אקטואליה

לא נראה לי שהם ירו את כל מה שיש להם.

 

מה לעשות אבל שכל החלופות שמציעים מגוחות? גנץ, לפיד, סער, בנט, בוז'י, ציפי, ליברמן(חחח), אם היה עומד מול נתניהו איש מוכשר ורציני הוא היה מנצח אותו בקלות בתנאים שהיו בשנתיים האחרונות כמו כתב האישום והתגייסות 11-12-13 למערכה.
ולא נושמד ביום שנתניהו ילך אם לשם אתה חותר אבל מקרי העבר כמו אוסלו וההתנתקות שבוצעו ע"י אנשים מוכשרים ועתירי זכויות כמו רבין ושרון גרמו נזק ארוך טווח שאיתו אנחנו מתמודדים היום. אז כן אפשר להבין את החשש אם איש טיפש כמו לפיד יעמוד בראש או איש פזיז כמו בנט.

 

סבבה. אני עדיין טוען שהחשש מוגזם וחסר פרופורציה לחלוטין

 

אני ממש לא בטוח שלא נושמד אם אנשים טיפשים כמו לפיד ינהיגו את המדינה.

 

כי אתה לא מבין שאף אחד לא חושש מהיום שביבי לא יהיה ראש ממשלה (לפחות לא רוב מוחלט של האנשים כאן), החשש הוא מהיום שאנשים כמו יאיר לפיד והפמליה שלו ינהלו כאן את העניינים.

 

ברור

 

אז זה נכון מה שאתה אומר, אין למדינה הזאת זכות קיום.

"תשקיע רק בחברה שכל אידיוט מסוגל לנהל אותה - כי יום אחד אידיוט אמנם ינהל אותה" - וורן באפט

מדינה חזקה באמת "תשרוד" גם איש בינוני בראש המדינה, מי שחושב שראש מדינה הוא האחראי היחידי לחוסנה של מדינה דמוקרטית הוא אידיוט מושלם. ארצות הברית הוא דוגמא מצוינת - הרבה אידיוטים עמדו בראשה, ועוד בתפקיד נשיא שעם סמכויות רבות יותר מראש ממשלה בישראל.

אני ממש לא מחזיק מלפיד, אבל קצת מצחיק הזלזול בו פה מאנשים שלא הגיעו לפסיק מההישגים שלו. אין לי ספק שהוא אדם יותר מוכשר ממך ובהרבה וגם מרוב האנשים בכנסת. הוא הקים מאפס מפלגה עם ארגון יעיל ומותג חזק שמעניק לו בייס דו ספרתי של מנדטים לאורך שנים. לא הרבה אנשים יכולים לעשות דבר כזה. זה לא אומר שהוא מתאים לתפקיד ראש הממשלה, אבל בואו לא נעשה ממנו כלומניק מוחלט.

 

אנחנו לא מדינה רגילה, יש לנו אויבים שרוצים להשמיד אותנו. ראש הממשלה הוא זה שבסוף מקבל את ההחלטות, וכן אני מאוד חושש שאחד כמו לפיד ינהיג את המדינה.לא רק על לפיד אני לא סומך אגב, גם בימיןאני לא רואה מישהו מספיק מוכשר, חכם ואחראי

 

מעבר לזה, הנקודה הכי חשובה של @Lebron קשורה למה שבאפט אמר. אני מאמין שגם אם השכנה הזקנה שלי תהיה ראש ממשלה ישראל תהיה בסדר. יש לראש ממשלה הרבה סמכויות אבל בואו יש מסביבו כזאת מעטפת של תמיכה לייעוץ שהוא לא יוכל לפשל יותר מידי. אם אתם חושבים אחרת אתם כנראה לא מבינים איפה אתם וממעיטים מאוד בערך המדינה שלכם

 

אתה בכלל יודע איך החלטות בטחוניות מתקבלות? מה אתה חושב שנתניהו יודע יותר מאנשי מקצוע מה המצב של אויבנו ואיזו תוכנית פעולה הכי נכונה? מציגים בפני ראש הממשלה תוכניות פעולה, יש מספיק יועצים ומספי מומחים סביבו. לא צריך להיות גאון גדול כדי לקבל החלטה נכונה, צריך הגיון בריא, זה לא שמציעים לו תוכנית פעולה אחת שתגרום להשמדת ישראל ותוכנית פעולה שנייה שתגרום להשמדת האויב.

 

ראיתי איזה החלטות ''נכונות'' קיבלו רבין ושרון

 

ישראל הושמדה ולא ידעתי?

