זה אמנם יוצא נגד המסר שניסיתי לשדר אבל ״הבוא נזרוק לוואלר כל הזמן״ היה פשוט ניצול (חכם ומתבקש) של המצ׳אפ הספציפי אתמול. הסיינטס התעקשו לשמור עליו 1 על 1 כל המשחק עם מלקולם ג׳נקינס שנחות אתלטית משמעותית ולקראת סוף הרבע השלישי אחרי 79 תפיסות ל-668 יארד הואילו לעשות ״התאמה״ ו״שינו״ ממנו ל-PJ וויליאמס שהוא קורנר קטן משמעותית. בשום שלב לא שלחו דאבל קאברג׳ + נפלו בכל ה-Playactions עם גישה אגרסיבית והשאירו אותו חופשי לחלוטין. חוץ מוואלר יש (או לפחות אמור להיות כל עוד קאר בקטע, מה שלא כל כך המצב) ראגס להפגזות עמוקות/נשיאות end around/סקרינס, רנפרו בסלוט לתפירות קצרות, בראיין אדוארדס מטרה גדולה כפוזשן רסיבר, טופ 5 OL, ראנינג בק שלם ופיזי, ראנינג בק נוסף שמתמחה בתפיסות וראוט ראנינג. אם יש משהו שגרודן ה-Fraud על חלל הזה עשה בשלוש שנים שהוא גונב כסף זה לנצל כמעט את כל המשאבים שהיו לו כדי לבנות פרסונל התקפי שאפילו הוא יתקשה לדפוק. אבל בדרך הוא הקריב לחלוטין את הצד השני של הכדור ומשם תגיע הנפילה. פחות מפלייאוף בפורמאט של 7 עולות מה-AFC זה כישלון חרוץ. קנזס, בולטימור, פיטסבורג, פאטס, בפאלו מעמיד אותנו על 5. מבין קליבלנד/טנסי/אינדי/יוסטון/צ׳ארג׳רס/אוקלנד זו לא אמורה להיות משימה בלתי אפשרית. להפך. במיוחד אחרי פתיחה של 2-0. לכן אני ו- @אלעד הבוי טוי שלי מחכים בפינה.
מאיפה החייזר הזה נחת עלינו? כיף שאתה איתנו מינשו. מכניס הרבה צבע למשחק, והיכולת שלך בכלל לא מעניינת אותי (אבל כרגע היא טובה מאוד). פלוס - זה משעשע שמקבוצת הגנה ג׳קסונוויל הפכה לקבוצת התקפה, תוך עונה וחצי.
כן כן שמענו. אבא שלו כל כך אהב אותו עד שכמעט גרם לשיקאגו לבחור אותו בסיבוב 4. רק לחשוב מה היה קורה אם הוא לא היה אוהב אותו. אולי היה אומר להם לחכות עד סיבוב 6. איזה פאקינג חירטוטיאדה. מזכיר לי את סבא ביל פוליאן הזיין שכל ששלח את למאר ג'קסון להיות רסיבר ומספר עד היום שהיה לו ב-1999 "1st round grade" על טום בריידי למרות שאיכשהו נבצר ממנו לבחור אותו בסיבוב 2 או 3 או 4 או 5 או 6. פשוט לא היה לקבוצה צורך והם לא ראו VALUE ב-QB שהם העריכו ככישרון של סיבוב ראשון. דקה אני מרים טלפון לדוד שלי ברני יש לו איזה קרן גידור שהוא מעוניין שתשקיעו בה.
מאמנים שזכו בסופרבול ב-20 שנה אחרונות: 1. בליצ'יק (בריידי). 2. ריד (מהומס). 3. קארול (ווילסון). 4. פייטון (בריז). 5. פידרסון (פולס). 6. הארבו (פלאקו). 7. קיוביאק (פייטון). 8. טומלין (ביג בן). 9. מקארת'י (רודג'רס). 10. גרודן (another area). 1-4 = שילוב של מאמנים וקיוביז מצוינים. 5-6 = מאמנים שמצליחים להתעלות על הקיוביז הבינוניים-מתים שלהם (נכון גם לאליפות האחרונה של הפאטס). 7 = הגנה היסטורית. 8-9 = קיוביז אדירים בכושר שיא שמצליחים להתעלות על המאמנים המפגרים שלהם. 10 = fuck off. 1. איזה קיוביז מסוגלים היום להתגבר על המאמנים שלהם ולסחוב קבוצה לאליפות? רק ווילסון. השבועות הקרובים יהיו אינדיקציה טובה לכך. 2. מכיוון שמצב 5-6 תלוי המון בפקטור של מזל ו-7 לא כזה רלבנטי בעידן של התקפות (aka אנדי את פאטי) = מקוויי ושאנהאן בבעיה. 3. בשנים הקרובות הצ'יפס והרייבנס צפויים לשלוט בליגה בלי יותר מדי בעיות. 4. wild card: הקרדינלס והפאטס. 5. רק בריאות - פיזית ונפשית - לבורו ולורנס. מי ייתן והתקרה שלהם לא תהיה אנדרו לאק.
