מחזור 26 בספרד: הדרבי מגיע העירה. אתלטיקו המוליכה הגאה מארחת את האלופה ריאל

אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד

https://i.dailymail.co.uk/1s/2021/03/05/16/40090188-0-image-a-88_1614961253012.Xxx

לא מעט משחקים גדולים מתקיימים ב-24 השעות האלה של שבת וראשון וברור לכולם מה המשחק הגדול ביותר: הדרבי הענק של מדריד: המוליכה הגאה אתלטיקו מדריד שחולמת על אליפות ראשונה מאז 2014, רוצה לבעוט את האלופה ריאל מדריד מהמאבק ולגמול לה על ההפסד בסיבוב הראשון. זה מפגש בין שני מאמני על, שניים מהשוערים הטובים בעולם שחומדים את תואר הזאמורה וגם בין סוארס שמירר לריאל את החיים בקלאסיקוס לבין בנזמה ששב מפציעה. ראשון ב-17:15, El Derbi madrileño, גם ללא קהל - ספרד עוצרת את נשימה.

אתלטיקו מדריד מגיעה למשחק במצב רוח נהדר. ניצחון כמו זה שהשיגה ביום ראשון - 0:2 על ויאריאל, ניצחון חוץ נגד קבוצת צמרת - זה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה אחרי התקופה המגומגמת לאחרונה. את המתמטיקה אתם יודעים היטב - דייגו סימאונה מוליך את הטבלה ביתרון חמש נקודות ויש לו עוד משחק חסר. הניצחון גם הוכיח שיש חיים מעבר ללואיס סוארס ומרקוס יורנטה כאשר ז’ואאו פליקס הוציא תסכול מצטבר וכבש כמחליף. צ’ולו עצר את הסחף אחרי שבעה משחקי ליגה ברציפות בהם אתלטיקו ספגה. אתלטיקו עם 55 נקודות אחרי 24 משחקים, הרקורד הכי טוב שלה למעט עונת האליפות אז היו לה 60.

מדובר בקבוצת הבית הטובה בספרד עם מאזן 9-2-1, היחידה שניצחה במטרופוליטאנו היא לבאנטה ולא אחרת. כעת באתלטיקו חולמים לתת את “המכה הניצחת” ולהזיז את האלופה ממאבק האליפות ולהתקרב לתואר ראשון מאז עונת 2013-14. “הניצחון היחיד שחסר”, נכתב במארקה, הרי שריאל היא היחידה מבין 29 היריבות הספרדיות שאירחה אתלטיקו עם הקמת האצטדיון החדש - ולא הצליחה לנצח. בפן המקצועי השאלה היא האם צ’ולו ימשיך עם המערך “החדש” - של שלושה בלמים יחד עם שני שחקני כנף כאשר יאניק קראסקו התקאמבק בעוד הבלם חוסה מריה חימנס חסר המזל - ימשיך להיעדר בשל פציעה. בספרד מניחים שלא ודובר דווקא על הרכב התקפי - 4-4-2. מי שישלם את המחיר הוא סאול שייפתח על הספסל. על הספסל יהיו תומא למאר שהתאמן כרגיל ומוסא דמבלה שהצטרף בינואר.

צ’ולו היה עושה את המוות לריאל בתחילת דרכו, מאז הניצחון בגמר הגביע ב-2013, אך בשנים האחרונות קסמו דעך. בלי ששמה לב, אתלטיקו לא ניצחה דרבי בליה מאז פברואר 2016 - כבר חמש שנים, בהן נכנעה ארבע פעמים וסיימה חמש פעמים בתיקו.סימאונה השווה את מספר הניצחונות של לואיס ארגוניס ז"ל עם 318 - אך עשה זאת במאה משחקים פחות. הוא זקוק לעוד ניצחון אחד כדי להיות שיאן המועדון איי פעם. מעבר לכך בספרד דיברו על מעין "קללת" ה-3:7 בדרבי שכן משחק הידידות בקיץ 2019 הרי שאתלטיקו לא הצליחה לכבוש נגד ריאל ובטח שלא לנצח.

