גם ספרד נשדדה נגד דרום קוריאה, אני זוכר את עצמי כילד בן 9.5 פשוט צופה מול המסך ולא מאמין, איבן הלגרה כמעט הביא לו מכות. אמרתי לעצמי אולי שוב יהיה נס בפנדלים כמו שקסיאס עשה נגד אירלנד| לגבי איטליה, דל פיירו פספס שם שתי הזדמנויות מדהימות לכבוש מול בארטז, זו הייתה נבחרת צרפת עם תשע נשמות, הפסד אכזרי מאוד גם שער השוויון של וילטורד עבר מתחת לבטן של טולדו הנפלא או משהו כזה. לגבי אנגליה, תמיד היה משהו שהפריע לה לזכות וזה היה משמעותי. במוקדמות 2002 זוכרים את ה-1:5 המטורף על גרמניה אבל היא גם העפילה למונדיאל אחרי שער שוויון דרמטי-מרגש-מטורף של בקהאם בכדור החופשי, אותו בקהאם שהגיע צולע לטורניר הזה. באותו מונדיאל באמת אפשר היה להתרשם מהם ועדיין הם הודחו נגד נבחרת ברזיל כשהם אחלו אותה מבעיטה חופשית של סימאן וסלאלום של רונאלדיניו, זו לא טרגדיה. מה גם שאותה סגירת חשבון עם ארגנטינה הייתה הניצחון היחיד בשלב הבתים. אפשר להגיד שאריקסון היה מאמן לא מתאים, זה כן. יורו 2004 היה טראגי הייתי אומר כי הם שיחקו מעולה בכל משחק, לא מעט בזכות רוני. ב-2006 הכדורגל של אנגליה היה פשע. חבל שאין את שחקני ההגנה הנפלאים של אז יחד עם הכישרון ההתקפי המדהים שיש היום. לא ראיתי אצל האנגלים את הסגל השלישי בטיבו בטורניר אפילו באף מקרה. ב-2002 דיברו על צרפת וארגנטינה בבירור ובדיעבד ברזיל גם פוספסה. ב-2004 פורטוגל קיבלה דחיפה מהקהל, צרפת הייתה שם באיזור ואפילו הולנד..
מול אנגליה ב2002 היה באז עצום לפני הטורניר, הרבה בגלל בקהאם שהיה אז הכוכב הכי גדול בכדורגל(מי שזוכר התספורת שלו אז ששגעה את היפנים). הייתה נבחרת חזקה מסביבו שבוודאי הייתה בטופ 5 לטורניר הזה אבל לדעתי הנבחרת של יורו 2004 הייתה הכי חזקה ושם גם הייתה תחושת הפספוס הכי גדולה. רוני צעיר, בקהאם, הגנה מושלמת עם 5 אול אוף פיימרס, ג'ו קול צעיר, לאמפרד, ג'רארד, סקולס, אואן. הוכחה ניצחת שאתה יכול להביא סגל של איזה 13-14 אול אוף פיימרס ועדיין להדרס, טורניר נוק אאוט אחרי הכל.
@k_700 - כמו שאמרת, אנגליה הייתה טופ 5 במונדיאל ב2002 מבחינת הסגל, לעוף ברבע מול הנבחרת הטובה בטורניר, זה לא כשלון. עם הגרלה אחרת אולי הייתם מגיעים יותר רחוק(אם הייתם נתקלים בביירון מורנו לא הייתם מגיעים גם לרבע..) וזה בדיוק ההבדל בין ההייפ של האנגלים לגבי עצמם לבין המציאות. יורו 2004 הוא כשלון של הרבה נבחרות בעייני, אבל אני לחלוטין מבין למה אוהד של אנגליה יתבאס מהטורניר..
לברזיל ב2002 היו 4-5 שחקנים גדולים(רונאלדיניו בנה לעצמו את השם באמת תוך כדי הטורניר), גם לאנגליה הייתה כמות לפחות שווה לזו. לא צריך להתווכח עם התחושות, אני בזמן אמת הרגשתי אכזבה אדירה. אנגליה נראתה יותר טוב בבתים, הגיעה עם סגל עמוק, בקהאם נראה לא רע. הפסד ברבע גמר לסגל כזה זו אכזבה איך שלא תסובב את זה. יורו 2004 זה אחד מהכשלונות המפוארים של נבחרת כלשהיא בטורניר. סגל שמורכב מאיזה 10 אול אוף פיימרס, כולם בשנים הטובות ביותר של הקריירה שלהם(תסתכל על הגילאים שם...קמפבל ונוויל מ"הכוכבים" היו המבוגרים ביותר- בני 29), כולם הובילו את הקבוצות שלהם בשנים האלה לשלבים המאוחרים באלופות כמעט בכל שנה מאז ועד לסוף אותו עשור, כולם שם זכו באינסוף תארים. זו לגמרי הייתה צריכה להיות הנבחרת שצריכה לקחת את הטורניר הזה. מי היה שם השחקן היחיד בהרכב שהוא לא "כוכב" באותם ימים? ווין רוני, בן ה18 שזה היה גם הטורניר נבחרות הכי טוב שלו בקריירה.