תשמע אני עף על ראסל והדברים שרואים ממנו הם לא הגיוניים. והוא מסוגל לתחזק את זה לאורך עונה שלמה, אנחנו יודעים את זה כי הוא כבר עשה את זה שנה שעברה. השנה הוא אפילו פחות מוגבל כי יש איזון בין מהלכי המסירות לריצות, לפחות על הנייר ונכון לנקודת הזמן הנוכחית. אבל אני לא יכול לראות בהם קונטנדרז . לא בגלל ווילסון, עליו אפשר לסמוך במיליון אחוז, משהו שם פשוט לא מסתדר לי. אני בטח לא סומך עליהם במאני טיים (רק לפני כמה ימים ראינו שהם היו בקלות יכולים להפסיד לפאטס למרות היכולת הבלתי רגילה של ווילסון, ואני מאמין שאם זו לא הייתה תחילת הקריירה של קאם בפאטס הסוף גם היה נראה אחרת) - לא על קארול ולא על הסקנדרי הבזוי שלהם. לא אכפת לי לטעות ולראות אותם הולכים עד הסוף. לא האופציה המועדפת עליי אבל לחלוטין מתקבל על הדעת מבחינתי. אבל לא רואה את זה קורה.
Thing is, הענף הזה נזיל והפכפך מדי כדי לצאת בקביעות החלטיות בשלב כל כך מוקדם של העונה (שלא לומר העשור); טונות פציעות + פורמאט פלייאוף נוקאאוט. הזכייה של קנזס בעונה שעברה הייתה כל כך מרשימה ומרגשת כי הם הצליחו להתגבר 3 פעמים שונות במשחקים עם התפתחות אירועים שהלכו נגדם מהרגע הראשון, ולאוו דווקא בגלל שהם היו גרועים אובייקטיבים אלא פשוט כי זה הטבע של משחק עם Sample size כל כך קטן שבא לידי ביטוי במספר הפוזשנס. ב-פלייאוף NBA יש לקבוצה 80+ פוזשנס במשחק + סדרה של מינימום 4 משחקים כדי לתקן ולעשות התאמות. במשחק פלייאוף NFL מספיקות שתי השמטות של איזה דימארקוס רובינסון/מיקול הארדמן ב-3rd downs או מכת פאמבלים או יום שחור של ה-OL עם פנאלטיז שמזיינים דרייבים שלמים במשחק שמול יריבות שיבואו לאכול את השעון ולצמצם את מספר הפוזשנס יש מצב שלא תראה יותר מ6-7 מהם. מרווח הטעות (והפציעה) כל כך קטן עד שהוא מצמצם משמעותית את הפערים בין הקבוצות, בהנחה שהם לא תהומיים ושהנסיבות לא יותר מדי קיצוניות (QB פותח פצוע/ חוליה כלשהי שלמה מחוררת). השנה עם הירידה לקבוצת ביי אחת הפערים האלה אמורים להצטמצם אפילו יותר, בטח שמבחינה סטטיסטית. האירוניה היא שנכון לשבועיים הראשונים ווילסון כבר לא מתגבר על המאמן שלו אלא תופר לליגה את הצורה בגלל שהמאמן שלו סוף סוף מאפשר לו. השאלה האמיתית פה היא האם המאמן שלו באמת ראה את האור וימשיך לאפשר לו לעשות את זה או יחזור לסורו ולפוטבול משנות ה-40. כי עם כל הכבוד לשפיציות של ווילסון, ראינו שגם ביכולת על שהוא גילה בעונה שעברה היא לא הספיקה להתגבר אפילו על קבוצה סופר מוגבלת כמו גרין ביי, שלא לומר הצריכה ניסים והזיות מהתחת כדי להתגבר בשבוע שלפני על קבוצה יותר מוגבלת שאיבדה את ה-QB הפותח שלה ברבע הראשון של המשחק. אם הפלייאוף היה מתחיל מחר בבוקר אלה הקבוצות שהייתי מאמין שיכולות לחבר רצף של 2-3-4 משחקים כל הדרך לאליפות: קנזס, בולטימור, ניו אינגלנד, גרין ביי, סיאטל, ראמס, דאלאס. עד ינואר סיכוי יותר מסביר שלפחות 3 קבוצות מהרשימה ימותו ו-Outside shot שאחת תפציע במקום. אבל שוב, סופר סופר סופר מוקדם, במיוחד בעונה ההזויה הזאת שאם תמשיך להתפתח בצורה הזאת מבחינת כמות הפציעות עוד עלולה לגרום לכל מה שכתבתי פה להיזרק לחירייה ולהוביל לאלופה שבאמת הגיעה משום מקום.
