זה מגוחך להשוות חשיבות של הפגנה למשחק כדורגל. הפגנות זה הכלי של הציבור למחות על מדיניות הממשלה, ברגע שאוסרים על הפגנות לוקחים לציבור את הכוח החוקי שלו להתנגד לממשלה. אחד הדברים שמבדילים בין מדינות דמוקרטיות ללא דמוקרטיות זה הזכות להפגין.
אז מה מונע מלאשר תפילות המוניות בחוץ? 2K, 1K או 10K. כי זה מעלה שאלה עמוקה יותר - האם הזכות לפולחן דת מתעלה על הזכות להפגין או לא? זה בדיוק הטרייד אוף העדין הזה של יהודית ודמוקרטית. ואני אומר את זה למרות שברמה האישית כל נושא הדת והתפילות לא מעניין אותי בכלל.
הדרך של הציבור למחות על מדיניות הממשלה היא בקלפי. אני לא בעד לאסור הפגנות באופן ספציפי, ממש לא מזיז לי איך חבורה של אשכנזים פנסיונרים שגנבו להם את המדינה מעבירים את הזמן. אבל אם מאשרים התקהלויות בבלפור צריך לאשר בעוד מקומות, הקריטריון לא אמור להיות המהות אלא הכמות. מי שמך לקבוע מה יותר חשוב ממה? חצי מדינה בחרה בממשלה הזאת, איפה להם מותר להתקהל? לך חשוב להפגין ולי חשוב ללכת לראות משחק, ההבדל הוא שקהל עוד תורם משהו ואתם רק קודחים בראש לשכנים.
הגישה הזו הופכת את האזרחים לקהל צופים שפעם בארבע שנים - לכל היותר - יכול לנסות לעשות משהו ובשאר הזמן מתבקש להיעלם לפוליטיקאים מהפנים. הפגנה היא זכות יסוד בדמוקרטיה. כדורגל זה לא. גם בעת מצוקה, יש דברים בסיסיים שצריך לעשות כל מאמץ כדי לשמר. ויש כאלה שלא.
אז שמשרד הבריאות יגיד שיש X נדבקים מהפגנות, אבל בשכלול של כמה זה חשוב להפגין, זכות דמוקרטית וכו' וכו', הוא מאשר להפגין. כל עוד הם באים לועדה בטענות שלא מצאו אנשים שנדבקו בהפגנה.. זה הזוי למנוע התקהלות בשטחים פתוחים בתחומים אחרים. ואני לא קונה את העניין שכל המפגינים מכבים את הטלפון ולכן לא ניתן לאתר אותם. הרשת מלאה בסרטונים מההפגנות. אני בספק אם זה תועד רק מהצלמים של חברות החדשות. אגב, העלייה בחולים באילת שכעת נכנסת לרשימת הערים האדומות. אם משהו נדבק באילת אבל הוא בכלל מתגורר במרכז הארץ ושם מן הסתם הוא יעביר את הבידוד. הוא נספר ברשימת החולים של העיר שבה הוא עושה את הבידוד או באילת שבה הוא נדבק ואולי עשה את הבדיקה?
איזה 4 שנים נו באמת, כל יומיים הולכים פה לבחירות וכל פעם אותה תוצאה למרות שכל הזמן הזה אתם מפגינים ובטוחים שהנה מגיע המהפך. תשחררו, אף אחד שם לא סופר את ההפגנות האלה. אתם מוזמנים לחזור לדאוג לדמוקרטיה כשייגמר המשבר כי כל עוד נותנים לכם ללכת לחוג שלכם אז שיאפשרו גם לשאר האנשים לעשות מה שהם רוצים.
אני חושב שהזכות לפולחן קודמת בהרבה על הזכות להפגין, אבל יש כאן נקודה עקרונית - הפגנה היא פחות או יותר בהגדרה נגד הממשלה, ולכן איסור מצד הממשלה כלפי ההפגנה הוא בעייתי עקרונית. תפילה היא לא אקט אנטי-ממשלתי, ולכן לגיטימי שהממשלה תאסור עליו. בכל מקרה אני חושב שבתקופת הרשתות החברתיות החשיבות של ההפגנות יורדת. אני לא ממש רואה מה ההפגנות בבלפור תורמות - מי שנגד ביבי נשאר נגד ביבי, מי שבעדו נשאר בעדו וזהו בערך. שום שינוי משמעותי. ממשלה נורמלית היתה מגדירה איך בדיוק מותר לקיים אירועים המוניים. לא הפגנה ולא תפילה ולא הופעה, אלא הגדרה כללית - כמה אנשים לכל מטר מרובע, מי מקבל אחריות על האירוע וסופג קנס במקרה של הפרת הנהלים, ורישום של כל הנוכחים במקרה שהתגלה חולה באזור וצריך להכניס אנשים לבידוד. בסופו של דבר אפשר להעביר המון ביקורות על חוסר סנכרונים בין הוראות שונות, כי הבעיה העיקרית היא לא האג'דה אלא החובבנות. אין ניהול רציני בשום תחום וכל אחד מנפיץ את התקנה שמסתדרת לו ונראית לו באותו רגע.
סופרים לפי מקום מגורים קבוע ועל זה יש זעם של החרדים. יש התפרצות בפנימיה בכרמיאל ומכריזים על בני ברק עיר אדומה.
כמה אירוני זה שטרוריסט מתגורר בישוב שמנסה להנציח את הדו קיום ואף נושא את השם "שלום" שב"כ: חמאס גייס ישראלי כדי להניח מטען בצומת ביל"ו
