אני חייב לשים כוכבית לגבי המסע שלי שם: ורמוט היה אז עם בת זוג שהיא לא אשתו היום, טועמה היה לבד, ברדה היה נשוי עם ילדים. ההבדל הוא עצום. לא לחינם דחק יעקב בוזגלו על בניו להינשא מהר. אישה קבועה נותנת לטענת רבים שקט להצלחה. לברדה היה את היתרון הזה על פני האחרים ששיחקו במקביל בבלגיה ויש שיגידו שהיו אף טובים ממנו מקצועית.
רוזנטל נסע לבלגיה רווק. זה תירוצים. אני לא רואה שבוזגלו שיחק או התנהל שונה אחרי שנישא. כן זה עוזר כשיש מישהי שדואגת לבית ונותנת יציבות, אבל לא צריך להפריז בחשיבות של זה.
נשמע לי בעיקר כמו תירוצים. ורמוט ובוזגלו פשוט כשלו. וזה שורמוט היה עם מישהי שהיום היא לא אשתו לא רלוונטי - בפועל הייתה לו שם "אישה". סלים לקח שם שתי אליפויות רצוף בלי "האישה".
כספי נסע לעשות קריירה עצומה רווק, הכיר מישהי לטווח ארוך בהתחלה והיום אשתו היא מישהו אחרת. מקל נסע לאן בי איי עם החברה שלו כבר איזה 15 שנה ולא הצליח. די נו הכל שטויות, העניין המנטלי קטן מאוד בכל ענף, אפילו האופי של השחקן לא משפיע בצורה כל כך גדולה, 80 אחוז זאת היכולת.
העניין המנטלי הקטן מאוד?! מה?! אני אצא מנקודת הנחה שהניסוח שלך יצא לא טוב. אין דבר כזה יכולת בלי אופי. רמת הטכניקה והאתלטיות קובעות את הרצפה והתקרה שלך בתור שחקן, אבל האופי שלך זה מה שמנצל את הדברים האלה. העניין המנטלי, אם הוא לא הדבר הכי חשוב, אז הוא לפחות לא פחות חשוב מרמת המסירה או הבעיטה שלך.
בסדר, הגיע לקבוצה עם בסיס מאוד איכותי שלקחה דאבל זמן קצר לפני. איפה זה ואיפה להיכשל בליגה הצ'כית כמו טל בן חיים.
אבל זה בדיוק הקטע, לא הייתי אומר טובים ממנו מקצועית כי ברדה בבלגיה היה טוב מאוד מקצועית והגיע להמון שיאים. הייתי אומר אולי עם כישרון גדול יותר, ועל זה בדיוק הגבתי כאן, שהגדולה של ברדה הייתה באופי שלו, במנטליות שלו, וזה הרבה פעמים עושה את ההבדל בין להגיע לבלגיה ולעזוב תוך כמה חודשים לבין להגיע לבלגיה ולעזוב אחרי כמה שנים כשאתה רושם את השם שלך בהיסטוריה של הקבוצה ששיחקת בה וגם בליגה הבלגית כולה בתקופה ששיחקת בה (נבחר להרכב העשור של הליגה הבלגית בזמנו).
כישרון זה רק אספקט אחד בכדורגל. יש עוד הרבה אספקטים אחרים, מנטלי הוא רק אחד מהם. לגילי ורמוט יש ים כישרון, כנראה שגם לעטר ולברק יצחקי למשל. יש פיזיות, יש מהירות, יש מהירות חשיבה, יש מהירות ביצוע, יש רצון לעבוד קשה, יש אלף ואחד דברים אחרים גם שבמשחק בליגה אמיתית אתה מבין כמה הם הרבה מעל ליגת העל. לא הכל זה יכולת לעשות פדאלדה, לסובב מעל החומה או לעבור על מהירות באגף. זה למה אחד כמו ברדה שאתה לא רואה אותו פה בליגת העל ואומר "וואו" הצליח בדיוק איפה שורמוט שעשה דברים של קוסם בבלומפילד נכשל.