חלק מה-4-5 האלה של ברזיל הם לא רק הול אוף פיימרס של המשחק, אלא מועמדים לטובים בתולדות המשחק בעמדה שלהם, שאחד מהם נחשב על ידי רבים לזה שרק בגלל הפציעה שלו לא נזכר כטוב בכל הזמנים. הפסד ברבע גמר לנבחרת שמעולם לא היה לה היסטוריה של נצחונות בטורנירים גדולים, גם לא במחזור הנוכחי + העובדה שהם, כמו שאמרת היו הסגל ה4-5 בטיבו בטורניר ונפלו בהגרלה מול הנבחרת הטובה בטורניר - זה בהחלט סביר. על 2004 הסכמנו, אני פשוט חושב שאנגליה לא היו היחידים שחירבנו במכנסיים באותו טורניר.(לא מוריד מהחרבון שלכם) בכל מקרה - נבחרת שבטורניר אחד (2004) הייתה יכולה/צריכה להיות פייבוריטית וחירבנה את זה, לא הופך את המציאות מזה שלאנגלים יש בעיקר היסטוריה של הייפ מוגזם(ורק שלהם כלפי עצמם) מאשר של סגלים שבאמת היו אמורים לזכות בטורניר ולא זכו
אנגליה 2004 זה דומה קצת לברזיל 2006. דחיפת כל הכוכבים להרכב על חשבון הטקטיקה. סקולס בשמאל, ג'רארד ולמפרד באמצע בלי קשר אחורי שיאזן. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
משעשע שהסיכוי של אנגליה לזכות גבוה יותר משל ספרד ואיטליה עם משחק אחד יותר עד הזכייה. כאילו אפילו מתמטית זה תלוש מהמציאות.
לא כזה משעשע. על סמך הסגלים לאנגליה יש את הסגל הכי חזק לדעתי וגם הכי "בריא" שלא נותנים לזה פה משקל בדיונים. תסתכל כמה כוכבים באנגליה יכולים לעלות פרשים לחלוטין לשלבים הבאים. בנוסף לאנגליה יש חצי גמר וגמר בוומבלי. גם זה נותן יתרון. כמובן שהאויב הכי גדול של אנגליה תמיד היה היא עצמה. בתנאי טורניר גדול ביום נתון היא יכולה להראות כמו נבחרת שתפסיד לישראל. ועל הדבר הזה שנקרא קרב פנדלים אני אפילו לא מדבר, שם האחוז שלה לשרוד קרב פנדלים הוא איפשהו באיזור ה0.000000000000000001. זה שלא סופרים את אנגליה בכלל משלב הבתים יכול לעזור גם כן. זה תמיד היה טוב צרפת ופורטוגל עפו זה של "בלגיה להפסיד", בצד השני הדרך של "הולנד סלולה לגמר". ועכשיו הטרנד העכשווי זה "דנמרק הפייבוריטים" לגמר.
היחסים של נבחרת אנגליה תמיד מוטים לטובתם, כי האנגלים חולים על ה-It's coming home, מהמרים במסות על עצמם ואז היחס שלהם יורד. וגם העניין שהגמר בוומבלי בטח משפיע.
יש לך אסמכתא לטענה שהאנגלים מהמרים במסות ועוד על עצמם? אולי היחסים לאנגליה גבוהים כי פשוט במצב שהליגה האנגלית מפוצצת בהמון כוכבים ב20 שנים האחרונות היו כמעט תמיד נבחרות שגם מלאות בכוכבים. בנבחרת הנוכחית יש לפחות איזון ועומק(למשל אין גלן ג'ונסון וגארת בארי או אמיל הסקי חלוץ).
האמת שאין לי אסמכתא, אבל למי שמהמר ועוקב אחרי היחסים לאורך השנים זה ידוע שהיחסים שלהם בטורנירים תמיד נמוכים באופן לא פרופרציונלי לרמה שלהם, וגם לרוב יורדים מהיחס ההתחלתי של ההימור(שזה סימן למסה של מצביעים). זה היה נכון גם בימים של גלן ג'ונסון ואמיל האסקי.
