ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

סיונרה, קצב המשחק של קרוס מעצבן אותי, 95% דיוק במסירה כשהרוב הן לא מסירות לגול או משהו שקרוב לכך - זה לא מרגש בעיניי. הוא השחקן שהכי קל לעבור, כמו השמן בשכונה שאתה עושה לו כאילו אתה פורץ מימין ובסוף חותך שמאלה וזה פחות אחד. התרומה ההתקפית שלו העונה הייתה לא רעה בכלל אבל זה לא זה בגדול. וההבדל הגדול ממודריץ' שנלחם - קרוס פרימדונה שדורש הרכב, נקרא לזה ככה, מודריץ' סוג של מקבל את היותו מתנדנד, בין ה-11 ל-12-13 שלנו. וכן ביקרתי את זידאן על כך שלא פתח עם ואלוורדה. אודגור לא יקח אותנו לטרבל אבל הוא שינוי מרענן ושחקן צעיר ונמאס לראות אם אותם השמות.

אחרי שלוש זכיות רצופות בצ'מפיונס לא היה אפשר לעשות חריש כנראה ולבעוט את הפרות הקדושות ועכשיו זה הזמן. אין לי בעיה שגם קרוס וגם מודריץ' יילכו, אנחנו לא באמת שולטים בכדור בלי מערך של ארבעה, ואולי נראה כאן קשר 50-50 שתורם מספרים לדוגמא? הגיע הזמן לשנות סגנון. להביט על דה בריינה ולקנא.
הבעיה הגדולה של ריאל היא שיש הרבה שמות לזרוק אבל אל תתפלאו אם נראה מקרה אלכסיס ויונייטד - כלומר בייל יעזוב בחינם כי נמאס לאנשים ממנו (אגב, מישהו אמר כאן שזידאן לא מוציא את המיטב - זה לגיטימי ששחקן מבקש לא לטוס כי הוא לא צפוי לשחק?), וחאמס אולי כן נגרד עליו כמה גרושים. איסקו או יוביץ' הם שחקנים שכן אפשר להרוויח עליהם יותר ואולי ברהים. אולי גם רודריגו וגם ויניסיוס על הספסל זה טוו מאץ' ואחד צריך ללכת.

 

אני מנתח את המצב בהתאם לנסיבות, אודגור הוא שחקן שלנו ולכן הייתי מחזיר אותו, יכול להיות שהוא לא יצליח אבל מקרוס ומודריץ' אתה יודע מה תקבל ואחד מהם יישאר כגיבוי בכל מקרה, אין מצב ששניהם יעזבו. דה בריינה לפי הפרשנות שלי הוסט ממספר 10\שחקן כנף אפילו פה ושם לעמדה אחורית. חאמס שאתה זוכר לטובה בזיכרון - הוא השחקן של לפני חמש שנים. נמרץ, שמח, רוצה להוכיח את עצמו בעונה הראשונה במועדון גדול באמת, עם מאמן מלטף כמו אנצ'לוטי ובמערך אחר - 4:4:2 רוב העונה. חאמס, שגם אז היה איטי - דעך, הוא לא אותו שחקן, והפרק שלו בריאל מדריד הסתיים. לגיטימי שזידאן לא סופר אותו לטעמי ופחות לגיטימי שהוא ביקש שלא לשחק.

מה שאתה אומר על רודריגו מפתיע לנוכח המשחק אתמול, שוב, אני מנתח בסטנדרט של מה שיש לנו. הוא בישל שער, היה טוב מאוד גם אם תמיד עשה את אותו הדבר, הוא מהבודדים אצלנו שסחטו עבירות. רודריגו כבש את השלושער נגד גלאטסראיי מצד ימין ואתה מתעלם מזה. בצד ימין לא יקרה כלום, ינסו את אסנסיו שיתנדנד בין הרכב לספסל. התחזיות שלי לעונה הבאה קודרות. זו קבוצה של 70 שערי ליגה גם אם הזאר בריא ויוביץ' אולי ייתן יותר. כי ראמוס לא יכבוש שוב 11.

