דאבול הולך להיות מאמן איום ונורא מתנהגים פה כאילו הוא לא מאמן ב NFL הרבה זמן ונראה כמו חור תחת של זקנה הודית דאבול זה גרג רומן 2 , התמזל מזלו והוא נחת בקבוצה עם ק"ב יוצא דופן ואיכשהוא הצליח למצוא משהו שעובד אבל יכול לעבוד רק עם ג'וש אלן אולי יחתימו את מקדניאלס במקומו , שמעתי שהוא כבר שנים שהוא בנה מאשפתות איזה אחד בריידי ולא רחוק משם יש עוד אחד פנוי , אדם גייס לוחש הק"ב של פייטון מאנינג
אני לא יודע אם הוא יצליח או יהיה איום ונורא אבל זה מגוחך לגמד את החלק שלו בהצלחה והשיפור שג'וש אלן וההתקפה של בפאלו עשו השנה. מפרוספקט שהיה נראה בדרך הבטוחה להיות באסט מהדהד שלא מצליח להשלים מעל 60% מהמסירות שלו כולל בפאקינג ויומינג ועושה כל משחק 4-5 החלטות של קוף מטומטם+נתמך על ידי הגנת ברזל ומשחק ריצה הוא פתאום הפך העונה ל-טופ 5 QB בליגה שסוחב קבוצה שלמה על הגב מדי שבוע, שמשלים קרוב ל-70% מהמסירות שלו (עלייה בלתי נתפסת), לכל חלקי המגרש (במיוחד לעומק שזו הייתה נקודת תורפה במשחק שלו למרות הזרוע האדירה) שתופר כל מה שזז עם רסיברים פנויים אול אובר דה פילד ומה אתה מצפה בדיוק, שאנשים יתעלמו מזה וישוו את זה לג'וש מקדניאלס ואדם גייס עם הול אוף פיימרס כמו טום בריידי ופייטון מאנינג שזכו בתארי MVP תחת 500 מתאמים שונים לפני שהם עבדו איתם? יש בסביבות ה-10% מאנשים שצפו בפוטבול ב-3 שנים האחרונות שהאמינו שג'וש אלן יכול לשחק פוטבול כמו שהוא שיחק העונה? איך זה נשמע לך הגיוני בכלל? מה שהצ'ארג'רס עושים במינוי שלו זה מה שכל קבוצה נורמלית שרוצה לתת לעצמה צ'אנס להצליח לאורך טווח עושה בליגה הזאת (כלומר לא הג'טס) ובוחנת עבודה ו-Scheme של מתאם התקפי; האם הוא מבין איך פוטבול מודרני אמור להיראות בשנת 2020 מבחינת מערכים/קומבינציית ראוטים/תנועה לפני הסנאפ? האם הוא ממקסם את היכולות של ה-QB והצוות המסייע שלו ומקדם אותם? האם הפלייקולינג שלו אנליטי (פליי-אקשן ומסירות בדאונים מוקדמים, ריצות ממערכים קלים, מסירות ממערכים כבדים)? האם הוא משנה GAME PLANS כל שבוע בהתאם לנקודות תורפה של היריבה או "מריץ את ההתקפה שלו" בלי שמעניין אותו כלום? אם התשובות לכל השאלות האלו הן "כן, כן, כן וכן" אז לא משנה מה הוא עשה לפני 10 ו-15 ו-20 שנה (אני אישית לא זוכר אותו מתאם התקפה בקליבלנד כי בדיוק הייתי בחיתוליי אבל נניח שהוא היה אשפה מזוקקת כמו אדם גייס, זה לא משנה. הענף השתנה ב-180 מעלות מאז) ואם הוא נראה כמו רדנק מצוי מאלאבאמה - הוא שווה הימור, נקודה. במיוחד בליגה שממנה כל שנה אינספור מיטהדים רק בגלל קלישאות מטומטמות שהיא מספרת לעצמה על יכולות "CEO" ו"LEADER OF MAN".
