד ההסגר מאוד קפדני".

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1587545315589.Xxx

עוד דברים שעלו לסדר היום: סוכנו של פרלאן מנדי אמר שהוא משוכנע שלולא התפרצות הקורונה - קיליאן אמבפה היה מגיע לריאל מדריד הקיץ| ב"ספורט" שמזוהה בין היתר עם ברצלונה, נכתב על 11 שחקנים שצפויים לעזוב. השמות של גארת' בייל וחאמס רודריגס חוזרים שוב ושוב וכך גם מריאנו ואחרים, השמות הגדולים היותר הם לוקה מודריץ' ומרסלו. מעבר לכך, מדברים שם גם על לוקה יוביץ' ובעיקר אדר מיליטאו. לקחת בערבון מוגבל.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/04/23/15876688786824.Xxx

סיסיניו הברזילאי החמיא לזידאן: "הוא תמיד היה כמו מאמן על המגרש וסידר את השחקנים. הוא כה אלגנט, כאילו שיחק בחליפה. היה תענוג לצפות בו".

מעבר לכך סיפר אנקדוטה אדירה על הניסיון לשכנע אותו לחזור בו מהפרישה הצפויה ב-2006 - "השחקנים התרגשו במשחק הפרידה שלו ובעיקר הנשיא פרס. רוביניו התבדח ואמר לו - 'פלורנטינו, זיזו אמר שאם תיתן לו חוזה של 6.5 מיליון יורו (בזמנו כל הגלאקטיקוס הרוויחו 5.5 עד 6 מיליון יורו לעונה זה היה סכום שיא) אז הוא ימשיך עוד עונה'. פלורנטינו אמר שאם זה מה שצריך כדי שיישאר אז זה ייקרה - "בוא, תחתום אפילו פה (על העיתון), נעשה כל מה שצריך" אבל זיזו הנבוך אמר "לא. לא. תודה אבל החלטתי".

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/1/17ac2795e15c0d4389bde0ecc401c0fcd6b2dc8c_2_500x500.Xxx

היום לפני שמונה שנים - האכזבה הכי גדולה שלי בכדורגל. חצי גמר הצ’מפיונס נגד באיירן מינכן בברנבאו, ימים ספורים אחרי הבטחת האליפות בקאמפ נואו. הפתיחה הייתה פשוט מדהימה - יתרון 0:2 קל עם צמד של כריסטיאנו - אחד בפנדל והשני אחרי בישול חכם של מסוט אוזיל. מריחים את הגמר, מריחים את הדסימה. על הקבוצה הזו של ז’וזה מוריניו היה ‘כתוב’ שהיא תחזיר את הגביע הביתה. ההמשך היה שברון לב. אתמול לראשונה מאז היה לי אומץ לצפות בתקציר. היינו הרבה פחות טובים ממה שחשבתי. באיירן הגיעה למצבים די בקלות. פפה ביצע פנדל מטופש, רובן צימק. המשחק נגרר להארכה ולפנדלים. רונאלדו, קאקה, ראמוס - לעננים. כולם החמיצו. רק צ’אבי אלונסו דייק. שתי הצלות ענק של איקר בפנדלים מול קרוס ולהאם - לא עזרו (סאן איקר היה אדיר באותו ערב, רחוק מהקשקושים של חלק שטענו שכבר היה מעביר לשיאו). מוריניו היה על הבירכיים. הדסימה נראתה רחוקה-רחוקה. היה חסר לנו קצת אופי. ערב יום העצמאות, ומי רצה בכלל לצאת לחגוג אחרי המשחק…[נכון, נקמנו בהם בדסימה ועברנו אותם פעמיים נוספות, אבל באותו הרגע]...

