הכדורגל האנגלי בתהליכי הנעת Project Big Picture

למחוק

 

טוב כמו ששיערתי אין לך הרבה מושג.
אני אעזור לך עם הסיפור של קיין, בפורום הקודם שחלקינו כתבו בו היו לא מעט אוהדי טוטנהאם.
100 אחוז מהם לא העלו את השם של קיין כאופציה רצינית שאמורה להכנס להרכב שלהם מיידית בטיימינג שפרץ שם.
לולא היה מגיע משום מקום ומנצל את הסיטואציה שנוצרה בטוטנהאם לא היית שומע עליו.
הוא היה ממשיך להתגלגל לעוד השאלה של חצי עונה בליגות נמוכות וממנה לעוד אחת. איזה הפציץ בגילאים נמוכים? הם זרקו לי אז שמות של חלוצים מהמילואים שלהם לפני שחשבו על קיין.

כשאני מדבר על לייט בלומרס אני לא הולך על תסריט קיצון כמו וארדי בגיל 26. אלא גם על שחקנים כמו דקלאן רייס שפרצו בגיל 19.5-20.
תזרוק אותם לצ'מפיונשיפ או לאיטליה בגיל הזה ולא בטוח שהם אי פעם יפרצו.

מכל הבליל שמות שנתתי לך יש את קואדי שהו מתגלה עכשיו כבלם 3/4 לא רע בכלל(לא פחות טוב מטומורי למשל) בקבוצה שהצליחה למצב את עצמה כטופ 8 בליגה.
קלווין פיליפס הוא כשרון נהדר, רואים את זה בכל שבוע.
דקלאן רייס הוא אולי הקשר האחורי השלישי הכי טוב בליגה והוא בן 21. תעיף את ווסטהאם מהליגה והוא כרגע משחק בצ'מפיונשיפ.


נחמד שהחלטת שלסטר תהיה תמיד בליגה גם במצב של 16 קבוצות, רק נזכיר ב2014 הם עוד שיחקו בצ'מפיונשיפ.
אף אחד לא מבטיח לך שאם מגיע לשם דינוזאור אחרי רודג'רס הם גם לא יחזרו לשם.

אני לא אומר שהשיקול המרכזי זה להציף את הליגה בשחקנים אנגלים.
ברור שלא, השיקול המרכזי הוא לנצל את התקציבים הגדולים ולהעמיד את הסגל הכי טוב שאתה יכול להעמיד כי כל קבוצה בליגה צריכה לשאוף להיות מינמום לסטר או וולבס/לידס.

אבל כשיש לך פתאום דור כזה עם היצע כזה של כשרונות אתה תרצה לשמר אותו, לפתח אותו ולהוסיף עליו עוד שחקנים צעירים מוכשרים.
זה הולך להיות "התזה של לפני עשור"(תזרוק מקסימום שחקנים צעירים לאירופה או לצ'מפיונשיפ) שהולידה לנו את דור הגארת' באריס, דלפס וגלן ג'ונסון אם אתה מצמצם את הליגה, לא תודה.
יש היום מספיק כשרונות אנגלים שהם ברמה הכי גבוהה או עם פוטנציאל להגיע לשם.
הכסף שכל קבוצה מקבלת בליגה מזכויות שידור,מכירת כרטיסים(כשיחזור הקהל) הוא גבוה מדי כדי שתצמצם את הליגה.
הכסף הזה הוא בכלל הסיבה שקבוצה כמו לידס או אברטון נכנסות לטופ 15 העולמי בנט ספנד על הוצאות בקיץ.
רק משוגע יוותר על זה.

 

אין טיעון אחד שמוכיח שפחות קבוצות בפרמיירליג = פחות אשראי לשחקן האנגלי בקבוצות שכן נמצאות שם.

הדור של הגארת' באריס והפביאן דלפס נולד בליגה של 20 קבוצות. קטע. וגם הדור של הלמפארדס והפרדיננדז נולד בליגה של 20 קבוצות. גרמניה מעמידה נבחרת נהדרת מאז ומתמיד בערך למרות ליגה של 18 קבוצות.