לגבי אתמול - אליאור אמר פה שאין לו מה לבקר את גוף כאילו אני אחד מחסידיו. זה ממש לא מה שאני. ואגב אני חושב שאתמול היה הדוגמא המושלמת לתקרה שלו - משחק נחמד סה''כ אבל אין באמת את היכולת להביא את הקבוצה מעבר לHUMP. אם לא הוא אז מי האשם העיקרי בהפסד? האו-ליין? מקוויי? ההגנה? שילוב של כולם בסופו של דבר. נוצחו ע''י הקבוצה היותר טובה. אני באופן אישי חושב שברגע שאתה ב3&OUT אחרי שההתקפה של הפאקרס הרגע הריצה את הסקנדרי שלך ALL OVER THE PLACE אתה גומר אותם עוד יותר כי אין להם זמן לנשום אפילו. וגם בהמשך המשחק - לא ראיתי משהו מיוחד. שוב, לא בטוח שזה באשמתו וכנראה שמגיעה לו הנחה קטנה כי הוא נותח לפני 3 שבועות באגודל של היד הזורקת אבל עדיין. מאידך, מישהו שכן היה מסוגל להזיז את הכדור אתמול והיה יכול לשנות את הסטיגמה עליו הוא למאר ג'קסון. לא יודע מה איתכם, לפחות לפני החטיפה באנדזון לדעתי למאר הראה לא מעט תושייה באווירה לא פשוטה בכלל אתמול, במיוחד כמוסר ולא כרץ. היו כמה 3RD DOWNS שהוא המיר ולא היה לי מושג איך הוא עשה את זה דרך האוויר. כמה דברים שפשוט לא ראיתי ממנו בעבר. הרייבנס הזיזו את הכדור והגיעו למצבים המתאימים להשתלט על המשחק - אבל בניגוד למה שהתרגלנו מהם הם לא המירו כמעט אף אחד מהם. עצוב והם צריכים להיות מאוכזבים אבל ככה זה ביום נאחס (ומלא רוחות). בכל אופן - לא מרגיש לי כמו ה-CHOKE והקריסה מול טנסי שנה שעברה. פשוט היה חסר הגרוש ללירה. ומהצד של בפאלו - דובר פה על אלן והטרנספורמציה שלו כמוסר ואין לי אלא להסכים. משהו ששמתי לב אליו לאורך כל השנה - הזריקות שלו ל-SIDELINES מדויקות באופן פשוט מטורף. ואני לא מדבר על גו ראוטס פשוטים - היצ'ים, קורנר ראוטס, אאוט ראוטס. אלה לא דברים פשוטים להוציא לפועל. אלן והרסיברים שלו עושים את זה בצורה כמעט קלינית. הסיפור על איך הוא הפך בקיץ אחד מגבר גדול עם זרוע חזקה ל-QB שמסוגל לבצע כמעט כל זריקה הוא UNHEARD OF. לא ראיתי משהו משכנע יותר מידי חוץ ממשחק המסירה שלהם (למרבה האירוניה מארסל דראוס וקייל וויליאמס כבר לא שמה יותר, דווקא בשנים המוצלחות. כמה הם היו יכולים לעזור הגנתית), ואני עדיין בספק לסיכויים שלהם להגיע לסופרבול - אבל מי יודע. בנוגע להערב - קצת מודאג בשביל מהומס. 3 שבועות בלי פוטבול... ראיתי את התרחיש הזה כבר יותר מידי פעמים. אסור להיקלע שוב פעם לבור כמו בשנה שעברה. צריך שהמשחק יתפתח כמו שרוב משחקי הצ'יפס הלכו השנה - הובלה בשלב מוקדם, קצת להוריד את הרגל מהגז (אידיאלית כמובן שצריך להגביר אבל אני ריאלי) ואז לסגור את העסק לחלוטין לקראת הסוף. מרגיש לי מצ'אפ מוזר כזה מול הבראונס. פיגור מוקדם יכול להביא לסיבוכים סתם. אבל IN PATTY WE TRUST ולגבי המשחק האחרון - אני בעד טמפה כדי שיהיה גמר NFC טיפה מעניין לפחות אבל בכנות אני לא רואה את זה קורה. ה-BEATDOWN שהסיינטס נתנו להם במפגש השני העונה היה מכוער ברמה היסטורית. טמפה עדיין מפוצצת כישרון והכל יכול לקרות אבל נראה לי שפשוט זה מקרה קלאסי של THEY HAVE THEY'RE NUMBER, לא משנה מה הנסיבות. מקווה שאתבדה כמובן.
הכי אכזב אותי במשחק הזה זה ג'יי קיי. דובינס וההשמטה שלו שם לט"ד פנוי לגמרי זה היה הופך את המשחק לפוזשן אחד עם מספיק זמן על השעון. טיילר האנטלי שנכנס שם להחליף את למאר (שאין לי מושג מי זה) היה נראה במוד תקיפה קטלני לחלוטין הוא הכניס רוח אחרת למשחק של בולטימור. תקתק שם גם כמה זריקות תחת לחץ אני זוכר אחת ב 3rd &16 למרקיז בראון, אם הוא היה מצליח להחזיר את הרייבנס למשחק במעמד הזה זה היה סיפור מדהים. והוא לא היה רחוק, אם דובינס לא משמיט שם את הכדור זה 17-10 כשבולטימור עם המומנטום והכל פתוח.