 

בקיץ הקודם השקענו 300 מיליון יורו והקבוצה לא התקדמה מספיק. הזאר זה מנחוס, מנדי טוב, אבל על רודריגו בדיעבד היה אפשר לוותר ויוביץ' איכזב, וגם אם כולם יהיו טובים יותר בעונה הבאה הרי אנחנו רחוקים מהטופ. אבל זה מצב נתון, יש בעייה להוציא כספים כנראה, ועל כן אני חושב איך המועדון יכול להשתפר מכורח הנסיבות. אודגור שחקן טוב שיכול להתאים לנו, וצריך לנסות. זה בלתי מתקבל על הדעת שנפתח את העונה הבאה בדיוק על אותם ה-11 ואותה ההיררכיה.
לא הפכתי את רודריגו לשחקן גדול, אתה מחמיץ את הנקודה. השלושער שלו היה מצד ימין, הוא מרגיש שם בנוח ושיחק שם לדעתי אפילו יותר מאשר בכנף שמאל, משום מה אתה מתייג אותו כקשר שמאלי וזה לא נכון. מה ראית ממנו בצד שמאל יוצא דופן?

******

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1596887153976.Xxx

זו הייתה עונה אירופה איומה| הקמפיין הנוכחי בליגת האלופות היה הרה אסון כבר מהרגע הראשון וכך הוא הסתיים. מהתבוסה העלובה נגד פ.ס.ז' במחזור הפתיחה, עם בייל-הזאר-חאמס-בנזמה בהתקפה וללא ראמוס (3:0) - ועד לחוסר האונים בצמד המשחקים נגד מנצ'סטר סיטי. ריאל ניצחה שלושה משחקים בלבד וכמעט הפסידה לברוז' בברנבאו. קמפיין שצריך למחוק וכך זידאן היה רוצה. בשנה שעברה, למשל, ריאל פגשה יריבות חלשות יותר אבל ניצחה בחמישה משחקים, פעמיים נגד רומא וגם הפתיעה את אייאקס בחוץ 1:2.

רפאל ואראן חלם על לילה אחר לגמריי. התקשורת קטלה אותו מקצה לקצה, ובצדק, אחרי הופעה איומה באיתיחאד במהלכה סידר שני שערים על מגש לסיטי. הצרפתי נכשל במבחן המנהיגות ללא ראמוס. לאחר המשחק, כשהוא שבור, הוא עמד כמו גבר ויישר מבט למצלמה: "בכוונה אני זה שיצאתי לדבר ולהראות את פניי, ההפסד הזה הוא עליי. אני חייב להגיד את זה. יש לי אחריות מלאה. התכוננו היטב אבל שילמנו על הטעויות. אני עצוב על חבריי לקבוצה שנתנו הכל ומודה להם על כך שתמכו בי. לא היו לי הרבה משחקים כאלה בקריירה, קשה לי להסביר את זה. לא צריך לדבר הרבה, כולם יודעים שאני עצוב, עליי להפגין אופי חזק ולהתמודד עם זה. אני יודע שיהיה לי לילה קשה. הפסדנו".

 

אז בכל קיץ דוחים את הרענון - זו טעות, והוא יידחה לצערנו בעוד שנה אלא אם כן מודריץ' יחליט על דעת עצמו שהוא הולך. בקטע של הרענון, האליפות ובכלל היכולת הטובה של הקבוצה יחסית מאז הקורונה (מודריץ' והשלד של הוותיקים) - זה לרעתנו. אני חושב שלוקה צריך לפרוש מהנבחרת כדי לשמור על עצמו. ואראן בסך הכל בן 27, יש לו אתגר לנסות אולי להיות הבלם המוביל בקבוצה ביום בו ראמוס יילך, העבודה שלו כאן עוד לא הסתיימה. לפי איך שאני מפרש את המצב מהתגובות שלך, יש לך ביקורת מסוימת על המועדון או על זידאן לגבי איסקו, ופחות לגביו. אזכיר לך שעד למחזור הסיום בליגה הוא לא בישל אף שער וזה נתון בלתי נתפס לקשר, גם אם הוא לא מתחת לחלוצים.

הזאר בן 29, עלה מאה מיליון יורו, אתה לא תקבל עליו את ההצעה הנכונה ובטח לא בקיץ הזה, וגם אם הוא לא יהיה טוב כמו שרציתי, מגיעה לו הזדמנות שנייה בתקווה שיהיה בריא. לכל שחקן מבחינתי מגיעה הזדמנות שנייה, כנ"ל לגבי יוביץ'..