המשוואה היא מאוד פשוטה: אם השמות האלה באמת מוכשרים אז עדיף להשקיע בהם ולא בכישרונות מאלג'יריה ויפן. ואם הם לא באמת מוכשרים אז למה צריך להיות לי אכפת מהם? שילכו להשתפשף בצ'מפיונשיפ.

באיזה עולם שחקן שפורץ בגיל 19.5-20 הוא לייט בלומר לא הבנתי? שחקן שפורץ בגיל הזה הוא לרוב עילוי. קווין דה בריינה שיחק בבלגיה בגיל הזה. וגם הוא תכלס פרץ בגיל מאוחר. למה זה אסון שזה קרה בוולפסבורג ולא בסאות'המפטון? אם אתה עילוי ומקצוען אתה תצליח, כל השאר זה תירוצים שכבר מזמן היו צריכים להיעלם מהעולם.

 

הדור של הגארת' באריס פרץ באקלים שהוא בדיוק מה שתיארת בכמה הודעות- "מקסימום תקח את הכשרונות הצעירים שלך ותשאיל אותם רחוק מפה לאיזה קבוצה בליגה נמוכה= הם יתכשלו שם, יתגלחו להם על הזקן ואם הם מספיק טובים הם יחזרו לפה טובים יותר", אז זהו שלא.

לפני כמה שנים רוב הקבוצות בליגה החליפו דיסקט וזה מה שיצר פה את כמות הכשרון האנגלי שאתה מקבל מול העיניים היום.
הרבה פחות מאתיים השאלות לחצי שנה בעשרים קבוצות צ'מפיונשיפ, הרבה יותר צ'אנסים לשחקנים אנגלים(גם כאלה שהם פחות אפויים/מוכשרים/אפסייד גבוה בגילאים צעירים).

רייס בדיוק כזה, סוג של לייט בלומר.
לא היה מדובר באיזה כשרון יוצא דופן בגילאים הצעירים, גילאי הנוער.
מהאקדמיה של צ'לסי הוא יצא.
דקלן רייס זה בדיוק השחקן שלפני 8 שנים היית זורק אותו במאתיים השאלות של חצי עונה בצ'רלטון ולסטר של הצ'מפיונשיפ(אגב, הארי קיין ולסטר לא צריכה לפחד גם בליגה של 16 קבוצות אהמ אהמ) ובגיל 22 היית מוצא שחקן עם 0 הופעות בפריימרליג וכנראה שחקן שלעולם לא היה מגיע לגבהים שהוא נמצא בהם עכשיו בגיל 21.

הגרינוודים, סאנצ'ואים והסטרלינגים שנראו כמו ריל דיל גם בגיל 16 כנראה היו מוצאים את עצמם פורצים בליגה גם בדיסקט שנוגן לפני עשור. הם יוצאי דופן בכשרון, במוכנות ובצורה שזה היה ברור כל כך מגיל צעיר.
רוב הכשרונות שאתה רואה בסגל הזה של הנבחרת היו צריכים את הבישול על אש קטנה וההתפתחות שקיבלו מדקות בליגה.

אתה מקצץ 2 קבוצות(ואולי 4 לפי חלק מההצעות המטורללות שרצות פה) ואתה מקטין בצורה משמעותית את הטווח שתוכל להעניק לשחקן אנגלי צעיר בלי הרבה נסיון.
במצב כזה את הדקלן רייס הבאים אתה תזרוק לאירופה(ואז תתפלל שזה יראה כמו צ'ק ברמה של בלינגהאם וסאנצ'ו שהם כשרונות ברמה אחרת) או לצ'מפיונשיפ, בהצלחה עם זה, הבן של גלן ג'ונסון כבר מחכה בפתח.