בנושא אחר: ב-25 באפריל 2006 הודיע זינדין זידאן רשמית על פרישה (בסיום העונה). המונדיאל בגרמניה היה הריקוד האחרון בקריירה שלו. בשעה שבע שעות ספרד הגיע האישור הרשמי. "אחרי המונדיאל אפסיק לשחק כדורגל. זו החלטה מוחלטת. אני לא רוצה להתחיל עונה נוספת ולשחק כמו זו בה המטרות לא הושגו. התוצאות לא הגיעו כאן כבר שנתיים, ואתה צריך לשאול את עצמך דברים", אמר זיזו שהסביר את הטיימינג: " רציתי לומר את זה עכשיו כדי שהמועדון יוכל לחפש מחליף ולהוריד לחץ מהקבוצה, הרי שכל יום הם שואלים על העתיד שלי". זיזו היה חתום עד 2007 אך ויתר על השנה האחרונה.
במארקה הוציאו גיליון חגיגי בו ישנו מעין גרפים מפורטים על התרגילים הנפלאים של זידאן עם הכדור. "וולה - אין משהו קשה יותר בכדורגל", אמר כשתיאר את השער נגד באייר לברקוזן בגמר 2002. על תרגיל 'הבסיקלטה' אמר שהוא משאיר את היריב מאחור מתוסכל. "כדי לשלוט בכדור היטב עם החזה צריך לבצע מחווה של רקדן. חשוב גם לדעת להוריד את הכדור לאוויר ללא דופי". הוא הוסיף שתרגיל 'הרולטה' (הסיבוב) הוא האהוב עליו. ללא ספק, מדריך ללימוד טכניקת הכדורגל. הפרידה הרשמית מהברנבאו הגיעה במשחק החגיגי נגד ויאריאל כשזידאן כבש בנגיחה וכל האוהדים הריעו. וגם בכו.

 

זה עוד נשמע חלום רחוק אבל ידיעות כאלה אנחנו תמיד אוהבים לראות. במארקה שרטטו את "סופר ריאל מדריד מודל 2022", תחזיקו חזק - עם ארלינג הולאנד בחוד ההתקפה והצעירים הברזילאים שיבשילו, עם מרטין אודגור ועם היהלום שבכתר - קיליאן אמבפה שיגיע בקיץ ההוא בחינם (אם פ.ס.ז' תתעקש שלא למכור אותו לפני גמר חוזהו) ויוצג במגרש החדש, בו פלורנטינו גאה מאוד. הוא רואה במגרש דרך להגדיל את ההכנסות במידה ניכרת ואומר ששיפוץ מגרש קיים קשה יותר מבניית מגרש חדש. האם האיש שבנה את עידן הגלאקטיקוס בקיץ 2000 וכעבור תשע שנים השקיע רבע מיליארד יורו והכניס את עולם הכדורגל להלם - מתכנן הפתעה לזמן בו יסגור 20 שנה כנשיא?

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1587831906365.Xxx

ובנושא אחר: ב-25 באפריל 2006 הודיע זינדין זידאן רשמית על פרישה (בסיום העונה). המונדיאל בגרמניה היה הריקוד האחרון בקריירה שלו. בשעה שבע שעות ספרד הגיע האישור הרשמי. "אחרי המונדיאל אפסיק לשחק כדורגל. זו החלטה מוחלטת. אני לא רוצה להתחיל עונה נוספת ולשחק כמו זו בה המטרות לא הושגו. התוצאות לא הגיעו כאן כבר שנתיים, ואתה צריך לשאול את עצמך דברים", אמר זיזו שהסביר את הטיימינג: " רציתי לומר את זה עכשיו כדי שהמועדון יוכל לחפש מחליף ולהוריד לחץ מהקבוצה, הרי שכל יום הם שואלים על העתיד שלי". זיזו היה חתום עד 2007 אך ויתר על השנה האחרונה.
במארקה הוציאו גיליון חגיגי בו ישנו מעין גרפים מפורטים על התרגילים הנפלאים של זידאן עם הכדור. "וולה - אין משהו קשה יותר בכדורגל", אמר כשתיאר את השער נגד באייר לברקוזן בגמר 2002. על תרגיל 'הבסיקלטה' אמר שהוא משאיר את היריב מאחור מתוסכל. "כדי לשלוט בכדור היטב עם החזה צריך לבצע מחווה של רקדן. חשוב גם לדעת להוריד את הכדור לאוויר ללא דופי". הוא הוסיף שתרגיל 'הרולטה' (הסיבוב) הוא האהוב עליו. ללא ספק, מדריך ללימוד טכניקת הכדורגל. הפרידה הרשמית מהברנבאו הגיעה במשחק החגיגי נגד ויאריאל כשזידאן כבש בנגיחה וכל האוהדים הריעו. וגם בכו.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1587882295256.Xxx