אין ספק. זו אחת הסיבות ש-NFL - עם כל הבעיות והיצוריזם שיש במוצר הזה - הפך להיות הדבר היחיד בספורט שאני עוקב אחריו מלבד הפרמיירליג. יחד עם זאת, אני עדיין עומד מאחורי מה שרשמתי. זו הודעה שאוכל לחזור אליה עם השנים כדי לראות כמה זה היה קרוב/רחוק מהמציאות.
@Sprewell לא מאמין שאתה ממשיך לתת קרדיט לדאלאס. כל שנה מחדש, למרות הליצנים שמאמנים את הקבוצה הזו. מה נסגר?! אני זה שצריך להעמיד אותך במקום? אני??
חייב לספור אותם כי בסופו של דבר הם הכי פחות חלשים בבית המביך הזה. דה פקטו הדבר הזה שווה כנראה משחק פלייאוף בבית ובתכלס מדובר בקבוצה שאם המאמן שלה לא יותר מדי מפריע היא יכולה בצירוף מקרים מופרע לנצח עוד שני משחקים מעבר לסיבוב הווילד קארד. @Sprewell שים עין על החברה של קינגסברי, הם עשויים להיות הסוס השחור של העונה.
אתה יודע שאני מייסד תנועת ה-"Not 1, not 2, not 3, not 4, not 5, not 6 , not 7" ככה שבגדול אני איתך. פשוט צריך להעמיד פנים כדי להעצים את גודל ההישג שהוא בת'כלס משחק ילדים. אני נותן ותמיד אתן קרדיט לקבוצה עם כישרון התקפי כל כך גדול (טופ 3 בליגה) עד שהיא מסוגלת לנצח משחקים שהיא נכנסת אליהם לפיגור 20-0 תוך ארבע דקות או מפגרת בשני פוזשנס ב-5 דקות האחרונות. ראיתי כבר את אותו פוטטו אפסון לוקח אליפות עם אופרציית על חלל שאפילו הוא לא יכל להפריע לה. ככל שמרווח הטעות של קבוצה גדול יותר כך אני לוקח אותה ברצינות גדולה יותר. אין סוג והתפתחות משחק שהם OUT OF IT. אפשר לחתום על זה רק עם עוד קבוצה אחת וחצי בליגה. לא סגור שאפילו בולטימור אחת. לדעתי זה עדיין שנה מוקדם מדי עבורם מבחינת ניסיון ותיאום של כל החלקים במערכת + הגנה מחרידה עם מתאם הגנתי מהמחרידים. הבסיס לקונטנדרית לשנים הבאות (החל מהעונה הבאה) שם - אבל זה יצריך עוד כמה ליטושים.