 

18 קבוצות לא ישפיעו על נבחרת אנגליה. אין בפולהאם או ווסט ברום שום דבר מעניין מבחינת הנבחרת הזו.
אני מתנגד לקיצוץ כי אין בו הגיון כלכלי וכי פורמט הזה עובד סך הכל 25 שנים.
לא צריך לגעת במה שעובד.

מיליון שחקנים היום מגיעים לפרמייר ליג מליגות נמוכות, חלקם גם בנבחרת. רק היום כבש שער ניצחון שחקן שעבר השאלה מאוד מוצלחת בצ'מפיונשיפ. יש גם כאלה.
בעשור האחרון מגמה של קידום שחקנים מליגות נמוכות מאוד ברורה, גם ללא סיפור מיוחד של וארדי.
הכל תלוי בשורה התחתונה בשחקן. סאנצ'ו יודע לנהל קריירה, אז הוא נתן לעצמו אפשרות באמת להראות מה הוא יודע.

 

ולמה שהדיסקט ישתנה שוב בליגה של 18 קבוצות? השקעה בנוער משתלמת, נקודה. וזה טבעי לגמרי שאיפה שנמצא הכסף נמצאים גם אנשי המקצוע האיכותיים שיודעים איך להפוך ילד בן 8 שמגיע עם המוצץ למפלצת. פעם שלטו בפרמיירליג כל הרוי הודג'סונים וכיום שולטים בה הקלופים והגווארדיולות. אלה שמבינים שיש כאלה שיש להם את זה ויש כאלה שאין להם את זה ויצאו כבר מהקונספציה הזו שמנוסה יותר = טוב יותר.

רק בעולם המוזר שאתה חי בו שחקן בן 18 שלא הפך לוורלד קלאס הוא לייט בלומר. כמה דוגמאות אתה מכיר לשחקנים כאלה? מסי, סאנצ'ו, אואן ומי עוד? שחקן בגיל הזה שנהיה וורלד קלאס בקבוצת צמרת זה משהו שלא קורה יותר מ5 פעמים בדור. וגם אז לא כולם שומרים על הרמה/ממשיכים להשתפר מסיבות כאלה ואחרות (היי מריו גצה). גם סטרלינג ממש לא כזה. שמיים וארץ לעומת השחקן שהיה בליברפול. מצב טוב שאם הוא לא נופל לידיים של גווארדיולה אנחנו מדברים על עוד ארון לנון. שחקן שבשתי העונות הראשונות שלו בסיטי ביחד (אחרי ששילמו עליו מעל 60 מיליון יורו) כבש כמות שכיום הוא כובש בחצי שנה בערך.

ומה נתקעת לי עם הדוגמה הזאת של לסטר בצ'מפיונשיפ? אם לסטר תתנהל גרוע מגיע לה לרדת ואת המקום שלה תתפוס קבוצה שמתנהלת יותר טוב. גם לידס יונייטד הייתה פעם מועדון צמרת בליגה האנגלית (יותר מלסטר כיום). ואיזה קטע היא ירדה ליגה בפורמט של 20 קבוצות.

סאנצ'ו עם כל הכישרון שלו, אם הוא לא עובר לדורטמונד הוא כיום בסטטוס של פיל פודן. אולי פחות מזה כי על העמדות שלו יש משהו כמו 6 שחקנים ששולמו עליהם 400 מיליון יורו בערך. הדבר הכי טוב שקרה לנבחרת אנגליה בעשור האחרון (לפחות) זה שהוא החליט לעזוב למועדון שלא מפחד לתת לו את הבמה גם במשחק עונה מול באיירן מינכן באצטדיון מפוצץ ב80 אלף איש. ואתה מפחד שתפספס את הדקלן רייס הבא כי הוא צריך את החברים מארגז החול. נו טוב.

