האמת אני די מבסוט מהמשחק אתמול...אחרי המשחק הראשון שיצאנו ממנו עם ניצחון עלובבב ראינו פה קצת פוטבול. אני טיפ טיפה מתחיל לעוף על קאם אבל נראה מה יוליד יום.
WORD. אם כי בעיניי אין מה לדאוג יותר מדי, בליגה המאוד חכמה ובכלל לא מטומטמת הזאת אני ממש לא מעריך שעד הדדליין ייפתחו כל מיני הזדמנויות על שמות כמו אודל/ת׳ילן/רובינסון/דשון/מארווין ג׳ונס שיהיו זמינים תמורת בחירת סיבוב תשיעי או משהו כזה. ממש לא רואה את זה קורה.
אני לא דואג. הבני זונות משיקאגו שדילגו על קאם לא מתאים ל-CULTURE ניוטון יסדרו לבליצ'ק את אלן רובינסון.
לא נראה לי, הדיבור הוא שהצדדים קרובים לחתימה. מזל, כי הוא יכול להיות חתיכת נשק תחת קאם וביל ונמאס כבר מהפאטס.
אפשר לומר לא מעט על בריז ועל הסיינטס, אבל אני לא מפגר ולא תמים - משחקים נגדם שבוע הבא ואני לא נופל לתהומות הניחוס העצמי.
ניסיון יפה. אין מה להיות פחדנים אפסים כי אין תהום ליפול אליה. סבא מת. זה היה באוויר כבר כמה שנים ובא לידי ביטוי בעיקר בדצמבר-ינואר אבל השנה נראה שזה נגמר עוד לפני שהתחיל. זו כמובן לא גזירה משמיים ויש על הספסל QB שעם הסגל והכלים האלה אפשר להתחרות איתו. תלוי כמה ביצים יהיו לטפלון שון. לא עוצר את נשימתי.
כמה נקודות: *התארחתי בארה''ב לא מעט בכמה שנים האחרונות, וגרתי אצל קרוב משפחה די מבוגר שמבין דבר או שניים בספורט והימורים. ותמיד יש לו את תיאוריות הקונספירציה שלו בכל הנוגע לתוצאות של משחקים, בחלק מן המקרים הוא אפילו טוען שהמאפיה משפיעה על תוצאות משחק, על שחקנים ושופטים וכדומה. בקיצור הרבה MUMBO JUMBO, למרות שהיו כמה מקרים שהוא אמר לי ''איך זה קורה כך וכך כשהליין הוא בדיוק כך וכך" ואני לא אשקר, אתה מרים גבה לפעמים. אבל הרמת הגבה הגדולה ביותר שלי קרתה שלשום כשראיתי את אטלנטה. מה לעזאעזל. המחשבה הישירה שלי הייתה שזה מכור, ושיש סיכוי יותר גבוה שהגיעה הוראה מלמעלה לא לגעת בכדור ויהי מה מאשר שהשחקנים לא פאקינג ידעו שאפשר וצריך לתפוס אותו כדי לנצח את המשחק המזורגג. כאילו ראיתי כבר BRAIN FARTS בחיי וכמובן שהפלקונס זה אנומליה אפילו בתחום הלוזריות הגדולות בהיסטוריה אבל סראבק, זה נטו עניין של לתפוס את הכדור. זה אמור להיות אינסטנקטיבי לזנק על הפיגסקין בתור שחקן פוטבול, עוד כשאתה מתחיל לשחק בתור ילד. פשוט הזוי. *מדברים פה על גרין ביי ועל המחסור בתחרות ואני מציע להרגיע. לא מדבר כרגע על העובדה ששתי הניצחונות (הטובים מאוד כמובן) הגיעו נגד שתי נמושות כך מסתמן. לא אומר שהפירסט סיד זה לא יעד ריאלי וכמובן שאין לי משהו אישי נגד הקבוצה (להפך - מאוד אוהב את רודג'רס), אבל בדומה למה שאליאור (נראה לי) רשם כאן לפני כמה ימים (נראה לי) - עם כל דקה שעוברת, ועם כל תוצאה חיובית שתגיע - המחשבה שלי תמיד תהיה שהמכונה הזאת הייתה צריכה להיות ה-ר-ב-ה יותר משומנת, ועל איזה פספוס זה שהיא לא כזאת. כי כשאתה באופוריה של לדרוס את הליגה בעונה הרגילה עם 13 ניצחונות אתה לא רואה את הפגמים ואת המחסור בכישרון שעלולים להתגלות כשאתה מנסה לעמוד בקצב של ההתקפה של סיאטל (סתם דוגמא כמובן) בגמר ה-NFC ותצטרך עוד מישהו שיעשה משהו חוץ מדבאנטה. אם הייתה בלמבו את מנטליות ניו אורלינס שמחפשת איך להשתפר בכל מקום אפשרי גם אם זה אומר עוד כמה מיליונים פה או שם אז הייתי קצת יותר משוכנע לגבי הפאקרס. כרגע TBD *לא יודע מה איתכם, נהניתי בטירוף לראות את קאם מול סיאטל. לא הכל היה מדויק כמובן אבל אני לא זוכר אותו הרבה זמן עם כזה זינג וגם טאצ' במסירות שלו. גם נראה שהיה לו RAPPORT לא רע בכלל עם הרסיברים, שזה משהו שקשה להגיד שהיה לבריידי למשל בשנה שעברה. אלמלא הפלייקול העלוב במהלך האחרון הוא 0-2 בקלות. לא יודע כמה זמן זה ימשיך עם המכות שהוא בנוהל חוטף אבל אני כרגע נהנה מכל שנייה כל עוד זה קיים. חתיכת סיפור. *יש מעט מאוד שחקנים שאני נהנה לעודד יותר מדרק קאר. איזה פאקינג גבר.