כמו שאמרתי אם מה שאתה אומר זה נכון, וממשלה בראשות לפיד שאולי לא גאון גדול אבל גם לא איזה כלומניק שלא עשה כלום בחיים שלו תוביל להשמדתה של המדינה, אין לה זכות קיום ועדיף כבר עכשיו לקפל את הבסטה.

 

הדבר היחיד שיש לנתניהו מול אחרים ואם זאת הסיבה שאנשים נצמדים אליו פה כמו ניילון אני אבין, זה הנטייה שלו לעשות הכול כדי לא לעשות כלום. כלומר לא לשפר את המצב אבל גם לא להחמיר את המצב. ובזה הוא באמת נחל הרבה הצלחה לדעתי פחות או יותר

 

לא בטוח שיאיר לפיד היה פועל אחרת ממנו. לא מדובר באיזה אידיאולוג גדול.

 

South Boy

במישור של חוץ ובטחון, המצב כרגע הוא שמדינת ישראל לא יוזמת כלום. האירועים מנהלים אותנו. אנחנו עסוקים רק בכיבויי שריפות.
זו תולדה ישירה של ביבי הכלומניק הפאסיבי. והיעדר החזון שלו.

יש 3 אופציות:

א- ביביזם:
טוב לך עם הפאסיביות הזו, וטוב לך עם האסטרטגיה הזו של מתרוצצים ממקום למקום רק כדי לכבות שריפות.., תוך כדי הבנה שגם השריפות לא באמת מחוסלות... וכל שריפה כזו שאנחנו רק מכבים בצורה חלקית - תצוץ שוב עם אש חזקה יותר בעוד X חודשים.
במקביל גם טוב לך שמדינת ישראל מזניחה זירות אחרות, שכרגע אין בהן אש, אבל עומדת להתלקח שם אש חזקה (לבנון יו"ש סוריה ערביי ישראל). טוב לך שמדינת ישראל לא חותרת לשום יעד. ולא מציגה שום חזון. ולא עוקרת מהשורש שום דבר.
טוב לך שמדינת ישראל יושבת על התחת ולא עושה כלום.
טוב לך המצב כפי שהוא וכפי שביבי מנהל אותו כבר עשור.

ב- בן גביר:
לא טוב לך המצב הקיים. אז שוברים ימינה. פה דווקא יש חזון: פצצות שטיח על עזה. פצצות שטיח על דרום לבנון. הכפלת כוחות הצבא ביו"ש והקלה משמעותית בהוראות הפתיחה באש ביו"ש. בלוד ובעכו בסכנין טרנספר? (לא יודע. הימניים מסרבים לדבר קונקרטית). תוך קבלת העובדה הבלתי נמנעת שתתבצע דמוניזציה של ישראל בעולם כולו. שיבוצע ניתוק הבריתות שיש לנו עם ארה"ב ומדינות מערב אירופה. שתבוצע הדרה של מדינת ישראל ממשפחת העמים. אומנם להנחית לנו פה הליקופטרים כמו בסרביה-קוסובו לא ינחיתו לנו. אבל העולם כולו יטיל עלינו סנקציות. ויהיה חרם ויהיה צנע בלתי נמנע. אין מה לעשות. -לפחות ישראל בתוך הקו הירוק תהיה נקיה מערבים. ומעבר לקו הירוק כל מחבל שירצה לירות על ישראל יידע שבקרוב ישוגרו אליו 3-4 פגזים (אחרי אמברגו נשק - סיוע ביטחוני זר וכסף לפצצות חכמות כבר לא יהיה לנו... אבל פגזים בייצור עצמי יהיו. אולי גם חביות נפץ לזרוק מהליקופטרים).

ג-הליך מדיני:
לא טוב לך המצב הקיים. אז שוברים שמאלה. ולפחות לפני שאצים רצים להפוך את ישראל לצפון קוריאה, ואת השכנים שלנו לעיי חורבות: מנסים הליך מדיני עם אבו מאזן.
כן. יפונו התנחלויות. כמעט כולם. כן. המתווה יהיה שטחים תמורת שלום. כן. ישוחררו אסירים נתעבים. בהמוניהם. לקול תרועות וגילויי שמחה מזוויעים.
אבל יש לנו דבר אחד באמתחתנו. שמשנה את התמונה. מהותית. וזהו הניסיון.
והלקחים שהפקנו מהעבר.
לקחים אופרטיביים: למשל נסיגות בשלבים.
למשל לא להתאבד על גורם אחד בצד השני אלא מציאה וטיפוח של גורמים חדשים בצד השני שמצהירים ומוכחים את מתינותם. ולהתחיל לדבר איתם בהליך פומבי וסמויי.
להתחיל לטפח אותם גם לירושה אפשרית.

