לא שאני מתיימר לדעת מה היה או אין לו, אבל לדעתי אדם שיש לו חרדה חברתית עוצמתית לא יכול בכלל להגיע לקבוצת בוגרים ובטח שלא יכול לדרוך על הדשא באצטדיון שיש בו קהל.
אני לא יודע עד כמה "עוצמתית" החרדה של גאל מרגוליס ואם זה משהו שאפשר לכמת בכלל, אנשים יכולים להתמודד בדרכים שונות עם קשיים פסיכולוגיים שהם חווים. אי אפשר לשפוט או "להתאכזב" משחקנים שבוחרים לפרוש בשביל שקט נפשי ומעבר לתחום אחר בחיים שיותר מתאים עבורם מכל הבחינות. אף כדורגלן לא חייב לנסות להמשיך לשחק אם זה פוגע בו יתר על המידה, בטח שלא רק כדי לרצות את הקהל. יש גם שחקנים מוכשרים שהתמודדו עם חרדות חברתיות לא פשוטות ובכל זאת הצליחו להעביר קריירה בהחלט מכובדת. חסוס נבאס אולי הדוגמה הטובה ביותר לאדם שבחר לנסות להתגבר על הקשיים שהיו לו מבלי לוותר על הכדורגל. למרות שכבר בגיל 19 היה שחקן הרכב בסביליה הוא סבל מhome-sickness קשה, שלווה בלא מעט התקפי חרדה, ולאחר משחקים בודדים בנבחרת הצעירה הוא גם בחר בהמשך שלא להתייצב לאף משחק של הנבחרת. הוא דחה ב-2006 מעבר לצ'לסי הגדולה של מוריניו מאותה סיבה ולא נסע בקיץ למחנות אימונים של האנדלוסים בארה"ב וכו'. למעשה, רק בגיל 24 (אחרי כמה עונות כשחקן הרכב בסביליה) הוא הצליח להתגבר על הקשיים והסכים לקבל זימונים לנבחרת הלאומית, ובגיל 27-28 הוא גם עזב את ספרד לטובת מנצ'סטר סיטי.
הוא בן 26. שיחק בעונת 2012/13, אפילו כבש, ומול באזל ב-3-3 החליף את זהבי. למעשה הוא שיחק קצת בכל אחת משלוש האליפויות בעידן ג'ורדי קרויף.
הצוות - מילה – המרכז הישראלי לטיפול בהימורים ליאור רוזנטל, אח של, כדורגלן מכבי חיפה ונבחרת ישראל לשעבר - עובד בשנים האחרונות במכון לגמילה מהימורים, מחלה שהוא הכיר על בשרו, כמלווה אנשים מחוץ למעגל ההתמכרות. ראוי להערכה.
החילוף הכי גרוע בתולדות משחק הכדורגל אי פעם. על החתום: פאולו סוזה. עם זהבי על הדשא יש מצב שהיינו מנצחים 3:4 (3:5 אמנם היינו צריכים אבל זה כבר מוגזם לחשוב..למה ישבנו עליהם משהו פסיכי ומהשניה שזהבי יצא מכבי לא עשתה כלום חוץ מלהניע כדור בחצי בערך). פעם ראשונה ואחרונה שראיתי בונקר פסיכי מקבוצה שהיא כמה רמות מעלינו.
יש לו שער ליגה במדי הירוקים(עוד אחד בגביע) והוא כבש אותו נגד כפר סבא במרץ 1986 במשחק בו רוני תקע צמד. פעם יחידה בתולדות המועדון ששני אחים כבשו במשחק אחד. שותף לדאבל ההסטורי אבל לא היה לו מזל. פרש בגיל 29 בגלל פציעות. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
בתחילת הדיון אי שם בשנת 2007 שאלו כאן להיכן נעלם המגן קובי הדדי(בעבר בהפועל ת''א,הפועל אשקלון ועוד כמה קבוצות מהליגות הנמוכות) אז רק לפני זמן קצר גיליתי ששמו קשור לאחת הפרשיות הכואבות והעצובות ביותר שהיו בשנים האחרונות בישראל, פשוט כאב לב. קובי הדדי בריאיון קורע לב על החיים ללא אשתו - וואלה! ספורט
ידעתי על המקרה הנורא שהתרחש אגב לא רחוק ממקום עבודתי הקודם אבל לא התעמקתי בו מספיק כדי לדעת שאכן מדובר באשתו של מגן העבר קובי הדדי. רק לפני זמן קצר נחשפתי במקרה לראיון הנ''ל והבנתי שמדובר בכדורגלן העבר ששיחק בעבר 3 עונות בליגה הבכירה(2 וחצי עונות בהפועל ת''א ועוד חצי עונה באשקלון) עד שנעלם בליגות הנמוכות. בכל מקרה להדדי היה חלק משמעותי במשחק המדהים של הפועל ת''א במחזור ה-22 של עונת 95/96(שיחק את כל 90 הדקות) בו היא מחצה את יריבתה המושבעת בית''ר ירושלים 0:4 וזאת עוד לאחר שנותרה ב-10 שחקנים!. הדדי הוא בן גילם של כדורגלני העבר אבי אזולאי ושרון מימר והם חברים טובים מאז ימיהם בקבוצת הנוער של הפועל ת''א ועד עצם היום הזה. לצערם של השלושה הללו הם שיחקו בהפועל בתקופה האפורה שלה תחת הדרכתו של משה סיני ולא זכו להיות חלק מהקבוצה המפוארת שבאה לאחר מכן תחת הדרכתם של אלי כהן ודרור קשטן שזכתה באליפות, 2 גביעים והעפילה לרבע גמר גביע אופ''א.
