אם ארצות הברית מחליטה למכור לא נראה לי שאנחנו יכולים לעשות הרבה חוץ מלהביע הסתייגות, אבל סביר להניח שישראל קיבלה משהו מארצות הברית כדי להחליק את זה.
כל הדיון כאן מתחיל ונגמר באותה נקודה - נתניהו סופר-פופולרי בישראל וכיוון שאנחנו דמוקרטיה זה אומר שהוא מרכז אצלו המון כוח. הוא לא מתיעץ עם שר הביטחון בנושאי ביטחון כי הוא לא מחזיק ממנו ולא שם עליו (כי לגנץ אין כח). הוא כן מתיעץ עם שר הפנים בנושאי פנים כי הוא מחזיק ממנו ושם עליו (כי לדרעי יש כח). הוא יכול להעביר את הסכם הנורמליזציה הזה כי ברור שהממשלה והכנסת יאשרו את זה. החלק של הF35 והסיפוח בתמורה להסכם נשמע מאוד לא 'על הנייר' אלא הסכמות באוויר. ארה"ב לא צריכה חתימה של ראש ממשלת ישראל על הסכם מכירת נשק במזרח התיכון, וזו פשוט מוסכמה של רצון טוב מצידם, אז אי אפשר לקפוץ כשהם לא מקיימים את המוסכמה הזאת. יכול להיות שנתניהו יכל לקפוץ ולהגיד 'חס וחלילה' ולעצור את זה, ויכול להיות שזה במרומז חלק מההסכם, אבל את זה כנראה שלא נדע בעתיד הקרוב.
שיפסיק להשוויץ. האם הוד מלכותו צריך היה להתייעץ עם הרמתכ"ל? אם כן, לפי הנורמות שלי הוא לא יכול לדלג על שר הביטחון.
במקרה הספציפי הזה לי אין טענות אליו, אבל זאת בהנחה שהוא ניצל את ההחלטה הזאת של ארצות הברית כדי להשיג משהו במקום. מה שכן מדאיג אותו זה שיגעון הגדלות שלו שרק הולך ומחריף מיום ליום. כשהמשפחה המטורללת שלו נמצאת מאחוריו ושאופציית 61+ נמצאת מעבר לפינה בהנחה שיהיו בחירות, זה עשוי לבוא יותר לידי ביטוי.
שמעתי את אחד מהפרשנים הצבאיים טוען שבזמנו עבר חוק בארהב שמחייב את הנשיא לדאוג לעליונות צבאית לישראל במזרח התיכון ועל כן הוא מחוייב להתייעץ עם רוהמ בנוגע לעסקאות כאלה. זה לא היה נשמע כמו משהו סביר והאמת שגם צפיתי בזה בחצי עין ויכול להיות שאני זורק כאן שטויות. מישהו במקרה נתקל בזה?
זה שאתה יכול לעשות משהו, לא אומר שאתה צריך לעשות אותו. כתבתי מספיק על העובדה שבמדינה מתוקנת הדברים נעשים בין תפקידים ולא בין אנשים. יכול להיות שנתניהו לא מת על גנץ, אבל גנץ עומד בראש המערכת שאחראית על בטחון המדינה, ולכן אם אתה לא מתייעץ איתו בעסקה צבאית, אתה מחליט לוותר על הדעה של הגוף היחיד שבאמת מבין מתחום. זאת לא החלטה לגיטימית בשום עולם, גם אם אתה יכול, זה סממן להתנהלות של נתניהו בכל המונחים וסיבה עיקרית לכך שאנחנו לא מצליחים אפילו להחליט מה לעשות עם העובדה שיש לנו אלף חולים חדשים בכל יום כבר חודש, ושאנחנו נמצאים מבחינה מקצועית בערך באותו המקום שהיינו בו לפני שהתחלנו את הסגר הראשון, רק עם פי 4 יותר מובטלים וכלכלה על סף התמוטטות. הקונגרס לא יאשר את המכירה אלא אם ישראל תסכים, ולכן צריך לשכנע את ישראל לעשות כן.
@סיונרה כאן זה מתחבר לבעיה של ערבוב הכנסת-ממשלה. בגלל המצב הטיפשי שבו חבר כנסת מתפקד במקביל כשר ומוכרים תפקידים לפי יוקרה בהתאמה לכמות מנדטים, נוצר מצב דפוק לגמרי. ברור שאין שום סיבה שליצמן יהיה שר בריאות או שלפיד יהיה שר אוצר. דווקא גנץ כשר ביטחון זה עוד הגיוני (אם כי הייתי מאוד רוצה לראות אזרח בתפקיד), אבל הערבוב הזה עדיין דורש שיתוף פעולה מול יריב פוליטי. בפועל קל מאוד לראות שלנתניהו יש את הכוורת שלו (מאיר בן שבת, נתן אשל וכו'), אלה שלא מאיימים עליו פוליטית ולכן איתם הוא מתיעץ חופשי ובמובן מסוים הם יותר ממשלה מהממשלה האמיתית. וכן, ברור שזה מצב חולה.