בולטימור הזיזו את הכדור בלי בעיה כל המשחק ונכנסו ל-30 יארד של בפאלו 5 פעמים במהלך המשחק. איכשהו הם יצאו מזה עם מינוס 4 נקודות (INT ראשון של למאר ברדזון בקריירה). הקיקר הטוב בהיסטוריה לא הצליח להתמודד עם הרוח המטורפת והחטיא 2 בעיטות. השמטות של דובינס ב-3rd ו-TD, שלושה סנאפס מעל הראש של למאר, פיספוס TD למארקיז חופשי לחלוטין באנדזון בגלל שהפרוטקשן לא החזיק. הגנתית הם עמדו מצויין, צימצמו כמעט בחצי את ה-BLITZ RATE שלהם ואם לא הפאק אפ האולטרה מטומטם ברדזון עם ההצבה של 2 הקורנרים על 3 רסיברים של בפאלו ב-TD הקליל של דיגס מי יודע אם הם גם היו מרשים TD כל המשחק. מסכים שהם יכולים להרגיש קצת יותר טוב עם הפסד כזה מאשר בעונה שעברה אבל עדיין דיכאון ברמות אחרות. שעון חוזה הרוקי של למאר הולך ומתקתק וכשהוא יתחיל לשבת על ארגזים החל מעוד שנתיים היכולת שלהם להקיף אותו עם סקיל פלייר'ס איכותיים תהיה קטנה יותר משל שאר האירגונים (שהיא גם ככה קטנה) פשוט כי הוא יזדקק להרבה יותר בגלל המגבלות שלו כמוסר. חושב שהם צריכים לחשוב ברצינות על דיפדוף של גרג רומאן ומעבר ל-SCHEME הרבה יותר מודרני עם יותר קונספט'ס במשחק המסירה אם הם רוצים להגדיל את מרווח הטעות והתקרה של הקבוצה הזאת. זה אמנם יבוא בחשבון על הדומיננטיות המוחלטת במשחק הריצה אבל כנראה שאין מנוס מזה. אדושם אשם. כמו שכתבתי אתמול - כל ה-SCHEME ההגנתי של הראמס בנוי על דונאלד וראמזי. בסופו של דבר פוטבול זה משחק של מספרים ושילוב של שני גיים צ'יינג'רס כאלה מעניק לך את היתרון לשחק עם זה. העליונות של דונאלד מאפשרת להם לרכז את רוב המשאבים שלהם לעצירת המסירה עם 5-6 דיפסניב בק'ס ולשים 4-6 שחקנים ב-DL. זה לא רוצח אותם כי דונאלד עילוי היסטורי שמנצח דאבל וטריפל טימס ב-RATE מטומטם לגמרי גם כפאס ראשר (בעיקר) וגם כראן סטאפר. אתמול הוא שיחק פחות מ-50% מכמות הסנאפס וגם כשהיה על המגרש כמעט ולא היה פאקטור מה שהוביל לפיגוע הדריסה שה-OL (המצויין גם ככה שיש מצב שהיה עושה את זה גם עם דונאלד בריא ב -100%) ביצע לאורך כל המשחק. זו הייתה מתמטיקה פשוטה. וזו אחת הסיבות העיקריות שלא ציינתי בדיון הזה אפילו פעם אחת לאורך העונה את השם של ברנדון סטיילי מתאם ההגנה שלהם שהפך במהלך העונה לאחד מיקירי התקשורת כאיזה גאון הגנתי שהליגה הזו לא ראתה בעולם כשבפועל מה שהוא עושה אמנם חכם אבל שוב, תלוי בשני גיים צ'יינג'רס חולניים שאם אחד מהם יוצא מהמשוואה אז מקבלים שיט שואו כמו שראינו אתמול. ואני לא חושב שזו בעיה ספציפית איתו אלא פשוט עם כל הדבר הזה שנקרא "הגנה" בפוטבול ב-2021. מי שעדיין בונה עליה שתביא לו סופרבול פשוט חי בסרט שמתישהו נגמר בטרגדיה יוונית בדרך כלל הרבה לפני הסופרבול. הימים האלה עברו מהעולם.
קריטי ברמות ונתפלל חזק שיחזיק לאורך המשחק ולא יידרש לקרוא לפאקינג 3rd stringer כי זה המפתח מבחינת קנזס לא רק הלילה אלא גם בשאר הפלייאוף. אם ה-OL ייראה סביר ויעניק פרוטקשן נורמלי רוב המשחק אז יהיה בסדר. אם הוא ימשיך במגמת הזיוף של החודש האחרון ויאפשר לחץ כל סנאפ שני אז מי פאקינג יודע. פאטי והכל אבל אנחנו מתחילים להגיע לשלב שכבר אין ממנו דרך חזרה ומרווח הטעות מצטמצם משמעותית. לצ'יפס יש ביי פאר את ה-OL הגרוע ביותר מבין הקבוצות שנשארו בפלייאוף. הם אפילו לא קרובים לבפאלו/גרין ביי/טמפה והסיינטס. אבל לא תירוץ ולמי אכפת. זה לא חלכאי ונדכאי הליגה פה. זה מוצארט וצ'ייקובסקי בדאבל פליי. הכל קטן עליהם.
