אקטואליה

יש אנשי תקשורת ימנים שתומכים בנתניהו שהם רציניים, אלי ציפורי ממש לא אחד מהם. מדובר בחולה נפש ואינפנטיל מהזן הנחות ביותר. ריקלין ומגל נראים טוב לידו.

 

הצעת ייעול למנהלי הפורום: לאפשר לסנן הודעות לפי מחרוזת מסוימת. כלומר אם המחרוזת 'אלי ציפורי' מופיעה, להתייחס להודעה כאילו שהמשתמש שפרסם אותה חסום אצלי.

 

לא מסכים. אם מישהו מצטט את אלי ציפורי אז אתה יכול להבין מזה מה הרמה של שאר האנשים שהוא מצטט.

 

אתה חושב שהשמאל הציוני הוא עיוור. אך הניסיון שלך לרדד את הדיון, ואת התמורה - הוא העיוורון האמיתי.

במילים אחרות,
השאלה היא לא רק מה ישראל תקבל מהפלסטינים בתמורה.
(זו שאלה חשובה. אבל זו לא השאלה היחידה)

השאלה היא גם מה ישראל תקבל מהעולם בתמורה.

יש זירות חוץ פלסטיניות (איראן. חיזבאללה), או למשל זירות פסבדו חוץ פלסטיניות (למשל רצועת עזה) - שניתן במהלך מתוחכם שילווה במתירנות טריטוריאלית ביו"ש: ניתן יהיה לרתום את העולם לפיתרון של הזירות האחרות הללו.
או לפחות להשגת הישגים מכוננים ומשני מציאות.

הנק' המרכזית שאתה צריך להבין היא שאתה לבדך לא יכול לפתור את הזירות הללו (איראן, עזה, דרום לבנון).
ולא להשיג בהן הישגים.

מדינת ישראל תמיד עסקה בתימרון. בניצול. בהשגת סיוע מכוחות חיצוניים.
אלו נק' קריטיות... שמהוות נדבך מרכזי בעובדה שאנחנו כל הזמן מנצחים.

המחיר של זה, הוא נסיגות טריטוריאליות.
נו מה לעשות.

יש דבר שאתה צריך להבין...
-כוחה של מדינת ישראל נשען על אחדות.
-נשען על סיע ותמיכה בינ''ל. עד כדי ניצול.
-ועל היכולת המתמשכת לחרוק שיניים, לחשוב בקור רוח חילוני והיכולת לדעת להקריב פרש כדי להשיג מלכה.

היו זמנים שהימין הישראלי חמום המוח חתר רק תחת חלק מהנדבכים הללו... כיום הוא חותר תחת שלושתם.
(תוצאה של פנאטיות שמטובלת בשיגעון גדלות, אם שואלים אותי).

 

אין מנהיג פלסטיני שיסכים לחתום על סיום הסכסוך אין חיה כזאת

 

היום אין, וגם אם יש אז כנראה שהחתימה שלו לא שווה הרבה. אבל אם מתישהו יגיע אחד, והיו דברים מעולם, אז בקצב שאנחנו פועלים לא יהיה לו על מה לחתום. יש כאלו שיגידו שזה טוב, אני חושב שזה נורא. ולא כי אני יותר הומני ומוסרי מאחרים, אלא כי אני לא מעוניין לחיות איתם באותה המדינה.

 

גם עכשיו אין, ההיתכנות של מדינה פלסטינית עצמאית בין הים לירדן פשוט לא קיימת.
לא יכולה להיות מדינה עצמאית על פחות מ-22 אחוז מהשטח, ומבחינת ישראל לוותר על השליטה הבטחונית זה כמעט התאבדות.
וזרת מבלי שהזכרתי שבעזה שולט החמאס וביהודה ושומרון כבר גרים חצי מיליון יהודים ולפנות מעל 100 אלף מהם זה בלתי אפשרי.

צריך להכיר בזה שרעיון שתי המדינות לא ריאלי, ואם להגיד את האמת אני לא רואה שום פיתרון בטווח הנראה לעין.

Sent from my M2002J9G using Tapatalk

 

יש הבדל גדול בין זה שאתה לא רואה כרגע פתרון ובין זה שאתה פועל אקטיבית כדי למנוע אחד כזה מתישהו בעתיד.

 

כדי לדבר על פיתרון צריך קודם כל להגדיר את הבעיה.
אפשר להגדיר אותה ככה:
מדינת ישראל צריכה לספק ביטחון לאזרחיה. אוכלוסיות ערביות שונות פוגעות בביטחון הזה.
ואפשר להגדיר אותה ככה:
בשטחים עליהם שולטת מדינת ישראל יש אוכלוסיות שאין להן אזרחות מלאה באף מדינה.

אני רואה בניסוח הראשון בעיה שרלוונטית לי, ובניסוח השני... פחות.

 

בכל אופן זו עדיין בעיה שלך כל עוד אתה שולט שם

 

לא, זו לא בעיה שלי כי זה לא מפריע לי.
אם תימצא דרך לנטרל את הבעיה הבטחונית בלי לתת לערביי יש"ע אזרחות - אני מרוצה.
(ולדעתי כמובן זה הכיוון, ומדינת ישראל לא צריכה לדאוג להגדרה הלאומית שלהם כמו שהיא לא צריכה לדאוג לעצמאות קטלוניה)

 

אז איך אתה מנטרל את הבעיה הבטחונית? אתה חושב שיום אחד הפלסטינים ייעלמו\לא יהוו בעיה בטחונית?

 

זאת שאלה אחרת.
אם מישהו סובר שהדרך היחידה לנטרל את הבעיה הבטחונית היא על ידי הקמת מדינה פלסטינית זה דבר אחד.
אני רק טוען שהדיון צריך להיות 'איך מגנים על אזרחי ישראל' ולא 'איך דואגים להגדרה הלאומית של אנשים בעולם שאין להם אזרחות'.

איך מנטרלים את הבעיה הבטחונית? הרתעה אגרסיבית מאוד.

 

העידן החדש של רשתות חברתיות יצר מצב בו התרעה אמיתית קשה להשגה, ודורשת משאבים רבים עד כדי חוסר פרקטיקה.
והרתעה היא לחלוטין חסרת פרקטיקה.
-בגלל חוסר היכולת לבודד זירה. אפילו לא צריך שיקרה משהו בזירה X בשביל שזירה X תבער.
מספיק שיקרה משהו בזירה Y - והאש תתפשט גם לזירה X.

המדינה הערבית שתקום ביו"ש לא תהיה דמוקרטית. היא תהיה דיקטטורה נוקשה בדיוק כמו כל שאר המשטרים היציבים בשאר מדינות ערב היציבות.

עכשיו זה זמן טוב לשים על השולחן שטחים תמורת שלום נרחב ביו''ש במסגרת הליך מדיני.
(כשמלחמת האזרחים בסוריה ובעיראק השתוללה בשיאה, היה אפילו זמן יותר טוב.
אבל ביבי הכלומניק כהרגלו לא עשה דבר).

בכל מקרה, גם כיום:
חצי מהעולם הערבי - כל הסכסוך הזה תקוע לו כמו עצם בגרון. יש זהות אינטרסים בין אלו של ישראל לבין חלקים נרחבים בעולם הערבי. רצה הגורל ואלו גם מדינות עשירות מאוד שיכולות לא רק להפעיל מנופי לחץ על ההנהגה הפלסטינית. אלא גם לשמן קבלת החלטות בבוחטות של כסף.

וגם בעולם המערבי יש צימאון טהרני שניתן לנצל.

יש הרבה מה להרוויח אפילו אם המגעים ייכשלו.