אני יודע שזה הוט טייק מטומטם שאני הולך להתחרט עליו. האיגלז לוקחים את הבית. וג'וש אלן עדיין דפוק. מעדיף להאמין ללב מאשר לעינים
[/QUOTE] חחחחחחח WHATEVER BRO לא נכנסתי לרמת הכישרון של הבחור שכמובן ירדה בשנים האחרונות, סה''כ אמרתי שאני אוהב לעודד אותו. אבל אם ניכנס לרמת כישרון - אתה ממש מגזים עם עניין האלכס סמית'. אני שומר לו חסד עוד מעונת ה-BORDERLINE MVP שאולי אפילו הייתה נגמרת בהישג כלשהו חוץ ממקום בפלייאוף אם המסכן לא היה שובר את הרגל וממשיך בטירוף שהוא היה אחוז בו באותה עונה. כמובן שמאז אמארי וקראבטרי שהיה ה-SAFETY BLANKET עזבו ואני לא יודע כמה כיף לשחק תחת גרודן אבל למה לא להשמיט את הפרטים האלה כשהנרטיב נוח. וכן כמו שאמרתי - הוא לא בעלייה מבחינת כישרון, אבל עדיין מסוגל לעשות דבר או שניים ולפספס את וואלר בראוט לא הופך אותו לINCAPABALE. ואם מדברים מבחינת אישיות אז - א. אם הארד נוקס זה האינדיקציה שלך אז דווקא אני חשבתי שאנטוניו בראון יצא ממש אחלה גבר מול המצלמות באותה שנה. ב. זוכר טוב טוב משחק ב-2016 (נראה לי נגד הקולטס) שבו הוא שבר את האצבע ברייאן בולדינגר סטייל ביד הזורקת ועדיין איכשהו חזר למשחק וניצח אותו. לא יודע מי הדבילים שאתה מדבר עליהם, אבל אם הייתי שחקן בריידרס הייתי הולך אחרי מישהו כמוהו לא משנה מה. ג. אם בריידרס עסקינן - סוף סוף מישהו אחרי עשור פלוס שאשכרה רומם את הפרנצ'ייז הזה שהפך לבדיחת הליגה במקרה הטוב ואשכרה EMBRACED את המועדון ואת המקום שבו הוא נמצא, ועל הדרך גם הוביל אותם להישג או שניים. בקיצור - אחלה גבר שהייתי לוקח על חצי מהצנונים שמשחקים בעמדה הזאת בליגה. ובחדשות אחרות - בפורום האולטרה ציני הזה אני חושש קצת לחשוף את עצמי אבל FUCK IT: How Larry Fitzgerald got Eli Manning to throw a football for the first time since he retired - CBSSports.com ירדה דמעה. שני הגיבורים שלי.
הקטע הלא ברור וקשה לעיכול עם ג׳וש אלן זה שהוא לא רק ניצח את האשפות של הליגה אלא עשה את זה בצורה היעילה ביותר. ראשון בליגה ב-EPA per play ושמיני ב-CPOE. ואלה מדדים שלוקחים בחשבון משתנים כמו איכות יריבה/דאון&דיסטאנס/מרווח של רסיברים/גארבג׳ טיים וכו׳ אחרת לא הייתי טורח בכלל להתייחס אליהם. גם מבחינתי הוא עדיין לא עובר את מבחן העין + לא נגמל מה1-2 Brain farts שאפילו קוף היה מתבייש בהם אבל יהיה מטומטם להתעלם מנתונים אובייקטיבים כאלה. זה לא איזה פוקס חד פעמי (אולי דו פעמי) או שיט עתיק כמו ״Passer rating" או לא יודע מה. ה-Smart money יהיה על נחיתה חדה וכואבת למציאות ואיזור הממוצע בשבועות הקרובים אבל לא חושב שמדובר בוודאות של 800%, פשוט כי הכלים והשיטה ההתקפית של בפאלו הותאמו בצורה די מושלמת עבורו ובדיון שבו 98% מהזמן אני רק מלכלך על מאמנים ואירגונים זה ממש לא עניין מובן מאליו שצריך להתעלם ממנו אלא להפך. בפאלו בקלות יכלו לבחור ללכת על שיט עתיק של הגנה חזקה + משחק ריצה כבד עם צימצום החשיפה של אלן והשטויות שלו אבל במקום נראה שהם בחרו בגישה ההפוכה - המון מסירות לטווחים קצרים/בינוניים (מתוך הכרה במציאות שלמרות הזרוע החולנית שלו הדיוק במסירות של 20+ יארד באוויר שואף למינוס), במיוחד בדאונים מוקדמים, ריווח מקסימלי של המגרש עם 4/5 רסיברים (המערך הכי אפקטיבי של אלן כמוסר הוא Empty ללא איום של רץ לידו, שזה מרשים ביותר כשמדובר בו ולא איזה מאסטרו כמו רודג׳רס/פאטי/ווילסון שזה נורמלי), ניצול היכולת האתלטית שלו כרץ. ההתקפה הזאת יכלה להיות מהיותר Unwatchable שקיימות בליגה ובמקום מדובר אולי במשב הרוח המרענן ביותר אחרי שבועיים. יהיה מעניין מאוד להמשיך לעקוב. לא אופטימי כאמור פשוט כי לא מאמין בשחקן, אבל האירגון נותן לו את כל הסיכויים להצליח ומעלה משמעותית את התקרה של הקבוצה. אי אפשר לבקש יותר.
