בסדר, לא טענתי שזה שימוש מוצלח בו. אבל עצם זה שהוא ממוקם בשמאל זה לא פסול ויכול להיות אפילו שעדיף לו. כמובן שזה לא פשוט להציב אותו באגף שמאל אלא צריך ללמד את הקבוצה לייצר כה מצבים ולהפוך אותו לתכליתי. לא התכוונתי שסתם תקוע באגף.
אם הוא משחק בשמאל זה אומר שצריך לבנות על הכניסות שלו לעומק בתנועה בלי כדור(בדיוק איך שפוליסיץ' משחק אצליהם, אגב). את הכל אפשר לקפל ולזרוק לפח התוכניות אם אתה משחק כמו יונייטד של ואן חאל עם מליון מסירות קצרות לרוחב, פוזשן ועוד פוזשן עד שאתה מאבד כדור וצריך לרדוף אחרי היריבה. זה באמת מעניין איך לאמפרד הולך לכנס את פוליסיץ' וורנר וזייך ביחד על אותו מגרש בלי שידרכו אחד לשני על הרגליים.
בעוד יומיים ליברפול תארח את ארסנל באנפילד. שוב. מקווה שאתם מוכנים לזה כמו שרוי קין מחכה לקלופ מחוץ לבית.
מה שטוב ברגילון (בין היתר כמובן, יש הרבה דברים) זה שלא רק היום הוא ייראה כ"כ מחויב, אלא כל הזמן. אפילו במצב היפותטי שבו הקבוצה שלו כבר זכתה באליפות והמקום שלו בהרכב בלתי ניתן לערעור, הוא עדיין יילחם, ירוץ ויקיז דם על המגרש. דווקא היום הוא היה אובר-מחוייב בגלל הנסיבות (בכורה, מוריניו, תחרות כלשהי עם דיוויס) וזה עלה לו בגליץ' ההוא בשער של צ'לסי. קשה מאוד שלא להתאהב בו. בכל זאת, כדי שלא ייצא הרושם שהוא מגן מושלם וכדי להוריד קצת את ההייפ סביבו, אני ארצה לציין כבר עכשיו כמה חיסרונות ברורים אצלו: 1. קשה לו בהגנה במצבים של אחד על אחד מול התוקף (התכונה אולי הכי חזקה של פרלאן מנדי, יש לציין), יש פה גם עניין של חוסר ניסיון ועבודת אימון אבל הרבה פעמים הוא לא מצליח לקרוא נכון את הכוונה של השחקן מולו ולהגיב בהתאם, הוא גם נפל לא מעט להטעיות של דריבליסטים כאלו ואחרים. לזכותו, ייאמר שלעתים הוא כן מצליח מראש להימנע מעימותים כאלו בזכות המיקום שלו והלחימה הבלתי פוסקת, כמו שראינו היום עם כמה חילוצי כדור בגליצ'ים מוצלחים. 2. רגל ימין לא קיימת, אפילו בפסים פשוטים, למרות הבישול שלו היום. זה גם מתקשר קצת לסעיף הראשון כדבר שאיפשר לשחקני התקפה לשחק על צד ימין אצלו. אני גם זוכר מקרה אחד אצלנו שהוא התעקש למסור לנאצ'ו בנגיעה עם שמאל במקום בימין כשויאדוליד לחצו אותנו בהגנה וכתוצאה מכך איבדנו את הכדור ליד הרחבה שלנו. אני מאמין שזה כן השתפר אצלו קצת אבל הוא חייב לעבוד על רגל ימין שלו. 3. מגן התקפי מאוד שאוהב ללחוץ גבוה בשטח היריב, הוא מהיר מאוד ורץ כל הזמן אבל הוא בכל זאת לא תמיד מספיק לחזור להגנה וגורם לחורים באגף שלו. לכן גם אהבתי לראות היום שטוטנהאם שיחקה איתו כווינג באק. 4. הוא עדיין לא מספיק מדויק בקרוסים שלו מהאגף. שיפר את זה באופן משמעותי בשנה שלו מסביליה לעומת הימים אצלנו, אבל עדיין רחוק מאוד מרוברטסון או TAA באספקט הנ"ל. מה שכן, הוא מתנהל בתבונה כשהוא רוצה להעביר כדורי רוחב ותמיד בוחן קודם כל את האפשרויות שעומדות לרשותו. נדיר לראות אותו מרים כדורים על אוטומט.