מקל וגזר חדשים: שבשנת 2021 אפשר לשים על השולחן.
למשל לשתף את המדינה הפלסטינאית לכשתקום במקורות מים - פרי מתקני התפלה חדשים שיוקמו, ובכל מצבורי הגז שנמצאו מול חופי ארצנו.
למשל התחייבויות בסטנדרט חדש... ובקנה מידה חוצה עולם להציף את 2 המדינות בפרוייקטים כלכליים ותיירותיים חדשים, בתמיכה מערבית ובתמיכת מדינות המפרץ המתונות...

ברור שנצטרך לדרוש ערבויות בטחוניות בקנה מידה אחר. לשבת הרבה ולחשוב על לקחים שהופקו במישור הבטחוני. להקים מנגנון שמטרתו להכניס כוחות מערביים/כוחות נאטו חמושים בעלי מסוגלות, אל תוך הגדה שתפונה, ולהעביר אליהם את האחריות והסמכות לכל פעולה שתידרש לשם אכיפת הפירוז מנשק של המדינה הפלסטינית.
-במקביל להקים מנגנון פיצוי כספי אוטומאטי נדיב, שיפצה את ישראל ואזרחיה אם פעולות טרור יתרחשו. וכמובן העמקה והכפלה של הסיוע הבטחוני, ומנגנוני הבטחון של ישראל כגון מכשולים נגד מנהרות וכיפת ברזל וכו', במימון זר. פה אצלנו בצד שלנו של הגבול.

אם אתה שואל על רצועת עזה, במקביל לגדה: (ועל האיום הדמוגרפי) לקדם פתרונות של דילול מרצון. בדמות מעבר סדור של פלסטינאים, שחפצים בכך, ליישוב מחדש בשלל מדינות המערב. אולי גם לקדם הגדלה של הרצועה על חשבון צפון סיני.

פה אצלנו בתוך ישראל:
שחרור אסירים. פתיחת דף חדש. אך לאחר מכן להחיל עונש מוות למחבלים.
בנוסף הקשחה מהותית של תנאי כניסה לכנסת לנבחרי ציבור ערביים-ישראלים, בכל הקשור לתמיכה בטרור או "הבנה של מניעיו".
וכמובן רפורמה מקיפה בבית המשפט העליון. קיצוץ סמכויות. שינוי מהותי של הפרסונל שקיים בו, לכזה מאוזן יותר. ושינוי של כללי הדיון באופן שידגיש את האיזון הזה.

הרציונאל הוא שכמה שהסכנה/הגבול רחוק יותר מגוש דן ומנתב"ג - אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות מקילים ומתירנים יותר. מבחינת השיח, והרדיפה אחר זכויות אדם.
אולם ברגע שהגבול קרוב יותר והסכנה קרובה יותר: כבר אי אפשר להתנהל באותה דרך מתירנית.

הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות. וזה משהו שגם לא צריך את הצד הפלסטינאי בשבילו, -זה לקיים עם ארה"ב (לכל הפחות) תוכנית מגירה: תוכנית פעולה סדורה למערכת אל-כשל.
AKA "מה עושים אם הכל מתרסק לנו בפרצוף"?

וכמובן מערכת להתערבות זרה בזירות מקבילות. כי הרי צפויי שתהיה תגובת נגד איראנית להסכם שלום בגדה.
AKA "פעם הבאה שחיזבאללה או בעזה יירו על ישראל - תהיה התחייבות של נא"טו לטפל בעצמם בעניין".
תוכניות סדורות. כולל טריגרים שיחייבו כניסה קרקעית שלהם.

----------------------------------------------

כל אלו סתם רעיונות פרי מוחי הקודח. בגלל שביקשת ממני קונקרטיות. ולהבדיל ממך אני לא בורח ממנה אל רעיונות מופשטים וחמימים.

הנקודה המרכזית בטעיון שלי, הוא שיש דבר כזה בעולם שנקרא אבולוציה. לא מוותרים על רעיון רק בגלל נסיון אחד כושל (אוסלו). אלא מפיקים לקחים, ומנסים וריאציה אחרת.
ולפני שרצים ושוברים ימינה לעבר האופציה של בן גביר, ולעבר מחוזות של חרמות על ישראל ובידוד עולמי: טוב תעשה, אתה South Boy אם תשקול את האופציה של לשבור שמאלה.