רוב הקבוצות המובילות היום משחקות עם 3 שחקנים מאחורה. 3 בלמים או 2 בלמים ומגן/קשר, בסוף זה 3 מאחור. לגבי לביא, לא צריך לשכנע את המשוכנע.
לא יודע,לקח לשופט הרבה זמן להוציא צהוב על הכניסות של המולדובים. קצת מדגדג לי על לרשום על האגרסיביות של המולדובים,וזה שהמשחק בקישינב,אבל אני אוותר.
רוטנשטיינר יקלוט מתישהו שהוא משחק עכשיו עם שלושה בלמים מול אפס חלוצים? אם סולומון נשאר ווינגבק מול עשרה מולדובים זה השיא.
אנטוניו קונטה דורס את הליגה האיטלקית עם 3 בלמים ועם פרישיץ, שחקן "קצת" יותר גדול מסולומון, בתור וינגבק. בואו לא ניגרר לשטחיות של ערוץ הספורט.
יצא לי לעבוד לא מעט כחובש בבית הנבחרת באימונים שעברו שם (אימוני כושר של שופטים, אימוני מאמנים בקורסים, אבל בעיקר אימונים של ילדים בני 13 שבאים מקבוצות שונות מאזור המרכז לפרויקט של ההתאחדות לקידום שחקנים). משפט שחרוט לי משם בראש הוא "תמיד להראות מה נכון ומה כן צריך לעשות ולעולם לא להראות דוגמה רעה, תמיד להדגיש את הטוב" - את המשפט הזה אני חושב (לא בטוח) שאמר ווילי בזמן שהעביר אימון בקורס מאמנים (בזמן שהיה בתפקיד הקודם כמנהל מקצועי). ומה שנבחרת ישראל עושה זה היפוך גמור של המשפט הזה. לא חושב היום שיש בלם ישראלי שנמצא ברמה גבוה ומה רוטנשטיינר עושה זה להדגיש ולהבליט את הרע במקום ש-2 בלמים יעשו טעויות עכשיו 3 בלמים עושים טעויות + מפסידים עוד שחקן שיכול להבליט את הטוב. אפשר לחשוב בקלות על לפחות 2,3,4 ואפילו 5 שחקנים שיכולים להשתלב בקישור ולעשות אפילו פעולה התקפית וגם הגנתית טובה על חשבון בלם שבמוקדם או במאחור יעשה טעות שתעלה בשער. המערך הזה כן עבד בצורה טובה במשך 2 משחקים בערך בעיקר בתחילת הדרך של הרצוג אבל לא מעבר, הגישה חייבת להשתנות. אפשר להוציא מהחבורה הבינונית הזו הרבה יותר (ואני לא מדבר אפילו על עלייה).