אתה בעצם מתאר פה מגן שימיו על הבורד למשחק של מוריניו ספורים, או במילים אחרות, בחור הראשון שישאיר בהגנה הוא ימצא את עצמו 6 פיט ביציע מבייל לכמה חודשים טובים. מההתרשמות שלי רגילון בכלל לא בונה על ההגבהות שלו בהתקפה(מסכים שהוא שיפר את הקרוסים המעטים שהוא כן מנסה) זה הרבה יותר מגן/ווינג בק התקפי מהסוג שעושה לך מלא ריצות לעומק, מנסה לעבור מגן במהירות ולתת את הקילר פס. הוא גם מרבה לאיים על השער עם בעיטה ועם כניסות בין שחקני ההגנה. בונבוניירה של שחקן, אם מוריניו מצליח להכשל עם כשרון כזה כשמלפניו אמור לשחק....סון, הוא צריך לפרוש מאימון. לא צריך להתרגש מזה שאין לו רגל ימין. באנגליה תראה מגנים בשמאל שמשחקים עם רגל ימין וזה משהו הרבה יותר מטריד. הוא צריך להמשיך לשחק בשמאל על הרגל החזקה שלו.
אם מוריניו הצליח לעשות ממרסלו מגן סבבה וממושמע בהגנה (ומהטובים בהיסטוריה בהתקפה) בימים תחתיו, לא הייתי דואג לגבי היחס שלו כלפי רגילון. אלא אם מוריניו באמת איבד את זה לגמרי. אם הם ישחקו עם ארבע בהגנה וקו הגנה נמוך הוא יעשה חורים כי הוא רגיל לשחק מאוד גבוה ולתקוף הרבה, כמו דוהרטי בצד השני. ההגבהות הן לא הנשק העיקרי של רגילון אבל כל מגן וורלד קלאס צריך לדעת להגביה מדויק. מצבו ממש לא רע באספקט הזה, הוא רחוק מלהיות מאבוקה/משומר, אבל יש עדיין על מה לעבוד.
אם אתה רוצה להגיע לטופ של הטופ ואין לך טכניקה של מרסלו (לאיזה מגן שמאלי יש), זה נדרש בעיניי. לא רק לשמאליים, באופן כללי לשחקנים. אני יכול להגיד על רוברטסון שהוא שיפר דרסטית את האספקט הזה במשחק וזה עוזר לו בהנעת כדור, הוא יכול למסור לזוויות מגוונות יותר ולוקח החלטות יותר נכונות בזכות זה. אגב דווקא אתמול אם היה מוריד את הכדור בימין סיכוי גדול שהטעות הזאת לא מתרחשת.
לארנולד יש רגל שמאל? לא זוכר שראיתי אותו משתמש בה פעם אחת בקריירה, גם לא בכדרור. איך הוא כזה טוב? אני לא רואה שום בעיה עם הטכניקה של רגילון, הרבה יותר טובה משל המגן הממוצע בליגה. הוא לא משתמש בימין, הוא גם לא מגן קלאסי שחורש את האגף אלא הרבה יותר כמו שחקן התקפה שעושה כניסות פנימה, לעומק. לצ׳ילוול יש אחלה שליטה ברגל ימין, עוצר עליה יפה את הכדורים ומעביר משמאל לימין. ראיתי אותו היום מנסה להגביהה 700 פעם קדימה ופנימה. מעדיף בכל יום מגן כמו רגילון שאין לו רגל ימין על כל הרובוטים האלה שיעצרו עם ימין ויחפשו זוויות הגבהה. לא חסרים אגב מגני על שלא השתמשו בכלל ברגל החלשה שלהם.
לארנולד יש אחלה רגל שמאל. לדוגמה הגול השני נגד סיטי ב3-1 מהעונה האחרונה. נתן לרוברטסון כדור ארוך מדוד על 30 מטר בערך עם רגל שמאל שלו. חושב שגם בישל למאנה בדרבי עם רגל שמאל אחרי הפריצה שלו סגול הרביעי. משתמש בה גם למסירות הקטנות של ״תוך כדי תנועה״ ביציאה קדימה וגם למסירות של השתחררות ומידי פעם גם ארוכות (בתדירות נמוכה יותר מהקצרות) שמאל שלו לא פחות מדויקת. אבל עם רגל ימין כמו שלו אי אפשר, להאשים אותו שפחות משתמש בשמאלית שלו.
