ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/3/333a064e72478e61374b1d23bae37f086374a47b_2_690x445.Xxx

בטח שמתם לב שהיום, ה-15 במאי, עברו 18 שנה מאז הוולה הבלתי נשכח של זידאן בגמר ליגת האלופות נגד לברקוזן ב-2002. בשנת המאה שלה ריאל מדריד זכתה בתואר שכה מזוהה איתה אחרי ניצחון 1:2 בגלאזגו, אותו מגרש בו הביסה 3:7 את פרנקפורט בזכייה החמישית ברציפות בגביע אירופה ב-1959/60. אותו מהלך קסום התרחש בדקה ה-44, רגע לפני ההפסקה, אחרי מסירה לשטח מצד סולארי לעברו של רוברטו קרלוס שהרים על עיוור (“רק הוא היה יכול להגיע למסירה הזו”, הסכימו השניים).
באותו הרגע היה זידאן לא רק השחקן היקר בעולם אלא גם אלוף העולם עם צרפת, אלוף אירופה עם הטריקולור וכן אלוף אירופה עם ריאל, זכייה ראשונה שלו בתואר אחרי שני הפסדים בגמר. השער נבחר על ידי הפראנס-פוטבול לשער הגדול בהיסטוריה של המפעל.

ועוד קצת היילייטים: הגול הגאוני של ראול אחרי הוצאת החוץ של RC והנשיקה לטבעת - לפני בואם של כריסטיאנו ומסי הוא היה המלך של המפעל| ההחלטה של דל בוסקה לשחק התקפי - בחר בסולארי, מקאללה נותר לבד באמצע ולברקוזן שלטה לחלוטין| וכמובן סדרת ההצלות (והדמעות בסיום) של ילד הפלא איקר קסיאס שפתח על הספסל והתערבות הגורל הביאה לכך שסזאר נפצע בכתפו. כל הקריירה של איקר הייתה יכולה להשתנות, כל ההיסטוריה אפילו (ובקיץ, למי שזוכר - הוא הרוויח מהפציעה ההזויה של קניזארס והיה השוער הבכיר של ספרד).

זהו-זה, חודש מאי כבר כאן, בימים כתקנם מדובר בימי ההכרה. ואיזה כיף שיש כל כך הרבה ציוני דרך להתרפק עליהם, כמעט כל יום בחצי השני של החודש הוא סיבה למסיבה. אז אעשה לכם רשימה מפורטת - רשמו ביומנים.

ה-11 במאי: הזכייה השישית בגביע אירופה אחרי 1:2 על פרטיזן בלגרד בגמר בהייזל.
ה-15 במאי: כבר אמרנו, הזכייה התשיעית בליגת האלופות אחרי 1:2 על לברקוזן בגמר 2002.
ה-18 במאי: הגמר הבלתי נשכח נגד פרנקפורט, ניצחון 3:7 בגלאזגו ב-1959/60. רביעייה לפושקאש, שלישייה לדי סטפאנו. כמות הצופים ביציע: 127 אלף.
ה-20 במאי: הזכייה השביעית בליגת האלופות - הסוף לבצורת! 0:1 קטן-גדול-ענק על יובנטוס בגמר 1997/98 באמסטרדם ארינה - ותודה לפדג’ה
ה-24 במאי: חגיגה כפולה ומכופלת - הזכייה השמינית בליגת האלופות אחרי 0:3 חד צדדי על ולנסיה בגמר בפריז| וכמובן “לה דסימה”, גביע אירופה העשירי, 1:4 על אתלטיקו מדריד בליסבון בהארכה, דמעות של אושר. ותודה לראמוס, וגם לבייל, מרסלו וכריסטיאנו.
ה-26 במאי - זכייה בליגת האלופות בפעם ה-13 (והשלישית ברציפות), אחרי 1:3 על ליברפול ב-2017/18. בייל והמספרת.
ה-28 במאי - הזכייה ה-11 בליגת האלופות, “לה פרימרה” של זיזו אחרי דרמה עוצרת נשימה נגד אתלטיקו בפנדלים בסן סירו בעונת 2015/16| וגם: הזכייה השלישית בגביע אירופה, 2:3 דרמטי על מילאן בהארכה (פאקו חנטו) ב-1958 בגמר בהייזל.
ה-30 במאי: הזכייה השנייה בגביע אירופה, 0:2 ביתי על פיורנטינה בסנטיאגו ברנבאו ב-1957.
ה-3 ביוני - זכייה בליגת האלופות בפעם ה-12 (והשנייה ברציפות) אחרי 1:4 ענק על יובנטוס ב-2016/17| וגם: הזכייה הרביעית ברציפות בגביע אירופה אחרי 0:2 על ריימס בגמר ב-1959 בשטוטגארט.
ה-13 ביוני - הזכייה הראשונה בגביע אירופה, 3:4 על ריימס ב-1956 בגמר בפראק דה פראנס.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1589625021213.Xxx

