צ'לסי 2019/20 - סופר, סופר פראנק

בסלאח הוא לא ראה כלום מהשנייה הראשונה.
אני זוכר איך סלאח היה עולה אצלו כמו איזה ווינג בק חסר אחריות בצד ימין שמשחק צמוד לקו ואסור לו לצאת מילימטר מהבלטות שמוריניו סימן לו.
פלא שהשחקן הזה נראה כמו כלום אצלו אחרי הופעה וחצי ומוריניו מחק אותו?

העין של מוריניו לפוטנציאלים צעירים היא פשע נגד האנושות בקנה מידה היסטורית.
מדהים איזה לגאסי היה יכול להיות בצ'לסי עם שחקן כמו דה בריינה(מרשה לעצמי לשער שהאזרד גם לא היה מחפש לעזוב).

וגם לוקאקו עוד היה אצלו... ג'יז לואיז.

Clichy,
אני דווקא זוכר את מוריניו מתרגל את דה בריינה בכל המשחקי אימון בקישור המרכזי, סוג של 50-50 וכל הזמן השופרים שלו בתקשורת היו יורקים החוצה שהוא לא מספיק פיזי ומתאים לדרישות של צ'לסי(כי האוהדים הרגישו אז שמפספסים פה משהו גדול).

 

מוריניו אידיוט, פשוט מאוד. אוסקר היה סביר, לא מעבר לזה, הוא אף פעם לא נתן סימנים של real deal או גדולה כלשהי בשום אספקט של המשחק. סתם עוד שחקן שלא ברור למה מוריניו העדיף על פני סטאר כמו חואן מאטה שהיה פנומנלי בשתי העונות לפני כן, וכישרון כמו של דה בריינה. אין לזה שום הסבר הגיוני, אי אפשר לפספס כישרון כמו דה בריינה כשאתה רואה אותו כל יום באימון. כנ"ל סלאח - שחקן ברור או לא, כבר אז הוא פתח לנו את התחת עם באזל וכבר אז קלופ עצמו אמר שהוא נדהם מהיכולת של השחקן הזה. מאמן שמבין טיפה מהחיים שלו לא יכול לפספס את זה, וברור שמוריניו ראה שיש שם שני שחקנים גדולים, פשוט הוא לא חשב שהם מוכנים לשחק בהרכב הפותח (תחרות קשה מול שורלה ואוסקר) וזה מה שאמר עליו דה ויסר, הסקאוט הראשי שלנו באותה תקופה:

"I was angry with Mourinho when De Bruyne left Chelsea. We had some discussions. Then he would say: 'Piet, I find it a shame too, but the boy wants to leave. He doesn't want to train under me anymore.' I told him: 'Yes, the boy wants to play. He's ready for it.' I have tried to convince him of Kevin's qualities. But then Mourinho repeated: 'Piet, he doesn't want to train.' Until I went to see a training session: Kevin was the best player on the pitch. Look: Mourinho is a performance focused manager, who has achieved a lot in his career. He wants to work with fully developed players. He thought Kevin needed one, maybe two years. But Kevin was ready. And Kevin was convinced he was ready too."

מאמן פח עם יחסי אנוש עוד יותר פח, וכל קבוצה שתעסיק אותו צריכה לקרוא את הציטוטים האלה (יש לו עוד לא מעט כאלה פיקנטיים) ולהתרחק כמו מאש מהאישיות הרעילה הזאת. לפחות נדמה שבמערכת שלנו למדו מהטעויות האלה, אבל ככל הנראה דה בריינה וסלאח ימשיכו לרדוף אותנו עד סוף הקריירה שלהם, ולא משנה כמה מוצלחים נהיה. מה שנקרא - בכי לדורות.

 

מפחיד כמה זה נכון בערך לכל מקום בקריירה שלו מה שאמר פייט שם.

אצלנו היינו קרובים לאבד את מארסיאל על כלום ובשביל איזה גרסה סופנית של אלכסיס.
אין לו גבולות, אחת מהסיבות שהוא לא הצליח להתפתח עם הכדורגל זה ההתעקשות שלו על גישה אחת ויחידה שעבדה לו בקבוצות מסוימות לפני 8-10 שנים.
תמיד הייתה לי ההרגשה שאין לו את היכולת באמת להכיל שחקנים צעירים בשילוב עם זה שאין לו באמת עין מספיק טובה כדי לדעת כמה טובים הם יכולים להתפתח.
משם הרבה יותר קל עבורו לקחת פרוייקטים של כאן ועכשיו עם ארנק ועומק של שחקנים בשיא הקריירה שלהם.

בדרישות של היום בכדורגל גם מוריניו של השיא היה נחשב אוברייטד.

 

ביהדות יש מעשיה מפורסמת שנקראת הפרדס על 4 חכמים שהצליחו להיכנס לגן עדן. אחד חזר בשלום(רבי עקיבא) אחד מת(בן עזאי) אחד חזר משובש בדעתו(בן זומא) ועוד אחד חזר בתור כופר(האחר). מוריניו מזכיר לי את הבחור השלישי. הגיע לגן אדם בטרבל עם אינטר, היה מלך העולם, ומאותו רגע השתבשה עליו דעתו. לכן מהיום אמרו מוריניו בן זומא.