מי שתמיד יהווה סכנה הוא לואיס סוארס שכבש 16 שערי ליגה ולזמן מה אף היה הפיצ’יצ’י. הרקורד שלו הוא של גולים פר דקות משחק (בערך כל מאה דקות) והן נגד ריאל בימיו כבלאוגרנה - מאיים מאוד. יש לו 11 שערים ב-15 קלאסיקוס. מרקוס יורנטה גם כן אחד משחקני המפתח יחד עם השוער יאן אובלק שרוצה להחזיר לחיקו את תואר הזאמורה וספג הכי מעט שערי ליגה כמיטב המסורת. יורנטה יעלה בטירוף לדרבי, נבחר לשחקן המצטיין של חודש פברואר על ידי האוהדים (מבין שחקני אתלטיקו כמובן) ואמר: “אני שמח, הדברים הולכים לי מעולה. היה חשוב לנו לנצח בוויאריאל ולשחק היטב. הצלחנו להתאושש. ביום ראשון יש משחק חשוב מאוד לגבי האליפות”. תשעה שערים ושמונה בישולים יש ליורנטה שמשחק בעמדה קדמית יותר.

סימאונה אמר: "הליגה נחמדה מאוד השנה, שתי הקבוצות במצב דומה בליגה אבל יהיו עוד משחקים רבים. ננסה לקחת את המשחק למקום טוב. אנחנו תמיד רוצים להיות כוחניים ומאוזנים. עבדנו על שני מערכים במהלך השבוע. אני לא חושב שאם ננצח ריאל תצא מהמירוץ. אנחנו מכירים את הקושי בליגה הזו". על סוארס וז’אאו פליקס: "לואיס אמנם לא הבקיע נגד סביליה וריאל סוסיאדד אבל עשה עבודה יוצאת דופן. זה תלוי מתי יש לנו את הכדור. אידיאלי שלכל שחקן יש מאפיינים שונים. המספרים של פליקס נהדרים והוא עושה דברים מאוד לא צפויים אם הכדור. גם לקוראה יש את המאפיינים שלו. אחד מהם (הוא או פליקס) ישחקו והשני יהיה חשוב מאוד מהספסל". הקטור הררה ייעדר בשל סיבות אישיות. בכל מקרה, תצפו לאתלטיקו במלוא הדרה.

אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: יאן אובלק| קיירן טריפייר, סטפן סאביץ’, פיליפה, מריו הרמוסו| אנחל קוראטה, מרקוס יורנטה, קוקה, יאניק קראסקו| ז’ואאו פךיקס ולואיס סוארס.

ריאל מדריד מגיעה למשחק מתוסכלת אחרי שעשתה צעד ענק לאחור עם ה-1:1 נגד ריאל סוסיאדד, דווקא במשחק טוב שלה, יותר טוב מכל אחד מסדרת הניצחונות הרצופים. זו לא עוד כותרת דרמטית במארקה כדי למכור עיתונים אלא באמת דרבי של “על החיים ועל המוות”. ניצחון ישאיר את ריאל במאבק האליפות ולמנטרת ה-“יש עוד הרבה משחקים” של זידאן תהיה משמעות. כל תוצאה אחרת - והולכים לים. זה יהיה נחמד מאוד, אגב, לרשום דאבל על היריבה העירונית בליגה מה שלא קרה כבר יותר מדי זמן - מאז עונת 2012-13, עונתו האחרונה של מוריניו. במשחקים הגדולים העונה ריאל הופיעה בדרך כלל, בעיקר בזכות שלישיית הקישור: "הם יהיו היסטוריה כאן. אבל כמו שחקנים רבים כאן", החמיא זידאן. כשאתה מסתכל על המסלול של השלושה אתה רואה את כל מה שהם זכו וזה אומר הרבה". מעבר לכך הדרבי תמיד חשוב, בטח בעידן צ’ולו, שכבר לא ממש המנחוס שלנו (טפו-טפו-טפו).

אמנם הפציעות לא פוסחות לרגע ומריאנו נפצע, פציעה מספר 42 (כמעט כמו שערי הזכות שלנו), אבל הסגל מתחזק ומתמלא. פדה ואלוורדה ורודריגו היו נפלאים כשעלו מהספסל נגד סוסיאדד והביאו לקצת חיוך ואופטימיות. נראה שהם לא בתמונת ההרכב, כשאין כרגע צורך לוותר על אחד משלישיית האמצע ובטח שלא לשחק עם ארבעה קשרים, אבל יש כלים סבירים מהספסל+ איסקו או ויניסיוס. מי שלא יהיה הוא הזאר כמובן והמאמן אמר עליו: "אין חזרה לאחור, אנחנו רוצים שהוא יהיה במאה אחוז, אנחנו הולכים לאט לאט, בלי למהר. אנחנו מקווים שירגיש טוב וחזק. אנחנו לא נסכן אף אחד ובטח שלא אותו. הוא בסדר ואני מקווה שבשבוע הבא, אולי, הוא יהיה איתנו".