קייליני מחמיא לראמוס. קפטן יובנטוס, השיק את האוטוביוגרפיה שלו והתייחס גם לקפטן שלנו וחילק לו מחמאות אדירות. הוא אמנם טוען שראמוס פצע את סלאח בכוונה בגמר ליגת האלופות ("הוא ידע שאם ימשיך לאחוז ככה את היד של סלאח, הוא ישבור אותה בתשעה מתוך עשרה מקרים), אך הוסיף:

"הוא הבלם הטוב ביותר בעולם. אפשר להגיד עליו שלעתים הוא לא אחראי טקטית והקבוצה סופגת בגללו שמונה או עשרה שערים, בזמן שאם אני אהיה אחראי ליותר משניים-שלושה לא אוכל לסלוח לעצמי - אבל הוא בלם ענק. הוא מבין כדורגל ויכול לשחק אפילו חלוץ. יש לו שתי תכונות שמאפיינות אותו במיוחד. קודם כל הוא מגיע תמיד למשחקים הגדולים ומשחק נפלא. מעבר לכך יש לו נוכחות מדהימה. בלעדיו, שאר שחקני ההגנה של ריאל נראים כמו ילדים". הוא מספר על המשחק בו יובה כמעט ביצעה קאמבק ברבע גמר הצ'מפיונס ב-2018 והוליכה 0:3 בזמן שראמוס היה מושעה: "זה היה התמריץ שלנו. יחד איתו אני משוכנע שלא היינו מצליחים לכבוש שלישייה מולם".

 

אחלה שער של עיתון:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1589783534911.Xxx

התגעגעתם לכותרות מפוצצות בעיתונים? ב-AS נכתב על "הטרינדט" של הסנטיאגו ברנבאו המחודש ב-2021 - הכירו את ה-H-H-M - הזאר-הולאנד-אמבפה. ריאל מדריד רוצה להגשים את הפנטזיה של האוהדים ושעם המגרש המחודש יהיו חגיגות ענק. הגיל הממוצע של הטריו ההתקפי אז יהיה 24.3, לעומת 25.6 של ה-BBC בעונת הבכורה שלהם בקבוצה. הבלגי שלא הצליח העונה יותר מדי יהיה בן 30. עוד נכתב שבמועדון יתגברו על משבר הקורונה ולא רוצים לחזור על הטעות ההיסטורית עם הוויתור על לבנדובסקי. ריאל הייתה מזוהה לאורך כל ההיסטוריה שלה עם חוד אימתני. מפושקאש-חנטו-די-סטפאנו, שנות ה-80 העליזות בהמשך, דרך ראול-שוקר-מיאטוביץ, הגלאקטיקוס ועוד. על הספסל יחכו מרקו אסנסיו וצמד הברזילאים הצעירים רודריגו ו-ויניסיוס ג'וניור. ומי שכמובן יפנה את מקומו הוא בנזמה. הגיע הזמן.

