ריאל מדריד 2020/21: קיץ משעמם כמו הכדורגל. המטרה: אליפות נוספת

אני חושב שהמועדון, היסטורית, תמיד ראה בצ'מפיונס כזוהרת יותר (זה לא אומר שלא היו לנו עונות דפוקות בליגה, גם בסגל כביר, ראה ערך מוריניו ב-2012/13), ואני גדלתי על כך כאוהד ו"ממשיך את המסורת". בכל מקרה, ברור שליגת האלופות לא רלוונטית עבורנו מאז שרונאלדו עזב ולדעתי גם אם היה נשאר אנחנו לא במשחק. מצד שני יש הבדל בין הדחה סולידית ברבע הגמר או בשמינית הגמר אפילו נגד יריבה חזקה וטובה יותר, לבין להתבזות ולזהם את החולצה כמו שייקרה כשנעוף השנה בשלב הבתים, או הפסד כפול נגד סיטי בלי יכולת להיאבק. כבר שנתיים שעפנו ברבע הגמר בבושת פנים.

אני נע יותר על הסקאלה של “זה מה יש” (ללא יכולת טובה של הזאר, בגדול, הלוואי ויהיה בריא, במחשבה שנייה הדקות אתמול היו מעודדות), ויותר מאשר “בגלל הקורונה”. לא ספגנו מכה אנושה כמו פ.ס.ז’, הכדורגל שלנו גרוע בהרבה ביחס לליברפול ומנצ’סטר סיטי ועוד.
ויניסיוס היה אתמול כל כך גרוע ממש כידרר באוויר נקרא לזה ככה, אך מסירה לא הצליחה. ואז כבר אמרתי לעצמי ‘אולי עדיף אסנסיו’ אבל ברור לי שבמשחק הבא זה יתהפך. יש גבול כמה פעמים אפשר לחרב התקפות.

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/122936117_3040451566055837_3222462932987672775_o.Xxx?_nc_cat=109&ccb=2&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=TpD9g21-vCEAX9pG-GU&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=332e07d99b8ed2ba33de5c80090f7288&oe=5FC20462

זהו-זה, הטריו בנזמה-הזאר-אסנסיו ייכנס לפעולה? כמה דיברנו על התקפה כזו (הרע במיעוטה?), כמה חיכינו לזה. האם המשחק נגד הואסקה בשבת, רגע לפני המשחק על החיים ועל המוות בצ'מפיונס (כן, כבר השתמשנו במונח הזה) נגד אינטר – זה הזמן?
השלושה שיחקו יחד במשחק ההכנה הראשונה בקיץ 2019, נגד באיירן, אך הם לא פתחו יחד באף משחק רשמי. נגד גלדבאך השלושה שיחקו יחד למשך 14 דקות. הבלגי עלה מהספסל וכמעט כבש אחרי מסירה של בנזמה, שצימק בעצמו בדקות האחרונות. הטריו שיחק יחד שמונה דקות נגד ולנסיה כשאסנסיו כבש שער מרגש כשחזר מפציעה, וגם 22 דקות נגד סיטי. "כעת זידאן יכול להתחיל בתוכנית, זו המחשבה שלו", נכתב במארקה והתקווה היא שהזאר יעלה הילוך וישחק יותר נגד הואסקה. נכתב כי רודריגו ו-ויניסיוס לא ניצלו את ההזדמנויות שקיבלו. ויני עורר ספקות בשני המשחקים האחרונים.

בתקשורת ממשיכים לדבר על התקרית בין בנזמה לוויניסיוס. החלוץ לא התנצל או משהו כזה אלא העלה סטורי באינסטגרם: "הכלבים נובחים וה-'9' עובר" (כמו 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת' ויעני החלוץ כובש). בשער המארקה נכתב שהברזילאי מיואש מההתנהגות שלו. לפי Opta, בנזמה לא מסר ולו פעם אחת לוויניסיוס במחצית השנייה. בכל מקרה, ב-AS נכתב שבסביבתו של ויניסיוס הופתעו מאוד מדבריו של בנזמה שנחשב לאליל שלו והם מסתדרים מעולה, אך הם בטוחים שהעניין יישכח במהרה. בנזמה לא התנצל על דבריו, בינתיים היום השחקנים זכו לחופש ומחר הם יפגשו שוב בוולדבבאס. אחרי שאחד ייבשל לשני הכל יישכח.

וכמובן לא מתעלמים מהמשחק הנרפה, שוב: טור דעה מדויק במארקה: גאווה זה לא מספיק. ריאל לא משחקת, היא שורדת (בקושי). רחוקה מהאפשרות לאיים על הכתר. הכותב מזכיר את הסוף הטראגי של השושלת של ספרד שהודחה בשלב הבתים במונדיאל 2014. "הכדורגל אכזרי", ומתריע שגם כאן הדחה כזו אפשרית.

 

כותרות העיתונים הבוקר:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604042880465.Xxx

שער המארקה - ממחזרים את הידיעה על 'הטריו החדש של זידאן' בזכות ההתאוששות של הבלגי: הזאר-אסנסיו-בנזמה. בקיצור ייתכן והבלגי יפתח בהרכב נגד הואסקה| בידיעה אחרת נכתב על שינוי הסטטוס של לוקה: '20 דקות זהב של מודריץ' - בגילו זידאן מעדיף שייעלה מהספסל ויהיה השחקן שמשנה משחקים. 'אמנם לוקה לא יאהב את זה אך מגע הקסם שלו עזר לקבוצה והתברר כקריטי' - הוא כבש בקלאסיקו בסטייל ודחף קדימה ונגד גלדבאך גם כן והיה מעורב בשער השוויון - הרים את הכדור לעבר ראמוס שבישל לקאסמירו.