"מבצע ואראן" קוראת הכותרת של שער ה-AS. הבלם הצרפתי חגג אתמול (שבת) את יום הולדתו ה-27 ועל מעמדו אין עוררין. הבעייה היא שחוזהו מסתיים ב-2022 ומצד המועדון טרם שוחחו איתו על המשכיות. כששקל לעזוב, כסף לא היווה את הבעיה ולכן חוזהו לא שודרג. נכתב על העונה הגדולה של הבלם - עם 3,000 דקות (שלישי מבין שחקני הסגל), ארבעה כיבושים (כמו השיא שלו ב-2016/17) וכשהוא נראה היטב ונמנע מפציעות. מנגד, הגדולות של אירופה חולמות לקבלו בחינם בעוד שנתיים. פ.ס.ז' ומנצ'סטר יונייטד כבר בדקו לא פעם. בברנבאו בוטחים בואראן ומצבם של ראמוס ומיליטאו מחזק אותו עוד יותר.

נכתב שואראן חשב על יציאה מאיזור הנוחות שלו לאחר שמונה שנים מטורפות בריאל ולכן היו לו ספקות מסוימות, אך הדברים השתנו. קודם כל הוא הבין שזה בלתי אפשרי לעזוב אחרי עונה קטסטרופלית כמו ב-2018/19, כשהוא הקפטן הרביעי (וכיוצא בזה השחקן הרביעי הוותיק בסגל), ומעבר לכך חזרתו של זיזו, האיש שעשה הכל לצרפו - שיפרה את מצב רוחו. התפשטות נגיף הקורונה עצרה את כל שוק הכדורגל העולמי כיום אך זה הזמן להתחיל להזיז מנועים.

 

בדיוק היום לפני שש שנים היה המשחק הכי גדול שראיתי מריאל מדריד. ה-29 באפריל 2014. שש שנים ל-0:4 המטורף על באיירן מינכן בחוץ בגומלין חצי גמר הצ'מפיונס. שנתיים אחרי שברון הלב ההוא - ריאל גבתה את החוב. עם אותו ראמוס שכבש צמד בזק בשתי נגיחות, עם אותו כריסטיאנו ששבר את שיא השערים לעונה במפעל (מתפרצת מטורפת, המהלך הכי מזוהה של ה-B-B-C, וכדור חופשי לקינוח). עם אותו סאן איקר שהפעם היה מחוסר עבודה. ובאיירן ההיא, הטרבליסטית הגאה – הייתה חתיכת מפלצת. פשוט ניצחון היסטורי מטורף, משהו שהגיוני רק בפלייסטיישן. חשוב לזכור שאז לא היינו מזוהים עם ניצחונות חוץ גדולים. אולד טראפורד (2000), קאמפ נואו (2002) וזהו-זה.

לפני המשחק בבאיירן התרברבו. "ריאל מדריד לא יודעת מה מחכה לה. מחכה לה הגיהנום של באיירן", אמר אולי הנס או אולי קרץ היינץ רומינגה, זה לא באמת משנה. אבל זה באמת היה הגיהנום של באיירן. והערב הגרוע בקריירה של פפ. גם איתו ריאל מדריד סגרה חוב. ישבנו חבר'ה וראינו את המשחק בפאב, "היינו כחולמים". 45 דקות של גארבץ'-טיים טהור. במחצית סיכמנו – טסים לדסימה. למחרת סימנו V והתחלנו לספור את הימים עד לגמר ההוא...