 

תראה זה נשמע קלישאתי אבל גם אם המועדון לא בבלאגן ניהולי\כלכלי כמו ברצלונה - הקורונה תשפיע, ופ.ס.ז' תעשה שריר. אמבפה לא רלוונטי. הולאנד הוא לא לוקה יוביץ', הוא רעב לטרף כבר מגיל צעיר יותר ואי אפשר להתעלם ממנו, הוא בהחלט פנטזייה. הוא בשל, הוא מתאים, לא הייתי פוסל את זה, אבל לא אחרי חצי עונה. אני מקווה שחזרתם של הזאר (היו לו משחקים לא רעים גם בלי גולים ובישולים - זה לא מספיק אבל הקבוצה זקוקה לו) ואסנסיו תעזור לנו לסיים את העונה הזו בלי פדיחה ענקית. אליפות שאם נשיג אני לא יודע כמה יהיה אפשר לחגוג בלב שלם מעבר לזיכרון שלי והקלאסיקו בברנבאו - הייתי שם.

 

בדרך כלל אנחנו רגילים לפגוש אותם במעמד כמו רבע או חצי גמר הצ'מפיונס. הפעם הנסיבות יהיו אחרות. ריאל מדריד הודיעה שתקיים טורניר סולידריות מיוחד ב-2021 יחד עם באיירן מינכן ואינטר. המשחקים ייערכו בשלוש הערים, כשתותר התכנסות קהל במגרשים כמובן. המטרה היא להביע סולידריות לכל אירופה. אנשי הרפואה יוזמנו בכל משחק כאורחי כבוד וההכנסות יתרמו למשרדי הבריאות בספרד ובאיטליה שהיו מהמדינות שספגו את מספר האבדות הכבד ביותר באירופה בזמן התפרצות נגיף הקורונה.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1589878524509.Xxx

פדה ואלוורדה כבר מחכה לשובו של הכדורגל האמיתי, וכך אמר בראיון ל-ABC: "יהיה נחמד מאוד לזכות באליפות, העונה הזו היסטורית בגלל משבר הקורונה. יש לנו הרבה אנשים שנוכל להקדיש להם את התואר". על רמונטדה אפשרית נגד סיטי: "אני מקווה שנשחק נגדם בעוד חודשיים. קאמבק? בטח שאפשר, ככה זה בריאל מדריד. מוקדם לחשוב על זה, בכל מקרה". על המשך הליגה: "זה יהיה קשה ברמה הפיזית והנפשית, וההכנה הזו תשפיע משמעותית על הקבוצות". על העונה שלו: "אני לא חושב ש'נתתי אישור' על היכולת שלי, אני ממשיך עם אותה מנטאליות בה נכנסתי לחדר ההלבשה הגדול בעולם. יש כאן הרבה כוכבים שיודעים שצריך להמשיך ככה בכל יום". לסיום התייחס לפאול על מוראטה: "אני לא יודע אם נכנסתי ללב של אוהדי ריאל. אני לא גאה באף פאול, אבל זה היה פאול נקי ובטח שלא במטרה לפצוע. אני כן גאה שעשיתי משהו למען הקבוצה שלי".

טיבו קורטואה: "היה כיף לשוב להתאמן בקבוצות. עבדנו קשה בבית אבל זה מרגיש שהדבר האמיתי מתקרב. עשינו את המקסימום. מצפים לחזרת הליגה ונעשה הכל כדי לזכות באליפות".

לחובבי ההיסטוריה: בדיוק היום לפני שנתיים, ה-19 במאי, כריסטיאנו רונאלדו כבש את שערו ה-450 והאחרון במועדון, במשחק חוץ נגד ויאריאל שבוע לפני גמר ליגת האלופות. כמה טבעי שחברו הטוב מרסלו היה זה שבישל לו את השער בנגיחה. שערו ה-44 באותה עונה.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1589993143253.Xxx

המאמן זינדין זידאן התראיין לאתר הרשמי והביע אופטימיות: "אני רואה את העתיד טוב. אנחנו שמחים לחזור לשחק, מקווים לעשות זאת שוב בקרוב. השחקנים עבדו יפה בבית והם במצב פיזי טוב. הפצועים התאוששו גם כן כעת אנחנו עושים יותר טקטיקה ומשחקי כדור. השחקנים יודעים שנותרו 11 משחקים והם רוצים לתת פיניש טוב כדי לזכות בתואר. זכייה בתארים היא ב-DNA של המועדון הזה".