 

פשוט, 18 או 16 קבוצות(בכלל כרגע בהצעה מדברים שלמשל מקום 16 גם אוטומטית יורד לפליאוף של הצ'מפיונשיפ) תהיה יותר תחרות על העוגה(הכסף של הפריימרליג), התקציבים גדולים, פחות סבלנות לשחקנים צעירים. למצוא את הדקלן רייס הבא שיקבל גילוח של שנתיים ומשהו על הזקן יהיה הרבה יותר קשה. כלומר הרבה יותר פתח לזרים ושחקנים מבושלים.
אתה בדיוק מחזיר את הקונספציה של לפני עשור בליגה.

הכוונה בדוגמא של רייס זה שהוא לא היה עילוי יוצא דופן כשקיבל את הצ'אנסים הראשונים שלו בבוגרים של ווסטהאם. ההתקדמות שעשה בשנתיים וחצי האחרונות מביאה אותו בגיל 21 למצב שהוא אחד מה3-4 קשרים אחוריים הכי טובים בליגה. זה לא היה קורה אם היה יוצא למאתיים השאלות של חצי עונה בצ'מפיונשיפ וליג 1, זה כן קרה באקלים שבו היה יכול להתגלח יפה על הזקן של ווסטהאם. בליגה של 16-18 קבוצות? למה שקבוצות יקחו את הסיכון הזה?

הדוגמא של סטרלינג היא עוד דוגמא עקומה. שחקן אדיר מהשנייה הראשונה ששיחק בליברפול.
תלך ל2013-14-15 ותראה מה אני ואחרים חשבנו על סטרלינג אז. היה עילוי מהשנייה הראשונה. איפה הוא ואיפה לנון? הרצפה של סטרלינג גם אם לא היה נופל לפפ(ומתפתח לסוג של חלוץ) היא הרבה יותר גבוהה מהאפסייד של כל הלנונים.
הוא היה גדול בחצי עונה המטורפת ההיא של ליברפול ב2014, הוא הראה המון פוטנציאל גם לפני זה וגם אחרי זה. הכמה כבש אז לא רלוונטי. בליברפול הוא שיחק הרבה יותר קרוב לאגף. כשרון על, אני זוכר שב2015 כתבתי עליו שאני רואה אותו מגיע לטופ 5 בעולם יום אחד. הוא פאקינג רק בן 25 והוא לא רחוק משם כבר היום (תתן לי לבנות קבוצה מ-0 אני לוקח אותו לפני ניימאר בלי למצמץ). מה שקורה עם סטרלינג נראה "נס" שפפ יצר רק למי שמגיע מבחוץ.
סטרלינג הוא לגמרי בליגת האנדר 20 של המסים, אואנים, סאנצ'ואים.
כלומר כשרונות כאלה שמגיל 16-17 אתה יודע שאין שם טעויות, אתה יודע שהם יהיו שחקנים בולטים מאוד בליגה כבר בגילאים האלה בזכות היותם עילויים. אלה לא הדוגמאות שאני מתמקד בהן.

יש המון שחקנים שהם לא עילויים בגילאי הנוער, הם גם לא מסומנים כל כך גבוה בפנקסים של הקבוצה הבוגרת אבל אם תתן להם באמת את ההזדמנות לשחק בפריימרליג בצורה קבועה הם יוכלו לפרוץ גם למרות שלא סומנו(ראשפורד אגב כזה). אתה רואה כבר שבהרבה מאוד קבוצות שחקן שיוצא להמון השאלות בליגות נמוכות כבר לא באמת חוזר לסגל של הקבוצה שלו(המקרה עם צ'לסי בשנה שעברה הוא נדיר ויוצא דופן עם הבאן שקיבלו*).
לא מפתיע אותי שווסטהאם מתנגדת בנחרצות להצעה הזאת היום למרות שכביכול מובטח להם מקום של קבע ב"top9 teams" שההצעה מדברת עליה. אתה מקטין להם את הליגה, אתה תחייב אותם להסתמך הרבה יותר על רכש ופחות על האקדמיות שלהם כי אין זמן למשחקים. ומחיר ההפסד אם אתה יורד ליגה הוא עצום.