 

איסקו הוא לא הכותרת, אני רק חושב שאתה רך מדי איתו ולגבי הסיבות שהוא לא עמד בציפיות ובתקוות שתלו בו. הוא עבר בריאל כמה מאמנים, זה טבעי ובסדר, לעתים לא שיחק בעמדה שלו, ובמשחקים החשובים תמיד קיבל את המקום בהרכב, הלאה.

אני לא חושב ששחקן ענק כמו הזאר נחתך ממועדון אחרי עונה אחת, כושלת ככל שתהיה, ונגיף הקורונה משנה את פני הדברים. אני אוהב את ויני ורודריגו אבל רק אם היית מחבר אותם אולי - הדריבל והתעוזה של האחד והסיומת של האחר - היית מקבל שחקן שמתקרב להזאר. אם מחר משחקים שוב נגד מנצ'סטר סיטי, הזאר שוב היה צריך לעלות בהרכב, על אף העונה הכושלת שלו. כך בחשבון שעזיבה שלו\הצעה כלפיו אפילו לא עלו כרעיון או כדיווח. במשחק הראשון שלו בברנבאו הוא נראה כמו שחקן כדורגל בניגוד למה שקרה אחרי החופשה, זה פחות חשוב גם אם זה מגעיל אותנו ולראמוס ורונאלדו זה לא היה קורה.

את בייל רצו למכור בקיץ וזה היה התזמון המדויק להיפטר ממנו אבל לא היו הצעות. לגבי חאמס, אני לא חושב שרצו להשאיל שחקן ברמה שלו ולא באמת משוכנע שזידאן שם ברקס למעבר שלו לאתלטיקו מדריד אחרי ה-7:3 בקיץ. נאפולי הייתה הפייבוריטית לקלוט אותו אבל ההצעה הכספית לא הייתה מספיק טובה, זה נראה לי בהחלט לגיטימי לדרוש עליו 30 מיליון יורו (מתכוון בלשון עבר). לגבי בייל וחאמס אלה ספקות שונים - התאמה לקבוצה ולשיטת המאמן וגם רצון להצליח בקבוצה, לגבי הזאר אין את הספקות האלה ואני חושב שבמדריד אין לאף אחד ספקות גם לגבי הכדורגל שלו.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1596949479621.Xxx

גם המיסטר לא חסין . זידאן חוטף ביקורת קשה בשער ה-AS על ההחלטות וניהול המשחק נגד סיטי. “שיעור לילי בערב שצריך לשכוח” , נכתב. ההחלטות של זידאן הוגדרו כמפתיעות לרעה - “הלילה במנצ’סטר היה מאוד מצער עבור ריאל, האופוריה מהליגה נעלמה וכעת יש ספקות לפרויקט העתיד. אפילו זידאן היה צריך להגיד ארבע פעמים שהוא יישאר. ריאל עם שלד מבוגר זקוקה לרענון”. נטען כי ואראן היה הגיבור הטראגי אבל גם ההחלטות של זיזו היו רעות מאוד. ב-AS נכתב על ‘ספקות מצד המועדון’, אבל זה חרטה.

נכתב כי להזאר היו 22 ימי חופשה מסיום הליגה שלו (לא שיחק בגלל פציעות), והוא פשוט לא עשה כלום, בלי ניצוץ. עוד לגבי ההתקפה, בנזמה כבש 27 שערים אבל וזה לא מספיק כמו ה-50 של רונאלדו. הזאר ואסנסיו לא הצליחו להשלים את המשימה. שיתופו של יוביץ’ באיתיחאד היה מוזר מאוד. על ויניסיוס נכתב כי פלורנטינו מאמין בו ורוצה לראות אותו משחק יותר, וזה הזוי שהוא לא שיחק אפילו דקה באיתיחאד.

