הפועל באר שבע 2019/20 - מחזיקי גביע המדינה לאחר 23 שנה

טוב זה לא שהיו לו הרבה ברירות.

 

זוסואה בתגובה -

https://images.one.co.il/images/d/dmain/ms/gg1477624.Xxx

 

פרובוקטור גדול וסמרטוט.

 

מה שאני אוהב בשבועות האחרונים שמישהו במועדון מטריל את פשכצקי כמו טרול מומחה

 

מסתבר שדודי טוויטו סיים הכשרה בגבעתי, כבוד.
מחזור נובמבר 12, היה שחקן נוער בב"ש (שחקנים בני 20 משחקים בליגת הנוער, איזה מגוחך) ולא שיחק לאורך כל התקופה הזאת (מאוקטובר 12 עד ספטמבר 13).

לא יודע מה הסיפור ולמה עזב או חזר אבל מעבר לזה שזה מסקרן זה מביא המון כבוד, הייתי באותו מחזור (טירונות בחורף) ובאותו באח אז אני מבין את הקושי ואחרי כל זה להגיע מלמטה לקבוצת צמרת בליגת העל, שאפו.

 

גם לאחר שסיים את ההכשרה בגבעתי עשה תפקיד משמעותי בצבא, שאלו אותו אם לא פוחד שזה יפגע לו בקרירה (אז סומן כמגן הבא שלנו וגם היה בסגל של הבוגרים כמה פעמים) וענה שהוא מאמין שכל מי שיכול צריך לתרום כמה שיותר למדינה ובתפקיד כמה שיותר משמעותי והוא לא שונה מאף אחד אחר.
מבחינת אישיות, מאוד שונה מהשחקן הישראלי הממוצע.

 

גיל בן נחום, ששימש כעוזר המאמן ומאמן השוערים בסקציה נס ציונה (עומרי גלזר היה מלא מחמאות לבן נחום על העבודה איתו בשנה שעברה), חתם בהפועל ב"ש ויהיה מאמן השוערים החדש. בן נחום סגר את תנאיו כבר בשבוע שעבר, אבל בעקבות ההודעה על מינוי ווילי רוטנשטיינר למאמן הנבחרת והישארותו של יוסי אבוקסיס בקבוצה, ביקש האחרון להיפגש ולהתרשם מבן נחום. לאחר מכן, נתן המאמן אור ירוק להחתימו.

בן נחום אימן בעבר בהתאחדות, בבית"ר ת"א רמלה ובהפועל ראשון לציון.

טור שכתב בן נחום:

מדברים גבוהה גבוהה // גילי בן נחום, כלכליסט - עסקי הספורט 2014

שינוי החוקים והדינמיקה של משחק הכדורגל הובילו ליצירת "מפלצות" בשער - שוערים מעל 1.90 מטר עם יכולות מסירה וכדרור של פליימייקרים. ומה קורה בישראל? נותנים לשחקנים הפחות טובים לעמוד בשער.


מה משותף לחורחה קמפוס, רנה היגיטה, פיטר שילטון, איקר קאסיאס ופביאן בארטז? נכון, כולם שוערים שהשאירו חותם ונחקקו בזיכרונם של האוהדים בתקופות שונות. כולם שיחקו או עדיין משחקים בנבחרתם ונחשבים לאגדות. הדבר הנוסף שמשותף לכולם: גובהם הוא פחות מ־1.85 מטר.

חורחה קמפוס, 1.73 מטר ביום טוב, היה שוער נבחרת מקסיקו במשך 13 שנה מתחילת שנות התשעים, והיה הבולט בתקופה זו הן בגלל יכולותיו החתוליות בשער והן בשל האפודות האופנתיות (אך המחרידות) שנהג ללבוש. פיטר שילטון — שגובהו עמד על 1.85 מטר — נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם בתקופתו והשוער האנגלי הבכיר בין השנים 1970 ו־1990.

פאביאן בארטז, אלוף העולם עם צרפת בשנת 1998, התנשא לגובה של 1.83 מטר ובמשך שנים שיחק ברמות הגבוהות ביותר — כולל במנצ'סטר יונייטד. מבין כל אלו שהוזכרו, איקר קאסיאס, השוער האגדי של ריאל מדריד, הוא הגבוה ביותר: 1.85 מטר וכנראה השוער הטוב בהיסטוריה מתחת לגובה 1.90 מטר.