[/QUOTE]

בוא נסיים שנייה את האגדה על סאנצ'ו היה מסיים כמו פיל פודן.
סאנצ'ו שנה לפני שעבר אליכם התחיל לדחות כל הצעות חוזה שסיטי שמה לו, הוא מראש לא רצה להשאר שם כי לא ראה איך הוא מקבל הזדמנויות אמיתיות תחת קלופ כבר בגיל 17-18(וכאמור כל אנגליה ידעה שזה כשרון מהסוג של סטרלינג, גרינווד- כלומר כזה שמגיל 17-18 יכול להיות שחקן משמעותי מאוד בהרבה קבוצות בליגה).
חצי מקבוצות הטופ של אנגליה ניסו לשכנע אותו להגיע אליהן לאורך השנה שהוא דחה את ההצעות מסיטי.
אם לא היה מגיע לדורטמונד היה נוחת בארסנל, טוטנהאם של פוצ'טינו, לייפציג, צ'לסי (איתנו מן הסתם סיטי לא הייתה סוגרת דיל).
בסיטי הוא לא היה נשאר גם ככה.
כל העולם ידע מי זה ובאיזה כשרון מדובר(נזכיר, שנה לפני המעבר הוא גם זוכה לשחקן הטורניר באליפות אירופה אנדר 17, למרות שאנגליה מפסדה בגמר בפנדלם לספרד). נכון שדורטמונד זה בדיוק המקום שהיה צריך להגיע אליו וזה לא מפתיע שמגיל 19 הוא נראה כמו השחקן הכי בטוח לשים בכנף ימין בנבחרת. אבל הקונספציה הזאת שהוא היה נובל במעמקי הספסל בסיטי היא פשוט לא נכונה.
אם זו לא הייתה סיטי זו הייתה קבוצה אחרת שהייתה יוצקת אותו מיידית למקום טוב ברוטציה שלה. הדוגמא לסאנצ'ו שמשתלב מיידית בגרמניה בגיל 18 היא דוגמא קיצונית. אנחנו מדברים על הכשרון האנגלי הכי גדול שיצא מאנגליה מאז הפריצה של סטרלינג.
אתה מזלזל בעניין הזה שילדים בני 16-17(לפעמים אפילו 15 וחצי) שעוברים פתאום לשחק באירופה יכולים להתמודד עם המון קשיים(שפה תרבות, ריחוק מהחברה והמשפחה). אני לא מזלזל בזה. אתה מדבר פה על ילדים בשלב הכי חשוב בהתפתחות שלהם כטינאייג'רס.
לקחת עילויים ברמה של סאנצ'ו או בלינגהאם כדוגמאות להצלחות של של השיטה היא מוטעית מאוד. מדובר בשני עילויים שבגיל 17 כבר מרגישים כמו שחקנים בוגרים לכל דבר ועניין.
היום מסתובבים בגרמניה לא מעט כשרונות אנגלים(וסקוטי אחד מדובר מאוד באקדמיה של באיירן), לדעתי באיזור העשרה, אף אחד מהם לא הגיע לגבהים של סאנצ'ו בגילאי נוער, לאף אחד מהם אין את הכשרון של סאנצ'ו. בוא נראה מה יצא מכל אחד מהם.

תקח את נייתן צ'אלובה הדרוזי כדוגמא, תסתכל מה הגולדינגים רושמים עליו מ2010. תסתכל כמה השאלות הוא עבר ב-5 שנים ואז תלך לויקיפדיה כדי לברר מי זה פאקינג צ'לובה ילד הפלא הדרוזי שבגיל 25 נע ונד בין ההרכב לספסל של ווטפורד.
קשה לאמוד במספר את הצ'אלובות שמסתובבים באנגליה.