מישהו יודע מה עם קובי בן חמו הקשר המוכשר ששיחק באשקלון ונתן את משחק חייו נגד בית''ר ירושלים בגביע? באמת מוזר לאן הוא נעלם...
לפני כמה שנים ידע כדורגלן העבר קובי הדדי(מגן בהפועל ת''א) טרגדיה גדולה שמתוארת כמה הודעות למעלה. למרבה הצער אתמול עוד כדורגלן עבר שגם הוא בתפקידו על המגרש היה מגן, חווה טרגדיה גדולה מאוד שספק אם יש אחריה עין כלשהי במדינה שנותרה יבשה. הכדורגלן המדובר הוא ניני עשור שגדל בהפועל טבריה ואף שיחק במדיה בליגה הלאומית(אז הליגה הבכירה)בעונת 89 והתגלה כמגן מוכשר מאוד מה שגרם למכבי ת''א הגדולה להחתים אותו בהשאלה בקיץ 1990, עשור הפגין במדי הצהובים יכולת מצוינת ואף כבש באותה עונה שער מדהים שנבחר לשער העונה ועקב כך בסיום אותה עונה רכשה אותו מכבי מטבריה. לרוע מזלו של עשור במחנה האימון שקדם לעונה העוקבת הוא נפצע פציעה קשה מאוד בברכו שהשביתה אותו למשך כמעט שנתיים שלמות, בסיום העונה השלישית במכבי לאחר שהתאושש מן הפציעה העדיף אברהם גרנט לשלוח אותו להשאלה בהפועל בית שאן מהליגה הארצית. בבית שאן נחשב עשור לאחד מהכוכבים הגדולים של הקבוצה הצנועה מהפריפריה שהצליחה לעלות במפתיע לליגה הלאומית(עונה אחרי שעלתה מליגה א')ולהיות אחד מהגורמים העיקריים להישארותה בליגה בשלוש עונותיה הראשונות בליגה הבכירה כשבמשחק המפורסם ההוא מול מכבי חיפה במחזור הסיום של עונת 95 הוא היה אחד המצטיינים שהביאו לבית שאן את הניצחון המדהים בקרית אליעזר שהשאיר אותה בליגה. בקיץ 97 החליט עשור(אז בן 28 בלבד)לפרוש מכדורגל מקצועני ולהתמקד בטיפוח עסק שפתח בטבריה(עסק משגשג שקיים עד היום) הוא שיחק להנאתו כמה שנים בבית''ר טבריה מליגה ב' עד שפרש לחלוטין מכדורגל. עשור אף נמנה למשך תקופה קצרה בסגל נבחרת ישראל וישב על הספסל שלה בשני משחקי הידידות מול ארגנטינה וברית המועצות ב-1990 אך לא שותף בשום משחק רשמי, ייתכן ואלמלא הפציעה הקשה שידע הוא היה הופך בשנים הבאות לשחקן נבחרת לגיטימי. אתמול למרבה הצער והכאב איבד עשור את בנו מעיין בן ה-24, ובתו סהר בת ה-17 באסון השיטפון הכבד שאירע בערבה ובשמי ובשם כל חובבי הכדורגל כאן באייסוקר אני משתתף בצערו הכבד ושולח לו את תנחומיי. יהי זכרם ברוך
אסון גדול מאוד. ניני היה מאמן שלי לפני איזה 25 שנים בקבוצת ילדים. עכשיו ראיתי את התמונות שלו וישר קיבלתי פלאשבק. לא עוקב אחרי כדורגל ישראלי אבל זוכר שהוא הגיע עם הילה של אחד ששיחק במכבי תל אביב והיה בנבחרות נוער. אדם מיוחד מאוד, צנוע וישר זהיתי את הפרצוף שלו כי הוא לא השתנה כמעט.