כיום, ניתן רק לשער, אף אחד מהם לא היה יכול לקבל את תפקיד השוער בקבוצה בכירה או בנבחרת - אפילו קסיאס לא בטוח בשערה של ריאל. במבט חטוף על צוותי השוערים כיום בקבוצות הבכירות ניתן לראות שאין יותר שוערים שהם מטר שמונים וקרמבו. הרף הנמוך לעמדת שוער בכיר כיום הוא 1.88 מטר — כשיוצאי הדופן הם השוערים השניים של ריאל מדריד וברצלונה, קיילור נאבס (1.84 מטר) וקרלוס בראבו (1.85 מטר) בהתאמה. טיבו קורטואה, שוער נבחרת בלגיה וצ'לסי, בגובה 1.99 מטר. מנואל נויאר, שוער באיירן מינכן ואלופת העולם גרמניה, הוא 1.93 מטר, ג'ו הארט, שוער אלופת אנגליה, מנצ'סטר סיטי, בגובה 1.96 מטר. ובכלל — מג'יאנלואיג'י בופון, דרך דויד דה חאה ועד פרננדו מוסלרה, כולם מעל 1.90 מטר. ייספר סילסין, שוער נבחרת הולנד, נראה היום "נמוך" וזה בגלל שהוא "רק" 1.88 מטר.

עדיין יש שוערים נמוכים רבים שעושים עבודה מצוינת — גיירמו אוצ'ואה (1.85 מטר), שוער מקסיקו, כדוגמה. אך זה כמעט אף פעם לא מספיק כדי לקבל את הכפפות הראשונות של קבוצה בכירה. אבל אפילו בדרום אמריקה, שבמשך שנים סיפקה שוערים נמוכים אך זריזים, עשו שינוי מחשבתי והבינו שהגובה כן קובע. אגב, בלה ליגה ממוצע הגובה של השוערים עומד על 1.86 מטר בלבד — כ־2 ס"מ נמוך מהממוצע בליגות האחרות. זה ככל הנראה קשור לעובדה שבספרד ממעטים להגביה כדורים לרחבה.

השוערים בקבוצות הבכירות כמעט תמיד נמנים עם שמונת השחקנים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר במועדון, והייחוד הפיזיולוגי שלהם תורם גם למחירם בשוק. קשה לרכוש שוער "בזול". למשל, קיילור נאבס, שהובא לריאל מדריד כשוער שני, עלה 10 מיליון יורו. ברצלונה הביאה שני שוערים ב־24 מיליון יורו וצ'לסי שמה על קורטואה תג מחיר של 40 מיליון יורו. בניגוד ל"כוכבים רגילים", שוערים רוכשים לטווח הארוך, ולכן המחיר הגבוה לא מרתיע קבוצות גדולות. את מנואר נויאר, למשל, הביאה באיירן עבור סכום של 22 מיליון יורו כשפרנץ בקנבאואר, נשיא הכבוד, הסביר: "22 מיליון יורו בשביל שוער זה לא הרבה בכלל. אנחנו קונים אותו לעשר שנים לפחות, אז זה בעצם תשלום של כ־2 מיליון יורו בשנה לשוער אדיר".

עמדת השוער עברה שינויים רבים ב־20 השנים האחרונות. חוק 6 השניות האוסר על שוער להחזיק כדור ביד ברחבה מעל 6 שניות דורש מהשוערים לפתח משחק רגל משובח ולהיות חלק מהתקפות הקבוצה. חוק הנבדל, שגם כן השתנה כמה פעמים ב־20 השנים האחרונות, דורש מכל שוער לפתח יכולות זינוק מהמקום והבנה טקטית של מערך הקבוצה. המהירות המתגברת של המשחק דורשת מהשוער לפתח יכולת זריקה עם היד ומסירה עם הרגל כמו גם יכולת מחשבה מהירה. כל זה בנוסף ליכולות שהיו הכרחיות לשוער לאורך השנים — יציבות, מנהיגות, אסטרטיביות, אומץ וקור רוח.