עוד לגבי זידאן, שער ה-AS הבוקר דן בכך שעם האפשרות לביצוע חמישה חילופים במשחק הגיעה 'שעת המחליפים'. זידאן יוכל להשתמש במדיניות הרוטציות שלו בדיוק כמו בעונת הדאבל 2016/17. זוכרים את חאמס ומוראטה סוגרים עניין בקלות יחד עם אסנסיו? המחליפים פירקו 2:6 את דפור, השיגו 2:3 דרמטי על גיחון בזכות איסקו וניצחו בקלות גם את אייבר ולגאנס כדי שהחבר'ה האחרים יוכלו להתפנות לצ'מפיונס (רונאלדו). ועכשיו מגיע זמן ההוכחה של השחקנים עצמם. אותו חאמס שנשכח, גבייל, ואולי יוביץ' כשיחזור מפציעה. המנטרה "כולם חשובים, אנחנו זקוקים לכולם" - מגיעה. עוד נכתב על כך שהיו הרבה פציעות בבונדסליגה - לא פחות מ-8. וזיזו חושש מכך.

בנושא אחר: מרסלו שוחח עם אמיליו בוטראגיניו בראיון ואמר: "מה שגורם לי אושר הוא המחשבה לרצות לנצח כל הזמן, וריאל מדריד לימדה אותי. זכינו שלוש פעמים ברציפות בצ'מפיונס וארבע פעמים בחמש שנים, עשינו היסטוריה, אבל אנחנו רוצים לזכות עוד. מה שקרה - קרה, ואנחנו רוצים להמשיך לנצח. התארים האלה מסמנים את הסיפור והקריירה.

"כשהגעתי לריאל ידעתי שזה מועדון גדול אבל מהרגע שנכנסתי פנימה הבנתי כמה הכל אפילו עצום יותר. ידעתי שעליי לחכות להזדמנות שלי ולהילחם על כך. לא הרמתי ידיים מעולם. עבדתי קשה ולמדתי מכולם בכל אימון ובכל משחק. עליי להיות אסיר תודה על כך יום ששיחקתי כדורגל במועדון הטוב בעולם והייתי בריא. ההגעה לריאל הייתה משהו יפה, חלום שהתגשם, חוויתי המון רגעים קסומים ולילות מופלאים, אבל רגע השיא היה מבחינתי היום בו הוצגתי במועדון".

"אחת המטרות שלי היא להשאיר מורשת. כשאני מסתכל אחורה אני שמח על כל מה שלמדתי כל יום. ההישג הגדול שלי הוא שכיבדתי וקיבלתי כבוד מכולם. להיות סגן הקפטן של ראמוס זו אחריות עצומה. אנחנו מנסים להפוך הכל למושלם. ריאל מדריד לימדה אותי ענווה, שאין בלי לחימה עד הסוף, להיות מנצח, זה משקל כבד על הכתפיים ללבוש את החולצה של ריאל מדריד. אני מי שאני בזכות ריאל מדריד".

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1590047048815.Xxx

בתקשורת עוסקים הבוקר בזידאן. נכתב ב-AS שהמטרה היא להגיע בשיא המוכנות לגומלין נגד סיטי באיתחאד בחודש אוגוסט, והדרך לשם עוברת עם זכייה באליפות. במארקה מנגד גורסים כי המאמן תחת זכוכית מגדלת וכלל לא בטוח שימשיך במועדון אם לא יזכה בתואר, ואפילו יש סקר אוהדים בנדון (למרות שהרוב חושבים שימשיך בכל מקרה).

ובהקשר זה, כמה מילים על זידאן ועבודתו העונה: שני דברים ברורים - אי זכייה באליפות, על אחת כמה וכמה העונה - זה כישלון. ועוד דבר - הוא חייב להמשיך. אני חושב שזיזו הצליח לייצב את הקבוצה אחרי פתיחת עונה בינונית אבל מאז ההדחה מהגביע על ידי סוסיאדד - זה לא זה. הוא עשה הרבה דברים טובים ובראש ובראשונה פדה ואלוורדה וגם רודריגו שנזרק למים העמוקים בתזמון מצוין והוכיח את עצמו. הוא נתן להזאר את כל הזמן שבעולם וזה לא עזר. מנגד, אולי הוא פגע ברודריגו והוציא אותו מפורמה, הקרדיט לבייל היה מוגזם והכדורגל מאוד הגנתי ולא מאפיין את המועדון. כאן זה לא אתלטיקו...התוצאות נגד קבוצות הצמרת מעולות, נראה מה יהיה.