זידאן הבהיר כפי שהיה צפוי שיגיד: "ריאל לא פייבוריטית, בדרבי אין דבר כזה. זה יהיה משחק מאוד נחמד, משחק מיוחד שהאוהדים מחכים לו". המאמן, שרשם חמישה ניצחונות מול צ'ולו ושני הפסדים, האחרון שבהם בגומלין חצי גמר הצ'מפיונס ב-2017, הבהיר כי מפגשי העבר לא רלוונטים: "זה לא חשוב. אנחנו רוצים לשחק משחק טוב, אני לא יודע מה יקרה אבל עלינו להיות נהדרים כי אנחנו פוגשים קבוצה נהדרת. עלינו לשחק טוב 90 דקות". כשנשאל האם זה גמר, ענה: "זה גמר אבל כמו יתר המשחקים, אנחנו תמיד צריכים לנצח אבל מה שלא יהיה - נמשיך להיות "חיים" בליגה. אנחנו מרוכזים".

כמובן שהבשורה הגיעה מכיוונו של קארים בנזמה שהתאמן כרגיל ביום שישי ואחרי שלושה משחקים בחוץ הוא חוזר בזמן. הסקורר הבכיר שלנו, כמעט כל משחק ההתקפה, 17 שערים הוא סיפק העונה. הוא כבש את שער הניצחון אשתקד בדרבי בברנבאו אולם הגיע הזמן שיישפר את מאזן האימים שלו נגד אתלטיקו, פשוט קטסטרופה - חמישה שערים בלבד ב-35 משחקים. "מי שישחק - רק מי שבמאה אחוז. הוא שחקן מיוחד בגלל מה שעושה על המגרש. הוא שמחה לכדורגל ובטח עבורי כמאמן. כשהגיע לכאן דיברו עליו הרבה והוא מתקדם ומתקדם כבר עשור. הוא יהיה איתנו מחר. כמובן שהוא חשוב לנו". ריאל תצטרך להיות יצירתית, מהירה ויעילה כדי לפצח את הגנת הברזל הזו. זידאן נשאל על הבעיות בהתקפה: "נכון שאנחנו רוצים להבקיע יותר וכל אחד צריך לתת יותר. כולנו רוצים לשפר את זה. אני זוכר שאני לא כבשתי מספיק כשחקן למרות האיכות שהייתה לי ורציתי תמיד לכבוש יותר שערים".

כל מיני סטטיסטיקות לא חשובות שדאגו להדגיש בתקשורת משום מה - ריאל אגרה קצת יותר נקודות בחוץ מאשר בבית (27 לעומת 25), כבשה שער אחד יותר ולא נכנעה מחוץ לדי סטפאנו כבר שמונה משחקים. המטרה תהיה כמובן לא לספוג ולא להיכנס למשחק של חתול ועכבר. טיבו קורטואה שחולם על תואר הזאמורה, נכנע פעם אחת בלבד לאתלטיקו בשישה משחקים בכל המסגרות - כולל הסופרקופה. זידאן שיבח את האיתנות ההגנתית לאחרונה: "אנחנו עובדים טוב וזה הכוח שלנו, זה עניין של כולם ועלינו להמשיך בקו הזה - להיות יציבים קודם כל. קורטואה? אנחנו יודעים איזה שחקן הוא. הוא השתפר משמעותית בקבוצה וצמח. כל אחד שיגיד מה שהוא רוצה, יש הרבה שוערים גדולים". בכל מקרה, רק שוער זה לא מספיק, וגם לא קישור. הגיע הזמן לשחק התקפה, הגיע הזמן לתת משחק טוב. זה הזמן להוכיח אופי ולהתחיל לדבר על המגרש.

ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, רפאל ואראן, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| ויניסיוס ג’וניור, מרקו אסנסיו וקארים בנזמה.