אם אלו יהיו אנשי מקצוע, אז זה לא יהיה גנץ אלא מי שהוא מינה להיות מנכ"ל משרד הבטחון כמינוי מקצועי, זה לא באמת משנה. כל עוד יש הצבעה בממשלה על מי יהיו השרים התוצאה תהיה דומה. אבל זה בכלל לא משנה, נתניהו, גנץ, ליאת בן ארי או כל דמות אחרת הם בסך הכל אנשים שמאיישים תפקידים. לתפקידים האלו יש משימות, והמשימות האלו צריכות להיעשות למטרת האזרחים. אם נתניהו לוקח החלטה בלי להתייעץ עם האנשים שיש להם את הידע המקצועי הנחוץ, אז הוא לא עושה את תפקידו ומועל באמון שניתן לו. זה בכלל לא קשור אם הוא יכול לעשות את זה או לא. עם כל הכבוד למאיר בן שבת או נתן אשל, לשאול אותו האם העובדה שלאיחוד האמירויות יהיה מטוס חמקן באמתחתה, זה לא משהו שיש להם את הידע כדי לספק עליו תשובה. כפי שאתה רואה אנשים כמו דרוריקו שהיו מספרים לעולם שיש להם מחשבה חופשית ועצמאית, אפילו לא מסוגלים להתמודד עם העובדה שיש דרכים שבהן מדינה מתוקנת מתנהלת ויש דרכים שבהן מדינה נחשלת מתנהלת. מה שקורה פה מאז שהכריזו על הבחירות הראשונות, זה התנהלות של מדינת גוש סובייטי / אקס חונטה ולא של מדינה מערבית. אם בעוד 5 שנים נקלע למשבר עם איחוד האמירויות או מצרים שבו כלי הנשק החדישים שאפשרנו מכירתם ישמשו נגדנו, אז רלוונטי מאוד אם זה משהו שיכלנו לצפות או לא. אין לציבור שום יכולת להעריך את הפגיעה בבטחון המדינה כתוצאה מהעניין הזה, יכול להיות שהיא עצומה ויכול להיות שהיא זניחה, ויכול להיות שהיא גדולה אבל שווה את הרווח ויכול להיות שהיא זניחה אבל לא מספיק כדי לאשר אותה. אני לא יודע, אתה לא יודע, נתניהו מוותר על היכולת שלו לדעת כדי לזכות בנקודות בבחירות. גם אם בסוף הוא יכול לקבל כל החלטה אפשרית, זה לא סביר.
אז ככה המדינה "מנהלת" את הקורונה. כל שר מתחנף לבייס שלו והשיקולים הבריאותיים נזרקים לפח. פלא שמספר הנדבקים רק עולה ועולה? קבינט הקורונה התפוצץ אחרי 3 שעות, כשדיברו על סגרים מקומיים,ליצמן ודרעי מנעו - חדשות רוטר המלל ומשרד הבריאות רצו לבטל את הטיסות לאוקראינה – השרה רגב הטילה וטו - חדשות רוטר
מה שמגוחך זה כמה הציבור פה עיוור ולא מבין בכלל מה קורה. בנאדם אחד מחליט על כל מה שבא לו פה. זה שגנץ הוא אפס לא אומר שלא צריך לשתף אותו בעניין כי הוא, תחזיק חזק, שר הביטחון של מדינת ישראל. ועניינים שיש להם השפעה בטחונית רחבת היקף צריכים להיות משותפים איתו. נראה לך הגיוני שהחלטות בנוגע לסגר או מה לעשות עם הכלכלה הוא יקבל עם עצמו בלי להתייעץ עם משרד האוצר? משרד הבריאות? או אפילו בכלל לא להודיע להם מה הוא החליט? מה שעצוב זה שאשכרה גם את הדברים האלה הוא עושה וככה זה גם נראה. אחר כך תתלונן שכל המשבר מנוהל מתוך אינטרסים של הפוליטיקאים ו"פלא שאלה התוצאות".
קורונה: "הנתונים לא מחייבים לצאת לסגר, עברנו מזמן את השיא" | מעריב משהו מתחיל לזוז בתקשורת. בעולם הרפואה יורם לס מעולם לא היה לבד, אבל בתקשורת כן. סוף סוף זה משתנה.
לו אתה פרויקטור הקורונה, מה היית עושה? "הייתי מברך על הדבקת ילדים. מבקש מצעירים להוריד מסכות. מונע מפגשים רק מאוכלוסיות הסיכון. וגם פותח את השמיים" עוד פרופסור. צאו כבר מהברבש שלכם.