כתבה נוספת: "רוטציות או לא, זאת השאלה". כאב הראש של זידאן לקראת הואסקה, חתיכת דילמה. מעבר לפינה מחכה משחק סופר-חשוב נגד אינטר בליגת האלופות, על החיים ועל המוות, אך זידאן ראה שהרוטציות הן ממש לא כמו ב-2016-17 והקבוצה שיחקה רע נגד קאדיס ושחטאר. היום אין חאמס, מוראטה ואחרים ואסנסיו ירד ברמתו.

שער ה-AS עם כותרת 'חגיגית' - ה-'9' היא בעייה גדולה עבור ריאל מדריד. מעלליהם של בנזמה שכבש רק פעמיים העונה ו'תקף' את ויניסיוס, יוביץ' ומריאנו...על הנייר לזידאן יש שלושה חלוצים. בפועל הוא לא רוצה שניים מהם ולכן בעת פיגור הוא 'פונה' לראמוס כחלוץ ושולח גם את קאסמירו לרחבה וזה אומר הכל. נכתב כי בנזמה כבש רק פעמיים כאמור, שלא לא רלוונטי נגד לבאנטה עמוק בתוספת הזמן, והיה אמנם חלק מהקאמבק נגד גלדבאך אבל עד הדקה ה-87 היה חלש מאוד. שווי השוק של יוביץ' צנח מ-60 מיליון יורו ל-25 מיליון יורו כלומר הוא איבד כ-60%. נגד בטיס אגב ב-72 דקות הוא נגע בכדור 14 פעמים ורשם רק עשר מסירות (ארבע מהן לא מדויקות). "הדבר הכי מצחיק הוא שמי שהכי מתאים הוא הוגו דורו, מקסטיליה, שנכלל בסגל לליגת האלופות ופתח את העונה היטב בקסטיליה של ראול.

תומאס רונסרו מה-AS קורא לבנזמה להתעורר (לשווא) בטור דעה: "עניין השערים מתחיל להיות משהו מעיק עבור ריאל, היא מחפשת את זה בשקיקה וזה אף פעם לא מגיע. 13 שערים בשמונה משחקים רשמיים. כבר אין את זרם השערים של ה-BBC. אפשר להביט על יתר הגדולות ולקנא בבאיירן של לבנדובסקי שכבש עשרה, קיין כבש מספר דומה בטוטנהאם. להולאנד יש שמונה שערים, שבעה לראשפורד ולאמבפה שישה. ואצלנו? נו טוב. פתיחת העונה הכולשת מוכיחה שבנזמה שעשה צעד קדימה - חזר לאחור.

 

כותרות העיתונים לקראת המשחק נגד הואסקה:

מארקה: בפריויו לקראת המשחק נכתב שריאל חוזרת לאצטדיון די סטפאנו אחרי האסונות נגד קאדיס ושחטאר. נכתב שכאשר פורסם לוח המשחקים אף אחד לא ייחס למשחק הזה חשיבות. "אבל בריאל שום דבר לא נורמלי והיא ניצחה רק משחק אחד מארבעת האחרונים שלה". נכתב כמובן על בנזמה ו-ויניסיוס שיפתחו יחד בחוד ולצדם אסנסיו ושהקבוצה דואגת בעיקר מהמשחק נגד אינטר. נכתב כי ויניסיוס מגיע למשבר הגדול הראשון שלו בריאל. הוא תמיד ספג ביקורות על חוסר הכיבושים שלו אך הפעם זה שונה. נכתב כי הוא עדיין לא חזר אותו ויניסיוס של לפני הפציעה נגד אייאקס. "ריאל שיחקה בצורה בלתי נסבלת עד עתה", נכתב. הואסקה רוצה לשחק בדיוק כמו נגד אתלטיקו מדריד. הרכבים משוער: הזאר על הספסל לפי ההערכות, אותו טריו התקפי שגובש לאחרונה. גם פדה ומנדי ינוחו.

במארקה נכתב שהזאר מחפש שער ראשון אחרי 392 ימים וזה לא משנה אם יפתח בהרכב או לא. "הוא לא הגיע לריאל על תקן סקורר אלא שחקן שמשגע הגנות, אבל גם אם לוקחים בחשבון את כל הנסיבות הרי ששער אחד בלבד, נגד גרנאדה בחמישה באוקטובר - זה הזוי. "הזאר תמיד כבש שערים. מהשישה בעונת הבכורה שלו בליל ב-2008-09 ועד ל-21 בצ'לסי בעונתו האחרונה. בליל הגיע ל-50 שערים בכמעט 200 משחקים ובצ'לסי כבש 110 ב-352 משחקים. לפחות לגבי בישולים הרי שלהזאר יש 0.3 בממוצע למשחק.

