ליגת האלופות תמיד הייתה מפעל מיוחד ויוקרתי, והשנה, בעונת 2019/20, על אחת כמה וכמה. גם בלי קהל שסופר את הדקות וממלא את הרחובות עד לשריקת הפתיחה, גם בלי השיטה הכה מוכרת, גם בלי חודשי ההכרעה מרץ-מאי, היא הצליחה "לנצח" את הקורונה והביאה למציאות חדשה: טורניר שמונה הגדולות בליסבון, פורטוגל. משחק אחד בכל ערב, החל מהיום ועד שבת אז תושלם התמונה, כאשר בעוד 11 ימים, ה-23 באוגוסט, תהיה לנו אלופת אירופה חדשה וגאה. מצד אחד הפורמט החדש - יתרון לאנדרדוג, ומצד שני - ישנם משתנים אחרים כמו מועד סיום הליגה (פ.ס.ז' רשמה שני משחקים רשמיים מאז מרץ), עומק הסגל ועוד ועוד. רק ברצלונה ובאיירן מינכן זכו עד היום בגביע עם האזניים הגדולות מכל שמונה הקבוצות - לכל אחת חמש זכיות. אתלטיקו מדריד היא היחידה שביקרה בגמר מבין כל היתר. https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/08/09/15969272138146.Xxx אטאלנטה - פריז סן ז'רמן (רביעי, 22:00) הסינדרלה של אירופה, זו שכבשה 98 שערי ליגה והחמיצה רק במחזור הסיום את הסגנות, הקבוצה של גאספריני שהגיעה למעמד לראשונה בתולדותיה ומי זוכר את הקשיים בתחילת הדרך - נגד החבורה המיליונרית של תומאס טוכל שמרגישה שזו השנה שלה. ניימאר כשיר והתגלה כמכריע בשלבי ההכרעה כפי שהיה נגד בורוסיה דורטמונד, המצב רוח טוב במיוחד וחלק מהפייבוריטיות כבר הודחו. דה רון כבר הבטיח לחלק אלף פציעות לתושבי העיר אם אטאלנטה תזכה במפעל, והיא מגיעה ללא שום לחצים. וגם ללא יוסיפ איליצ'יץ', מלך שעריה במפעל והאיש שפירק את ולנסיה. אמבפה יפתח על הספסל, די מאריה ו-וראטי בחוץ. לייפציג - אתלטיקו מדריד (חמישי, 22:00) מאז הניצחון הסנסציוני 2:3 באנפילד, זו אתלטיקו מדריד אחרת. כזו שלא הפסידה אף משחק ליגה מאז הקורונה, כזו שמאמינה שהיא יכולה לזכות בליגת האלופות. "עולם הכדורגל חייב לנו גביע", אמר הנשיא אנריקה סרזו. בקבוצה מרגישים שזו ההזדמנות שלהם, כשגם המקרה בו שני שחקני הקבוצה היו חולים בקורונה - לא עצר בעדם כמובן. ז'ואאו פליקס מתרגש לקראת האפשרות לשחק על אדמת מולדתו אך לא ברור האם יפתח בהרכב. סימאונה עד היום הודח רק על ריאל מדריד\כריסטיאנו רונאלדו, שימו לב לזה. לייפציג, בפעם הראשונה בתולדותיה במעמד, הדיחה את טוטנהאם עם ניצחון כפול. מי שלא יהיה שם הוא טימו ורנר כמובן. אבל דני אולמו השתפר, סביצר ושיק בהחלט כן. ברצלונה - באיירן מינכן (שישי, 22:00) קרב ענקיות כבר ברבע הגמר. בשני הצדדים החלו את המלחמה הפסיכולוגית לקראת המשחק, האמת שזה יוצא מצד הגרמנים, בין אם נשיא הכבוד של המועדון או שחקני העבר. הקרב בין ליאו מסי לרוברט לבנדובסקי, בין מארק אנדרה טר שטגן למנואל נוייר. כששתי האימפריות נפגשו בשלוש הפעמים האחרונות, זה תמיד הסתיים בטרבל - ברצלונה עשתה זאת ב-2009, באיירן הגיבה עם 0:7 כפול בלתי נתפס ב-2012/13, ושנתיים אחר כך מסי התעלל בג'רום בואטנג. אם בעשור האחרון, בדרך כלל, היריבות היו עושות התאמות לקראת משחק נגד ברצלונה, הפעם זה עשוי להיות אחרת. באיירן נמצאת בכושר מטורף, ניצחה ב-26 מ-27 משחקיה האחרונים, זכתה בדאבל אך היא לא מסתפקת בכך. המאמן פליק, מולר, לבנדובסקי, כולם רעבים, כולם בטירוף. לותר מתיאוס אמר: "באיירן תצטרך לעשות הרבה טעויות כדי להפסיד לבארסה". לפי כלי התקשורת בספרד, המאמן קיקה סטיין בונה תוכנית "אנטי באיירן", עם ארתורו וידאל כקשר רביעי