לפעמים דברים שאתה מבין כשאתה רואה את השחקן כל שבוע הם לא דברים שאתה רואה כשאתה עושה סקאוטינג על שחקן. מזכיר לכולם שחוץ מהצ'כים גם קלאב ברוז' של רפאלוב רצתה לרכוש את בן חיים. השילוב של מהירות עם קצת פיזיות של בן חיים, לצד כל מיני רגעים כמו ההקפצה מול איטליה, יכולים לקנות סקאוטינג מחו"ל. גם אם מדובר באוברייטד, הוא עדין הגיע לליגה שהיא טובה משלנו אבל לא אחת מהטובות באירופה, ולסיים שם שלוש שנים עם 24 הופעות בכל המסגרות, 0 שערים, שלושה בישולים ושנתיים שלמות ללא משחק רשמי, זה כישלון אדיר, בטח כששילמו עליו כמעט 3 מיליון יורו.
מילא טבח היה נכשל בשאלקה או בראן. הוא נכשל בליגה צ'כית, בקבוצה דומיננטית שתוקפת. אני שם בצד את תג המחיר ההזוי ששמו עליו. נטו יכולת שהציג בליגה בה שיחק. כשפלופ, נטו, יש מצב טוב שהוא לוקח פה בהליכה את כולם.
מה שאתה מתאר זה פשוט סקאוטינג רע, אבל לא בהכרח שמדובר בעניין של סקאוטינג לגבי טב"ח כמו ניהול ספורטיבי רע. הרי הם גם מינו מאמן בהרבה כסף בגלל שהיה לו רזומה שכלל כמה חודשים כמאמן אינטר(אולי עונה שלמה, אני כבר לא זוכר).
אני אוסיף עוד משהו, כאחד שיצא לו להיפגש עם ברדה מס' פעמים במתכונת מצומצמת (יש לנו חברים משותפים, כאלה שגדלו איתו ואחד שגם שיחק איתו בקבוצת הנוער ונשארו חברים טובים שלו עד היום) ופעם אחת גם במתכונת מצומצמת עם שחקני הקבוצה (אירוע שעשו לאחר הזכייה באליפות הראשונה באחד הברים בעיר), מפגשים שבהם הוא התנהל בצורה חופשית ומשוחררת, לברדה יש כריזמה יוצאת דופן. הוא מנהיג בכל אספקט במגרש ומחוץ למגרש, הוא סוג של אדם שממגנט ומוביל את כולם אחריו. באותו אירוע עם השחקנים, ואני מדבר על סגל עם טוני נואקמה, אוגו, הובאן, בוזגלו, ראדי, צדק, מליקסון, סגל עם הרבה מאוד שחקנים שרואים עצמם כוכבים, חלקם גם רואים עצמם מנהיגים ודומיננטיים, היה ברור שהוא המנהיג של הקבוצה. נניח באותו אירוע עם השחקנים, היו שולחנות קטנים שאליהם נכנסים בערך 4 אנשים, מה שקרה בפועל זה פשוט שכל השחקנים היו סביב השולחן של ברדה ואישתו, ישבו על הכסאות, על השולחן עצמו, ואז בשלב מסוים פשוט העבירו את כל הכסאות משאר השולחנות מסביב לשולחן שלו. מי שמצלם מבחוץ רואה את ברדה ואישתו באמצע, לידם שני מנהלי הבר בשולחן, וכל השחקנים וחלק מהנשים של השחקנים פשוט מסביבו. גם אדם מבחוץ שלא ראה מעולם את הפועל באר שבע משחקת מבין מי המנהיג והמוביל של החבורה. ושוב מדובר בחבורה עם לא מעט מנהיגים ולא מעט שחקנים שרואים עצמם כוכבים. גם בתקופה שלו בבלגיה, מי שיכתוב בגוגל למשל דה בראונה ואליניב ברדה או קורטואה ואליניב ברדה יראה שזה היה ככה גם בבלגיה ומה המעמד שלו היה בבלגיה ואיך שחקנים ששיחקו איתו בבלגיה, גם כאלה שנמצאים היום ברמות הכי גבוהות, ראו אותו. אז כשאני מדבר על האופי של ברדה, זה לא רק חוזק מנטלי של לא להישבר, להתמודד עם מדינה חדשה, שפה חדשה, מנטליות שונה, אלא לדעת להתחבר ובשלב מסוים גם להנהיג, להיות עם האופי המתאים כדי באמת להשתלב ולהוביל במדינה זרה. במקרה של טל בן חיים למשל, נכתב באחת הכתבות שאחד הקשיים שלו היו שהוא לא הסתדר עם השחקנים הצ'כים בספרטה פראג והיה די מבודד שם. גם זה קשור לאופי חזק וליכולת שלך לדעת להצליח ולהוביל גם במדינה זרה עם אנשים עם מנטליות שונה משלך.