שער ה-AS: "זידאן עושה שלום" - הכוונה היא כמובן לתקרית בין ויניסיוס ובנזמה, המאמן לא מתרגש| "רוטציות מגיעות - והסכנות באות", זו הכותרת בפריויו של ה-AS. הזכירו לנו שיוביץ’ ורודריגו כבשו שער אחד בלבד ב-2020. וגם שמריאנו חזר לסגל. בהרכבים המשוערים ניתן למצוא את איסקו שעשוי להחליף את קרוס. ב-2017-18 הספרדי פתח בהרכב 49 פעמים - שלישי מבין שחקני הקבוצה, ורשם 2,957 דקות. בשנה שעברה שיחק רק קצת יותר ממחצית. נכתב שהשאלה הגדולה היא כמובן הזאר או ויניסיוס. גם כאן נכתב שמודריץ' יפתח ואולי אפילו מיליטאו| בכתבה אחרת נכתב על 'הקמע' מנדי - ביסס את עצמו כמגן השמאלי הפותח של זידאן. ריאל לא הפסידה ב-23 משחקי הליגה בהם הוא פתח בהרכב.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604127920151.Xxx

 

פעם השאלה הייתה לא האם נשחק כדורגל התקפי - אלא כמה נכבוש.
בשנה שעברה השאלה הפכה להיות לא האם ננצח אלא האם נשחק כדורגל התקפי.
העונה השאלה היא בכלל האם ננצח. ולא חשוב מי עומדת ממול.

אני תוהה האם נגד הואסקה, שאמנם השיגה תוצאות יפות העונה - תיקו נגד אתלטיקו, תיקו נגד ולנסיה ותיקו נגד ויאריאל - אך עדיין עולה חדשה שמדורגת במקום ה-18 - נוכל לקבל סוף סוף קצת נחת רגע לפני אינטר. פשוט לא לעשות טעויות מפגרות בהגנה ואז הכל יהיה קל יותר, על אף הקשיים התמידיים בהתקפה.

האם נראה שחקן מהחלק הקדמי מציג משחק שלם ולא רק הברקה אחת במשך 90 דקות? הגיוני שהזאר לא יפתח מבחינתי אבל הוא צריך לשחק מחצית בלי קשר להתפתחויות על כר הדשא. אם מרסלו ישחק זה אמור שמשתוללים וצריך שמישהו ייתן את הדעת בצד שמאל. מבחינתי זו גם הזדמנות אחרונה לאסנסיו להראות שהוא מסוגל לתת קצת יותר ממה שנתן.
בינינו, כולנו רוצים להימנע מהשפלה בצ’מפיונס כמו הדחה בשלב הבתים וככל הנראה להיות מודחים בכבוד בשמינית\רבע הגמר, אנחנו לא במשחק, אבל המטרה היא אליפות ספרד נוספת וזה לא קרה ב-30 השנים האחרונות (עונה אחר שנה יעני). ניצחון בקלאסיקו לא שווה כלום אם לא עושים את המובן מאליו. האללה מדריד

 

אולי זו אגדה? אולי לא היו הצעות מפתות עבור איסקו (הרגע נכתב באנגליה על אברטון של קרלו אנצ'לוטי הדוד הטוב). אפשר לצעוק 'דויד סילבה גם לא שחקן פיזי' אבל לא כל אחד יסתגל לליגה האנגלית. בואו תסבירו לי מתי היה צריך לעזוב. ב-2017 אחרי שפתח בגמר ליגת האלופות על חשבון בייל? כעבור שנה כשזידאן שהשתמש בו לא מעט, הלך והגיע 'מורו ורבו' ז'ולן לופטגי? בקיץ שעבר אחרי שזידאן חזר כדי לעשות סדר? בסופו של דבר הוא שיחק אשתקד במשחקים הגדולים חוץ מהגומלין נגד סיטי. כשאין ביקורת על הכרס שפיתח ועל הקצב של ליגת הוותיקים הדיון לא יהיה מספיק רציני. העונה כשלא שותף בכמה משחקים ברצף אכן המצב היה חריג. אם אני אכתוב את זה יישמע פלצני אבל כמעט אף אחד לא רוצה לעזוב את ריאל מדריד. אגב, שמעתם מה הוא אמר על זידאן? לדעתי זו חוצפה וגניבת דעת.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604437184993.Xxx

סרחיו ראמוס מציג: ציון מאה! | הקפטן הכל יכול עשה היסטוריה אדירה. בדקה ה-33 הוא נגח היטב לרשת אחרי כדור קרן והגיע לשער מאה בריאל מדריד. רק 22 שחקנים עשו זאת לאורך ההיסטוריה, והוא אחד מהם. רק פרננדו היירו ופירי כבשו יותר ממנו במדים הקדושים של ריאל מביו שחקני ההגנה. ראמוס מדורג בצוותא עם פרננדו מוריינטס והוא זקוק לשער נוסף כדי להשתוות לאיבן זאמורנו במקום ה-20. השער הראשון שלו היה גם כן בליגת האלופות, במשחק חסר חשיבות נגד אולימפיאקוס בשלב הבתים (הבכורה של לופז קארו), איי שם בדצמבר 2005, מבישול של ראול בראבו האגדי בכדור חופשי. וכמעט 15 שנה מאז הגיע ציון הדרך.

ראמוס כבש נגד 40 יריבות שונות. לסביליה יש הכבוד - מולה הוא כבש הכי הרבה - שבע פעמים. לאחר מכן אתלטיקו מדריד (אוי, לה דסימה!!) ואתלטיק בילבאו עם שישה שערים. נגד ברצלונה כבש חמישה שערים בדיוק כמו נגד לגאנס, מאלגה ו-ולנסיה. בעונת הדסימה כבש שבעה שערים כולל צמד נגד באיירן מינכן בחצי הגמר והשער האלמותי בליסבון. בעונת 2016-17 הגיע ביטוי חדש - “NoventaYRamos” וזו הייתה ההפגזה הראשונה עם עשרה שערים. מאז שנהיה פנדליסט עם עזיבת כריסטיאנו - המספרים המשיכו לצמוח עם 11 שערים בעונת 2018-19, שישה בליגה, ואשתקד הוא כבש פעמיים - 11 בליגה ופעמיים בליגת האלופות. העונה יש לו שלושה. הנה הגרף המלא 7 והמזהיר של המארקה.

