https://pbs.twimg.com/media/E2qOKDOWUAQeRDc?format=Xxx&name=small 4 אליפויות - 3 עם ב"ש, אחת עם מכבי חיפה גביע המדינה וסגנות עם ק"ש טופ 32 של הליגה האירופית עם ב"ש, אחרי בית מוות של ספרטה, אינטר וסאותהמפטון, כולל ניצחון כפול על אינטר ועוד לפני כן על אולימפיאקוס במוקדמות האלופות. ניצחון חוץ מרשים על רוסטוב עם מכבי חיפה. מאזן כמאמן ראשי בליגת העל: 297 משחקים, 170 ניצחונות, 72 תיקו, 55 הפסדים. 65.32% הצלחה, 57.24% ניצחונות. כל זה כשרק בספטמבר ימלאו לו 42 וכל האליפויות שלו תוך טביעת יד חזקה בקבוצה, כדורגל התקפי ואטרקטיבי עם מגמות מודרניות. למעשה מאז עונת 2012/13 באליפות המדינה זכו או מכבי ת"א או ברק בכר. נראה שהוא הגורם העיקרי שמונע מגולדהאר להפוך את מועדונו לסוג של באיירן המקומית. האם לדעתכם מדובר במאמן הישראלי הכי טוב שקם, לפחות בעת החדשה, נגיד ב - 30 השנים האחרונות, בהם רוב רובינו חשופים לכדורגל?
קשטן עדיין יותר מצליח גם אם משקללים את אירופה. גם לא צריך למדוד מאמן רק לפי כמות אליפויות. לשלמה שרף יש אליפות פחות מלברק(עם זאת גביע אחד יותר) אבל האיש ממש בנה מועדון. הוא זה שהפך את חיפה ממועדון שהוא אפילו לא הכי בכיר בעיר שלו לאחד המועדונים הגדולים בארץ. אברם גרנט גם עם אליפות פחות מברק אבל מה שעשה בחיפה ומכבי לא פחות מרשים ממה שבכר עשה בחיפה וב״ש. ברזומה גם צריך להוסיף גמר אלופות, אבל זה בקטנה בשורה התחתונה, בכר באליפות הזאת נכנס לרשימה של הגדולים ביותר, ולבטח הטוב ביותר ב-15 שנים אחרונות.
חד משמעית כן. והוא עשה את זה ב3 קבוצות שונות(ואיכשהו יש כאלה שעדיין מספרים ש״בונים בשבילו קבוצות והוא קוצר את הפירות). מה שיותר מרשים זה האישיות שלו. כל כך צנוע, שקט, ווינר. מס׳ 1.
גם אברם הצליח ב-3 קבוצות שונות. קשטן הצליח בלך תספור כמה. כאילו הבן אדם פאקינג לקח אליפות עם כפר סבא חחחח
בכר נמצא בדרך הבטוחה להיות המאמן הכי טוב של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים. אם יישאר בארץ אז בגלל גילו הוא בכלל יכול להפוך לאגדה, אבל ברור לי שמתישהו המאמן יעזוב לחו"ל. לדעתי פילוסופיית המשחק שלו מתאימה להצלחה אירופאית, אבל האם הוא יכול גם להצליח מחוץ לגבולות המדינה? אין לי על זה תשובה אמיתית. בארץ לבכר מספיק השפעה בשביל לעשות מה שבא לו, אבל בחו"ל הוא יגיע כבן אדם אלמוני. אף אחד לא יספור לו את טבעות האליפות של הליגה הישראלית. מבחינתי שישאר עוד כמה שנים במכבי חיפה ואחר כך תמיד הנבחרת היא אופציה.
זה כבר עניין ניהולי. הוא צריך שחקנים מתאימים לפילוסופיה שלו שימלאו הוראות כפי שצריך וגם כי כנראה היה מיצוי ועייפות. בארץ במקרים מוצלחים מאוד זה 3 שנים מקסימום במקום אחד, לפני שמתחילות בעיות.
את השנים הגדולות של שרף לא ראיתי (לא מספיק בשביל לזכור בכל מקרה), אבל מאז לדעתי זה בכר. לקחת גביע בק"ש זה יפה, אבל גביע זה טורניר נוקאאוט שכמה משחקים בודדים שאתה לא מפסיד בהם עשויים להספיק. אליפות זה משהו אחר לגמרי. לקחת אליפות עם ב"ש זה מרשים מאוד. לקחת 3 אליפויות רצופות עם ב"ש כולל הופעות גדולות באירופה זה WOW. להגיע לחיפה עם לחץ שאין כמותו בכדורגל הישראלי (ואין כמותו) ולהביא אליפות ראשונה אחרי עשור זאת חותמת סופית לעניין לדעתי. מעבר לזה יש את עניין הכדורגל האטרקטיבי, ההתנהלות מול התקשורת... הוא רק בתחילת הדרך ככה שמי יודע מה יהיה בהמשך. גרנט הגיע לשיא שקשה לתפוס בכלל עם צ'לסי (לא בזכות היכולת אלא בזכות קשרים אישיים, אבל ברזומה יש לו הופעה בגמר אלופות) אבל לדעתי בכר מראה איכויות שלא ראיתי במאמנים ישראלים אחרים.
אגב אמציה לבקוביץ', יבדל לחיים ארוכים, זכה עם ב"ש ב - 2 האליפויות הראשונות שלה, ובהמשך הביא אליפות שלישית למכבי חיפה. בכר זכה ביתר 3 אליפויות של ב"ש ועכשיו גם עם מכבי חיפה.
הלו דרור, קראת מה כתבתי? מצדי שיישאר עוד הרבה שנים אצלנו ואחר כך הנבחרת תמיד אופצייה. אני כאילו שונא אותו בגלל שבעתיד הוא יאמן את הנבחרת? לא ברור לי את התגובה שלך.
נבחרת ישראל זה בזבוז זמן, מה גם שלבכר יש בעיה בגלל שירות צבאי שלא הושלם. אבל בוא נגיד שאם מאוד ירצו, אז ימציאו איזה קומבינה, אבל בשביל מה?