חצי גמר ליגת האלופות - הזאר יהפוך לאנלקה 2000? פוצי רוצה שוב להדיח את פפ.

אני מסכים עם חלוקת השמות הזו, מצד שני לגבי פוגבה הוא היה מוקף בשחקני על באיטליה, היה "כבד" עליו להוביל את מנצ'סטר יונייטד ואת גינוני הכוכב שלו ראית מההתחלה. אסנסיו הוא אחת "הנפילות" הכי גדולות שלי, היריבות נגדן הבקיע תמיד היו זוהרות מהיכולת שלו באמת למרות שלבעוט לחיבור של בארסה מחוץ לרחבה פעמיים תוך שבוע זה עצום. ניימאר בברצלונה היה בסדר גמור אבל כנראה שכל הברזילאים, אתה יודע. לא כולם דניאל אלבס או קאקה. חלק מהשחקנים שציינת לקחו החלטות לא נכונות וטיאגו אלקנטרה שחקן מעולה אבל הוא פצוע בחלקים גדולים מדי. גם מהדור שגדלנו עליו היו שחקנים שיכלו לעשות יותר, כבר אמרתי וביקשתי סליחה מאוהדי אינטר אבל הרעיון של רונאלדו "השמן" לעזוב את ברצלונה - טעות קשה. השאלה היא עד כמה רונאלדו ומסי גורמים וגרמו לכל השאר להיראות מיותרים. הייתה תחושה שיש מחסור בבלמים טובים בתקופה מסוימת אבל לאט לאט אני מבין שזה לא נכון, רק הזמן יגיד אם הם יעמדו בציפיות או לא.

 

זה לא משנה את העובדה שההייפ סביב פוגבה היה מוגזם. לטעמי, כשכולם היו הוא מעולם לא היה השחקן הכי חשוב. הוא לא יציב, הוא לא קשר מושלם ולא קרוב לכך. הוא עושה הגנה רק במעמדים גדולים וכשבא לו. הוא יודע לנהל משחק כמו מודריץ' ולעבור שחקנים על שטח קטן? הדיוק שלו במסירה הוא כמו של קרוס? הוא מתקבל כמו קאסמירו? הוא לא היה צריך להיות 'הפנים של מנצ'סטר יונייטד' ולהגיע בטריליון יורו בזמנו. מהווה נטל על המועדון זמן רב.
דיברו כאן על שחקנים שלא עמדו בציפיות, יש כאלה שעמדו בהחלט: תומאס מולר, רוברט לבנדובסקי שפרץ בגיל מאוחר ומתקרב למספרי רונאלדו-מסי. אפילו קבאני ומה נגיד על זלאטן שיש את הקריירה שלו עד גיל 27 בערך ואת השנים שאחר כך?. רובן וריברי עשו המון על אף שהיו פצועים המון. גם בדור הקודם היו כאלה שאכזבו כמו מייקל אואן, אפילו אלברטו ג'ילארדינו.

 

המשחק בין פ.ס.ז' וסיטי יכול להצית את הדימיון, מעבר לכל כך הרבה שחקני התקפה טובים (זה בגדול מרגיש שפ.ס.ז' עוברת תהליך אבל עדיין היא בעיקר אמבפה-ניימאר-די מאריה ]אנדרייטד] וסיטי היא יותר קבוצה, מאוזנת) יש גם הרבה סיפורים. פפה ועשר השנים בלי שהעפיל לגמר, המפגש עם פוצ'טינו שהיה שובר לב ב-2019 ועוד ועוד. פפ לא מכיר משהו אחר, סיטי תנסה לשלוט, פ.ס.ז' לא תיאבק בה אבל היא מסתמכת על שניים מהשחקנים הטובים בעולם. הרבה תלוי בחדות של אמבפה וניימאר מול השער ואני חושב שדיאש עדיין לא נתקל ברמה כל כך גבוהה באחד על אחד. כמובן שהגנה היא עבודה קבוצתית ואולי פפ צריך לפתוח גם עם פרננדיניו כשרודי כגרזן אמיתי יחיד זה לא מספיק. סיטי לדעתי לחוצה יותר, היה ברור שהיא לא תנצח 30 משחקים ברצף אבל לפתע היא גם הודחה מהגביע, יש לה קוף מסוים להוריד מהגב בעוד פוצ'טינו כבר עבר יריבה עם שם גדול (ברצלונה) ואימפריה ענקית. בפ.ס.ז' קיילור יהיה שחקן מפתח, הוא תמיד מתעלה ברגעים האלה. אין באמת יתרון ביתיות, באמת שאני אהיה בוני גינצבורג קלאסי (עברו לעשות אולפן על גג בית מלון, אה? לא חסר כסף) - כל תוצאה אפשרית.

 

דיברו פה על טונאלי, אז אולי הוא הלך לאיבוד במילאן אבל בצד השני של הכביש יש את ניקולו בארלה שהוא אחד ממצטייני העונה באינטר, אולי הכי טוב אם נוציא מהמשוואה את לוקאקו. אולי גם התקשורת עוזרת לכך, העובדה שהיום יש אינסוף אתרי אינטרט, טוויטר, פלטפורמות, אתה רואה כל דקה של משחק, מנתחים הכל. בדור של פיגו וזידאן לא היה אינסטגרם ובקושי היו מספרים של Opta (מ-2003/04 לפי מה שהבנתי). גם אני מרגיש לפעמים שלניימאר לא אכפת מכדורגל אבל אני כן חושב שאם לא היו מצפים ממנו כביכול לרשת את מסי ורונאלדו אז היו אומרים שהקריירה שלו בסדר גמור. תזכרו בעונת הבכורה שלו בברצלונה. וזה לא קל להיות שחקן עם מעמסה של "פלה הבא" וכן הלאה. ואם כבר ברזילאים - רוביניו שקבר את הקריירה שלו מוקדם מאוד.

מה שאמרת על סלאח וריברי אני חושב שסלאח יותר שחקן התקפה ובכלל, ריברי אמנם היה חותך לאמצע ויודע לכבוש אבל כבר אין שחקנים מהסטייל שלו או בעיקר שחקני כנף כמו בקהאם (פחות דריבליסט אבל מרים ובאמת רץ בימין), פיגו, חואקין, גיגס וכן הלאה.