חלוקת השערים: 72 בליגה, 14 בצ’מפיונס, 7 בגביע המלך, 3 באליפות העולם למועדונים, 2 בסופר קאפ האירופי ו-2 בסופרקופה הספרדי.

ואיך הגולים מתחלקים? 39 שערים אחרי קרנות, 22 ממצבים נייחים, 21 מפנדלים, 16 ממשחק רגיל ועוד שתי בעיטות חופשיות מוצלחות. בסה"כ 55 משעריו היו בנגיחות…

הוא הכי אוהב לכבוש בסיום: 23 שערים בדקות 76-90. 15 שערים יש לו ברבע השעה הראשונה וגם 15 בדקות 16-30. 18 שערים בדקות 31-45, 13 שערים בדקות 46-60 ו-16 בדקות 61-75.

מי בישל לו הכי הרבה? טוני קרוס עם 13, מסוט אוזיל וגוטי עם 7. לוקה מודריץ’ עם 6 (הדסימה!), דיוויד בקהאם עם 4.

כותרות העיתונים לאחר הניצחון על אינטר:

שער המארקה: "הם כבר כאן" (הגיעו). ריאל מדריד שמרה על עצמה בחיים וניצחה אינטר טוב עם 'שער זהב' של רודריגו. בסיקור המלא נכתב: "הכדורגל משתנה מהר מאוד, מיום ליום, זו המציאה, תשאלו את ויניסיוס שהיה בעין הסערה בגלל הביקורת של בנזמה ואתמול הציל את ריאל עם הדהירה שלו. הוא אמיץ ולא אכפת לו מהביקורת. רודריגו? היחסים שלו עם ליגת האלופות הם אידליה מוחלטת. הוא מוכן למשחקים האלה". "בטוויסט בלתי צפוי, כמה דרמטי, רודריגו כבש שער זהב, אחד מאלה שמכריעים גמר בנובמבר, מבישול של ויניסיוס. הילדים הצעירים שנכנסו לרענן את המשחק של הקבוצה, כשאינטר השתפרה - הציגו קור רוח ברגע קריטי והסירו את הספק לגביהם. נכתב שריאל הובילה 0:2 מרגיע אך בעטה בדלי, כי היא לא יודעת לסגור משחקים בקלות. נכתב גם על מודריץ' שהוסיף חמצן למרכז השדה.

כתבות אחרות: אופטימיות בתקשורת - "דיברו על נפילה לליגה האירופית ועכשיו הכל משתנה, ומה אם ריאל תנצח באיטליה ותסיים במקום הראשון בבית?| טור דעה: "ריאל מדריד יודעת לסבול"|
על רודריגו ו-ויניסיוס נכתב: "הכדורגל משתנה מהר מאוד, מיום ליום, זו המציאה, תשאלו את ויניסיוס שהיה בעין הסערה בגלל הביקורת של בנזמה ואתמול הציל את ריאל עם הדהירה שלו. הוא אמיץ ולא אכפת לו מהביקורת. רודריגו? היחסים שלו עם ליגת האלופות הם אידליה מוחלטת. הוא מוכן למשחקים האלה".
מחמאות לויני: "את השער המכריע כבש רודריגו אבל ויני הוא זה שניצח את המשחק. כן, זה ששיחק 'נגד ריאל' במשחק נגד גלדבאך היה זה שהרים אותה נגד אינטר. ריאל הסתובבה במגרש ולא ידעה מה לעשות נגד אינטר, עד שהכדור הגיע אליו. נטען בטור הדעה שלעתים רחוקות שחקן כה צעיר סופג ביקורת כל כך גדולה. "ויני לא מגיב אף פעם, לא מרים את קולו ופשוט משחק. לעתים טוב, לעתים רע, אבל תמיד מחפש את השער. הוא רע בפעולה האחרונה אבל עדיין מגיע לאזור הזה 20 פעם במשחק. שישה ימים אחרי שביקרו אותו בפומבי -הוא אחראי לניצחון הכי חשוב של הקבוצה העונה. הסביבה הקרובה שלו בטוחה "בעוד שנה או שנתיים כל הכשלונות האלה יחברו אותו להצלחה גדולה".

שער ה-AS: העתיד הציל את ריאל מדריד. רודריגו כבש מבישול של וויניסיוס, החבר'ה של זידאן ניצלו אחרי שהיו על צוק תלול. בסיקור נכתב: "המשחק שאינטר רצתה לשחק וזה שריאל רצתה לנצח, זה הסיפור בליגת האלופות אחרי דו קרב מעניין. התוצאה נעה מפה לשם. ריאל איבדה יתרון של שני שערים אבל נהנתה מהחילופים של זידאן. הם הגיעו מהעתיד עם פיתרון שנראה היה בלתי אפשרי. שניהם יחד הם בגיל של חואקין מבטיס.
כתבה אחרת: רודריגו עולה מחדש - הרומן שלו עם ליגת האלופות ממשיך. הוא מעורב בשער כל 44 דקות במפעל.

התגובות:

"שמחה או הקלה?" נשאל זידאן אחרי המשחק ואמר: "אני שמח, שמח, שמח". "תמיד יש מתח במשחק, זה נורמלי. אלה משחקים צמודים, זו ליגת האלופות. זה חשוב מאוד שהשגנו שלוש נקודות בבית (תרתי משמע). הצגנו אופי, היינו סבלניים מול קבוצה טובה, צריך לברך את השחקנים כי זה לא היה קל. התחלנו נהדר, לחצנו כמו שאנחנו רוצים, הובלנו אבל הם כבשו את ה-1:2 מהר מאוד והיה לנו קשה להמשיך את הכדורגל שלנו. המחצית השנייה הייתה צמודה. אני תמיד מאמין עד הסוף".