 

הנשיא פלורנטינו פרס, בעיקר הערב (חמישי) את המאמן זינדין זידאן ושחקני הסגל במתחם האימונים ולדבבאס לראשונה מאז התפרצות נגיף הקורונה. בינתיים, שני דברים נוספים על סדר היום: לפי AS, זידאן שוחח עם בייל והבהיר לו שהוא מצפה ממנו ליותר ושהאפשרויות שלו לשחק זהות לאלה של חבריו.

כמו כן, מאמן נבחרת בלגיה, רוברטו מרטינס, פרגן לאדן הזאר: "הוא מאוד שמח, הוא נמצא ברגע שמח לצד הדאגה שיש לכולנו כבני אדם", אמר מרטינס. "הוא מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו. הוא ינצח. לפעמים אתה זקוק להתחלה קשה במועדון החדש כדי באמת להבין מה הפירוש של ריאל מדריד". מרטינס המשיך: "האוהדים יכולים להיות רגועים. הזאר יסמן עידן בקבוצה הזו. אין שחקנים טובים כמוהו, הוא בקלות יוכל לזכות בכדור הזהב". בינתיים העונה הבלגי, שהגיע כרכש הנוצץ בקיץ וקיבל את חולצה מספר 7, הבקיע שער בודד ב-15 הופעות.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1590086270272.Xxx

******
אין איך לברוח מזה, הזאר עם עונת בכורה כושלת אלא אם כן הוא יכבוש מעתה ועד סיום העונה בכל משחק, משהו כמו בייל ב-2018, ויבצע רמונטדה לבדו נגד מנצ'סטר סיטי - מה שלא יקרה. אבל היו לקבוצה חודשים של כדורגל לא רע יחד איתו, זכור המשחק נגד פ.ס.ז' לדוגמא, אני מאוד מאמין בו, ולמרות מספרים מאכזבים הוא דריבליסט בחסד ואיתו הקבוצה טובה יותר. אם יחזור טוב אולי הסיכוי שלנו לאליפות יהיה מעט גבוה יותר. מצד שני, בארסה מרוויחה מחדש את דמבלה כמובן.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1590124360323.Xxx

בספרד חוזרים לעסוק לאט לאט בכדורגל. בקרוב תחודש רשמית העונה, כשבארסה מוליכה בשתי נקודות יתרון. ב-AS בדקו את המאזן של שתי הגדולות ב-11 מחזורי הסיום של העונה והתוצאות לא מעודדות. "מדריד מפסידה בסיום", נכתב. בעשור האחרון, רק פעמיים ריאל השיגה יותר נקודות מבארסה, ופעמיים זה לא עזר לה: ב-2010/11 לריאל של מוריניו היה יתרון זניח של 28 נק' לעומת 25 של בארסה, וגם כאשר זיזו השיג 33 מ-33 בישורת האחרונה של 2015/16 - בארסה הוכתרה כאלופה. גם בעונות האליפות שלנו ב-2011/12 ו-2016/17 - לבארסה היה מאזן טוב יותר. מוריניו השיג 27 נקודות ב-11 מחזורי הסיום ב-2012, כולל ניצחון בקאמפ נואו, ופפ השיג 28. ב-2016/17 ריאל נכנעה בקלאסיקו כמובן, היא השיגה 28 נק' לעומת 30 של בארסה. ב-2013/14 ו-2014/15 ריאל נכנעה לבארסה בקלאסיקוס הישירים ודעכה.