כמו כן, בלי ראמוס זה פשוט לא זה, בכל ארבע פעמים בהן היה מושעה מהגומלין (ב-2011 לא היינו עוברים את בארסה בין כה) - ריאל הודחה.
הפערים היו גדולים במרכז המגרש. שם פפ ניצח. קרוס ומודריץ’ לא הצליחו וקאסמירו היה רע עם הכדור ברגליו, ועל כן תמוה למה פדה לא שיחק בצד ימין כמו במשחקים הגדולים, נגד סיטי במשחק בברנבאו או ב-2:2 נגד פ.ס.ז’. “הביטחון ההגנתי והכדורגל הישיר שאפיין את ריאל נעלם”, נטען.
נקודה נוספת הייתה טקטיקה. עד 1:50, ריאל לא יצאה מהחצי שלה. ואראן נגע בכדור 72 פעמים, מיליטאו 51, קרבחאל 44 וקורטואה 48. הזאר רק 25 ובנזמה 27. מעבר לכך, ריאל עשתה שלוש עבירות בלבד.
ב-AS נמתחה ביקורת גם בטור דיעה. “התיאבון המוזר של זידאן”, זו הכותרת. מדריד שיחקה ללא אנרגיה או שכנוע, בלי המרדנות שמאפיינת אותם, מבולבלת מטעויותיו של ואראן והייתה ממש חלשה נגד סיטי שגברה עליה בלי מאמץ| בטור אחר נכתב שזידאן באופן מפתיע לא הגיב למתרחש ושליגת האלופות שמה את הפרספקטיבה הנכונה. ריאל לא מפחידה כלל באירופה. הצל של כריסטיאנו כאן אבל לא הוא אלא הזאר. מרסלו על הספסל, מודריץ’ רחוק משיאו ולראמוס אין כוחות ביציע.

ראמוס מגיב להדחה מליגת האלופות: “רצינו עוד! ההדחה משאירה טעם מר” | סרחיו ראמוס היה הראשון שכתב לאוהדים לאחר ההדחה בליגת האלופות. על רקע תמונה שלו צופה בעצב מהיציע כתב: “עונה מוזרה ביותר נגמרה בטעם מריר. השנה הייתה קשה מאוד לכולם, אבל אנחנו ריאל מדריד והיינו אמורים לזכות בהכל. צריך להעריך את הזכייה באליפות בנסיבות כה חריגות וגם זכינו בסופרקופה הספרדי. עם זאת, ההדחה מליגת האלופות משאירה טעם מר. רצינו יותר ממה שהשגנו. עכשיו הגיע הזמן לנוח, להתאושש ולחזור להילחם על כל התארים בעונה הבאה. ההיסטוריה שלנו מדברת בעד עצמה. בניצחון, בהפסד ותמיד - האללה מדריד! תודה רבה על התמיכה שלכם ללא תנאי, גם מרחוק!”.

רפאל ואראן חלם על לילה אחר לגמריי. התקשורת קטלה אותו מקצה לקצה, ובצדק, אחרי הופעה איומה באיתיחאד במהלכה סידר שני שערים על מגש לסיטי. הצרפתי נכשל במבחן המנהיגות ללא ראמוס. לאחר המשחק, כשהוא שבור, הוא עמד כמו גבר ויישר מבט למצלמה: “בכוונה אני זה שיצאתי לדבר ולהראות את פניי, ההפסד הזה הוא עליי. אני חייב להגיד את זה. יש לי אחריות מלאה. התכוננו היטב אבל שילמנו על הטעויות. אני עצוב על חבריי לקבוצה שנתנו הכל ומודה להם על כך שתמכו בי. לא היו לי הרבה משחקים כאלה בקריירה, קשה לי להסביר את זה. לא צריך לדבר הרבה, כולם יודעים שאני עצוב, עליי להפגין אופי חזק ולהתמודד עם זה. אני יודע שיהיה לי לילה קשה. הפסדנו”.

הגירושים המיותרים איי-פעם | לא טוב להתעסק בעבר, ובכל-זאת: מיותר לומר שהפרידה של כריסטיאנו רונאלדו מריאל מדריד הייתה קטסטרופה עבור שני הצדדים. ריאל ורונאלדו היו שידוך משמיים. זכינו בלעדיו באליפות ספרד אבל ליגת האלופות זה סיפור אחר. כמה זה אירוני ששתי הקבוצות הודחו בדיוק באותו היום בשלב שמינית הגמר. כריסטיאנו רונאלדו כבש את כל שבעת השערים של יובנטוס בנוקאאוט בשנתיים האחרונות אך זה לא הספיק מעבר לרמונטדת ענק ו-0:3 נגד אתלטיקו מדריד.