"אני חושב שכן, הם הרגישו בנוח יותר פיזית במחצית השנייה (אינטר), זה נורמלי. יש קשיים במשחק ולפעמים היריב כופה עלייך סגנון ועלייך להיות מוכן". עוד אמר: אנחנו יכולים לעשות יותר אך עלינו להיות מאושרים, זה הכדורגל, עלינו ליהנות מהניצחון. השחקנים ראויים למחמאות על האמונה עד הסוף".
השינויים שעשה: "המטרה של החילופים היא טובה, לשפר את המשחק. אדן הזאר ומרקו אסנסיו עשו עבודה טובה אך עם שניהם צריך ללכת לאט, הם שיחקו במשך שעה והדבר הכי טוב שקרה אחרי החילופים - ניצלנו את השטחים.

הוא 'פרץ' לחיינו במשחק נגד גלאטסראיי בטורקיה, הבקיע שלושער מטורף בברנבאו "בגומלין" והראה הרבה קור רוח, אדישות ובעיקר - קרח בוורידים. זמן רב היה מחוץ לעניינים וכעת הוא חזר בגדול. "השער שלו שווה זהב", "רודריגו נתן חיים ללבנים ברגע הכי קשה וחשוב", נכתב במארקה. גם ב-AS החמיאו: "הוא שיחק עם הרבה שכל וברגע הכי חשוב, ברחבה - סיים כמו שחקן וותיק ומנוסה, כמו כוכב".
רודריגו, גיבור המשחק סיכם: "הייתי מוכן כל הזמן, חיכיתי להזדמנות שלי על המגרש. אני תמיד שמח לכבוש או לבשל ולעזור לקבוצה. זו שמחה ובעיקר הקלה, ידענו שיהיה משחק קשה מאוד, זידאן ביקש מאיתנו להכניס אינטנסיביות וקצב, לתקוף בכל הכוח כשיש לנו את הכדור. סבלנו הרבה אבל נערכנו לזה וניצחנו וזה הדבר הכי חשוב. בכל פעם שאני משחק בליגת האלופות אני מרגיש משהו מיוחד".

 

אתה מצדיק את זה שהוא נראה כמו ערן לוי רק שוכח שהוא משחק בריאל מדריד ולא בהפועל קטמון. לא הייתה לו שום סיבה לעזוב בקיץ 2018 בטח כשבא לופטגי והיה אמור לתת לו את המפתחות, גם אצל זידאן הוא שיחק בהרכב במשחקים הגדולים. מעבר לכך תזכיר לי איזה מועדוני פאר היו בעקבותיו אז ב-2018, לא זוכר ששמעתי שיובה בקטע, אתה מדמיין אותו משחק את הכדורגל של דה בריינה במנצ'סטר סיטי אבל זה לא מדויק. כל שחקן שיושב על הספסל נראה שמן? הזאר הוריד את הכרס כידוע לי.

לגבי בנזמה:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/a/afc49442a0a3221f1599f3439ac3db653652efc2.Xxx

אני מנהל את האתר של ריאל בארץ ואני יכול להגיד לך שתמיד אחרי משחק אני שם המון פוסטים והיחיד שהתעלמתי ממנו היה תשבוחות לבנזמה בתקשורת בספרד. גם נגד גלדבאך עם כל הכבוד לשער שלו זה הרגיש ששיחקנו עם שחקן פחות. אני לא סומך עליו. תעשה את ההפרדה - בעונה שעברה הוא באמת היה טוב וגם כבש בחלק מהמשחקים הגדולים, לא פשוט לשחק בהתקפה עם ויניסיוס וזהו בערך [וקטלתי אותו אגב על המקרה המטופש עם הברזילאי]. בכל מקרה השלמתי עם זה שהוא בהרכב, אין מה לעשות, מקווה שייכבוש.

אגב - אתה מוזמן.

 

בשער המארקה ממשיכים עם השבחים האינסופיים שקיבל ראמוס אתמול מכלי התקשורת ברחבי העולם. "הבלם הטוב בהיסטוריה" בחר את חמשת השערים הגדולים מתוך המאה שכבש במדי ריאל:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604561533541.Xxx

השער הראשון שלו במועדון - שהגיע במשחק חסר חשיבות נגד אולימפיאקוס בשלב הבתים בליגת האלופות (2005/06) בהופעת הבכורה של לופז קארו (ראול בראבו בישל).

השער נגד באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות ב-2013/14, באותו משחק הוא הבקיע שוב ונקם במנואל נוייר. מודריץ' בישל לו אחד בקרן, במהלך השני פפה הסיט לאחור הגבהה של די מאריה.

השער נגד אתלטיקו מדריד בגמר הדסימה האלמותי ב-24 במאי, קרן של מודריץ', 92:48, שער הזהב, אתם מכירים את זה. ראמוס הודה בעצמו שצפה בשער בכל ערב לפני השינה.

שנתיים עברו וראמוס שוב כבש בגמר נגד אתלטיקו, בסן סירו, מהלך שהחל בכדור חופשי של קרוס, בייל הסיט והבלם הקדים את יאן אובלק, הכל בדרך לזכייה בגביע ה-11.

וגם שער בקלאסיקו נגד ברצלונה, השוויון הדרמטי בעונת 2016/17. ריאל הייתה על סף הפסד, המשחק הגיע לתוספת הזמן ומודריץ' הרים כדור חופשי, ראמוס הקדים את פיקה ונגח מכל הלב לרשת של טר שטגן.

