נכון ליום שלישי היו כבר 66 טיסות לאומן שאושרו בגדול. תחשבו לבד כמה אנשים טסים לשם וכמה יחזרו. ובמקום שמירי רגב תמנע את זה היא מסרבת כי היא יודעת שהחרדים לא ייסלחו לה. אם באמת יטוסו 17,000 אברכים ויחזרו אחר כך לכאן (כשרובם מן הסתם מאזורים אדומים), וכמה ימים אחר כך יידרשו מאיתנו לא לצאת מהבית בגלל סגר... מבחינתי מזמין מחאה של הציבור על הסגר הזה והפרה שלו בכל דרך אפשרית. יש גבול כמה אפשר לספוג מהביזיון הזה. אגב, לא מצליח להבין את הרעיון של גמזו עם החלוקה לערים לפי צבעים. אוקי בתי ספר בעיר ירוקה זה עוד הגיוני, אבל אירוע תרבות בעיר ירוקה? ואם יבואו מהעיר השכנה שהיא בכלל אדומה? יבקשו תעודות זהות בכניסה לעיר? איך עושים חתונה בעיר ירוקה ומוודאים שיגיעו רק מהעיר הזאת?
בראשון לאוגוסט היתה הפגנה בברלין נגד הדיקטטורה במסווה של מאבק במגיפה. מיליון איש, רובם בלי מסכות, שום שמירת מרחק. עברו כבר שבועיים?
כבר יומיים שאני לא מצליח לשחרר מסיפור האונס שהיה באילת. כל מקרה של אונס מכעיס, מצער ומערער אותי, אבל יש פרטים בסיפור הזה שאני לא מצליח להכיל. אם ילד או ילדה יבקשו ממני להסביר במילים מה קרה ברובם המוחלט של מקרי האונס, אדע להגיד להם בגדול שמדובר בבן-אדם אחד שהתעורר אצלו יצר מסוים ושבאמצעות אלימות הוא כפה את יצריו על בן אדם אחר, גם כשהאחרון הבהיר שהוא לא רוצה בכך. במקרה המדובר יש שני דברים שאני לא מצליח להסביר אפילו לעצמי: הרצון לקחת חלק והנרמול. הרצון לקחת חלק: כפי שאמרתי קודם, את רובם של מקרי האונס אנחנו יכולים להסביר במילים, אבל איך אפשר בכלל להתחיל ולתאר את מה שקרה באילת? אני חושב על הילדה. בראשון היא נאבקה, לא הצליחה להגן על עצמה ונאנסה. בשני היא נאבקה כשהיא כבר מותשת יותר, ספק עיכלה מה שקרה, ספק הבינה מה עוד עשוי לקרות, בסוף לא הצליחה להגן על עצמה ונאנסה. בשלישי היא נאבקה, כבר פחות האמינה בעצמה, שוב לא הצליחה להגן על עצמה ושוב נאנסה. ברביעי היא כבר פחות ניסתה להיאבק. בהדרגה הגוף שלה החל להתרוקן מחיוניות בסיסית שדרושה לבן אדם כדי לתפקד. מגיע הבן אדם השמיני, התשיעי, העשירי - לא שמים לב שהילדה באותם רגעים היא גופה? שזה כמו לקיים יחסים עם יצור מת? וזה עוד המשיך לשלושים. הנרמול: כשמגיעים לבנק או לקופת החולים, לוקחים פתק עם מספר, שאומר לנו מתי תורנו לקבל שירות. באיזה עולם אנשים מגיעים למקום מסוים, רואים בחורה חסרת יכולת שמוטה על הריצפה תוך כדי שהיא נאנסת ומחליטים שהם לוקחים חלק בדבר הזה? מעבר לכמות הרגשות שזה מציף בי, הסקרנות האינטלקטואלית שלי לא יכולה שלא לתהות - הגיעו לשם אנשים ובאמת שאלו את הנוכחים "מי כרגע האחרון?". איך זה הסתדר להם מבחינה הגיונית להתייחס לכל הדבר הזה כאילו מדובר בהמתנה לנציג שירות בבנק? אונס הוא דבר נוראי וכל מקרה אונס הוא מזעזע, אבל באונס הזה השתלבו עוד המון דברים רעים אחרים שבכל פעם שאני מנסה לחשוב על הכל ביחד, אני מתכווץ. כל כך הרבה חולאים היו צריכים להתחבר יחדיו כדי שמקרה מחריד שכזה יקרה וכמה עצוב שהם התחברו. כבר יומיים שאני עצוב, מדוכא ובעיקר מפוחד, כי לא רק הפיקוח של גורמי האכיפה הוא מושא לביקורת, אלא גם הפיקוח החברתי שלנו, שלא קשוח, חד וברור מספיק מול תופעות כאלה. מאחל לנערה שיום אחד תהיה מסוגלת לאהוב חזרה ולסמוך בחזרה על בני אדם.