קצת מכלי התקשורת: כותרות העיתונים יום אחד לדרבי - כל עיתון בוחר בגיבורים אחרים לקראת המשחק

שער המארקה : משחק מילים מרגש - דרבי של עיר הבירה עם דאבל K - טוני קרוס מצד אחד וקוקה מצד שני, אדוני המסירות| בצד שלנו - בנזמה התאמן עם הקבוצה ומתקרב לחזור. רודריגו יהווה אלטרנטיבה אם זידאן ירצה לשחק התקפי בעוד הזאר עם צעד לאחור בשל כאבים “חדשים”| אצל אתלטיקו: סימאונה נגד “קללת ה-3:7” (משחק הידידות בקיץ). הררה ייעדר מסיבות אישיות ופליקס במבחן נגד היריבה הנצחית.

שער ה-AS: הדרבי של המאסטרוס - זידאן וצ’ולו במוקד - שני המאמנים יצרו תקופה במועדונים שלהם| לזידאן יש שני הפסדים בלבד ב-12 משחקים נגד סימאונה| צ’ולו עצמו חולם לעקוף את שיא הניצחונות של המועדון (לעבור את לואיס ארגוניס)| ריאל מקבלת בחזרה (ככל הנראה) את בנזמה בעוד יריבתה התאמנה בדלתיים סגורות במגרש| ועוד: ציטוט למטה של רונאלד קומאן מאמן ברצלונה שרוצה שריאל תנצח כי זה טוב, לדבריו, שהמוליכה תפסיד.

עוד כתבה גדולה ב-AS: הזאמורה על כף המאזניים - הדרבי בראשון לא יכריע כנראה רק את המאבק על התואר אלא גם את הקרב על תואר השוער שספג הכי מעט השנה. אובלק שמר על שער נקי השנה 12 פעמים בעוד טיבו עשה זאת פעם אחת פחות. שימו לב - לפני הדרבי הקודם אובלק ספג פעמיים בעשרה משחקים בעוד טיבו ספג 12 שערים ב-11 משחקים וכעת הפער הצטמצם. קורטואה ספג שמונה שערים בלבד ב-13 המשחקים האחרונים והיה עם רצף של 457 דקות ללא ספיגה עד שפורטו הרס. הוא שמר על שער נקי בשישה משמונת המשחקים האחרונים. אובלק ספג 16 שערים ב-24 משחקים - 0.67 למשחק, טיבו ספג 20 שערים ב-25 משחקים - 0.8 ורק יאסין בונו (0.71 שערים בממוצע למשחק) עומד ביניהם.

היסטוריה ומפגשי עבר:

בשנות ה-2000 ריאל מדריד הפכה לחלוטין את המאזן שלה כאורחת בוויסנטה קאלדרון (ובהמשך בוונדה מטרופוליטאנו). היא הפסידה רק פעמיים בעשרים המשחקים האחרונים לעומת לא פחות מ-12 ניצחונות. בשנה שעברה זה דווקא היה דרבי מרדים במחזור השביעי. למרות שלישייה התקפית של בייל-הזאר-בנזמה, הקבוצות נפרדו ב-0:0 בלי יותר מדי מצבים. הניצחון האחרון שלנו במטרופוליטאנו דווקא לא היה כל כך מזמן, עם סולארי על הקווים בתחילת פברואר 2019. חצי מספרת של קאסמירו, פנדל של ראמוס ופיניש גדול של גארת’ בזמן שגריזמן רק השווה זמנית, 1:3 בסיום. ב-2017-18 זה נגמר ב-0:0 מצער ושנה קודם לכן בעונת האליפות כריסטיאנו לקח פיקוד עם שלושער - כדור חופשי, פנדל ודחיקה אחרי ספרינט של בייל. הניצחון האחרון של אתלטיקו היה ב-2014-15, היא הביסה אותנו 0:4 (ראמוס ופפה נעדרו אך זה לא תירוץ) בבושה גדולה מה שהביא אוהדים למחות במתחם האימונים.

