ניצחון ראשון לארסנל על ליברפול מאז ה- 4:1 באמירייטס באפריל 2015. אף שחקן ששיחק אז, לא שיחק אתמול. ביירין שפתח אז וכבש את הראשון של ארסנל, ישב אתמול על הספסל, אוזיל היה אתמול מחוץ לסגל וכך גם הנדרסון. אוקס לא שיחק ב - 2015. לוברן ישב על הספסל בשני המשחקים.
מה זה התקופה של פרגוסון וונגר קצת שונה? שניהם קיבלו קבוצות של שחקנים אלכוהוליסטים, אצל פרגוסון זה היה חצי מחלקה גריאטרית. אתה בכלל משווה? מוריניו ב100 משחקים הראשונים שלו היה הקבוצה הראשונה בעולם עם פנקס צ'קים פתוח. לפפ חיכתה קבוצה חצי מוכנה עוד מלפני שהגיע עם תקציב בלתי מוגבל. זה בכלל מגוכח להשוות פה משהו.
ונגר קיבל אחלה סגל עם יסודות הגנתיים טובים מאוד ועם ברגקאמפ, רייט ופלאט בהתקפה. ברור שמוריניו ופפ קיבלו סגלים מוכנים יותר.
גם הוא קיבל שחקנים אלכוהוליסטיים. זה דברים שהיום נשמעים כמו בדיחה ליד שחקני כדורגל, רחוק מהם שנות אור. איפה זה ואיפה התנאים שמוריניו ופפ קיבלו?? כל זה לפני שאני בכלל נכנס לפינות של איכות הסגלים...(כמו למשל המליון סימני שאלה שהיו מסביב לשחקנים שקיבל ונגר כולל בעיקר ברקאמפ טרום ונגר. איזה סימני שאלה היו בסיטי? תכף תגידו לי סטרלינג... כי המחיר היה משוגע.. פחח).
לפעמים המעבר והשלב האחרון הזה בין קבוצה טובה לקבוצה טובה מאוד הוא לא פשוט, רק אומר. ואם יש שחקנים טובים שהפכו למצוינים - פרנק למפארד וג'ון טרי (לעניות דעתי לפחות) או שחקן רכש שמגיע ומצליח, המאמן לא ראוי למחמאות. צ'לסי עשתה יותר נקודות מארסנל של הבלתי מנוצחים, ואני חסיד גדול של הקבוצה ההיא, אני לא חושב שהימרו עליה כפייבוריטית ברורה בקיץ הזה הרי ארסנל שמרה על הסגל וזה קרה לפני הנטישה של ויירה, ו-58 ניצחונות ליגה בשנתיים זה מרשים. שוב, לא השוויתי אחד לאחד, אתה עשית כותרת דרמטית ואני פחות. מישהו צפה ב'סערה בממלכה' עם אברם אגב? איזה כיף שהוא צובר ככה חברים. "רומן התקשר ושאל אם הוא יכול לשבת איתי לצהריים". הלוואי עליי. יותר הצחיק אותי שהוא אמר שמוריניו לא יודע לעמוד בלחץ/מאבד את זה. לפחות לעשור הקודם זה לא נכון. הוא אמר שבהרצאות שהעביר אמר שאנלקה היה הרבה יותר מוכשר מדרוגבה אבל עם אפס רצון להצליח. אני אגב חושב שהוא לא היה כזה מוכשר ולא החזקתי ממנו מעולם, אבל ניחא. אם זה מעניין אתכם הוא סיפר שהטעות האמיתית הייתה להגיע לווסטהאם.
אתה הבאת את הנתון המצחיק הזה של ה150 משחקים הראשונים באנגליה. זה בערך כמו להשוות מי משיג יותר נקודות בתחרות הכושר של צהל. פפ ומוריניו מקבלים לסגלים שלהם פלגות מסיירת מטכל ושייטת 13 ופרגוסןן וונגר קיבלו ערבוב של לוחמי שריון עם החיילי תחזוקה של הגדוד. זה הפערים. אני חושב שאתה בכלל לא מבין עד כמה היתה חמורה בעיית השתייה בסגל שקיבל פרגוסון ואצל שחקנים מאוד מרכזיים בסגל שירש ונגר. טוני אדאמס למשל זה אחד מהמקרי אלכוהוליזם הכי קשים בכדורגל באותם ימים. מספיק לקרוא את הפרק באוטוביוגרפיה של נוויל על איך אי אפשר לשלוט על ההתפרצויות שלו, זה מגיע לרמה שאם אתה נותן לו מבט לא טוב בחדר הלבשה הוא היה מתפוצץ עליך כי הוא היה שתוי או בין הכוסיות. זה דברים שנשמעים הזיה לכדןרגל של היום ברמות הגבוהות. אין היום דברים כאלה באף חדר הלבשה רציני.
