כבר הרבה שנים שבקושי יוצא לי לצפות במשחקים מחוץ לאיטליה, וגם אז, לרוב מדובר באיזה שחקן או מאמן איטלקי שמעורב במשחק. היום, בשל הנסיבות, צפיתי בדורטמונד - שאלקה, והבנתי שהביקורת שלי על פערי הרמות באיטליה היתה מוגזמת, כי (לא ברצינות - ידעתי את זה כמובן) הפערים בבונדסליגה (ובכל ליגה אחרת) אפילו עוד יותר גדולים. נדמה לי המצב היחיד ששאלקה (בשנות ה 90, שעוד צפיתי בבונדסליגה באופן קבוע - אפילו לחתול שלי קראתי על שמו של באקרו סאלו ששיחק אז בדוייסבורג - שאלקה הייתה הקבוצה המועדפת עלי שם) הייתה הבעיטה החופשית של דניאל קאריגורי, שהוא איטלקי יליד גרמניה, שמרצונו זומן לסגל הרחב של איטליה, אבל מעולם לא שיחק במדי האזורי. זאת לעומת פראנצ׳סקו גריפו (גם הוא יליד גרמניה), שהספיק לשחק פעם אחת במדים הכחולים של איטליה, ובישל היום בתיקו של פרייבורג מול לאייפציג (של שיק). קיצר, כרגע גריפו וקאליגורי הם הקשר היחיד שלנו, האיטלקים, לכדורגל פעיל. אני, שזו התקופה הארוכה בחיי, מאז שאני צופה בכדורגל, שלא צפיתי בכדורגל, אצפה בבונדסליגה (וכל מי שיצטרף לפנינו) גם בלי הקשר האיטקלי. יאללה, פראנקפורט (שם יצא לי לבקר אגב) מול מנשנגלדבך!
האיטלקים באים אלי לצרפת: פ.ס.ז׳: וראטי, פלורנצי וקן. מונאקו: מאנונה ופלגרי. ליון: דה שליו. רן: רוגאני.
זוכרים את השחקן שאמור להיות הדבר בכדורגל האיטלקי פייטרו פלגרי? כבש היום שער נפלא שלא עזר הרבה לקבוצתו. הבחור רק בן 19 אבל אחרי פציעה קשה מאוד וכרגע שחקן ספסל שמקבל מעט דקות. אשמח לראות אותו חוזר לאיטליה בהשאלה.