* בנושא אחר, מרטין אודגור שפתח את העונה לא רע אבל נעלם ונפצע - בריא לחלוטין וייכלל בסגל למאסטייה במשחק האחרון לפני פגרת הנבחרות, הוא אפילו עשוי לקבל דקות.

במארקה עשו לנו סיכום ביניים של ריאל מדריד אחרי עשרה משחקים בכל המסגרות (שבעה בליגה ושלושה בצ'מפיונס) - הבחירות של זידאן וכמובן חלוקת הדקות. "זידאן תמיד מבטיח שהוא מאמין בכל השחקנים שלו וזקוק לכולם אבל כמובן שיש כאלה שמשחקים יותר, הרבה יותר. אפשר לומר שיש לו בסיס של שמונה שחקנים בערך, על אף אהבתו לרוטציות. עמוד השדרה הבולט - כולם שיחקו מעל 500 דקות. לא במפתיע, קורטואה שיחק את כל הדקות, בנזמה, ואראן, קאסמירו וראמוס גם כן שם. הצרפתי נח נגד שחטאר.

פדה ואלוורדה השתתף בכל עשרת המשחקים, פתח בשמונה מהם ורשם 734 דקות. מודריץ' לדוגמא פתח שש פעמים ורשם 551 דקות. הוא עלה מהספסל ושינה את המשחקים הן נגד גלדבאך והן בקלאסיקו שכבש. פדה מוסיף פיזיות וטירוף וגם שערים. מהצד השלישי נמצא איסקו ברגע הכי גרוע שלו. שיחק 177 דקות בלבד, פרוס על פני חמישה משחקים. אפילו יוביץ' שיחק יותר ממנו (201 דקות) בארבעה משחקים והוא פתח בשלושה מהם. מה עוד על מרכז השדה? קרוס שיחק בשמונה משחקים, השימוש בו פוחת. הוא פתח בשישה, אם כי תמיד במשחקים הגדולים - ברצלונה, אינטר, גלדבאך. אבל הוא עם פחות דקות (493) מויניסיוס או אסנסיו.

בצד שמאל פרלאן מנדי תקע טאבו עוד מהעונה שעברה. הוא פתח שבע פעמים בהרכבואפילו שובץ בימין בתצוגת הנפל נגד שחטאר, מצב חירום. יש לו שמונה הופעות, 668 דקות, ומרסלו עם 360 דקות בלבד (ארבעה משחקים שלמים והאחרון נגד הואסקה).

יש גם את אגף הפצועים. אדן הזאר לא שיחק עד למשחק השמיני העונה, עלה מהספסל נגד גלדבאך וכבר פתח נגד הואסקה ואינטר ושיחק בסביבות השעה - יש לו 144 דקות. מרטין אודגור נתקע על 115 דקות, הוא פתח בהרכב נגד סוסיאדד, מעמדו דעך והוא נפצע. קרבחאל נתקע על שלושה משחקים ואודריוסולה עם 57 דקות בלבד, נפצע דווקא כשצריך אותו. לוקאס עם 345 דקות, פתח בהרכב ארבע פעמים ושיחק שש פעמים. אדר מיליטאו ונאצ'ו עם שלושה משחקים וצמודים-צמודים במספר הדקות. שימו לב לרודריגו, מדורג עשירי במספר המשחקים אך שותף 206 דקות בלבד - מדורג 17 בקבוצה. אולי השער בליגת האלופות יחזיר אותו למסלול.

 

עדכון חדשות:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604644494697.Xxx

שער המארקה עם בשורות: דני קרבחאל קרוב להארכת חוזה עד 2024, כלומר שנתיים נוספות. "הרמוניה מוחלטת בין הצדדים, הסכם קרוב לחתימה". נכתב על דני שאלה שמייצגים בכבוד את סמל המועדון, האיש שהניח את האבן הראשונה במתחם ולדבבאס וכבר מאז היו תחושות טובות לגביו. מאז שהצטרף לקבוצה בגיל עשר אף אחד לא הטיל ספקות. סוכנו כבר נפגש עם המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ'ס. עוד נטען על כך שהתחשל בבונדסליגה בלברקוזן כדי לחזור טוב ושהטאבו שלו בהרכב (בזכות ולא בחסד, כמובן), גרמו לאשרף לוותר מראש ולעבור לאינטר. כולם סמכו על קרבחאל - אנצ'לוטי, זידאן, סולארי ולופטגי. קרבחאל הצליח אשתקד להישמר מפציעות ורשם 42 משחקים. הוא כבר עלה לכר הדשא בולדבבאס ואולי-אולי יחזור אחרי פגרת הנבחרות.