מעבר לסרחיו בוסקטס. גריזמן ייאבד את מקומו. אפילו במארקה המזוהה עם ריאל כתבו, מנגד, שיש לבארסה את הסיבות שלה לחלום והכל יתנקז תמיד למסי שאוהב לכבוש נגד היריבות הגרמניות, כולל חמישייה אדירה בזמנו נגד לברקוזן. אם תרצו: שבו ותהנו, בגלל משחקים כאלה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל. מנצ'סטר סיטי - ליון (שבת, 22:00) פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי הציגו הפגנת כוח עם 1:2 משכנע על ריאל מדריד, ניצחון כפול, שהיה יכול להסתיים בתוצאה הרבה יותר גבוהה. סרחיו אגוארו עדיין לא חוזר אבל סיטי בינתיים מסתדרת בלעדיו, בעיקר בזכות קוויין דה בריינה. אך תהיו בטוחים שפפ לא מזלזל בצרפתים שכן הוא זוכר היטב את ההדחה נגד מונאקו בעונת הבכורה שלו במועדון. הספרדי לא זכה בגביע מאז 2011 ויקווה לקחת את האנגלים לחצי הגמר לראשונה מאז 2016.
אני דווקא לא כזה בטוח שהפורמט ייתן יתרון לאנדרדוג, א' בגלל שאין את השטות של שערי החוץ שבלי שהרגשנו הייתה שותפה ללא מעט הפתעות (למשל סיטי-טוטנהם או טוטנהם אייקס). ב' בגלל שכשקבוצות הגיעו עם יתרון מהמשחק הראשון לפעמים זה גרם להן לבוא בגישה לא נכונה לגומלין, פה אין יותר מידי "לשחק על תוצאה" כל אחת באה לתת את ההכי טוב שלה וזהו. וגם אני לא זוכר יותר מידי הפתעות בגמרים, דווקא הם בדרך כלל יותר משקפים את יחסי הכוחות לעומת משחקי הנוקאווט. מצד שני כל טעות תהיה יותר יקרה ויהיה פחות זמן לתקן וגם הסיכוי להגיע לפנדלים גדל בהרבה. אני יותר חושב שמי שמרוויחה היא מי שמקבלת יתרון פחות משמעותי במשחקי הבית (אטלנטה?), אתלטיקו נגיד למרות שהיא יחסית אנדרדוג אני מאמין שהפורמט הרגיל עם הוואנדה עדיף לה.
הימור שלי: באיירן משייטת נגד בארסה, ההגנה של בארסה מחוררת כמו גבינה, לבנדובסקי נולד בשביל הגנות כאלה. שאר הקבוצה בכושר פנטסטי,והיא גם די מאוזנת. הימור שלי 3:1 באיירן צמד לבנדובסקי 2 משחקים שאי אפשר לדעת מבחינתי זה הקבוצה הכי התקפית באירופה - אטלנטה מול המליארדרים, ולייפציג הנהדרת מול הכבשה השחורה אתלטיקו סיטי-ליון: סיטי קל - דה בראיינה המפתח להכל 2:0 לסיטי
זה כן סוג של חוסר מזל מה שקורה עם אמבפה, כמה פעמים ראינו את ההתקפה של פריז עם השמות הגדולים באמת? מה גם שההיעדרות של די מאריה הפעם הייתה מורידה לטוכל את כאב הראש לגבי מי צריך לשבת על הספסל (הבחירה הקלה היא איקרדי). פ.ס.ז' הסתפקה בשני משחקים רשמיים בהם די שמרה כוחות, אטלנטה נפלאה, התקפית, מרגשת, אני עדיין חושב שהיא תודח היום אבל את העונה הזו שלה לא נשכח זמן רב. זה צריך להיות זמן ניימאר שהוכיח את עצמו מול דורטמונד. לא כדרורים ודריבל שיעזרו לעורכי היוטיוב, אלא תאכלס - גולים, מסירות מפתח. אם טיאגו סילבה יפתח ב-11 זה די מוזר מבחינתי. אני חושב שאם ברצלונה תעשה את ההתאמות לקראת באיירן ותעלה ב-4-4-2 זה יצמצם חלק מהפערים, אין ברירה, דברים השתנו. באיירן מפלצת אבל הסיכויים הם לא איזה 20-80 לדעתי, בואו לא נגזים. מסי ביום טוב באמת יכול לפרק כל יריבה. הבעיה שלפחות העונה אין הרבה 'דרג ביניים'. סיטי טובה, ליברפול טובה, אתלטיקו אגוז קשה לפיצוח, גם פ.ס.ז' טובה. והשאר? נאדה. עם כל הכבוד לדורטמונד נטולת הר הגעש בצהוב-שחור וגם צ'לסי החמודה של למפארד, באיירן פגשה יריבות שהן קצת פחות טובות גם מבארסה בעונה חיוורת. מעניין אותי אם פליק יישאר עם מערך סופר התקפי גם כן.