אנחנו נתרכז בחיובי. בעונת 2007-08 ראול כבש אחרי פחות מדקה, רוד הכפיל ואותו ה-0:2 עם שוסטר החל ריצה אדירה של שישה ניצחונות חוץ רצופים. 1:2 דרמטי עם פנדל של פיפיטה בתוספת הזמן (2008-09), 2:3 בעונת הפלגריני עם שער גדול של מרסלו ברגל ימין, 1:2 די חסר חשיבות עם מוריניו שמירר את החיים לאתלטיקו בדרבי ו-1:4 מטורף בעונת האליפות עם ה"המיוחד" בערב לפנתיאון של כריסטיאנו עם שלושער ובישול לקאייחון. הוא כבש בכדור חופשי, בבעיטה אדירה ממרחק וגם בפנדל. גם בתחילת שנות ה-2000 לריאל היה רצף יפה: 0:4 עם הגלאקטיקוס מחזור אחד לסיום העונה במשחק בו ריאל השתלטה על הפסגה - צמדים לראול ורונאלדו, 1:2 על הקשקש עם קיירוש ואז פעמיים 0:3 כשרונאלדו-פנומנו כובש צמד בשני המקרים. ב-2004-05 הייתה זו הופעת הבכורה (המלאה) של לושמבורגו על הקווים.

בדרבי החוץ הראשון ניצחה ריאל 0:3, היא ניצחה גם בדרבי הרביעי אלא שאז המארחת רצה לחמישה ניצחונות רצופים = הרצף הכי גרוע שלנו. סוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 היו פחות נעימות אך לאחר מכן המצב התייצב. הקינטה דל בויטרה עלתה על הפטנט והחלה עם מספר ניצחונות דחוקים ושימו לב לתוצאות המוזרות בסוף שנות ה-80 - ריאל ניצחה 1:3 ב-1987-88 ולאחר מכן היו שתי תוצאות תיקו 3:3. ב-1990-91 ניצחה ריאל 0:3 (מיצ’ל ופעמיים בוטראגיניו, עד הדקה ה-78 התוצאה הייתה 0:0). הניצחון הראשון הממש מוחץ הגיע עם קאפלו בעונת האליפות ב-1996-97 כשראול כמובן הציג משחק ענק וכבש את אחד משעריו הגדולים ביותר בקריירה בדריבל.

מעולם לא כבשה ריאל חמישייה מול אתלטיקו כאורחת. בקיצור, המאזן ב-83 משחקי הליגה כשאתלטיקו בעלת הבית - 35 ניצחונות לריאל (42%), 24 תוצאות תיקו (29%) ו-24 ניצחונות לאתלטיקו (29%), יחס שערים 122:132 לטובת ריאל מדריד כמובן. בעשור האחרון ריאל ניצחה בחמישה דרבים בחוץ והפסידה פעם אחת - בברנבאו היא הפסידה יותר. ובברנבאו? כמובן שניצחנו 0:2 במפגש הראשון העונה עם שערים של קאסמירו בנגיחה וקרבחאל בפצצה לקורה ופנימה (זה היה בדי סטפאנו, אנחנו מתכחשים לזה) - 15:54 לריאל בניצחונות, יחס שערים 94:160 לטובת ריאל. בסה"כ מפגשי הליגה 39:89 לריאל בניצחונות.

עוד קצת מספרים על הדרבי:

שיאן ההופעות הוא סרחיו ראמוס כמובן עם 43 משחקים, הופעה אחת יותר מפאקו חנטו ומנואל סאנצ’יס, זו החלוקה: 28 דרבים בליגה, 7 בגביע המלך, 6 בצ’מפיונס ושני גמרים בהם כבש, 3 בסופרקופה הספרדי ואחת בסופרקאפ האירופי. יש לו שישה שערים. הוא רשם 24 ניצחונות ותשעה הפסדים| קרלוס סנטיאנה ומיצ’ל מדורגים במקום השלישי עם 36 משחקים. לצ’נדו וקארים בנזמה יש 35 הופעות ואחריו פירי ואיקר קסיאס עם 34 משחקים| לכריסטיאנו רונאלדו 31 הופעות בדרבי| עוד קצת מהסגל הנוכחי: מרסלו שיחק 26 דרבים (14 בליגה ו-5 בצ’מפיונס), אחד פחות מראול.
שיאן השערים בדרבי הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו עם 22 שערים - 12 מהם בליגה (פעמיים שלושער), ארבעה בליגת האלופות (שלושער בחצי הגמר ואחד בדסימה) ועוד שישה בגביע המלך| במקום השני השני ניצב אלפרדו די סטפאנו עם 17 שערים. לקרלוס סנטיאנה 15 שערים. במקום הרביעי פרנץ פושקאש עם 13. סנטיאגו ברנבאו ואמיליו בוטראגיניו עם 12 שערים. הבא בתור הוא ראול עם 11 שערים - כולם במסגרת הליגה כמובן.