המאזן המלא:

2018/19: ריאל - 17 נק', בארסה - 24 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2017/18: ריאל - 22 נק', בארסה - 24 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2016/17: ריאל - 28 נק', בארסה - 30 נק'| הטבלה: 1. ריאל מדריד, 2. ברצלונה
2015/16: ריאל - 33 נק', בארסה - 22 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2014/15: ריאל - 28 נק', בארסה - 29 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2013/14: ריאל - 20 נק', בארסה - 24 נק'| הטבלה: 2. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2012/13: ריאל - 27 נק', בארסה - 29 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2011/12: ריאל - 27 נק', בארסה - 28 נק'| הטבלה: 1. ריאל מדריד, 2. ברצלונה
2010/11: ריאל - 25 נק', בארסה - 22 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2009/10: ריאל - 28 נק', בארסה - 31 נק'| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/1/18dff5990f2cbdc2a2da0858f29ddd2545f6cc2e.Xxx

ויניסיוס ג’וניור מככב על השער המארקה הבוקר ואומר בראיון: " אנחנו רוצים לזכות באליפות הזו בשביל לשמח את הקהל ". הוא אומר שהקבוצה הייתה טובה מברצלונה בשני הקלאסיקוס ובכלל לאורך הליגה, מדבר על תקופת ההסגר הלא פשוטה (התמודד עם מכה כפולה - גם במולדתו ברזיל המצב היה לא טוב) ועל כך שחשש בשלב מסוים שהכדורגל לא יחזור. הוא מדבר בצורה סופר-בוגרת ולא מתרגש מהביקורת על כך שהוא מתקשה לכבוש שערים - “אני הכי תובעני מכולם, אני מנסה להשתפר בכל אימון ובכל משחק, אחרת זה חוסר כבוד לכדורגל”. הראיון המלא בפנים.

מנגד, בשער ה-AS נכתב היום על הזאר ו-ויניסיוס שלא פתחו יחד באף משחק העונה. “הזאר נכנס - ויני יוצא” . הבלגי סבל מפציעות, וכשכן שיחק - לעתים רודריגו הוצב בצד ימין, לעתים בייל, ובחלק מהזמן היה מערך של ארבעה קשרים מרכזיים. הם היו יחד על המגרש רק במשך 87 דקות - 9 מהן בתבוסה נגד פ.ס.ז’, 23 נגד ברוז’ בברנבאו, חצי שעה נגד לבאנטה ו-25 נגד בטיס. זה לא קרה מאז ה-2 בנובמבר 2019, בקיצור. “ב-11 המתחילים אין מקום לשניהם גם יחד”. ויניסיוס כבש נגד ברצלונה ובישל נגד סיטי והיה בכושר טוב פחות או יותר לפני הפגרה. עוד נכתב שויניסיוס שיחק העונה רק 48 דקות בכנף ימין, כלומר 3.6% מסך הדקות. וכעת נכנס למשוואה שחקן חדש: מרקו אסנסיו. ויני יתנחם בכך שכבש העונה כבר ארבעה שערים, יותר מכל העונה הקודמת אם נתעלם ממספריו בקסטיליה.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1590296110032.Xxx

אתמול עברו בדיוק חמש שנים ממשחקו האחרון של איקר קסיאס בלבן. ריאל מדריד הביסה 3:7 את חטאפה בסנטיאגו ברנבאו, אבל אף אחד לא שמח שכן סיימה את העונה בלי תואר גדול. השוער ספג בוז מחלק מהאוהדים. עזיבתו נקבעה רק בחודש יולי אך ריח של פרידה עמד באוויר. השוער פרסם אתמול ציוץ על המשחק ואמר: "חמש שנים למשחק הפרידה שלי - עוד אחזור לריאל", ובהמשך התייחס לכך בפוסט: "לעתים רחוקות אני מדבר על העזיבה שלי מריאל. ידעתי שיהיה זה המשחק האחרון שלי. קיימתי מסיבת עיתונאים בודדה, ועזבתי. טעיתי כשנפרדתי כך. רציתי להרגיש שוב חשוב וזה קרה בפורטו, במדינה השכנה, פיזית ומנטאלית. כל שחקן צריך להרגיש חשוב, מהגדולים ביותר ועד הפחות גדולים. אל תתנו לאף אחד לספר לכם אחרת". סאן איקר זכה ב-19 תארים ורשם 725 הופעות - שני רק לראול.