 

וואי, צא כבר משנת 2005 בן אדם. זה לא יחזור. לא רק שאומרים לך פה שחור על גבי לבן (גם אנשים שמבינים בפרמיירליג יותר ממני) ששחקנים שעוברים השאלות בצ'מפיונשיפ מקבלים הרבה יותר הזדמנויות בפרמיירליג מבעבר ומגיעים גם לנבחרת, גם הדוגמאות האלה עם כל הצ'אלובות לא מוכיחות כלום. פשוט כלום. על כל צ'אלובה אני אתן לך שם של עילוי לפחות באותו סדר גודל שקיבל תנאים אידאלים והזדמנויות בלי סוף (אפילו בקבוצות גדולות) ומהקריירה שלו יצא כלום בפיתה או שפרח בגיל הרבה יותר מאוחר (וכשאני אומר לייט בלומר אני מתכוון לפריצה בגיל 25 וצפונה. אחרי שכולם כבר איבדו תקווה שייצא ממנו משהו). זה יהווה הוכחה שרצוי לבשל אותם בהשאלות בליגות נמוכות/מדרג יותר נמוך? או שאולי עדיף לשפוט כל מקרה לגופו?

גם כמות הכישרון האנגלי שמסומן כבר בגילאי נוער (סאנצ'ו ובלינגהאם כדוגמה) גדולה יותר מבעבר, עוד לפני שעלו לבוגרים בגלל. אז מה זה אם לא פשוט עבודה טובה יותר של האקדמיות בגילאים הצעירים שעולה מדרגה באופן טבעי עם התפתחות המדע והשיפור באמצעים הכלכליים? איך זה קשור לפורמט של הליגה?

סטרלינג בגיל 18 לא היה רבע סאנצ'ו. רבע. ואני זוכר את העונה ההיא של ליברפול טוב מאוד. את הכישרון לא היה קשה לזהות (כאלה יש בברזיל כמו זבל, כמה מהם מגיעים לאן שהגדולים באמת מגיעים?), אבל איך לתרגם אותו לסטטיסטיקה ונקודות עבור הקבוצה שלו - לא היה לו מושג. זה כמו להשוות את אנתוני דייויס של עונת הרוקי לזה של היום. לא פוסל שהיה מצליח בכל מקרה אבל אני לא חושב שזה מקרי שאיך שפפ הגיע פתאום הוא הפך למפלצת.

 

בתור מי שראה את סטרלינג משחק עוד מהנוער שלנו בגיל 15, הוא לגמרי מהרגע הראשון סומן כפוטנציאל לרמות הגבוהות.
אין כמוהו כמו זבל, ממש לא. אחת הסיבות שהוא סומן ככה מגיל צעיר זה לא רק כי היה מאוד מהיר אלא כי הוא לא היה מאבד כדורים, כי בנוער היו שומרים עליו 3 שחקנים אישית כל משחק ומפרקים אותו במכות והוא פשוט קם כל הזמן בלי לעשות שום עניין מהעבירות והמשיך לשחק.

הוא היה מצוין בליברפול מאז שעלה לבוגרים. תרגם את זה מצוין לנקודות עבור הקבוצה.
שיחק מגן ימני, קשר מרכזי, קיצוני שמאל, קיצוני ימין, מאחורי חלוץ, חלוץ. כל אלה בצורה מצוינת וכשהוא בן 18.
הוא עלה לבוגרים בגיל 17 ותרם 2 שערים ו-6 בישולים בליגה (שער\בישול כל שלושה משחקים).
בעונה השניה שלו תרם 9 שערים ו-6 בישולים (שער\בישול כל שני משחקים).
בעונה האחרונה, כשהקבוצה מרוסקת, הבקיע 7 ובישל 8.
אלה הנתונים רק בליגה, בלי כל מיני גביע ליגה וכאלה.
כאמור, הוא שיחק גם בעמדות שרחוקות מהשער במהלך העונות האלה.

זה בכלל בלי לקחת בחשבון את התרומה שלו שלא בסטטיסטיקה של שערים.
מאז ועד היום יש לו טכניקה עלובה בבעיטה (וזאת היתה הבעיה הכי גדולה שלו).