זו הפעם ה-13 בה ריאל מגיעה לדרבי כשהיא מדורגת מתחת לאתלטיקו בטבלה. זה לא קרה לה מאז עונת 1995/96, אלא שגם בעונה בה אתלטיקו זכתה בדאבל היסטורי - היא הפסידה לריאל פעמיים. אתלטיקו לא ניצחה את ריאל כמוליכת הטבלה כבר 40 שנה - מאז דצמבר 1980. יתרון השיא של אתלטיקו על ריאל היה 21 נקודות ב-1995/96.

 

כותרות העיתונים לקראת הדרבי:

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1615096877356.Xxx

שער המארקה : “הליגה עוברת כאן”| לאתלטיקו יש הזדמנות לנשל את ריאל מהמאבק על התואר. בנזמה מחפש פרטנר בתקווה להבקיע| הספק של סימאונה: ז’ואאו פליקס או אנחל קוראה. בפריויו נכתב: “מוקד הכדורגל לא רק בספרד אלא בכלל - יהיה במטרופוליטאנו. אתלטיקו וריאל בדו-קרב על הליגה כשבארסה קשובה לריבאונד”. זה דרבי משמעותי כמעט כמו כולם בשנים האחרונות. לריאל אין עוד מקום לטעויות. לא יהיה קהל ביציעים אבל העיר מלאת תשוקה. לפי ההרכבים המשוערים, ויניסיוס ואסנסיו מקדימה לצד בנזמה.

במארקה עסקו שוב בהתקפה החלשה של ריאל, גולת הכותרת היא שבנזמה הוא לבדו. זידאן אמר שכשחקן גדול הוא לא כבש מספיק שערים אבל במועדון היו חותמים על שחקן עם תרומה שלו: 12 שעריםX2, עשר עונות בעונה נוספת, שש ב-2004/05 ותשעה בעונה האחרונה. כרגע קאסמירו הוא הסגן של בנזמה עם שישה שערים. איזו התקפה הייתה בוחר הערב? זו הכותרת במארקה: אסנסיו-בנזמה-ויניסיוס? אסנסיו-בנזמה-איסקו? רודריגו-בנזמה-ויניסיוס? או אסנסיו-איסקו-ויניסיוס. למשל לאסנסיו יש שני שערים ושני בישולים בלבד. על איסקו נכתב שלא הוגן לבקש ממנו מספרים שכן הוא לא שיחק אבל הוא חייב להיות יותר דומיננטי.

שער ה-AS עם צמד החלוצים וצמד השוערים כשחקני המפתח: “משחק על (זכייה) בלה ליגה”|הדרבי יטיס את אתלטיקו מדריד קדימה או יחזיר את ריאל מדריד למאבק על התואר|סימאונה וזידאן מורידים לחץ לפני המשחק כשאמרו שניהם: “נשארו עוד הרבה משחקים”| בנזמה יפתח אחרי שני אימונים בלבד

“פחד או מוות”, נכתב בפריויו באתר. “הדרבי יגרום לאתלטיקו להמריא או יכניס חיים חדשים בריאל שצופה בברצלונה מנצחת ומקבלת את בנזמה בחזרה. לאתלטיקו יש יותר שערי זכות מאשר לריאל לראשונה מזה 23 שנה”. עם כריסטיאנו, בתשע השנים האלה, לריאל היה בממוצע 41 שערים יותר בעונה מאשר יריבתה. עוד נכתב כי מהדרבי אין דרך חזרה ושיאן הקרבות האלה, ראמוס - ייעדר. נכתב כי אתלטיקו הפכפכה - ניצחה במשחק רע נגד ויאריאל והפסידה כשהייתה טובה, שפליקס משחק פחות אבל יעיל יותר ושסוארס רוצה לצאת מהבצורת. אצל ריאל אין שאלות לגבי ההרכב, הכל צפוי. כשבנזמה כובש הכל טוב - ב-13 משחקים שזה קרה, ריאל ניצחה בעשרה והפסידה פעמיים. נכתב שוב כי המעידה נגד סוסיאדד פגעה בשאיפה הגדולה של זידאן. לפי ההרכבים המשוערים, אגב, רודריגו בכנף ימין, ויני בחוץ ואסנסיו או איסקו בצד שמאל.