אמבפה אני מניח ייכנס בדקות 60+, הוא בקושי נכלל בסגל הקבוצה לקראת המשחק ולא התאמן בצורה מלאה. החילוף הקל הוא על סראביה אבל איקרדי עד עכשיו לא במשחק ואני מצפה שגם אם הוא חלוץ רחבה הוא יידע לתת כדור רוחב מסוכן או להוליך כדור במהירות. אמנם מרקו וראטי ואנחל די מאריה שחקנים מאוד משמעותיים, שניהם בונים, אבל זה לא מצדיק את היכולת של פריז, ניימאר נגד כל העולם עד עכשיו, די מאכזב. קיילור עוד לקח שני כדורים מדהימים, גם אם המהלך בוטל. כאחד שלא יכול ליהנות ממסי וכל העונה מנסה לא להירדם מריאל מדריד - עף על המשחק של ניימאר למרות שמול השער זה עדיין לא זה. הדריבל העוצר נשימה, הפחד שהוא גורם לשחקני היריבה, כל הזמן בא לקבל את הכדור, כל כך שונה משפת הגוף של הזאר נגד סיטי כמובן. ידעתי שגם ללא קהל, ברמה הזו, במעמד כזה, שתי קבוצות כאלה לא יכולות לאכזב, אטלאנטה משחקת בלי פחד, היא לא יודעת משהו אחר. ההגנה של פ.ס.ז' די מהר מאבדת את הסדר במשחק שלה וברנאט כרגע מעין נקודת תורפה, השחקנים באים מאחוריו.
בסדר יש להם את ניימאר, את איקרדי. את דרקסלר על הספסל. גם אם אמבפה לא ישחק דקה אין להם שום תירוץ. זה לא יובה שבלי דיבאלה לא היה לה כלום חוץ מרונאלדו(וגם אז זה לא היה תירוץ והמאמן הלך הביתה).
סה"כ, ביחס להשקעה האדירה, הסגל של פריז לוקה בחסר והשכונה המקצועית המוחלטת שם אחרי כל השנים מראה שהבעלים שלהם שופכים הרבה כסף אבל הם ממש לא בונים מועדון, סתם מוציאים כסף. סיטי, עם כל הביקורת עליהם, בנו מועדון חזק מאוד מכל הבחינות.
אטאלנטה תענוג. הקבוצה הכי מאומנת באירופה לדעתי. הלחץ, הנעת הכדור, הכל על אוטומט. וזה עם שחקני דרג ג'. שאפו ענק לגאספריני. Sent from my ONEPLUS A5000 using Tapatalk
הבעיה כשהלחץ לא עובד יש בור רציני באמצע , צריך איזה גיבוי בנושא הזה כי ניימאר לא יחטיא כל כך הרבה ובסוף גם אמבפה יכנס סביבות הדקה ה60
אחת הסכנות שברכישת שחקני אטלנטה, שהשלם שם יותר גדול מסך חלקיו והם טובים בתוך השיטה של גספריני ולאו דווקא זה יעבוד בשיטה אחרת ואצל מאמן אחר. יחד עם זאת אני יותר ויותר מתאהב בפשאליץ' שלפני 3 שנים היה מחליף בספרטק מוסקבה. כמו רבים וטובים עשה טעות בזמנו שהלך להיות שייך לצ'לסי. לדעתי היה פורץ קודם לכן.
זה בדיוק העניין, עד שניימאר מגיע למאני טיים מבאפה על הספסל...איקרדי נראה חושך ולא יודע עד כמה להוציא את דרקסלר מהפריזר יעזור לפסז', וכמובן שזה לא מהווה תירוץ עבורם. אטאלנטה נראית לגמרי ראויה למעמד אבל נראים מאוד פגיעים מאחורה וגם בהתקפה נרדמו אחרי הגול.
בסיכומו של עניין ככל הנראה פאריז תנצח, אבל קבוצה אחת פה היא בדמותו של מאמן, שכל שחקן שם יודע בדיוק מה הוא רוצה. מהצד השני יש קבוצה שהיא שחקן אחד, עם מאמן שלא ברורה השפעתו על הקבוצה. ניימאר טוב מדי ותכף גם אמבפה ייכנס. אבל שוב, הטרגדיה של הכדורגל האירופאי - על ניהול רע לא משלמים.