כפי שפורסם אצלנו לראשונה. יש רק 4 אופציות ריאליות (ת'כלס 3, את הניינרס אני מוסיף רק בגלל הקונקשן של ג'ימי עם חמולת ניו אינגלנד. והדירוג הוא גם לפי סדר הבחירות. מכאן לדעתי נובע הציוץ של שפטר כי כנראה שג'קסונוויל נעולים על טרבור. אבל מיאמי חזק בסיפור, במיוחד כשלפי מורטנסן ושפטי הם גם היעד המועדף על דשון.).
אם יש מישהו שאני מאמין בו שיכול להחזיר את הג'טס לחיים כאן ועכשיו זה רק מס' 4. הג'טס חייבים לתקוף בכל הכח. בלי קשר לזה שצריך להיות להם אינטרס שהוא לא יגיע למיאמי זה ימחק אותם ל 10 שנים לפחות. פספוס שלהם כאן ובמידה ומיאמי שמים עליו יד, זה שווה ערך לפספוס של ראיין פייס בדראפט ב 2017.
מסכים אבל זה לא תלוי רק בהם. מה אם הכומר והיצור שהוא מינה מעדיפי 4 שנות חוזה רוקי של טואה על פני שנה אחת של דארנולד לפני שצריך לקבל עליו החלטה? מה אם דשון בעצמו יסרב ויגיד שהוא רוצה רק מיאמי? (לא מאמין שיעשה את זה כי בכל זאת ניו יורק סיטי + נשמע שהוא מתלהב מסלאח וביקש מיוסטון לראיין אותו חוץ מביאנימי. אבל מי יודע. יש לו את היכולת) יש פה הרבה משתנים. אבל זו אכן הזדמנות נדירה על גבול החסרת תקדים שיכולה לשנות פרנצ׳ייז שלם. מקבלי החלטות כמו דאגלס וגריר חייבים לעשות ALL IN ולהתפלל. וכמו שאמרתי לדעתי גם ג׳קסונוויל.
מודה לאלוקים על הרבה דברים, אחד מהם הוא שאני לא שחקן הגנה נגד התקפה של אנדי ריד. איזה כאב ראש יאלוהים. דרייב קליני ויופי של פתיחה.
מה קשור דרנולד ליוסטון? אם הם עושים טרייד עם הג'טס הם מקבלים בחירה שניהם ולוקחים ק"ב על חוזה רוקי. בכל מקרה אני חושב שדאגלס לא אוהב לתת בחירות דראפט. ועל פי התקפת השהנהאן שנם הולכים להריץ זאק וילסון עם שני ניתוחים בכתפיים יהיה הבחירה
קשור כי הם ייקחו כל ״נכס״ שיש לג׳טס אפילו אם להעיף אותו אחר כך בעצמם לאיזו סטילרז/קולטס תמורת סיבוב 3 או משהו בסגנון. קבוצה שמאבדת טופ 5 QB כמו דשון תנצל כל משאב כדי להבטיח שהם מוצאים את ה״איש הבא״ גם אם זה אומר תחרות QB בין פילדס/ווילסון לבין טואה/דארנולד. הם קבוצה בבנייה שאין לה מה להפסיד. כל האופציות הריאליות בעיניי הן קבוצות שיכולות להציע גם בחירות סיבוב ראשון גבוהות וגם QB "פרוייקט״ שמקבלי החלטות יכולים להאמין שהם ״יתקנו״ או ימקסמו (דארנולד, טואה, גארופולו.). וכל מה שאנחנו יודעים על דגלאס או איזשהו GM בליגה ומה הם אוהבים או לא אוהבים לעשות לא רלוונטי לדעתי. מעולם לא היה מקרה כזה של QB ברמה ובגיל של דשון ווטסון זמין לטרייד.
נראה שנגמרו הימים ש-QB תופס מסירה של עצמו ורץ ל-TD מול קנזס בפלייאוף. ואיזה ימים אלה היו. איזו תקופה.
הכל תיקתק כמו שצריך וה-OL נראה הכי טוב מזה חודשיים אז ברור שפאטי שבר פאקינג בוהן ברגל שמאל ועכשיו מתחיל לדדות שם על המגרש לפני ואחרי ובמהלך כל סנאפ. אדושם חייב להעלות את דרגת הקושי איכשהו. אבל נמשיך לעבוד אותו ולהתפלל שיהיה בסדר.