מה שכן השתפר אצלו (אבל זה תלוי גם בקבוצה כנראה) זה תנועה בלי כדור לעומק. בליברפול הוא לא היה שחקן שחיפש לעשות תנועה לשטח אלא בעיקר התקדם עם הכדור. הוא לא היה מאבד כדורים בכדרור ופותח הגנות בעזרת הכדרור ולא בזכות מסירות.

כשעבר לסיטי הוא התחיל לשחק בעמדות יותר התקפיות ובקבוצה הרבה יותר התקפית (בטח תחת פפ) שמכניסה הרבה כדורים מהאגפים לשחקנים שמצטרפים בקורה הרחוקה וזה מצוין עבורו כי הוא שחקן מאוד חכם עם מהירות אדירה שמנצל את זה בשביל סיומות יחסית קלות.
השיטה הזאת מורידה ממנו את הצורך לספק מסירות עומק איכותיות או לסיים בצורה איכותית מול שוער\מרחוק (דברים שהוא לא מצטיין בהם) אלא בעיקר להעביר רוחב ולסיים מצבים מקרוב לשער יחסית.
אז כן, השיטה\טקטיקה של פפ עזרה לו להציג שורה סטטיסטית מרשימה מאוד. אבל זה לא כי הוא השתפר בצורה יוצאת דופן כשחקן אלא כי השיטה אופטימלית עבורו.


לגבי סאנצ'ו, אף קבוצה אנגלית לא היתה לוקחת אותו מסיטי. הרוב ניסו אבל סיטי לא הסכימו למכור אותו לקבוצה אנגלית (ליברפול ניסו בוודאות, קלופ גם הודה בזה).
הוא לא היה מסיים כמו פודן כי הוא פשוט היה נחוש לעזוב בשביל לשחק ואם זה לא היה בשביל דורטמונד זה היה קורה עם קבוצה אחרת (לא סותר שדורטמונד כראה היתה המקום הכי טוב עבורו).

 

https://media.giphy.com/media/3oriO5t2QB4IPKgxHi/giphy.Xxx

 

הלחץ בפורום עשה את שלו.

 

אין סיבה לקבוצות הקטנות של הפרמייר ליג גם לוותר על כוח, גם על הכנסות, גם להגביר את סכנת הירידה, גם לסכן אפשרות עתידית של רכישה שהגדולות יוכלו לחסום.
גם לאוהדים טוב שזה לא יצא לפועל.

 

היה ברור שאין לזה לובי.

לווסטהאם הוצע מקום מובטח בteam9 והם מיד זרקו את הרעיון מן המדרגות לפני שלושה ימים.

 

אין ספק, האמריקאים ירו לעצמם ברגל עם חלק מהסעיפים בהצעה הזאת. 10 שנים FSG אצלנו, 15 (?) שנים שהגלייזרים אצלכם, ועדיין פערי התרבות ניכרים מאוד לפעמים.

גם אם אני מסתכל על זה בפרספקטיבה כלכלית נטו, כפי שהם כנראה הסתכלו, מאוד לא חכם להציע משהו שכל שאר הקבוצות ידחו על הסף תוך 3-4 ימים. לא היה עדיף לרכך חלק מהסעיפים כדי עדיין להצליח להוציא את זה לפועל?

חזיר קטן אוכל, חזיר גדול אוכלים אותו.

 

המודל הכלכלי של פרמייר ליג מאוד מצליח. אין מה לתקן אותו באמת, פרט לאולי ביטול גביע הליגה המעיק, אבל זה עניין שולי. מי שלחוץ לוותר עליו מהר, יכול להעלות את המילואים.
יש צורך דחוף לעזור לליגות נמוכות. זה לא אומר שצריך להרוס את מה שעובד.

הגדולות רצו להתקרב למודל של לה ליגה בעשור האחרון, שקבוצות עשירות בסופו של דבר מוכרות בעצמן זכויות שידור. התחרותיות בליגה נהרסה והקטנות חיות מהיד לפה. לא צריך להגיע למצב הזה.