תקשורת או תשקורת?

צודק, רק ימנים פשיסטים שלא יודעים מהי דמוקרטיה מרשים לעצמם להשתלח במערכת המשפט.

404-דף לא נמצא

 

מה זה לא מקבל ממנו משהו בתמורה? עצם הדיון הזה עליו הוא כבר בגדר תמורה. וזה נכון למעשה לרוב השופרות, כל התדמית הציבורית שלהם תלויה בביבי וביביזם כי זה הדבר היחיד שהם מביאים לשולחן. ראשי ממשלה ואנשים בדרגים האלה תמיד מוקפים במלחכי פנכה(לאו דווקא עיתונאים) והם לא צריכים לשחד אותם בשביל זה.
האידיאולוגיה היחידה שאני רואה אצל השופרות היא סגידה לביבי. אפשר להגיד שזו סוג של אידיאולוגיה, זה פשוט לא מקביל לאתרוג של אברמוביץ' את שרון(שתכלס היה אתרוג לאירוע מאוד ספציפי ולא פרסונלי - תוכנית ההתנתקות) בשום צורה.

לא מסכים איתך שהשוני הוא רק בין התקופות, אני לא רואה את לפיד ולמעשה אף ראש ממשלה פוטנציאלי אחר מפתח מערך תעמולה הזוי כזה. ישראל היום מיום היווסדו הפסיד מעל למיליארד שקלים. מיליארד ומשהו שקלים של תעמולה למען ביבי. לדעתך יש סבירות גבוהה שבקרוב יקום ראש ממשלה אחר עם מערך תעמולה ששופך סכומים כאלו?

 

@חייל שוקולד
הכוונה שריקלין לא מקבל טובת הנאה תמורת השפרור.

אם ניקח לדוגמא את ריקלין (איש התנחלויות) - לדעתי השפרור אליו הוא מתוך מחשבה שביבי לא יפנה אדמה מאיו"ש + הולך עם שותפים דתיים וחרדים.

צריך לזכור שבזמן הקמת ישראל היום ביבי היה כבר רוה"מ לשעבר עם ותק של 20+ שנה בשירות הציבורי (גם בארץ וגם בחו"ל), הוא מביא איתו גב שלפיד רק יכול לחלום עליו.
בטווח הקרוב זה לא יקרה כי ליד ביבי כולם פיונים במובן הזה. יש לך ספק שאם ללפיד היו אמצעים של נגישות להון וטייקונים כמו לביבי הוא לא היה בונה משהו דומה? לי לא.

 

אחת השופרות קיבלה שריון במקום ריאלי בליכוד ומשכורת של 40,000 וסיכוי לפנסיה תקציבית, אחד אחר נשלח להיות שגריר ברומא, ביסמוט קיבל משרה מכובדת כעורך עיתון ללא מטרות רווח.
נתניהו יודע להעביר לחבר'ה את המסר שזה משתלם.

אפשר להתווכח עד מחר, אותי מעניין מה קורה היום לא עוד 20 שנה. אם לפיד יושחת ברמה כזאת אחרי שיהיה ראש ממשלה 10 שנים, אז גם הוא יצטרך לעוף.

 

ריקלין מקבל משכורת מערוץ 20, אני מתאר לעצמי.
אז תמורה הוא מקבל.

 

בינתיים בטוויטר:
יאיר גולן מקשקש משהו על ברדוגו, שופרות, עיתונאים שהם פוליטיקאים.
ישי פרידמן בתגובה מזכיר לו ששלושת מנהיגי השמאל - לפיד, מיכאלי, והורביץ - הם עיתונאים לשעבר.

אבל כמובן שכשהם היו אנשים תקשורת הם היו אוביקטיביים לגמרי.

 

זה בערך כמו לומר שתשומת הלב התקשורתית שמסי זוכה לה היא חסרת תקדים. well, לא הרבה שחקנים הגיעו להישגים שלו ואלה שהתקרבו, עשו את זה בתקופה שבה תשומת לב תקשורתית לא יכלה בכלל להגיע לרמה הזו.