“העשירה החדשה נגד העשירה הישנה” נכתב ב-AS לגבי הבזבוזים. בחמש השנים האחרונות אתלטיקו השקיעה יותר כסף ברכש - 682.5 מיליון יורו שעיקרו על ז’ואאו פליקס שחקן הרכש היקר בתולדותיה, לעומת 558.5 מיליון יורו שהוציאה ריאל, בדגש על אדן הזאר. “הקבוצות שינו את המדיניות”, נכתב.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/1/1323703f75daa1d9e1786dccd43436069fae284b.Xxx

כמה מילים על הדרבי: זה הדרבי ה-30 (!) מאז עונת הדסימה, פשוט מטורף. למרות כל החרא שאכלנו העונה אני כן מחכה למשחק הזה ומתרגש, על אף שברור לי מה הולך להיות. זה לא שבהרכב מלא הכדורגל הוא “שירה בתנועה”. אני לא מתנגד חלילה ל-0:1 קאסמירו-לוחמני כזה ממצב נייח אבל קשה לי לראות אותנו מנצחים הערב.
אני כן רוצה לנצח ולא אכפת לי שהליגה די גמורה. אני חושב שככה זה צריך להיות כאוהד ריאל מדריד גם אם יש פציעות והעונה גמורה, יש מזל רע ומעל הכל הקבוצה לא מספיק טובה שרחוקה ממה שהקהל (שלא במגרשים, איזה מזל?) רוצה לראות". ניצחון הוא מהות המועדון. הכבוד חשוב, הרצון לרשום דאבל על הקבוצה הזו מאז 12/13 והדרבי יכול לתת לריאל דחיפה גדולה לקראת הגומלין נגד אטאלנטה למשל. גם עונות מחורבנות צריך לסיים עם מינימום נזקים ויש עוד קלאסיקו לטוב ולרע. הצעד הראשון הוא בדרבי, גם אם הימים בהם היינו מנצחים כבר במנהרה רחוקים מאוד.

ברור ההתקפה תצטרך לתת יותר ואני מקווה שבנזמה באמת בריא. הוא צריך להבקיע וגם לבשל, לעשות הכל. רודריגו יכול להוסיף מהירות ואיכות ליד השער וגם אגף מעניין יחד עם לוקאס. אולי צריך להמר גם על ויניסיוס. הקישור ישלוט כרגיל אבל השלישייה חייבת לספק ערך מוסף פרט למצבים הנייחים. האללה מדריד

 

ריאל מדריד אף פעם לא שמחה בתיקו (רואה את השחקנים חוגגים בטירוף במקום לדפוק ספרינט לעיגול האמצע - ונגעל), שאגב לדעתי בכלל לא הגיע לנו (הם הגיעו למצבים טובים ב-0:1) אבל זה לא באמת משנה. לא ממש יודע להגיד מה אני מרגיש - אין לי מה לכעוס, להתעצבן או להתאכזב כי אנחנו קבוצה לא טובה. קשרי הכנף שלנו באמת לא טובים, רודריגו קיבל הזדמנות כמו שרציתי אבל אכזב, השלישייה באמצע לא נותנת לנו כלום בפן ההתקפי פרט למצבים נייחים (מודריץ' מאז האולד טראפורד לא נתן גול ברגע קריטי מעמדה נוחה) ובעיקר בנזמה שיסלח לי אבל הוא צריך ארבעה מצבים כדי לתת גול ולעולם לא יהיה אפשר לסמוך עליו, אסנסיו עוד שם לו כדור וחצי לא רעים בכלל מצד שמאל. פדה הכניס לנו כל כך הרבה והקבוצה הזו זועקת לרענון, חבל שלא עלה כבר במחצית. אף אחד לא ידע שיורנטה יתפתח לכזה מפלצת אבל זה אירוני משהו ש"הקשר האחורי" מפעם מבשל בכזו אומנות כמו שאף שחקן התקפה אצלנו לא מסוגל, וסוארס ניצח את בנזמה טייק מיליון בערך. לא מגיע לנו קבוצה כזו כלומניקית, עוד יבואו ימים טובים. האללה מדריד.