זה לא היה גמר, אבל הלב שלך פעם. חזק. וזה מאפיל על הגמר ההוא נגד יובה מבחינתי או כל תצוגה של הגלאקטיקוס. זה לא היה גמר, אבל ריאל מדריד חזרה למקומה הטבעי. אני יכול לחפש איזה ציטוט של ראמוס, אנצ'לוטי, רונאלדו, זה באמת לא משנה. ושוב: תודה רבה

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1588133109922.Xxx

 

איך אתה יכול להשוות 0:3 על וולפסבורג שביום טוב הייתה קבוצת צמרת בבונדסליגה לבין 0:4 ענק על באיירן מינכן, במשחק חוץ (עד אותו ערב המאזן של ריאל מדריד שם היה תשעה הפסדים ותיקו שגירדנו עם לא מעט מזל והרבה אוליבר קאן ב-2003/04), נגד הטרבליסטית הגאה. אני תמיד לוקח בחשבון את גודל היריבה, הכי קל לבחור בניצחון 1:11, גם הייתה עשירית נגד ראיו וייקאנו ותשיעייה נגד גראנדה. ב-0:3 על אתלטיקו מדריד בחצי הגמר הייתי גם הייתי בברנבאו, זה היה משחק מחשמל לחלוטין ולא מזמן צפיתי שוב בווידאו. הגמר נגד יובה לא היה באמת כזה חד צדדי להוציא כמה דקות במחצית השנייה ובכל מקרה מבאיירן של אז פחדתי בניגוד לגמר ההוא. ה-0:3 על יובה הוא "טיעון לגיטימי" בשפתו של בוני גינצבורג, גם הגול של כריסטיאנו במספרת מוסיף הרבה.

 

הקפטן סרחיו ראמוס בראיון קצר לאתר הרישמי: "אני כבר מת לקפוץ בחזרה לברנבאו, ללבוש את החולצה של ריאל מדריד ולחזור לשגרה. זה דורש זמן. יש לפני ואחרי הקורונה, אבל אנחנו נשאיר את זה למומחים. כשלא יהיה סיכון - נחזור לשחק. אני מצפה שוב לכל האתגרים - הליגה, ליגת האלופות, לסיים את העונה הזו על המגרש ועם תואר. אנחנו נחכה להחלטות. הרופאים ויתר אנשי הבריאות הם הגיבורים שלנו. אני מקווה שהכדורגל יחזור ויסיח את הדעת של אלפים, שיקבלו אנרגיה והתלהבות מהקבוצה שלהם, כולם מצפים לזה".

על מצבו הפיזי: "הקדשנו למצב הרבה חשיבות ובסופו של דבר שגרת היום-יום שלנו בולדבבאס נשכחה. אבל בבית הקפדנו מאוד על אוכל, תזונה, מנוחה, ואולי היום אני אפילו חזק יותר מאשר לפני חודשיים. כעת יש לנו יכולת לשמור על כוח בפלג הגוף התחתון".

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1588145465668.Xxx

 

קצת חדשות:

- לגבי ההעברות: דיווחים סותרים לגבי פול פוגבה. לפי ה-AS: "עוד ועוד קולות ביונייטד דוחפים למכירתו", בין היתר כדי לממן את סאנצ'ו וקיין. מנגד לפי המארקה לאנגלים יש אופצייה חד צדדית לממש את האופציה עליו לעונה נוספת (עד 2022) כל עוד שכרו לא נפגע| לגבי אדוארדו קמאבינגה, הקשר הצעיר של ראן - לפי לאקיפ, הוא הבטיח לנשיא (אין אישור מצד סביבתו של השחקן לא בעל פה) שיישאר בקבוצה אם תעפיל לליגת האלופות, וביטול העונה בצרפת יסייע לכך.

- במארקה הציגו את הסגל העמוס העומד לרשות זידאן אם לא תינתן האפשרות לצרף שחקנים חדשים, כלומר מדובר בהחזרת המושאלים ומחשבה עמוקה לגבי מי ישוחרר:

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/04/28/15880970737407.Xxx

לטעמי הרשימה הזו מגוחכת, אין מצב שכולם יחזרו וצריך לשחרר עודפי שומן מהסגל הזה. את חאמס ובייל רוצים למכור כבר הרבה זמן וגם את מריאנו, לא מתייחס לברהים שעדיף שייקבל דקות משחק במקומות אחרים, כנ"ל לגבי קובו. מהרשימה הארוכה הנ"ל הייתי מתייחס רק למרקו אסנסיו שכולי תקווה שיחזור היטב מהפציעה ואפילו ייאבק על מקומו בהרכה בצד ימין, אשרף וסרחיו רגילון.