לא הזוי בכלל. כל אחד והשריטות שלו, אבל מדיווחים שיצאו שם בשנים האחרונות ומצפייה בריידרס בהארד נוקס, התרשמתי שמדובר באחד הסמרטוטים הכי גדולים שהגיעו לליגה בשנים האחרונות. לא רק שמדובר בקיובי שלעיתים קרובות בקושי משחק כמו אלכס סמית ללא אנדי ריד, נראה שהוא גם לא מסוגל להוביל חבורה של אנשים ולקבל מהם ריספקט מינימלי. וזה הדבר הבסיסי ביותר שאפשר לחשוב עליו שמדברים על QB.
כל נושא הפירסט סיד נובע פשוט מאלימינציה. אני באמת מנסה לחשוב למי יש סיכוי סביר לסיים עם המאזן הטוב ב-NFC ואין הרבה אפשרויות ריאליות: דרום - נציין כבר עכשיו (וזה תקף גם לשאר הבתים) שניתן למחוק קבוצות שהחלו 0-2. להתחיל עם שני הפסדים ולגמור עם הטופ סיד דורש ריצה פסיכית ואולי גם חסרת תקדים (צריך לבדוק). אז ביי פלקונס ופנתרס, לא שריאלית היה אפשר לבנות עליהן בכל מקרה. באקס וסיינטס - אולי. אולי. אני אישית אבל לא רואה את הבאקס כקבוצה של 13+ ניצחונות. על הסיינטס לא הולך ללכלך יותר מדי עד שבוע הבא לפחות. צפון - מינסוטה ודטרויט להתראות. ברס? יש פה מישהו שחושב שהם מועמדים ריאליים? בדיוק. מזרח - וושינגטון? לא. דאלאס שכרגע במאזן 1-1? הסיכוי הכי טוב של המזרח, אבל לא רואה אותם בתור מפלצת שיש לה סיכוי משמעותית גבוה יותר מגרין ביי לגמור עם המאזן הטוב ב-NFC. מערב - 4 קבוצות שנעות בין טובות למעולות. וזאת הבעיה לדעתי של הבית הזה.הן כולן הולכות לפגוע במאזנים אחת של השנייה. ועדיין, פה נמצא לדעתי ה"איום" הכי גדול על גרין ביי במובן הזה. כלומר באמת שאין יותר מדי אופציות ריאליות, כבר עכשיו אחרי 2 מחזורים. זה לא נובע מזה שגרין ביי מדהימה או משהו, פשוט שילוב בין סטטיסטיקה והיכרות בסיסית עם הדינמיקה של איך הדברים האלו עובדים. ושיהיה ברור - פירסט סיד לא נותן לגרין ביי דבר מעבר לביי. זה ממש לא אומר שהם לא יכולים להפסיד לסיאטל או הניינרס על משחק הפלייאוף הראשון ולעוף בתור ONE & DONE. שזה גם תסריט אולטרה סביר בעיניי ואולי גם הצפוי. ואני לא חושב שמישהו היה באופוריה מ-13 הניצחונות. מי שראה את המשחקים ראה טוב מאוד שהמאזן שיקר ושזאת הייתה קבוצה של 10 ניצחונות פלוס-מינוס שהלכו לטובתה כמה משחקים שהיו לכאן או לכאן. ראיתי אותו מתארח בפודקאסט מוקדם יותר השנה והוא כזה CHRISTIAN BOY חמוד. עושה רושם של בחור ממש טוב. ואולי זאת חלק מהבעיה שלו. נחמד מדי בענף של חיות אדם.