@Maccabi Diamond זה עוד לא ברור שבאמת היו 30 אנשים שעמדו בתור כמו שמתואר, ממה שהבנתי הגירסא הזו מתבססת על עדות של אחד החשודים שלך תדע כמה היא אמינה. לא שזה באמת משנה, גם אם יגלו שמדובר בחמישה בחורים זה מספיק כדי להחריב נפש של נערה. מה שמטריף אותי ובעיניי מעיד בפני עצמו על כשל מוסרי של החברה זה ההבדל בין היחס לאירוע הזה לבין האונס באיה נאפה. התבלבלו פה לגמרי בכל מה שקשור ל"ערבות הדדית בין ישראלים", מהתקשורת שמיסגרה את 2 האירועים בצורה שונה לגמרי ועד לציבור הרחב.
גם לי לא ברור איך הגיעו למספר העגול הזה 30 כשמצד שני יש רק שניים או שלושה עצורים. יש לי תחושה שבסוף האמת תהיה יותר קרובה לשם. זה לא פחות נורא והלוואי שכל אחד ממי שמעורב יקבל את העונש המירבי אבל בסוף במקום להזדעזע אנשים עוד יצאו בתחושה של ״טוב נו, מה עושים רעש, זה סתם אונס רגיל״.
העובדה שאנשים מפמפמים את המס' 30 בשביל לעורר ולזעזע היא מובנת אבל גם מזיקה (גם לילדה), כי אם בסוף יתברר שהיו פחות זה מוזיל את האירוע למרות שגם אם מדובר באדם אחד זה מזעזע וראוי להתייחסות. זה נושא יותר מדי חשוב ורגיש בשביל שיפול קורבן לפופוליסטיות.
באיה נאפה הבחורה הייתה בת 19 והיחסים כנראה היו בהסכמה. פה הבחורה בת 16 והיחסים כנראה לא היו בהסכמה. לא מבין איך אפשר להתייחס אליהם באופן שווה ואיך בחברה מתירנית כמו שלנו, המקרה הראשון הוא כשל מוסרי חמור.
אני לא חושב שמישהו באמת יודע מה קרה באיה נאפה, ואני די בטוח שכרגע אף אחד כאן לא יודע מה קרה באילת. מעבר לזה, המושג 'הסכמה' הוא מושג מאוד לא בינארי. בטח כשאלכוהול מעורב.
מה זאת אומרת אף אחד לא יודע? יש פסק דין שעיקריו ותגובתה של המתלוננת אליו פורסמו באינספור מקומות. מסכים לגבי האלכוהול - כל עוד מכילים את זה על שני הצדדים.
באיה נאפה הייתה נערה צעירה ושתויה שעברו עליה חבורת נערים וצילמו אותה בלא ידיעתה. כמו שכתבו לך המושג "הסכמה" הוא מאוד מעורפל אבל לפי העדות של הנערה לא הייתה שם הסכמה איך שלא תסובב את זה: הנערים הישראלים יצאו בשלום בעיקר כי מערכת המשפט בקפריסין מתייחסת כמו מדינת עולם שלישי לעבירות אונס, ולהערכתי גם בגלל תעשיית התיירות בין ישראל לקפריסין שהייתה סופגת מכה, וגם בגלל הייחוס של הנערים(אחד הבן של בכיר בעיריית ירושלים, עוד אחד בן של בכיר בליכוד). https://www.mako.co.il/women-agenda/Article-d87f96288359f61027.htm אין לי ספק שאם במקום נערה בריטית היה מדובר בנערה ישראלית, היחס התקשורתי והציבורי כלפי חבורת האנסים הזו היה שונה בתכלית, הרבה יותר דומה למה שאנחנו רואים עכשיו ואני מניח שזה גם היה נגמר בהרשעה.
הצילום אכן מכוער והלוואי שהיו נענשים על כך בחומרה. הנערה גם הודתה שבדתה את כל הסיפור כי כעסה על הבחורים שצילמו אותה. גם הבחורים היו שתויים. כל שאר ההודעה היא פרשנות ולא עובדות כך שאין טעם להתייחס.
הנערה חזרה בה מההודאה הזו, טענה שהחוקרים הפעילו עליה לחץ ומנעו ממנה לראות עורך דין, שההודאה נכתבה על ידי חוקר קפריסאי והיא רק חתמה עליה. גם גירסת החשודים הישראלים השתנתה כמה פעמים. ממליץ לך לקרוא את הכתבה ששמתי, זה הרבה מעבר לפרשנות. אי אפשר לדעת בוודאות מה קרה באיה נאפה, אפשר להגיד בוודאות שחקירה ומשפט הוגנים לא היו שם, ובהתחשב בכל הפרטים בסיפור(שוב, תקרה את הכתבה) אני חד משמעית מאמין לנערה.
ובית המשפט קבע שהיא משקרת. אולי זה ישתנה הערכאה הגבוהה יותר. קראתי את הכתבה - חוץ מתיאור מזוויע של הנערה, כתיבה סובייקטיבית ורדודה של הכותבת דוגמאות לא רלוונטיות בעליל, אין שם כלום.