 

מוריניו משחזר את עונת 2011/12: "היינו הקבוצה הטובה ביותר באירופה". ה-2 במאי 2012. ריאל מדריד מגיעה לסאן ממס של אתלטיק בילבאו וזוכה רשמית בצלחת שכה הייתה ראויה לה. אליפות מספר 32 והראשונה מאז 2008. אליפות השיאים עם המאה נקודות ו-121 שערי זכות, על חשבון ברצלונה החזקה של פפ גווארדיולה. האליפות שאנחנו כה מתגאים בה, קבוצה שרבים חושבים שהייתה הגדולה בהיסטוריה של ריאל על אף שלא זכתה בליגת האלופות. הניצחון הענק בקאמפ נואו עם "שער האליפות" (לא מתמטית) של כריסטיאנו רונאלדו, הניצחונות הקלים והמשחקים שהוכרעו לאחר חצי שעה, העוצמה, המתפרצות הקטלניות. אליפות שקשה לשכוח. גונסאלו היגואין המרגש כבש בבעיטה נהדרת בסיבוב, אוזיל הבקיע את השני וכריסטיאנו נגח לרשת את ה-0:3. כפי שמוריניו הבטיח - הפיק מגיע בעונה השנייה.

זו הייתה הקבוצה שחשבנו שהיא תביא את הדסימה, גביע אירופה העשירי. אבל ימים ספורים אחרי הניצחון בקאמפ נואו - החלום התפנץ לרסיסים עם הפנדל המוחמץ של ראמוס, דווקא בברנבאו. "עם קצת סבלנות ובלי אובססיה - הקבוצה הגדולה הזו תביא את הצ'מפיונס, בקרוב", הבטיח המאמן. זה קרה שנתיים אחר כך. בכל מקרה, בראיון מיוחד בספרד מוריניו שחזר את אותה העונה.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/05/01/15883680162362.Xxx

האליפות עם ריאל הייתה אבן דרך. האם זה התואר הכי גדול שלך כמאמן?

"קשה לי לומר אם זה היה השיא, אבל כמובן שזה היה רגע חשוב מאוד כי האליפות הגיעה בתקופה בה ברצלונה שלטה והייתה דומיננטית. סיימנו את השליטה של ברצלונה בצורה הטובה ביותר והשגנו שיא שערים ונקודות מה שהפך את האליפות לעוצמתית אפילו יותר. זה לא שסתם זכינו באליפות אחרי הרבה זמן, עשינו היסטוריה. היינו הקבוצה הטובה ביותר באירופה ולכן הייתה אכזבה גדולה שלא הצלחנו להשיג באירופה את מה שהגיע לנו".

מה היו המפתחות לאליפות?

"אני חושב שהיה חיוני למצוא דרך ושיטת משחק בה נהיה הקבוצה הטובה ביותר. בנינו זהות, התאמנו את השיטה ליכולת של השחקנים, אבל כמובן שהכישרון העצום של החבר'ה, ההבנה בין כולם והמוטיבציה והרצון להיות אלופים - היה המפתח. זה נראה לי הדבר החשוב ביותר. אנשים שכחו, אבל ריאל נכנעה ללבאנטה וסיימה רק בתיקו עם סנטאנדר בתחילת העונה. כשנשאל על כך אמר: "התגברנו על כך עם הכוח הגדול של הקבוצה כמובן. הרגשנו שאנחנו הכי טובים, הקבוצה הכי טובה, ועם המנטאליות הזו נגיע למאסטיה, לפיחואן, לקאלדרון לסאן ממס ולקאמפ נואו. היינו כל כך נחושים כך שלא ה רגשנו לחץ במגרשים האלה. היינו פשוט קבוצה-בלוק. קבוצה עם איכות כדורגל נהדרת שהגיעה למקסימום המוטיבציה. היינו קבוצה נהדרת".

הזיכרונות מהניצחון בקאמפ נואו: "זיכרונות נהדרים. חיפשנו להשיג תוצאה טובה. גם תיקו היה בסדר. התכוננו למשחק ההוא נהדר. חזרתי בפני השחקנים שלי כל הזמן: "אנחנו הולכים לנצח את המשחק הזה. אנחנו הולכים לנצח. חשבתי שבמשחק בית יהיה עליהם לחץ והם (ברצלונה) חייבים לנצח, ונוכל 'להרוג' אותם בהתקפות המעבר. כשהם השוו זה היה המקרה".