ב-AS מציגים את המספרים שהם בדעיכה כמובן. מאז הזכייה הראשונה בצ’מפיונס במדי ריאל בעונת הדסימה, כשכבש 17 שערים ששווה לשיא המפעל - רונאלדו כבש פעם אחת עשרה שערים בעונה ‘החלשה’ (2014-15), שווה ערך לשנתיים שלו ביובה. הוא הוסיף 12 ב-2016/17 כולל צמד בגמר, 16 ב-2015/16 ו-15 בעונתו האחרונה בלבן. בתקופתו של רונאלדו במועדון ריאל הודחה בפעם הראשונה בשמינית הגמר אבל מאז לא ירדה ממעמד חצי הגמר. רונאלדו עצמו הודח אתמול לראשונה מזה עשור בשמינית הגמר, וריאל נפלה שנה שנייה ברציפות. בריאל כמובן הוא זכה בארבעה מחמשת כדורי הזהב שלו.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/7/75b98023c40bd56126afac60f247261bdc7e4549_2_500x500.Xxx

היום של ההדחה מליגת האלופות הוא הקשה ביותר עבורי כאוהד, שנה אחר שנה, גם בימים של המנחוס הגדול. גם אם הכתובת הייתה על הקיר. השתלטתי על הכאב וכתבתי על המפלה נגד סיטי ואפילו יש תמונה מיוחדת - לא מעט על השניים שלא היו שם, וגם על הדאגה מהעתיד הבינוני שלנו בחסות הקורונה. ובעיקר: תודה רבה ריאל מדריד, שהשארת אותי שפוי בימי הקורונה, איכשהו. אתם מכירים את ההמשך - “בלי כדורגל הייתי אדם עצוב וריק”.

בנושא אחר: השחקנים מתחילים לאט לאט לסכם את העונה שלהם ולכתוב לאוהדים על ההדחה נגד סיטי. עכשיו הגיע תורו של פדה ואלוורדה:

“סיימנו עונה לא טיפוסית עם בעיה עולמית גדולה, תודה לאל - המצב משתפר. יש לנו טעם מר על כך שלא הצלחנו לזכות בתואר האחרון, אך אנחנו נפעל וניתן הכל למען זה, כפי שהיה מאז ומעולם. כעת הגיע הזמן לנוח קצת ואז לחדש את האנרגיות ולהתמקד בדבר הבא. תודה רבה לכם על התמיכה, נחזור חזקים יותר”.

אני חושב שכל בחירה של זידאן נגד סיטי בהחלט אפשר לגבות. בין אם זה הזאר שהיה עלוב אבל שיחק כמעט את כל המשחק, בין אם זה ההחלטה מנדי במקום מרסלו, ואפילו רודריגו ולא אסנסיו. אבל הטעות הגדולה הייתה עם פדה. מהיר, חזק, טכני, היה יכול להוסיף אגרסיביות ופאולים וגם להיות כוח במתפרצות, הוא היחיד בקבוצה כרגע לטעמי שיש לו את החבילה השלמה בקישור, קרוס ומודריץ’ פשוט קרסו. בכל המשחקים הגדולים הוא היה כאן העונה ושיחק אותה בגדול, התקווה שלי היא שימשיך בדיוק באותה הנקודה בעונה הבאה וזידאן לא יעז לוותר עליו (לפחות ‘האיום’ שיבוא איזה פוגבה על הראש שלו - הוסר ככל הנראה).

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1597080415003.Xxx

במארקה נכתב על כך שבסיום העונה רודריגו התקדם על חשבון ויניסיוס . רק שלוש פעמים העונה זידאן פתח עם שניהם על אף הפציעות הבלתי נגמרות של הזאר - במשחק חסר החשיבות נגד ברוז' בצ'מפיונס (ניצחון 1:3, שניהם הבקיעו) ובליגה נגד אספניול (0:2) ואתלטיק בילבאו (0:0), פעמיים בברנבאו. 307 דקות משותפות מתוך 4620 - 6.64%.

ויני רשם העונה 38 הופעות, יותר מאשתקד (31), אם כי צריך לזכור שאשתקד סבל מפציעה בגומלין נגד אייאקס, ובלט במשחקים הגדולים. העונה קשה לומר את זה פרט לשער שלו נגד ברצלונה. העונה היו לו 1817 דקות לעומת 1742 אשתקד כך שהפער באמת זניח. "התחושה היא שזידאן לא רואה את ויניסיוס כאחד שיכול ומוכן לקבל משקל גדול יותר בקבוצה", נכתב. רודריגו מנגד רשם 26 הופעות, ב-16 מהן פתח בהרכב ויש לו 1,427 דקות. מה שכן, הוא הראה איכות גדולה יותר מול השער - כבש שבעה, כשרק בנזמה (27) וראמוס (13) כבשו יותר ממנו. כמובן שזה מצביע על העליבות של שחקני ההתקפה.