חושב שמה שקרה שם מאוד פשוט - השחקנים העריכו שהכדור לא יעבור את ה-10 יארד הדרושים (או ייצא החוצה לפני כן). ת'כלס גם אני חשבתי ככה בלייב, ואם אני זוכר נכון גם השדרים. זה הרגיש כאילו גרג דה לג לא העריך נכון את העוצמה ובעט חלש מדי מה שגרם להם להעדיף לא להתעסק בכלל עם ניסיון ריקאברי שאולי יידפק ויגיע לידיים של דאלאס (רוב האונסייד שנדפקים הם בסגנון הזה. נדיר מאוד לראות ריקאברי נקי כמו זה). זה כמובן לא אמור לפתור אותם מהשיט ההזוי הזה והייתה דרושה התעשתות מהירה שלא הגיעה אבל לא חושב שזה במחוזות המכירה או אפילו הוראה של מאמנים מטומטמים. פשוט הוצאה לפועל גרועה של שחקנים בזמן אמת. הכרגע TBD הולך להיחשף משמעותית ב-SNF עוד 5 ימים. לרוע מזלו של הראש מוצרלה השפן פה שמפחד מהצל של עצמו (והוא יודע למה) למרות שיש לו "לא מעט לומר על הסיינטס והבריז" יש פה אנשים שלא מפחדים לקרוא לשיט שמתרחש לנגד עיניהם כמו שהוא - דרו בריז זצ"ל. כאמור זה היה באוויר מספר שנים כשהזרוע שבקה חיים בדצמבר-ינואר אחרי עונה של 300+ זריקות (טפלון שון זיהה את זה והתחיל לצמצם אותם בהדרגה עם כל שנה שעברה). השנה הגענו למוות הזה אחרי 0 זריקות כי מה לעשות שכשאתה בן 750 בלי כל הסמים של בריידי ועדיין מתעקש לשחק פוטבול לפעמים לטבע יש מה להגיד בנדון. זה אפילו לא עניין של חוזק זרוע לאיים במסירות ארוכות (זה גם ככה אף פעם לא היה קטע שלו) כמו ה-Velocity הדרוש אפילו לדיוק במסירות עד 10-15 יארד ל-Comebacks/Seam routes שהם בת'כלס המימד הורטיקלי בהתקפה הזאת. אפילו בימים הטובים זה לא שהסיינטס היו מריצים איתו גו/פוסט ראוט'ס של 40-50 יארד או התגלגלויות שלו תוך כדי תנועה או לא יודע מה. זה אומר דבר מאוד פשוט לקראת יום ראשון - טפלון שון לא מטומטם (רק בניהול שעון ופסקי זמן אבל זה מסיט אותנו מאנדי ריד מטומטם שלא יודע לנהל שעון וחלאס עם זה) ומן הסתם מבין יותר מאיתנו מה קורה לנגד עיניו וינסה to coach around it ככל האפשר. במילים אחרות - מנה כבדה מאוד של טייסום היל (1-2 הפגזות לעומק רק כדי לייצר מראית עין של איום, Read option ,Power runs, Double pass, תיפקוד כפולבק עם leaks כתופס ובקיצור כל השיט שמזרימים אליו), ריצות של מארי וקמארה וכל וריאציות הסקרין האפשריות. אחרי הזוועות שראינו אתמול (גם הגנתית הם נראו לא מוכנים, שלא לומר מעוניינים לשחק פוטבול בכלל) הם הולכים להוריד שם EFFORT של סופרבול כדי להציל את העונה הן מבחינת מאזן אבל אולי יותר מזה מבחינת ביטחון עצמי שהם עדיין בעלית של ה-NFC כדי להימנע מסיחרור שיכול פרקטית לחסל להם את העונה (לטפלון שון כבר כמה שנים לא הייתה עונת 8-8 מזעזעת וזה בוער לו בעצמות). יחסית למה שגרין ביי ראתה העונה זה הולך להיות זינוק חד ברמת האימון, הכישרון וה-Effort מהשיט שואוז שהם דרסו. מה שאומר שאנחנו הולכים ללמוד עליהם לא מעט, התקפית והגנתית. בעיניי הם אפילו לא חייבים לנצח את המשחק הזה (למרות שרצוי מאוד) כמו רק להיות תחרותיים אחרי הקטסטרופות על שראינו מהם לפני שנה כשהם פגשו יריבות נורמליות. All things considered התחת של מייק פטין on the line אפילו יותר משל לאפלור מבחינתי. PREACH. ממה שראיתי בטוויטר ושאר המדיה ב-12 שעות האחרונות - גרודן = אנדי מתוחכם, הריידרס = קרקס התקפי + ניצחו בנוקאאוט את הטרייד האולטרה לא מטומטם של מאק, פלייאוף = קליל, סופרבול = לא מילה גסה, דיינסטי = לא מחוץ לתחום. אנחנו כרגע נוריד ראש ופשוט נחכה בפינה כדי להתעמת עם כל ההנחות האלה. אבל מבטיח שזה הולך לכאוב. לא יודע למי עדיין. אבל לא יהיו רחמים הפעם.
הריידרס ופלייאוף? לא יודע מי אומר את זה אבל לכל בר דעת ברור שהתקפת ה"בוא נזרוק רק לוואלר כל הזמן" הזו חיה על זמן שאול.
כל אחד והטוויטר שלו. ואם כבר עסקינן בטוויטר, טיפ נחמד: לפני כמה חודשים הורדתי את החשבון ל-0 עוקבים ובניתי לעצמי lists. יש לי עכשיו מכונת תוכן משומנת מאוד ממוקדת. זה אומר שבמקום שיהיה לי פיד כמו בפייסבוק שבו נופל עליי זבל רנדומלי מכל מיני עולמות, אני יודע בדיוק מה אני רוצה לקבל ברגע נתון. ** NFL Power Rankings: The War of Attrition Leaves Some Teams Scrambling - The Ringer תימצות טוב למה שקורה בליגה אחרי השבועיים הראשונים.