 

סיפור סלאח לא מפריע לי כי הוא באמת היה בינוני.
גם כשהוא הגיע באותו ינואר ארור שמאטה ודה בריינה עזבו אף אחד לא הבין מה הקטע, וגם באיטליה אחר כך לא נראה היה שהוא אבידה גדולה.

דה בריינה סיפור אחר. כבר בלייב היה ברור שזה אסון ארוך טווח.
או לרובנו לפחות. אני תמיד נזכר שהיה פה משתמש שהתווכח איתי שמוריניו ״יודע מה הוא עושה״ ואז כששנה אחר כך זכינו באליפות בכלל.

אבל אחרי מאטיץ’ ולואיז מרגיש לי שרק נשאר למכור עוד שניים-שלושה כאלה ליריבות ישירות ואנחנו שווים.

 

השאלה לאיזה יריבות אתה מוכר את הזבל׳ה , אם זה כאלה שאתה כבר מראש מעליהם בהיררכיה זה בתל בשישים.

באיטליה אני זוכר את סלאח מקבל הרבה יותר חופש ומשחק כמאין חלוץ.
אצל מוריניו הוא היה נגר שנצמד לאגף, חצי טעות ואתה מחוק לחצי שנה.

שחקן שנוטה לנסות עד שמצליח, שחי על שבירת קווי ההגנה והיכולת לעשות דברים עם הכדור לא יצליח אף פעם בתנאים האלה וכשמראש מונחת חרב על הצוואר.

זה היה תמוה כי אם הוא כבר הביא אותו הוא כנראה חשב שיש בו משהו וכמה הזדמנויות הוא קיבל לפני שהחלטנו שהוא היה בינוני? 3-4?

מוריניו זכה שנה אחר כך באליפות ועשה מה שהוא פחות או יותר עושה כל הקריירה, מנצל את התקציב ואת השחקנים המנוסים בסגל להצלחה רגעית.
בשביל לבנות לגאסי אמיתי, לתקופה של חצי עשור קדימה אתה גם צריך קצת ביצים ויכולת לרענן את הסגל הזה.
את לוקאקו הוא העיף בתקופה שהוא היה מתבכיין שאין לו חלוצים בסגל(כן כן לוקאקו ״לא רצה להלחם על מקום בהרכב״, שמענו).
את דה בריינה העיף כשהיו שם עוד אוסקר וראמירז, זו רמת ההשתנה בקשת שיזכרו ממוריניו גם עוד 50 שנה.

 

סלאח זה שחקן שהיה צריך כמה שנים בשביל להתפתח למה שהוא היום. אצל דה ברינה ראו כבר בוולפסבורג איזה שחקן אדיר הוא.

 

אין ספק, תסתכל איזה אפסים שיחקו אצליהם כקיצונים ובהתקפה בימים ההם ותגיד לי אם מאמן נורמלי לא היה נותן בו קצת יותר אמון אפילו כשחקן רוטציה.
מוריניו רצה חיילים, שורלה כאלה באגף.
היינו בסרט הזה כמה עונות אחר כך אצלינו.

 

הטענה שלא קיבל צ'אנס ראוי בצ'לסי, בזמן שהחלוצים היו טורס הרבה אחרי השיא, דמה בה, אטו קשישא.
אחר כך החליפו אותם דרוגבה קשישא ורמי.
בשביל מה בכלל מוריניו הביא את סלאח?

 

להעמיס מספרים לסגל הרחב ולראות אם יחרוש את הקווים עבורו.
אתה מדמיין את מוריניו לא מנצל עד הסוף תקציב שנותנים לו?
אז הביא ומכר.

 

מהספסל?

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

הכין את עצמו אתה יודע, אם יש פציעות וזה הוא יכול לעלות עם מישהו יקר ולא עם ילד אנונימי.

סלאח זה שחקן שאפשר לטעות איתו כמו שכתבתי, אני בעצמי צפיתי בו באנדר 20 עם מצרים כשהם כיכבו בטורניר.
ראיתי שם שחקן מעניין אבל בטח לא הסופרסטאר שהוא הפך להיות. זה בכלל לא היה ברור.
דה ברוינה זה מפלצת כדורגל, אין משהו שהוא לא יודע לעשות, היה אפשר לראות איתו שמדובר בסופרסטאר שרק פציעות יעצרו אותו.

 

מה להעמיס. הסגל שלו בכלל קטן באותו חלון כשדה בריינה ומאטה עזבו. הגיוני שיביא מישהו.

 

שיחק 145 דקות אצלכם סלאח לא?
אז בדיעבד לא היה בו שום צורך.

 

הוא לא היה אמור לחתום בליברפול או משהו כזה ואז צ'לסי פתאום התעוררו?
אני זוכר שהם החתימו את סלאח בלי צורך אמית בזמנו.