אמרו שריאל מדריד שיחקה רוקנרול בשל המהירות המדהימה שלה. מה היו המפתחות ברמה הטקטית?

"אני זוכר היטב את הביטוי הזה. הייתה לנו זהות משחק מאוד מוגדרת. בהתגוננות תמיד היינו מאורגנים על המגרש, כל אחד ידע בצורה מושלמת מה לעשות. הייתה הרבה משמעת ועבודה. הצלחנו לבצע התקפות מעבר מהירות מאוד, חדורי מטרה. היו לנו קשרים בלתי ניתנים לעצירה כשהיה להם שטח. היינו קבוצה אמיתית וזה המפתח".

כולם זוכרים את העונה הנפלאה של כריסטיאנו רונאלדו, מבחינתך איזה שחקן סימל את הקבוצה הכי טובה?

"אני לא אוהב להחמיא אישית לאף אחד, לא לכריסטיאנו ולא לשחקן אחר. כל שחקן היה חשוב מאוד מכיוון שלכל אחד היה תפקיד ברור בקבוצה. כולם רצו לנצח משחקים, כולם רצו לזכות בתארים וכולם ידעו שהם תורמים להשגת המטרה הזו ושעוד נזדקק להם. לדוגמא, אני זוכר במובן הזה את חוסה קאייחון ואסטבן גראנרו שמיעטו לפתוח בהרכב אבל היו מאוד חשובים. הקבוצה הזו הייתה ראויה לזכות בליגה הספרדית ובליגת האלופות".

"ההפסד לבאיירן היה אכזרי (ההדחה בפנדלים), זו הפעם היחידה בקריירה שלי שבכיתי אחרי הפסד. אחרי המשחק אני וקראנקה העוזר שלי פשוט ישבנו באוטו ובכינו הרבה זמן. רונאלדו, קאקה וראמוס הם ווינרים ומפלצות כדורגל אך גם אנושיים ובאותו ערב הם החמיצו. היה לנו קשה לקבל את ההדחה".

על כך שהואשם כמאמן הגנתי למרות 121 שערי הליגה: "אני לא אומר כלום. זה פשוט סיפור מצחיק ואין משהו שאני יכול להגיד חוץ מלהסתכל על המספרים. מה שנשאר זה השחקנים שהצלחתי לקדם בצורה נפלאה כדי שישתפרו ויהפכו לשחקנים גדולים עוד יותר ולפיגורות בכדורגל".

"רציתי להיכנס להיסטוריה ולהיות המאמן היחיד שזוכה באליפות באנגליה, איטליה וספרד, והיה חשוב לי לעשות היסטוריה גדולה גם בריאל מדריד", סיכם מוריניו. השחקן היחיד שמחזיק ברקורד דומה...כריסטיאנו רונאלדו.

 

בדיוק היום לפני שלוש שנים - אחד מרגעי השיא שלי כאוהד. חצי גמר ליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו. כריסטיאנו רונאלדו - 3, אתלטיקו מדריד - 0. הייתי שם. הפנומן הפורטוגלי שהתעלל בבאיירן מינכן עם שלושער - המשיך את הפיניש המדהים שלו בנוקאאוט ודייגו סימאונה שוב היה חסר אונים. רונאלדו גם סיפק חגיגה חדשה כשישב על אחד מהשלטים בשלווה וברוגע. שער אחד בנגיחה, השני בבעיטה חזקה מאוויר והשלישי אחרי בישול של לוקאס ואסקס המחליף. גם האופטימיים הגדולים ביותר לא האמינו לתוצאה כה חד צדדית ושהגומלין יהיה לפרוטוקול. אני לא יכול לתאר לכם את התחושה הזו כשאתה צועק "Hatrick De Cristiano Ronaldo" עם הכרוז והקהל ובהמשך שואג יחד עם 80 אלף איש את ה-"SSSUUII". המגרש רעד.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/3133_1588425857508.Xxx