אז מה קורה עם הקפטן ראמוס? במארקה המשיכו לכתוב על היחסים הנפלאים בינו לבין פלורנטינו וששני הצדדים בוטחים זה בזה. לפי קדנה סר: "קיצוץ בשכר תחילה - ואז הצעה לחוזה חדש לשנתיים". חזרה של קהל למגרשים אינה נראית באופק לאור הקורונה, המועדון ממשיך להפסיד כסף וכל השחקנים יתבקשו שוב לוותר (הפעם קיצוץ בגובה 15% או 20%). ראמוס יקבל הצעה כפי שרצה אך ברמה הכלכלית לא יהיה שדרוג. "במועדון יכבדו מה שיחליט". כמובן שהחל מה-1 בינואר, 55 ימים, הוא יכול לנהל משא ומתן עם כל קבוצה שתרצה בו. האם יחזור מקרה ראול, קסיאס וכריסטיאנו? לפי ה-AS זה לא יקרה וכמובן שהמגיפה מסבכת הכל.
לאחר שנושא קיצוץ השכר יטופל, במועדון יאיצו את המגעים עם ראמוס בתקווה להודיע על כך לפני 2021. נכתב כי ראמוס שומר על קור רוח בתקשורת ומאמין במועדון, הוא לא חרד למצב וחזר שוב ושוב על רצונו לפרוש בריאל. לנגד עיניו עומדת האפשרות להפוך לשיאן ההופעות בכל הזמנים - ראמוס עם 659 ובעוד ראול שמדורג במקום הראשון - עם 741. נכתב שבמועדון רצו להמשיך עם המנהג שהחל עוד בימי סנטיאגו ברנבאו - שחקן בגיל 30 מקבל עונה אחת נוספת בלבד, אך ישנם תקדימים. רונאלדו חתם על חוזה לשלוש עונות נוספות בגיל 31 וכמובן שראמוס הוא מקרה מיוחד. ראמוס רוצה להיות בברנבאו החדש. וגם לפרוש בריאל מדריד. כולם רוצים. הוא הרוויח את זה.

בכתבה אחרת נכתב על "שבע החיים של זידאן בריאל מדריד", איך הצליח להשאיר מאחור משברים שהיו עלולים לעלות לו במשרתו כביכול. המשבר הראשון היה בעונת הבכורה – תוצאות תיקו במשחקי החוץ בבטיס ובמאלגה והפסד בדרבי לאתלטיקו מדריד בפברואר. הקבוצה הגיבה וסיימה עם 12 ניצחונות שכמעט עזרו לה לזכות באליפות. המשבר השני – ההפסד 2:0 לוולפסבורג בגרמניה, דווקא אחרי אופוריית הקלאסיקו. ריאל הצליחה לבצע רמונטדה ראשונה באירופה מאז עונת הבכורה של זידאן כשחקן (נגד באיירן ב-2001-02) ותודה לכריסטיאיו רונאלדו. "נקודת המפנה הגדולה בקריירה שלו כמאמן", נכתב, ריאל הייתה על חבלים.
המשבר השלישי היה ב-2017-18, אחרי העונה הנהדרת. הדחה מביכה בגביע המלך בברנבאו וכשפ.ס.ז' באופק, זידאן אמר "אני יודע שהמשחקים האלה ישפיעו על עתידי". כמובן שבליגה המצב היה לא טוב, תוצאות מאכזבות שבוע אחר שבוע ותבוסה בקלאסיקו הביתי. ואז ריאל ניצחה את פ.ס.ז' 1:3 והזיזה בדרך גם את יובנטוס ובאיירן עד שגברה על ליברפול בגמר.
על 2018-19 אף אחד לא מדבר, ובקיץ 2019 הגיעה התבוסה 7:3 לאתלטיקו מדריד במשחק אימון. ז היה קיץ רע על אף מסע רכש ב-300 מיליון יורו, תוצאות מדאיגות. זידאן השיג שתי תוצאות תיקו בשלושת מחזורי הפתיחה, אבל הגיב – 0:1 בפיחואן ותיקו 0:0 בדרבי. משבר נוסף היה הפתיחה האיומה בליגת האלופות עם נקודה משש – תבוסה 3:0 בפריז נגד יריבה ששיחקה ללא קבאני-ניימאר-אמבפה, תיקו נגד ברוז' ובהמשך המפלה 1:0 במאיורקה בהרכב משני, אלא שזידאן הביס את גלאטסראיי אחרי שניצח במשחק על החיים בטורקיה ויצא לרצף של 21 משחקים ללא הפסד, כולל זכייה בסופר קופה הספרדי.
משבר שישי: רגע האמת התקרב. ריאל סיימה בתיקו נגד סלטה בברנבאו בקאמבק של הזאר, הפסידה בלבאנטה ואיבדה את הבלגי. היא רשמה 0:2 בקלאסיקו בברנבאו במה שהיה ניצחון ביתי ראשון בליגה מאז 2014-15, אך שבוע לאחר מכן הפסידה 2:1 לבטיס בזוועותון ובעטה בדלי – ואז הגיעה הקורונה. ריאל חזרה קבוצה מנצחת עם עשרה ניצחונות רצופים וזכתה באליפות – אף הודחה בשמינית הגמר.
משבר אחרון: העונה הנוכחית כמובן, הפסדים נגד קאדיס ושחטאר בליגת האלופות, תם לו המאזן המושלם בדי סטפאנו. ריאל לא רק הפסידה, אלה לא רק התוצאות, אלה היכולת החלשה שהותירה תחושות רעות. זידאן הגיב עם 1:3 בקלאסיקו בקאמפ נואו וייצב זמנית את המצב באירופה אחרי 2:3 על אינטר.

 

כותרות העיתונים בבוקר קודר זה:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1604905805458.Xxx

מארקה: כאב מקסימלי| אס: פנדלים ועונש מירבי.

“למה זידאן, למה?”, נכתב ב”מארקה” נגד הצרפתי ששיבץ ב-11 את מרסלו ואיסקו ולא דגל בהרכב דומה לזה שסיים את המשחק נגד אינטר והשיג ניצחון מאוחר. “הרוטציות האובדניות של המאמן”, ביקרו ב”אס”. “האזהרה הגיעה נגד קאדיס, המפלה נגד שחטאר והעונש הגדול נגד ולנסיה. הרכבים מסוכנים של המאמן הובילו לשלושה הפסדים ב-22 ימים”. “מדריד הכשילה את עצמה ונותרה שוב ללא הגנה, זה בלתי נסלח”, נכתב בסיקור ב”מארקה” כשהכותרת בשער העיתון הייתה “ריאל מדריד עם סבל מקסימלי”. בעיתון אף הגדירו את ההפסד כגרוע ביותר בעידן זידאן. “זידאן וה-VAR הביאו לתבוסה משפילה, זה היה הרכב שאנן נגד ולנסיה שתמיד נראית נהדר נגד ריאל”, כתב תומאס רונסרו ב”אס”. “אסון ענק”.