היתרונות הפיזיולוגיים של שוער גבוה ברורים. מוטות ידיים ארוכות יותר חוסכות מהשוער שימוש בעבודת רגליים וגם מסייעות בכדורי גובה — שמדי שנה נהפכים ליותר ויותר חדים ומסוכנים. החסרונות של שוער גבוה תמיד היו שקשה לו "לרדת לכדורים נמוכים". כמו כן, דובר על קואורדינציה לקויה שמקשה על שימוש בכישורי מסירה או שליטה בכדור. ולכן, ממש עד לא מזמן, היו סבורים שהגובה האידיאלי לשוער הוא בין 1.85 מטר ל־1.88 מטר — גובה אידיאלי לעמוד בכל הדרישות הפיזיות במשחק. עם זאת, שינויים בצורות האימון וההבנה שעם עבודה יסודית ונכונה על הכישורים הקוגניטיביים של השחקן אפשרו לייצר שוער גבוה עם יכולות קואורדינטיביות גבוהות — אחרי הכל, עושים את זה לא רע בכדורסל (אגב, בארה"ב מפתחים שוערים ברמה מאוד גבוהה ככל הנראה בגלל הרקע של שוערים בענפים שדורשים קואורדינציית עין־כדור גבוהה: בייסבול, כדורסל ופוטבול). בקצב הנוכחי, נראה מאוד בקרוב שוערים רבים מעל 2 מטר ולאף אחד זה לא ייראה מוזר.

כיום בישראל, אחרי פרישתו של דודו אוואט מהנבחרת, עולה שוב הטענה כי אין מספיק שוערים ישראלים בכירים שיכולים להיות שוערי נבחרת. העובדה שישראל לא ממש מבורכת מבחינה גנטית בענקים עשויה להשפיע יותר מאי פעם על יכולת הנבחרת המקומית.

בתור מאמן ילדים ומאמן שוערים, אני יודע איפה מתחילה הבעיה. בבתי הספר לכדורגל לא שמים דגש על עמדת השוער. מי נכנס לשער? הילדים הפחות טובים — שבאופן טבעי גם חלשים יותר מבחינה פיזית. פעמים רבות "השמן של הכיתה" מוצא את עצמו בשער בגלל שהוא לא טוב מספיק כדי להרשים על המגרש עצמו. מאמנים רבים לא חשים שצריך לפתח שוער, ולכן "סוגרים פינה" ושמים בשער דווקא את הילד הכי פחות מוכשר. הטובים ביותר מבין אלו יתקדמו גם לקבוצות הליגה וכך נוצר חומר גלם שקשה לעבוד איתו. יש מאמני שוערים טובים מאוד בארץ, אך זה כמעט בלתי אפשרי להפוך פלסטלינה ליהלום.

כל עוד לא ישנו את המצב ברמת השטח, נבחרת ישראל תמשיך להסתמך על שוערים שלעולם לא יגיעו לרמות הגבוהות באירופה, והקבוצות הבכירות יימנעו מלהחתים שוערים ישראלים.

לשינויים בעמדת השוער צריך להגיב ברמת השטח. מאמני הילדים, הנערים והנוער צריכים לדעת את מי לבחור ומה לעשות איתו. הרשויות צריכות לחשוב על פתרונות יצירתיים כגון "יבוא" כדורסלנים או כדורידנים לענף כדי שיתפקדו כשוערים (עושים זאת בקרואטיה). והכי חשוב: צריך להבין שהשוער הוא חיה אחרת לחלוטין מהכדורגלן הרגיל.


דוגמא לאימון שוערים של בן נחום לפני מס' שנים בהפועל ראשון לציון -



טור של בן נחום שפורסם בשנה שעברה -

איך מייצרים כאן תרבות כדורגל אמיתית? בהשקעה בהון האנושי

 

ביי ביי בן שהר. מהלכים טובים עושים בבאר שבע.

 

לא נשר משהר כלום מלבד קצת תנועה לעומק בלי כדור, ברוב הזמן הוא נזק על המגרש. אולי בקפריסין הוא ימציא את עצמו מחדש

 

אם נביא חלוץ זר במקום שהר, אפשר לדבר על המהלך כמשהו שאולי יתברר כחיובי למרות שאני עדין טוען שיש לנו עמדות עם שחקנים שלא מתאימים לרמה שדורשים חיזוק דחוף יותר של זר. אבל אם המחליף יהיה ישראלי (איתמר שבירו שחוזר מהשאלה בראשון או יחזקאל) אנחנו הולכים לעונה קשה מאוד מבחינת כיבוש שערים.

 

לא נשאר משהר כלום למעט סיומת טובה משל כל ישראלי אחר בליגה.

גם אני אף פעם לא אהבתי אותו בתור שחקן, אבל להגיד שזה מהלך טוב לבאר שבע זה טפשי. נראה איזה חלוץ שיגיע יתן מספרים דו ספרתיים לאורך כמה עונות.

לא חלוץ על, אבל בסטנדרטים של הליגה הישראלית אין כרגע רבים טובים ממנו.

 

סיומת טובה? בן שהר? לא נראה לי שאנחנו מדברים על אותו שחקן.