ביבי ראש ממשלה מאז 2009 והעולם השתנה באופן דראסטי מאז. שים ראש ממשלה אחר שיכהן תקופה כל כך ארוכה וגם לו יהיה את ישראל היום שלו (ומנגד צבא של "עיתונאים" אחרים שיחטטו לו בפחי המחזור). בימי שלטון מפא"י הייתה לא רק עיתונות מטעם אלא חלוקה של ממש לאזרחים סוג א' וסוג ב' בהתאם לשיוכם הפוליטי (והעדתי). גם לאנגלה מרקל יש עיתונים שמזוהים עם המפלגה שלה ומדקלמים מסרים. זו לא תופעה חדשה בשום צורה, פשוט יש לה ביטויים אחרים בהתאם להתרחשויות שקורות תחת ראש ממשלה ספציפי (אישומים במקרה הזה וכתוצאה מהם מתקפה על בית המשפט) ולכן אין באמת דרך לייצר סימטריה.

רק להבהרה - כמו בכל נושא, אני לא חושב שהפתרון לעיוות מצד אחד הוא עיוות מצד שני שיהווה קונטרה. זה שאני חושב שהתקשורת שמאלנית (או לפחות הייתה כזו ברובה בשנים שחייתי בארץ, פחות יודע מה המצב כיום, והאמת שלא כל כך מעניין אותי) ממש לא הפך אותי למנוי של ישראל היום או שאתר הבית שלי הוא האתר של ערוץ 20. אני חושב ששני ערוצי התקשורת האלה הם תת רמה גם בלי קשר לאיך שהם מסקרים את ביבי.

 

כשהם היו עיתונאים הם לא שימשו שופרות תעמולה של פוליטיקאי אחד כמו ברדוגו.

 

לא, הם היו שופרות תעמולה של מחנה אחד, שבמקרה לא היה לו פוליטיקאי אחד כל כך דומיננטי.

 

מה זה שופר תעמולה של מחנה?
נראה לי שאתה ״שופר תעמולה של מחנה״ מעצם היותך אדם המביע את דעותיו, שבדרך כלל נכללות תחת מחנה אחד (אחרת לא היית שייך למחנה).

לפיד בכלל בטור בידיעות כנראה הביע יותר פעמים את דעתו על לאכול חביתה ולהוריד את הילד בגן מאשר על איזשהו עניין פוליטי.

הבדל של שמיים וארץ לעומת עיסוק אובססיבי בפולחן אישיות לאדם אחד, כשאפילו קשר לאידיאולוגיה אין.

 

@Sturridge זה הולך ככה:
פעם היה דיון האם החזרת שטחים מביאה שלום (שמאל) או לא (ימין).
עיתונאי הגון היה מציג עובדות כהווייתן, תועמלן שמאל היה מחביא עובדות שלא תומכות בתזת השמאל (ולהיפך).
היום יש דיון האם ביבי רע לישראל (שמאל) או לא (ימין).
עיתונאי הגון מציג עובדות כהווייתן, תועמלן ימין מחביא עובדות שלא תומכות בתזת הימין (ולהיפך).

ההבדל הוא שפעם הויכוח בין ימין לשמאל היה על עמדות, והיום הויכוח הוא פרסונלי - ביביביביביבי.
[הימין ניצח בשטחים, השמאל ניצח במיעוטים, החרדים ניצחו בדת והעסקנים ניצחו בכלכלה]

 

ברור שהויכוח הוא קודם כל פרסונלי - יש פה נאשם בשוחד שמכהן כראש ממשלה.

והימין, ליתר דיוק תומכיו של הנאשם, בכלל לא מתעסקים באידיאולוגיה.
בעד מה הם? הרי הרבה בעצמם טוענים שהוא בכלל לא ימין.
איך אמר מגל? "אני בעד מה שביבי אומר".

 

מי אני?

 

ינון מגל בעיקר אוהב להטריל. הרבה לפני שביבי נבחר פעם שנייה הוא כבר היה מזוהה פוליטית.

 

הוא ימני, ברור. אבל אם כך, מה חשוב לו? מה האידיאולוגיה שלו?
כשהנאשם אומר סיפוח - הוא אומר אמן.
כשהאנשם אומר אין סיפוח - הוא אומר אמן.

למה הוא תומך בו?
זה פרסונלי, אין שם אידיאולוגיה.