"השניים נחים לקראת העונה הבאה שכן ריאל מעדיפה שלא יטוסו למולדתם, שם הקורונה מתפשטת בקצב מפחיד. צריך לזכור שמרקו אסנסיו גם כן נכנס למשוואה ואולי גם הזאר ייגמל מהפציעות. בסקר אוהדים ענק שאלו: מה צריך לעשות עם הילדים? ויניסיוס להרכב? רודריגו? שניהם יחד ב-11? סבלנות עם שניהם? לוותר על אחד כדי שהשני יפרוץ? למכור אחד מהם בהתאם להצעות?

 

קצת חדשות:

- לפי AS, המועדון יציע לסרחיו ראמוס חוזה לשנתיים נוספות, בדיוק כפי שהוא רוצה. לאחר העונה המעולה שלו וכן המפלה נגד סיטי והאכזבה מהיכולת - במועדון יילכו לקראתו. עוד אזכורים לציטוטים של פלורנטינו על כך שהוא ימשיך בריאל כמה שירצה.
- החיזוק של ריאל מדריד לקיץ? מארקה ו-AS כותבים פה אחד: מרטין אודגור חוזר. זידאן רוצה שיהיה חלק מהסגל כבר העונה ובכך נשבר ההסכם הג'נטלמני עם סוסיאדד על שנתיים השאלה. נטען כי אודגור חושש להגיע כבר עכשיו ורוצה להמשיך אצל הקבוצה עמה העפיל לליגה האירופית וגם לגמר גביע המלך. אשתקד רשם הקשר בן ה-21 שבעה שערים ותשעה בישולים ב-36 הופעות בכל המסגרות.
- נופלים ברכש| במארקה הציגו את תמונת הרכש העגומה של המועדון מאז עזיבת כריסטיאנו רונאלדו. 474 מיליון יורו הושקעו בעשרה שחקני רכש - 156 מיליון יורו בקיץ ההוא ו-273 בקיץ הזה. רק טיבו קורטואה, עם עונה שנייה גדולה בריאל אחרי קשיי הסתגלות - הפך לשחקן הרכב בלתי מעורער. בראש הפלופים ניצב כמובן אדן הזאר, האיש ומאה מיליון היורו, אחריו לוקה יוביץ' "לא משתלב על המגרש ומחוצה לו" (60 מיליון יורו), ומה עם מספר 7 הקודם, מריאנו דיאס?
- לראשונה מאז עונת 2006/07, ריאל מדריד לא הצליחה לחצות את רף מאה השערים בעונה. היא נעצרה על 99 בלבד (70 מהם בליגה) וספגה 43. אז מה אם 20 שחקנים כבשו בלה-ליגה וקבעו תקדים. זו השנה השנייה ברציפות שריאל כובשת פחות משני שערים בממוצע למשחק. 1.94 שערים בממוצע העונה לעומת 1.89 אשתקד


בקצרה: ראמוס הוא אלוהים, קודם כל, שייתנו לו מה שהוא רוצה; אני חושב שתמיד היינו מחתימים גלאקטיקוס אבל בעשור האחרון פגענו בול גם עם שחקנים צעירים מבטיחים כמו ואראן, אסנסיו, החזרתם של קרבחאל וקאסמירו ועוד, הגיע הזמן.
לגבי אודגור. אני לא ממש מתלהב ממנו, אני לא יודע עד כמה הוא טוב משמעותית ממה שיש לנו. אין לנו מהירות בקישור וגם מספרים. אולם, אנחנו חייבים רענון ואקבל אותו בברכה. אני רוצה ריאל מדריד עם סגל חזק ועמוק, הפעם באמת. חאמס ובייל הם לא באמת שחקני כדורגל. אגב, מבין כל השמות (ברור שלא נגיע ל-180 מיליון יורו במכירות), לדעתי על איסקו אפשר להרוויח הכי הרבה. הוא עדיין לא פנסיונר לדוגמא.