המחזור ה-36 בסריה א':: יובנטוס אלופה בפעם התשיעית ברציפות!

הוא נראה נהדר במשחקים שראיתי לאחרונה, חי ונמרץ, כל מה שלאוטארו לא כרגע לצערי.

 

אני מניח שאם יישאר זה יהיה איכשהו קשור לעזיבה אפשרית של לאוטרו מרטינס ולדעתי דווקא אחרי שאינטר עשויה לסיים השנה במקום השני ורוצה לעשות את קפיצת המדרגה היא חייבת לשמור על סגל רחב. אלכסיס או אריקסן מהספסל שלא נדבר על שני שחקנים שקרובים ללבל הזה - מדובר בפלוס אדיר. יונייטד גם כן רוצה לזרוק אותו ואלכסיס חזר ליהנות מכדורגל ולא ירצה להירקב ביציע. לא יודע מה מצב התזרים אחרי ההשקעה הנבונה באשרף חכימי אבל אלו השאיפות ולפחות בקטע הזה אני מרוצה מהנדנוד של קונטה (יש כסף לפנטז על מסי, לא? - סתם בצחוק). אני ממשיך להתלהב מלוקאקו ששובר שיאים מחזור אחר מחזור והיה שווה כל יורו.

יובנטוס הייתה צריכה לקחת אליפות כבר ממזמן, זה הולך ונהיה מריר, וככה (אםן זה היה קורה) לנוח קצת יותר טוב לקראת גומלין שמינית גמר ליגת האלופות אחרי רצף המשחקים המטורף הזה. רונאלדו אולי היה רוצה להיות מלך השערים בכל מקרה ודורש לשחק בגלל הקרב עם אימובילה, אבל הוא נטחן, גם דיבאלה שיחק המון. ככה זה עם פיפיטה וכאבי הגב ודוגלאס שמעולם לא היה אפשר לסמוך עליו. שנה שלמה חלפה וקשה לי להצביע על משהו שמאפיין את יובנטוס הזו מעבר לדברים שליליים שאולי היו צצים קצת גם עם מאמן אחר כתוצאה משובע ושחיקה אחרי אלפיים אליפויות ברצף.

 

אני בטוח שקאבני סופר רעב לכדורגל אחרי מה שעבר עליו והוא יכול להיות טוב גם בגילו, אבל הוא עוזב בשביל לא לשבת על הספסל ודומה מאוד בסגנון המשחק שלו לדעתי ללוקאקו מבחינת זה כפינישר ברחבה ומחוצה לה הוא קצת פחות יצירתי. שם שעלה לא פעם ודעך הוא ז'ירו שסיים את העונה מעולה מצד אחד אך מצד שני גם הוא די מבוגר.
מאז הקורונה לאוטרו פתח בכל המשחקים חוץ מאחד (כבש פעמיים וזה לא זה), תמיד הוא ולוקאקו באנקרים והשניים הנוספים מתנדנדים. מעניין לראות של אלכסיס מתחת לשני חלוצים לדוגמא. ואולי אפילו לוותר על הארגנטינאי. אני פחות מייחס חשיבות לדד-ליין של הליגה האירופית, על אחת כמה וכמה שאינטר הבטיחה את מקומה בצ'מפיונס וסיכוי טוב שיונייטד שתלויה בעצמה תעשה זאת היום. יהיה מרגש לראותן בגמר ללא ספק, אני חושב שהמפעל צמא לגמר כזה. אבל עוד קודם מגיעה חטאפה, משחק לא פשוט בכלל על אף סיום העונה המאכזב שלה בלי הכרטיס לאירופה. היא כמו אתלטיקו מדריד בקטן, מתישה.

 

הקוונים לא אמורים לקחת החלטות כאלו גבוליות (בלי לתת למהלך להסתיים) בעידן ה var. זו ההנחיה.
—-
אני לא מסכים שסאסולו פירקה לנאפולי את הצורה. היא קבוצה התקפית ויוזמת שנכנסה מוקדם מאוד לפיגור. בסוף נאפולי היתה זו שהגיעה להזדמנויות (החוקיות) הטובות ביותר בשתי המחציות. ואם אחד השערים של סאסולו היה מאושר והיא הייתה משווה אז גם המשחק היה משתנה ונאפולי היתה לוקחת את היוזמה בחזרה.