עד כמה המצב קשה? ריאל ניצחה רק 54% ממשחקיה העונה. בעונה שעברה המצב היה 62.5% עם קמפיין רע בליגת האלופות ואכזבה בגביע המלך; היא כבשה 1.91 שערים בלבד וספגה 1.45 בממוצע. ב-57 משחקי הליגה של זידאן מאז שחזר הוא ניצח 36, סיים 12 פעמים בתיקו והפסיד בתשעה!

טיבו קורטואה ספג רביעייה אבל כמובן שאי אפשר להאשים אותו. איזה מסכן. הדף את הפנדל הראשון (בסופו של דבר בכל מקרה הייתה בעיטה חוזרת), סבל מהשלומיאליות של רפאל ואראן וגם היה קרוב להדוף את הפנדל השני. התמונה הזו אומרת הכל. גם הוא מתגעגע לעונה שעברה בה ריאל הייתה סלע הגנתי. “היה לנו מזל רע, אבל לפעמים זה קורה לנו שאנחנו לא חדים מספקים. הם לא יצרו מצבים חוץ מהפנדלים. אני לא יודע למה השופט שרק לבעיטה חוזרת בפנדל. אנחנו יותר פגיעים. עלינו להיות חזקים בהגנה כמו שהיה אחרי הקורונה. ההרכב? יש לנו 25 שחקנים טובים, זו עונה ארוכה. צריך להשאיר את המשחק הזה מאחורינו, יש משחקים קשים בפתח”.

זינדין זידאן לא רק ספג את ההפסד הכי גבוה שלו בליגה (רביעייה ראשונה, עד היום ההפסד הכי גדול היה בקלאסיקו בדצמבר 2017), אלא כצפוי, היה על המוקד של כלי התקשורת.
המאמן ניסה להסביר: “כן, זו תבוסה כואבת, כי התחלנו את המשחק טוב. בחצי השעה הראשונה שיחקנו נהדר, ואחרי השוויון הכל קרה לנו. האחריות היא שלי משום שאני המאמן ועליי למצוא פיתרון. זה קרה לנו כמה פעמים שאחרי שאנחנו סופגים אנחנו לא מצליחים לחזור למשחק שלנו. שלושה פנדלים? השופט שם כדי לקבוע. גם ספגנו שער עצמי, זה היה יותר מדי עבורנו. אי אפשר להבין את המשחק שלנו”.
על היעדרותו של קאסמירו: “אפשר לומר אלף ואחד דברים ולחפש תירוצים, כל אחד יגיד מה שהוא רוצה. כולם שחקני ריאל מדריד, יש לנו סגל ברמה גבוהה ולכן אחרים משחקים. אני לא מתחרט על ההרכב בו בחרתי”.
זה היה המשחק השביעי ברציפות בו ריאל לא מצליחה לשמור על שער נקי, כשהיא ספגה 14 שערים ברצף השלילי הזה – ממוצע של שני שערים למשחק. על כך אמר: “אנחנו יודעים שההגנה שלנו לא טובה כמו בעונה שעברה, עלינו להיות חזקים ואז ההתקפה תוכל לעשות את ההבדל. אני מסכים איתו (עם דבריו של השוער טיבו קורטואה”).

 

https://e00-marca.uecdn.es/imagenes/2020/11/11/portada/marca_papel/g1111.380ff27d983e1d4ac9da84d126b4a8d5.Xxx

שער המארקה עם דני קרבחאל שמצהיר: “אל תפקפקו בריאל מדריד - נילחם על כל התארים”. המגן, בראיון עמוס קלישאות, מבטיח שהקבוצה תתייצב לאחר פגרת הנבחרות האחרונה (“האוהדים צריכים להיות מלאי תקווה לגבי הקבוצה, זכינו באליפות הרי”, וטוען שאנחנו לא במרחק תהומי מהטופ של אירופה) ומדבר גם על הארכת החוזה שלו - זו תקופה בה צריך לתת כתף למועדון. מעבר לכך הוא אומר שכאשר הוא פצוע הלחץ הוא פי עשרה והתסכול גבוה כי הוא לא מסוגל לעזור לחבריו על כר הדשא. על הפציעה אמר - “מקווה שאחרי הפגרה אעמוד לרשות המאמן”. עוד קלישאות: “אנחנו עם זידאן עד המוות”.

בנושא אחר וזה כבר מתאים לדיון האקסים: פרננדו גאגו הודיע על פרישה מכדורגל בגיל 34. הגיע כרכש המשולש של חורף 2007 בניחוח דרום אמריקאי יחד עם גונסאלו היגוואין ומרסלו, האופטימיים קראו לו יורשו של פרננדו רדונדו ולבסוף הקריירה שלו הייתה הכי פחות מוצלחת. סימל את הקבוצה שחיפשה את עצמה ולא חצתה את רף שמינית הגמר, זכה באליפויות ב-2007 ו-2008 ותחילת דרכו הייתה מבטיחה. ב-2011 עזב אותנו, שיחק גם ברומא ו-וולנסיה ובעיקר אהובתו בוקה ג’וניורס.