לא יודע מאיפה להתחיל עם כל המסביב של המשחק אתמול - למפארד רב עם כל מאמן אני רואה, השואו של מוריניו (נאלץ להכניס את קיין, יש להם לו"ז מטורף ועוד משחק אחד בגביע הליגה התבטל). - לגבי מרסלו, ברנד שוסטר היה זה שקידם אותו ברמה של לתת לו לשחק כמעט בכל משחק שני (משחקי הבית) ושילם שכר לימוד. היו תקופות בהמשך שהוא נוסה גם כקשר. מוריניו ברוב הזמן בחר בארבלואה או בקונטראו במשחקים הגדולים. עוד אנקדוטה לגבי מרסלו, הוא בישל בימין את המספרת לבייל וכבש כמה שערים יפים עם החיתוך לאמצע (שאלקה בצ'מפיונס - לחיבור, שער ניצחון נגד ולנסיה בעונת הדאבל, ויאדוליד ב-2010) ודווקא ברגל החזקה הוא לא פעם הוריד ציפור. - רגילון ייסבול מזה שהליגה הזו הרבה יותר פיזית ובאוויר מאשר בספרד ובעיקר מכך שאין לידו שחקן הגנה בכיר באמת או מישהו שלפחות מתיימר להיות מנהיג (הארי מגווייר שאני לא מחזיק ממנו לדוגמא או טיאגו סילבה). לדעתי הוא עשה שיפור אדיר בשנה האחרונה וגם בריאל היה נקודת אור בעונה קשה מאוד ב-2018/19. יש לו קצת מכל דבר - לוחם, מהיר, לא פראייר. דברים כמו פזיזות וכאלה נעלמים ככל שצוברים ניסיון. הוא אוהב להעביר כדורי רוחב חזקים ופחות להרים.
מדהים שארנולד הוא הדוגמה שכתבת, כי הייתי ממש על הסף של לכתוב רוברטסון וארנולד. שניהם בגרף עלייה משמעותי בשימוש ברגל החלשה, 200%. גם הוא שדרג את המשחק שלו בזכות זה. לא אמרתי שיש בעיה עם הטכניקה של רגילון, לא אמרתי כלום על צ'ילוול גם. אבל הקביעה שלך שזה לא רלוונטי היא לא נכונה, כל שחקן שמשפר את הרגל החלשה ומשתמש בה בחוכמה מוסיף עוד מימד למשחק שלו. זה יכול רק לתרום.
התגובות כאן של אוהדי צ'לסי די מלמדות על המלכוד/הבעייתיות להצליח כמנג'ר ברמות האלה. זה לא שאני מחזיק מלמפארד, ממש לא, מדובר בסולשיאר האנגלי, שחקן עבר שקיבל את התפקיד לא בגלל מה שהראה בקריירת האימון אלא כמינוי פופוליסטי שרצו לשווק אותו ביחד עם "מהפכת הצעירים/שחקני הבית" של צ'לסי שגם היא הייתה כמובן בלוף גדול והתרחשה רק בגלל איסור ההעברות ונעלמה לאחר שאיסור ההעברות נעלם. אבל אם הוא היה עולה עם ה-11 הכי חזקים שלו, וחלילה אחד מהם היה נפצע, או שהייתה עייפות בשבת בליגה או היו נכפים עליו חילופים בשבת בליגה, אז הוא היה מקבל ביקורת קשה, בטח אם לא היה מנצח בגלל זה בשבת, איך הוא פוגע בליגה בשביל מפעל משני שבדרך כלל עולים בו עם ילדים. אבל כשהוא עולה עם הרכב משני, הוא עדין מקבל ביקורת על איכות האימון שלו כאילו הרכב עם שחקנים שמעולם לא פתחו ביחד באותו הרכב אמור ללמד יותר על יכולת האימון שלו ממה שלמדנו עליו במשחקי הליגה שאימן.
מלבד ורנר וצ'ילוול, כל השחקנים שפתחו אתמול התאמנו תחתיו בשנה האחרונה. אם הוא לא מצליח לגרום להם ליישם ולו במעט את השיטה (?) שלו אחרי שנה, אנחנו בבעיה. העובדה ששני שחקני שדה חדשים פתחו לא אמורה להפריע ליתר השחקנים להבין מה הוא רוצה מהם. ההתמזמזות של קובא את ז'ורז'יניו באמצע המגרש, ההוצאת כדור האיטית מצד הבלמים, היעדר התנועה של שחקני הקישור ההתקפי וחוסר ההבנה בין המגנים לשחקני התקפה - כל אלה דברים שאמורים להשתפר אחרי שנה. הוא עוד יכול to turn it around אבל חלון הזמן שלו מצטמצם משבוע לשבוע.