איזה לחמן זה. מקווה בשבילו שלא ינסה שוב ללכת לאמן קבוצה ושישאר בחממה בערוץ. Sent from my WAS-LX1 using Tapatalk
יצא לי להכיר את אבישי סלע אישית כבר לפני עשר שנים ולעשות איתו קורס של ארבעה חודשים ביחד, מדובר באחד האנשים היותר נחמדים שפגשתי. הלוואי על כל אחד מהליצנים שיש היום בערוץ הספורט חצי אחוז מהמקצוענות, הידע, הזיכרון ואהבה למשחק שיש לאחד כמו אבישי סלע. העיקר שאת הפרצוף של רז זהבי, אחד שמנבל את הפה שלו בדרך קבע כבר שנים אני צריך לראות כל היום על המסך. אתה מקווה בשבילו ואני מקווה בשביל כל השאר האנשים על כדור הארץ שהבנאדם הזה יהיה כמה שיותר רחוק מעולם הכדורגל, עשה מספיק נזק לעולם הזה, חלקו בלתי הפיך, די!
הוא פוטר בכלל? בטוויטר הוא לא מפסיק לזיין את המח על כמה שהוא מצטער ועל כמה שהוא "ילמד מזה כאדם". אבל כששואלים אותו אם הוא פוטר הוא לא עונה. וואי גם עכשיו כשאני בצד שלו הוא עדיין איש מעצבן.
שידר משחק בלאומית ואמר (כשחשב שהוא לא בשידור) "לך תבדיל בין כל השחקנים הצבעוניים" של אחת הקבוצות. הושעה לשבועיים.
אלון עידן בטור יפה על השינויים בערוץ הספורט: הצופים רוצים דם, דמעות וצעקות. אז ערוץ הספורט החליט להפוך את זה לדגל שלו את מקומם של יהונתן כהן ועמרי אפק ב"שער השבת", שלא מייצרים מספיק "הייפ", תפסו בוני גינצבורג, איל ברקוביץ', ורז זהבי. כן, האיש שהתחיל כבדיחה ב"בובה של לילה", הפך לפרשן הבכיר של ערוץ הספורט ובקרוב יירה לעברנו "כוסילמלמים" תבוסה מול מי? תבוסה מול "ONE", המתחרה הוותיק. תבוסה לרוח שהוא ייצג, לדנ"א שלו. לאופן שבו הוא תופס כדורגל: חארטה, הכל חארטה. אל תבלבלו לנו את המוח על מערכים, אל תקשקשו לנו על משחק לחץ. כדורגל זה לא על כדורגל. כדורגל זה על החיים: אגו, כוח, כבוד, פוליטיקה, סכסוכים, סולחות (אופירה, מתי את ואייל גולן שוב בסטיז?). כדורגל זה גליצ'ים: כדורגלנים ובחורות, ריבועים וביקיני. כדורגל זה לא עמרי אפק, כדורגל זה רז זהבי.....
יכול היה לכתוב את אותו מאמר בדיוק ב-2005 כשעלתה יציע העיתונות. ערוץ הספורט ויתר כבר מזמן על כל יומרה לאיכות.
יציע העיתונות ב-2005 גם אם לא התעלה לרמה אינטלקטואלית גבוהה עדיין היה חדשני ומעניין, עם רון קופמן שנחשב אז לעיתונאי מוערך ושלמה שרף שעוד זכה לכבוד כאחד מבכירי המאמנים. מדי פעם התארחו שם מליניאק, אלי סהר ועוד. אני מסתכל על הקאדר של התכנית החדשה. אני שם רגע בצד את אייל ברקוביץ' שאני כן חושב שיש לו מקום בטלוויזיה. מי זה בכלל רז זהבי ובוני גינצבורג. האחד הוא עיתונאי של ליגה ג'(תרתי משמע) שכל מה שהוא מוכר זה היותו "דמות קאלט". השני שוער בינוני בעברו, פטיש אוויר בהווה שאני באמת מתקשה להאמין שיש אנשים שרוצים לראות אותו על המסך. הוא בדיוק כמו דני נוימן בזמנו, אחד שיודע ללקק לאנשים הנכונים. עוד טעות בהשוואה שלך זה שיציע העיתונות ב-2005 היתה בסך הכל משבצת אחת, היום כל הערוץ הזה זה יציע העיתונות, וזה גולש אפילו לליגת האלופות. רק תראה את אולפן הפרי גיים המזוויע.
אני חושב שיש הרבה עיתונאים טובים בערוץ, פשוט 'מחביאים' אותם באופן מסוים בתוכניות עם פחות רייטינג, למשל "מגרש פתוח" ועוד. מישהו שאני מכיר, אשאיר את זה ככה, קיבל פינה חמודה ואני מקווה שהוא יוכל להתקדם מהר ולא לעבור דרך מוגזמת. אני גם לא יודע אפילו מה לוח השידורים, האם 'שבת ביציע' שיותר מתאים לשלושה האלה - עדיין קיים. אגב נדב צנציפר הוא בדיוק מאותו סוג לדעתי גם אם הוא לא מתלהם ויש לו סקופים והרבה. בחזרה ליונתן כהן: הוא באמת אוהב כדורגל ישראלי, והוא מציג את הצד החיובי שלו ולא הביקורתי נניח כמו ברקוביץ' שיכול לדבר עד כמה הרמה ירודה וכנ"ל רז זהבי. אני מעדיף את משה פרימו על פני רז זהבי.
עם צנציפר ופרימו אין לי בעיה. לאחד כמו ברקוביץ' יש מקום בערוץ הספורט. האיש אגדת כדורגל, אז הציבור רוצה לשמוע את הדעות שלו, בטח כשהוא מגיש אותם בצורה "צבעונית" ולא משעממת. להבדיל אלפי הבדלות אבל גם מראדונה כל פעם שהוא מצייץ משהו על כדורגל כולם מקשיבים לו, גם אם אתה בקושי מבין מה שהוא אומר מרוב שהוא מסומם. גם באנגליה יש לך את פרדיננד ומייקל אואן שהם רחוקים מלהיות פרשנים דגולים אבל הם אגדות ולציבור האנגלי מעניין מה לאגדות יש להגיד. ככה זה עובד בכל העולם.
יציע העיתונות אולי עלתה במטרה להיות תוכנית עיתונאית נשכנית, אבל מהר מאוד (עניין של שבועות בודדים) הם הבינו שהקהל מחפש את קופמן צורח על אנשים שהם בושה לחלטורה ואת שלמה שרף מעיף שחקנים זרים הביתה עוד לפני שהם נחתו בארץ. נכון, ב-2005 זו הייתה משבצת אחת, אבל מהר מאוד ראית איך הרוח החדשה מתפשטת בערוץ כולו. מה שניסיתי להגיד זה שהטור של עידן על "מה נהיה מערוץ הספורט" איחר את הרכבת בכ-15 שנה.
מסכים איתך. אגב זה התחיל עוד לפני זה עם בטריבונה "האגדית" בערוץ 10. אגב2 אחד הפאנליסטים בעונה הראשונה של יציע העיתונות היה לא אחר מאשר אמנון אברמוביץ'(אוהד חיפה אגב)
בטריבונה הייתה תגובת נגד לאליטיזם של ערוץ הספורט דאז. יציע העיתונות הייתה "ההכרה בתבוסה" כמו שאלון עידן הגדיר את זה.