לא סתם ונגר לקח דאבל בעונה השנייה. כי היה לו כבר בסיס מעולה. זה שהוא שינה את התזונה שלהם, אפשר להגנה הזו למשוך עד לדאבל השני. הגנה הם ידעו לעשות גם לפני ונגר. ברגקאמפ היה שחקן ענק גם בעונה הראשונה בארסנל. בין היתר ניצח אותנו בהייבורי.
נכון כי הוא לקח כפרוייקט רציני מאוד את השחקנים האלכוהוליסטיים שלו. תראה איך הוא טיפל באדאמס? הבן אדם היה שותה לפני אימונים, אחרי אימונים, ברכב, בחדר הלבשה. זה עידן של לפני האנטרנט, מקסימום צהובונים ושמועות. תנסה לדמיין את פפ או מוריניו נכנסים לקבוצה שהשחקן המרכזי בהגנה הוא מכור לאלכוהול ובריטי ומסביבו גם שחקנים צעירים שכמו בכלא עושים גם מה שהוא אומר להם(הוא היה טירוריסט לא קטן). אחר כך תתחיל לספור לי נצחונות ב150 משחקים ראשונים. אני זוכר כמה דיברו על זה שברקאמפ לא יציב. גם איתו הןא הצליח בענק. בוא תשווה את זה לקבוצה שיש בה כבר קליברים כמו אגוורו, דה בריינה, סילבה, יאיא טורה, קומפאני .
עדיין ב - 1996 אדמס הבלם האנגלי מספר אחד. כל ההגנה שם שיחקה ביחד שנים ארוכות. היה להם שיתוף פעולה על עיוור. לבנות משחק הגנה יציב זה לא דבר פשוט. ונגר היה מאמן הגנה בינוני, עם חלק הגנתי כזה היה לו ראש שקט להתעסק בשינוי סגנון משחק בהתקפה.
הנושא הבעייתי בהקשר לתוצאות שלנו זה התקציב לקיץ. אם היה תקציב נורמלי התוצאות האלה לא היו מעניינות אותי כמעט בכלל. זה שאין תקציב זה מה שמוסיף לחץ. שחקנים שיכורים בשנות ה90 זה נכון אבל גם היריבות שלך שיכורות כמוך. אתה כותב על ברגקאמפ לעומת הסגל של סיטי...גם היריבות שלך לא היו כמו היריבות של סיטי. לא מבין את ההיגיון הזה להסתכל רק על צד אחד של המטבע.
היתרון היחיד שיש לגוארדיולה על פני מאמני עבר הוא כלכלי. כל השאר תלוי ביותר מדי נסיבות ושינויים, לא בר השוואה. מה שכן לאף אחד לא היה כיס בלתי נגמר כמוהו, גם לא למוריניו. אם כי בתקופת מוריניו ההון של רומן בעולם הכדורגל היה גם סוג של כיס בלתי נגמר.
כאילו אין מאמנים שנכשלו ונכשלים עם צ'ק פתוח. לרומן כבר אין מקום מעל האח לראשים של כל הליצנים שבזבזו לו את הכסף אחרי מוריניו. בין כל הטיאגוים והקזמנים מוריניו בסוף בנה שלד היסטורי ל- 10 שנים. בזכותו שנים היינו הקבוצה האחרונה שאימפריות כמו ברצלונה רצו לפגוש באירופה. מה שנגיד לא קורה בסיטי גם 12 שנים אחרי השייחים.
@Sturridge אה? לא סתרתי שום דבר ממה שכתבת פה. אמרתי כולה שהדבר היחיד שאפשר להגיד שלגוארדיולה היה בו יתרון על פני מאמנים אחרים בהיסטוריה, הוא בצד הכלכלי. ואז נתתי את מוריניו שאולי קיבל גם כן צ'ק פתוח כמוהו. ניסיתי להעביר שמי שמתחיל להשוות בין הסגל שונגר קיבל בשנת 96' לעומת הסגל שגוארדיולה קיבל ב16' לא ייצא מזה, יש פה אינסוף משתנים שמשפיעים, אז קשה לדעת למי היה יותר "קל" מבחינת הסגל שלו. לא מוריד מההישגים של גוארדיולה ומוריניו.