אולי אבל זה רגיל שבארה"ב יכול להשתנות נשיא ואז יכולה להשתנות מדיניות חוץ. צריכים לסמוך על עצמינו קודם כל.
העובדה שטראמפ הלך והאיזור (יותר נכון יחסי ישראל-פלסטין) בוערים זה לא אומר בהכרח שמי שהחליף אותו אחראי לבלאגן. פרשנות סבירה היא שהמתחים החמירו בתקופת טראמפ, בטח התסכול של הפלסטינים מחוסר ההתקדמות עם ישראל וההזנחה של הנושא הפלסטיני על ידי מדינות ערב האחרות, ועכשיו זה פשוט מתפוצץ. הרי מבנה שמתמוטט כתוצאה מיסודות רקובים זה לי כי הכל החל להרקב ביום ההתמוטטות, אלא כנראה שנים אחורה (בערך כמו הריבונות הישראלית על ערביי ישראל), ומתישהו באמת קורה המקרה.
ולפני זה היה אובמה ולפני זה היה בוש ולפני זה היה קלינטון. מזל שיש לערבים תחמושת בלתי נגמרת של גורמים להאשים אותם במצבם אחרת היו מסתכלים במראה
חבל שאת המפלגה הדמוקרטית לא מובילים ליברלים אמיתים כמו ביל מאהר. מצדיע לו שלא מהסס לצאת נגד המחנה שלו והברנז'ה בכל הקשור לישראל ולאיסלאם בקיצוני.
הרוב המוחלט של המפלגה בעד ישראל. מציע לך לראות את תוצאות ההצבעות בקונגרס ובסנאט על נושאים שקשורים אלינו.
כרגע, אבל החלק הפרוגרסיבי של המפלגה מושך אותה חזק שמאלה. בכל מקרהב גכל הקשור לישראל ולאידלאם הקיצוני מאהר ימינה גם מהמיינסטרים במפלגה הדמוקרטית. מוכיח 'אפשר להיות ליברל לא דוגמטי. לזכותו של ביידן יאמר שהוא שמר על כבודה של ישראל במהלך ההסלמה האחרונה.
גשם של דם: קרבות האוויר שפתחו את פלישת הנאצים לבריהמ - חדשות רוטר חזית הדרום במלחמת ששת הימים, מה אם לא העתקה בקטן של מבצע ברברוסה כולל מכת פתיחה אווירית? Sent from my SM-G973F using Tapatalk
סבא שלי,שיבדל לחיים ארוכים, בתור סובייטי מושבע עשה תואר בהיסטוריה באוניברסיטת מוסקבה בדגש על מלחמת העולם השניה. רק כשעלינו לארץ הוא התחיל לחקור בצורה ביקורתית את מה שקרה לפני המלחמה ובמהלכה, בעיקר לגבי הטיהור בצמרת הצבא האדום שגרם להיחלשות הצבא. עוד אספקט דומה למלחמות ישראל- הידיעות המודיעיניות על פרוץ המלחמה והזלזול בידיעות, כמו במלחמת יום הכיפורים, כולל חייל גרמני שערק יום לפני תחילת המתקפה, ולא האמינו לו( אם תרצה, מקרה אשרף מרואן).
אני מתאר לעצמי שהגיעו לצמרת הסובייטים עשרות ידיעות סותרות יום יום. אחר כך חכמים להגיד מי צדק ומי לא. וברור שמפרסמים ומקדמים את אלו שצדקו.
בגיל 88 נפטר דונאלד רמספלד - שר ההגנה האמריקאי בשתי קדנציות 1975 - 1977, 2001 - 2006. מיוזמי הפלישה לאפגניסטן ועירק. אגב ב - 1983 בתור יועץ בכיר של הנשיא רייגן הוא נפגש עם סדאם חוסיין בבגדד.
הסיפור של אפגניסטן די מדכא. שלטון סובייטי נופל -> מלחמת אזרחים -> שלטון אסלאמי קיצוני -> כיבוש אמריקאי -> נסיגה אמריקאית -> שלטון אסלאמי קיצוני. אולי המקרה הקיצוני ביותר של הדילמה בין כיבוש זר לבין אפשור פשעים נגד האנושות, ולא נראה שיש דרך באמצע.
שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון. איפה שירת דוקטור ווטסון? באפגניסטן, במלחמה השנייה של בריטניה שם. סך הכל היו 3 והם לא הצליחו להשתלט על המדינה הזו ובכלל אף כובש זר אחר. המדינה הזו כולה הררית ומפולגת מאוד. יותר חשוב שם לאיזה עם אתה שייך, לאיזה חמולה, מאשר השייכות למדינה. חוץ מזה שוב אסור לכרות עם ארה"ב בריתות הגנה רשמיים. נשיא שולט ביחסי החוץ, מתחלף נשיא ואיתו לגמרי יכולה להתחלף המדיניות. זה חיסרון בשיטת הממשל האמריקאית. אגב הכיבוש הקודם של קאבול בידי הטליבן היה בדיוק לפני 25 שנים - אוגוסט 1996. אז הם גם פרצו לנציגות או"ם ותלו את נשיא אפגניסטן לשעבר נג'יבולה.