 

אני בכלל חושב שצ'ולו היה צריך לפתוח עם ז'ואאו פליקס למרות שאתלטיקו יצאה למתפרצות בקלות ובמקרה הזה צריך לרוץ מהר ולאו דווקא טכניקה מסחררת. סוארס מדהים ורק בפעם השנייה שאתה רואה את הגול אתה מבין את הגאונות איך הוא הקפיד לשבור את הנבדל בניגוד לבנזמה שבכל משחק נופל בזה, איך שהוא בלבל את קורטואה. אני דווקא קראתי כאן כמה וכמה "הספדים" עליו אבל לא אגיד של מי. הוא הרבה-הרבה יותר דומיננטי מדויד ויאה שעזר לאתלטיקו לזכות באליפות ב-2014 למשל.
הרמוסו היה יכול להגיע לריאל מדריד בגרושים במקום מיליטאו "הבלם היקר בהיסטוריה של ריאל", חבל, למרות שאני מבסוט בגדול מנאצ'ו למרות הפספוס הגדול שלו היום. רק רוצה להזכיר לכולם למרות שאני חושב שצ'ולו גאון - שעד אנפילד יורנטה לא עשה יותר מדי והיה שחקן ספסל. שער אחד עד למרץ, עד לנס אנפילד, שמונה משחקי ליגה בהם לא שותף בכלל. בשני משחקים הוא עלה כמחליף לדקה אחת וגם לשש דקות וגם לשבע דקות. זידאן "גילה" את קאסמירו וזה מספיק לי והוציא את המיטב מלוקאס ואסקס.

לגבי ניהול המשחק של זידאן היום - רציתי לראות את פדה כבר במחצית, הוא עלה מהספסל פעמיים ונראה נהדר כמו בתחילת העונה בעוד קרוס ומודריץ' בדעיכה ולא יקרה כלום אם יוותרו על אחד מהם. היה ניסיון קצר להחליף אגפים בין רודריגו ואסנסיו, שאגב שיחק גם בימין לא פעם העונה אבל הוא פשוט גרוע. ללכת ולהגביהה זה הכי קל. בייל למשל שחקן עם רגל שמאל והוא כבש הרבה שערים מהבלטה הזו. אסנסיו מקבל כדור ואוטומטית עושה תנועה לאחור. ויניסיוס עם המהלך הגדול שלו בקריירה כשמסר לבנזמה עם הפאלש...

 

עוד כמה מילים על הדרבי:

1. לא אוהב להתעסק בדיוני שיפוט אבל הנה במארקה מצאו תמונה של הכוכב הרננדס הרננדס שאוהב לקפח אותנו, עדיף בקלאסיקו. הפנדל 200% שלא נשרק לרפא ואראן, התקרית עם סוארס ב-2017/18, שער חוקי של בייל שנפסל אחרי שג’ורדי אלבה נפל כאילו ירו בו, ועוד. כקונטרה לצד השני ולעיסוק האובססיבי בעניין.

https://scontent-lhr8-2.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/158023854_3371317566302567_3537858116015430082_n.Xxx?_nc_cat=104&ccb=1-3&_nc_sid=8bfeb9&_nc_ohc=uG8ctJLXmfkAX_sBdDW&_nc_ht=scontent-lhr8-2.xx&oh=4f59983657b40f31ff98c902d1cadc11&oe=606D6849

2. בעוד זידאן הולך עד המוות עם אסנסיו הרי שבתקשורת הקונצנזוס נסדק, הוא פתח בהרכב 13 פעמים ברציפות ולא נתן כמעט כלום. הניצוצות כביכול נעלמו, שפת הגוף. אני לא מחזיק מוויניסיוס אבל השאלה מה היה קורה אם למשל ויניסיוס היה משחק ככה ברצף ומקבל את הביטחון מהמאמן - לאסנסיו יש את זה, ויני טיפש אבל הראשון שמוחלף כל הזמן. אני חותם על הכדורגל שלו בתקופת סולארי עם המהירות, הדריבל, שהיה מאוד-מאוד בלתי צפוי.

3. לגבי סוארס: הוא החמיץ מצב אחד מסוכן. פציעה בגיל שלו היא לא משהו שקל להתמודד איתו, פציעה קשה. היו לו משחקים גדולים גם בעונה שעברה כמו הצמד נגד אינטר למשל. ואפילו בשמינייה נגד באיירן הוא לקח כדור העלים את בואטנג ועשה גול מכלום. כמובן שאתלטיקו לא קיבלה 100% סוארס. בעונה שעברה אגב הוא סיפק 12 בישולים, זה לא נספר בעינייך?